כשהייתי לפני צבא רציתי לנסוע לגואה. חברים מבוגרים ממני סיפרו לי סיפורים שבעידן שלפני היוטיוב והסטורי - כשהכל מוחשי ואתה יכול למשש את המקום באמצעים דיגיטליים עד לרמת המי טו - היו מורכבים מאמת מעורבבת עם הגזמה וכמה טיפות של אל־אס־
די. איזה אדם צעיר לא היה רוצה להגיע למקום שבו אתה ישן בפרוטות, מזיין במאות, ורוקד על חוף שמראש לא היה לא רע בכלל ועכשיו עבר דרך פילטר של אדם מוכה הזיות שמתאר לך את זה בצבעים פסיכדליים?
ובכן, אני רציתי. בטח שרציתי. אבל היו בגרויות. והיו הורים. והיה צבא. והיתה מציאות. אמיתית, נוקשה, ללא כימיקלים. והחיים נמשכו. ככה זה החיים. הם נמשכים.
כשהצבא הסתיים, הייתי בדרך להודו. החבר הכי טוב שלי ואני התחלנו את המסע לשם בתאילנד. בדרך כלל, האיים של תאילנד זה הקינוח שמחכה לאנשים שעברו את הטירונות של דלהי, מנאלי, רישיקש, ג׳איפור ואז גואה וקפיצה אחרונה לקופנגן. נחיתה רכה לקראת הציוויליזציה. אבל אני תמיד מעדיף להתחיל בקינוח. אם הייתי יכול להתקייםרק מקינוחים, לא הייתה לי בעיה להיראות כמו איש המרשמלו מ"מכסחי השדים".
רק שלכל קינוח יש מוצאי קינוח. בדרך לאיים של תאילנד החבר שטס איתי ואני עצרנו עם האוטובוס ביעד הכי מפוקפק שאי פעם אכלתי בו. כמו עין יהב, אבל עם אוכל שמבושל בחביות, עומד שם שעות, והתזוזה היחידה באיזור החבית היא של הזבובים שחגים מעל. הם יודעים למה. מהחומר שנוצר מעל הנודלס שהגישו שם זיקקו מאוחר יותר הרוסים את הרעלן ששימש בהתנקשות שגרמה לעיוות פניו של ראש ממשלת אוקראינה. למרבה המזל הידיים השמאליות שלי שפכו על המנה שקיבלתי חצי בקבוק רוטב חריף־מתוק ונאלצתי להסתפק בפרינגלס. ניצלתי.
חבר שלי לקח קשה את הנודלס האלה. זה היה כל כך נוראי שהרופא המקומי רשם לו תרופה שניתנת - ואני לא צוחק כאן - למי שנחשף לאנתרקס. כששכבתי על חופי תאילנד המדהימים, אכלתי כל דבר שניתן להוסיף עליו קארי וחלב קוקוס, הוא ראה בתי שימוש שפועלים בטכנולוגיה מתקדמת שכוללת דלי מים. ואכל רק מלפפונים. ״אם זה מה שקיבלתי בתאילנד״,
הוא אמר, ״מה נעשה במקום כמו הודו שבו כל ארוחה היא רולטה שעשויה מאסלה״?
הקפיטליזם ניקה הכל
כשהיינו שם, אנשים שהרגע חזרו מגואה וסיימו את הטיול שלהם, הגיעו ללא הפסקה. הם היו יחפים, עם קוקו, תיקי כתף הודיים כאלה, בנות זוג בריטיות, גישה בריאה לחיים, וארוחת בוקר שהורכבה מעשן שיצא מצ׳ילום ואף פעם לא נפסקה.
בדיעבד, אלה היו השנים האחרונות של גואה כמו שהיא נצרבה בתודעה הישראלית. כיעד שכולל את שלושת הסמ״כים: סקס, סקנדלים וסמים. וים טרופי כמובן, עם עצי קוקוס, וחול זהב.
ככה זה בחיים, המסיבה אף פעם לא מחכה לך. עד שזזת היא כבר עברה למקום אחר. נדיר שתהיה מאלה שיגיעו למקום בזמן, כשזה לא גדול מדי, ממוסחר מדי, בטמפרטורה המתאימה שבין תת־תנאים למגה המוני.
היו רגעים שגואה הייתה המקום הכי פרוע בעולם, איביזה המקום הכי חופשי בעולם ומנהטן המקום הכי מטונף בעולם. הקפיטליזם ניקה הכל. העביר את המקומות האלה שיעור בג׳נטריפיקציה. אתם יודעים, קודם מגיעים הצעירים המגניבים, אחר כך הפחות מגניבים והפחות צעירים והיותר עשירים ולאט־לאט המקום מתנקה מכל מה שעשה אותו ומסתיים בדוד צ׳ארלי כלשהו בסטארבקס.
אבל גואה נשארה בצ׳ק ליסט שלי. גם איביזה. אתה אולי מתבגר, מחליף אהבות וחלומות, אבל יש דברים שנשארים. כמו אהבה ישנה ולא ממומשת שתמיד תרגיש כלפיה משהו. אז בגיל 33 נסעתי לגואה בפעם הראשונה. בשלב ההוא הייתי מוכן להתכלב בערך כמו הצ׳יאאואה של קים קארדישיאן. אז אירגנתי טיול הודו לבורגנים. לא יוצא מהטרמינל של דלהי או בומביי - ישר לגואה ומשם לריזורטים עם המון כוכבים וגם כמה ירחים ובריכות שמשקיפות על עצי קוקוס שאת הפרי שלהם אתה שותה תוך כדי מסאז׳ בשש ידיים. היי, מוכן להתפשר גם על ארבע, אבל שיהיו מעורבים גם ענבים.
הציפיות התממשו. אני עדיין זוכר את השמות של המלונות שלנתי בהם: טאג׳ קובלם, טאג׳ גואה פורט אגודה, לילה קמפינסקי. דיקלמתי אותם מדי לילה עוד המון זמן אחרי כמו שאריה מ"משחקי הכס" חוזרת על השמות של האנשים שהיא עומדת לחסל.
כשהגעתי אז לחפש את השרידים של מה שזכרתי מהסיפורים ההם כחופי המסיבות. וגאטור, ארמבול, אנג׳ונה, החופים של צפון גואה - גיליתי מקומות די שוממים. וגרוע מכך: במקום מסיבות עם צעירים דלוקים מכל העולם ראיתי צ׳ארטריסטים רוסים. בסביבות 2006 הם התחילו להגיע עם כסף. במקביל, כמה מקרים מצערים של אונס וגופות על החוף, הובילו את השלטונות לצאת למבצע ניקיון חופים. לא עוד מסיבות, לא עוד ראסטות. לא לסמים וכן לסמיון.
הממשל המקומי של גואה, כמו באיביזה בערך באותו זמן, החליט לייקר את המקום, לייבש את המסיבות, להילחם בסמים ולהביא תיירים עם כסף שיבזבזו בריזורטים ובמסעדות. בקיצור, לוודא שהכדורים היחידים שלוקחים פה יהיו נגד כולסטרול.
התוצאה: השלטים בצפון גואה עברו מאנגלית או עברית או סנסקריט לרוסית. משפחות על גבי משפחות של תיירים רוסים הגיעו לצפון גואה בטיסה ישירה ובמגע הראשון אי פעם עם השמש החליטו שהעור שלהם חייב להגיע למיטה בלילה במצב של וול דאן. אדומים, שיכורים וקולניים. המסיבה הזאת לא רק עברה למקום אחר, היא שרפה את מה שהיה עם סוחוי 27.
אבל לא לגמרי. ״בשיא העונה, סביבות נובמבר־דצמבר, יש מסיבות באנג׳ונה, צפון גואה, אבל בתוך מועדון שקיבל אישורים מיוחדים. זה כאילו סגור אבל עדיין בטבע״, מספר לי בחור חמוד שהרגע סיים את הטיול הגדול שלו. "מסיבות לא חוקיות בהרים מסתיימות תמיד עם משטרה מקומית שסוגרת אותן. לא מזמן נעצרו שם שני ישראלים לחודש וחצי".
כישראלי צעיר שמנסה לתת את התחושה שהוא חזק עם האצבע על הדופק של העולם, הוא כבר יודע מה היעד החדש למי שרוצה מסיבות. הסצנה, לדבריו, עברה לאיי אנדמן. איים בתוליים יחסית שהממשלה ההודית מנסה להגביל אליהן את הכניסה כדי לא לפגוע במאזן האקולוגי שלהם - מה שלא מונע מהישראלים להתקרחן שם במסיבות חוף. החבר החדש שלי שהה שם חודש וחצי. אגב, הוא יחף. ובתיק הגב שלו יש חליל!
לבחור שמסתובב איתו יש אייליינר ושיער ארוך ושארוול וזקן ולוק שמזכיר את דרוגו מ"הכס". גם הוא יחף. ואנחנו בדלהי, אז רק דמיינו מה להסתובב יחף שם עושה לכפות הרגליים שלך - וונדר־וומן עם כוחות על של פדיקור לא תשתלט על השיט הזה.
חברה שלהם, אתם כבר מדמיינים את המראה, מוסיפה לחגיגה את הסיפור המדהים הבא: מסתבר שלפני יומיים היא שכבה ברישיקש על ערסל כשקפץ עליה קוף. היא נבהלה. והקוף נבהל. ושרט אותה. ״מזל שהוא לא נשך אותי ורק שרט״, היא אומרת. ״אז שמתי קצת יוד והמשכתי הלאה". אני פונה מכאן לרשויות המתאימות לטפל בה. הפרטים שמורים אצלי.
הודו למשפחות
באיזה קטע אני מדבר עם שני בני 23 שמחר חוזרים לארץ מהטיול הגדול ובעוד יומיים כבר יורדים לסיני. אני בטיול עיתונאים מאורגן של כרמל תיירות שנועד למכור את גואה כיעד הבא של משפחות שמאסו בתאילנד, או שהיא יקרה להם מדי, או מסובכת להם מדי מבחינת שעות טיסה ומעבר מבנגקוק לאיים עם ילדים.
ב־16 לאוקטובר, סוכות, ארקיע תשיק לכאן טיסה ישירה של שבע שעות. ודרום גואה, שם החופים הם טרופיים, הקוקסים נשתים עם קשית, והוייב הוא של "תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת", היא בהחלט אחלה אופציה למשפחות, לזוגות צעירים, ובכלל לכל מי שמנסה להפיק מהחיים האלה את המיטב. וזה כולל פרמטרים של בטיחות, בריאות, מזון טעים, וכמובן כסף וטיסה ישירה שחוסכת בלגנים עם ילדים. כמו כן, הריזורטים לגמרי ברמה וזולים בהרבה מאלה שתמצאו באיים של תאילנד.
הים כאן אולי פחות טורקיזי מקופנגן או קופיפי - אבל פאלולים בדרום גואה, הוא עדיין מהחופים האהובים עליי בעולם והוא שמר על הוייב שלו. חושות, מסעדות חוף, עצי קוקוס, מסאז׳ים, אנשים סבבה, לא המוני מדי אבל גם לא נידח מדי.
ובואו נדבר רגע על האוכל והמחיר שלו. הזמנתי פה פאלק פאניר, גבינה הודית ששוחה ברוטב מבוסס תרד ותבלינים. לידו היה חצי עוף טנדורי. בלי להגזים, זה היה העוף השני הכי טעים שאכלתי בחיים (הראשון היה בדוכן פירי פירי בליסבון - ליתר הרשימה תגגלו בתוך המוח שלי מתישהו). שילמתי על שתי המנות, ביחד עם שני בקבוקי מים, דיאט קולה, אורז, וצלחת אננס טרי, משהו כמו 45 שקלים.
בכלל, היתרון של הרופי על פני מטבעות אחרים הוא פשוט: מחלקים אותו בעשרים. זה הופך כמעט כל קנייה למפתה, כל ארוחה למשתלמת. הבאט התאילנדי כבר לא מתחלק אפילו לעשר והמחירים רק עולים.
עוד יתרון שיש לגואה על מקומות אחרים בהודו – יש כאן אחלה סי פוד. המנות המסורתיות מגיעות גם עם אופציה של שרימפס והלובסטרים מדהימים ועולים רבע מבארץ. הייתי בכיף מביא לכאן את הבנות שלי לחופשה של בריכה, שמש, וסרטוני יוטיוב, שבה אתה מתפקד חצי זמן כמשרת וחצי זמן כמציל עבור ילדות בביקיני של אנה ואלזה. וכמובן שאפילו יותר בכיף הייתי מגיע לכאן לחופשה אמיתית. עם הקוקוס, השייקים והספרים הישנים שגוססים במדף שליד המיטה.
חבילה הגיעה
כרמל תיירות מציעות חבילות נופש ע"ב חצי פנסיון, כולל טיולים מאורגנים למגוון יעדים בגואה, למי שמעוניין. הטיסות הישירות יחלו באוקטובר 2019 ועד אפריל 2020 – יציאה שבועית כל יום ג' לאורך כל התקופה.
מלונות בדרום גואה:
RADISSON BLU SOUTH GOA - מלון 5 כוכבים חבילה הכוללת: טיסה ישירה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון והעברות – מ־1645 דולר.
HOLIDAY INN – מלון 5 כוכבים (המלון שלנו בשני הלילות האחרונים בדרום). חבילה הכוללת: טיסה ישירה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון והעברות – מ־1695 דולר.
מלונות בצפון גואה:
COUNTRY INN & SUITES BY RADISSON – מלון 4 כוכבים. חבילה הכוללת: טיסה ישירה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון והעברות – מ־1395 דולר.
NOVOTWL GOA SHREM – מלון 5 כוכבים - חבילה הכוללת: טיסה ישירה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון והעברות – מ־1645 דולר.
HAYATT CENTRIC CANDOLIM – מלון 5 כוכבים - חבילה הכוללת: טיסה ישירה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון והעברות – מ־1695 דולר.
הכתב היה אורח חברת כרמל תיירות
