הללויה, יש לנו זוכה

1 הללויה > חלב ודבש

מילים: שמרית אור, לחן: קובי אשרת

מקום 1 ב־1979

לפעמים, באופן מאוד נדיר, הכל מתלבש בצורה הכי נכונה, המילים, הלחן, ההפקה המוזיקלית, העיבוד, הביצוע, התזמור. "הללויה" עונה בדיוק על כל הפרמטרים. הפתיח הפשוט על הפסנתר, גלי עטרי כישראלית השורשית המושלמת, כמו גלויה של המדינה, יהודה תמיר יפה הבלורית והתואר שנכנס עם הקול העמוק ומעלה הילוך, ההרמוניות המופלאות של ראובן גבירץ ושמוליק בילו – ולקינוח אפילו א־ל־ו־ן ה־ל־ל עם אפרו שתופס חצי מסך, הולם על פעמוני הכנסייה שנכנסו ללב של המאזינים באירופה. אבל רגע, חוכמה גדולה לומר את כל זה בדיעבד, היום, כש"הללויה" מוכר כאחד השירים הכי יפים שהושמעו אי פעם בתחרות.

אלא שבישראל, לפחות בהתחלה, לא ממש ראו את הפלא בשיר של שמרית אור וקובי אשרת. שנה לפני התחרות, השיר אפילו לא התקבל לפסטיבל הזמר, ולקראת ‭1979‬ הוצע ללהקת "הכל עובר חביבי" שלא רצתה אותו. אבל אשרת התעקש ונתן את השיר לעטרי, בת טיפוחיו דאז וכוכבת הסרט "הלהקה", ואליה צורפו שלושת הזמרים האנונימיים – גבירץ, תמיר ובילו, להלן להקת "חלב ודבש".‬ התסריט היה דרמטי במיוחד: ספרד הובילה לפני סיבוב הנקודות האחרון, כשההצבעה האחרונה הייתה של הספרדים עצמם. אפס נקודות לישראל – והתחרות הבאה הייתה במדריד, אבל ספרד העניקה לישראל 10 נקודות יפות, ואת הניצחון הכפול ההיסטורי, שנה אחרי "אבניבי". לימים סיפרה ל"ידיעות אחרונות" אלפידה, מבצעת הלהיט "סוקרטס" של יוון באותה תחרות: "אמרתי לגלי עוד ביום הראשון שהיא תנצח. לא היה לי ספק בכלל, למרות שבישראל היו משוכנעים שאני זו שאנצח".

2 חי > עפרה חזה

מקום 2 ב־1983

יזהר כהן כובש את הבמה. ניצחון סוחף

3

אבניבי > יזהר כהן

מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש

מקום 1 ב־1978

במחצית השנייה של הסבנטיז ישראל הפכה למעצמה קטנה. אחרי הזכייה של רינה מור בתחרות מיס תבל, וגביע אירופה הראשון בכדורסל שנסע לתל־אביב, הגיע יזהר כהן עם להיט מקפיץ שהצליח להביא בפעם הראשונה את האירוויזיון לירושלים. היה ברור שחיבור בין אהוד מנור, מגדולי פזמונאי הפופ העברי, לבין נורית הירש, שחתומה בערך על מחצית מהפלייליסט באותו עשור, יוליד שלאגר מיידי שחבל לבזבז על פסטיבל שירי הילדים. השניים היטיבו לתרגם את קדחת הדיסקו ששלטה אז בכל פינה ("שיגעון המוזיקה") לשיר עברי שכל אחד יכול לזמזם בשנייה. זה בדיוק מה שקרה עם "אבניבי", שעף לניצחון סוחף בתחרות שנערכה בפריז. (אמיר שוורץ)

כן, גם הוא היה שם. שלמה ארצי

4 נתתי לה חיי > כוורת

מילים: דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק, לחן: דני סנדרסון

מקום 7 ב־1974

1974, להקת כוורת נשלחת לייצג את ישראל באירוויזיון בברייטון, ההתמודדות השניה שלנו בתחרות, ומאחר שאי־אפשר להעלות את כל השביעייה על הבמה, יוני רכטר מנצח על התזמורת. "נתתי לה חיי" הוא שיר סוחף משמיעה ראשונה, כוורת במיטבה, שילוב מופלא בין רוק סבנטיזי לפופ משובח. את הפוקוס תופסת השורה "יש מספיק אוויר למדינה או שתיים", שנתפסה כפוליטית אבל עברה מתחת לרדאר אז. לימים אמר דני סנדרסון ל"ידיעות אחרונות": "השיר עצמו הוא בכלל על דיון שבינו לבינה, שנגמר פתאום בינינו לבינם. יש שם אסקלציה. זו באמת אמירה פוליטית כלשהי, אבל ההגדרה של שמאל בישראל היא מזמן לא ברורה". וגידי גוב סיכם: "לא שמו לב למשפט הזה ואז הייתה פחות בעיה. גם היום יש מספיק אוויר למדינה או שתיים. צריך לפתור את זה בהומניות". (רז שכניק)

5 הורה > אבי טולדנו

מילים: יורם טהרלב, לחן: אבי טולדנו

מקום 2 ב־1982

ישראל שלחה רשימה ארוכה ומפוארת של שירים לאירוויזיון לאורך השנים. בעיניי, אין אפילו אחד שמתקרב ל"הורה" בקטגוריית "השיר שאתם יודעים שאתם מתים עליו ולא תודו בזה בפני אף אחד". אז הנה אני מודה: הפתיח השמח יכול להכניס לאופוריה כל מאזין של "שבת עברית", אחרי רצף שירי חווה אלברשטיין נוגים, ואבי טולדנו משדר מהרגע הראשון אושר חסר גבולות והתלהבות אדירה. אפשר לבטל את השיר כאנכרוניסטי בראייה צינית ופוסט־מודרנית, או פשוט להצטרף ל"ניי ניי ניי ניי". פירוש המילה "הורה" בכמה שפות סקנדינביות גרם גם להן להצטרף למסיבה בחיוך ממזרי. (יאיר קטן)

דנה אינטרנשיונל והנוצות. היסטוריה והיסטריה

6 השקט שנשאר > שירי מימון

מילים: פיני ארונבייב ואייל שחר, לחן: פיני ארונבייב

מקום 4 ב־2005

הרבה לפני ברודוויי, פחות משנתיים מאז ההפסד לנינט בגמר ההוא בניצנים, אפשר היה לדעת ששירי מימון פותחת דלת לקריירה מרהיבה. אחרי שניצחה בקדם אירוויזיון והוכיחה שהיא מכירה מקרוב גם את המקום הראשון, מימון נסעה לקייב עם בלדה סוחפת, ממש בית ספר לז'אנר שכתבו אלמוני בשם פיני ארונבייב וכוכב ניינטיז אחד, אייל שחר מ"היי פייב". "השקט שנשאר" פשוט נתפר במדויק ליכולות הווקאליות של מימון, שהפליאה בהופעה מרתקת, עם השמלה הנכונה כמובן, הגיעה למקום הרביעי וקנתה לה קהל גם באירופה. 14 שנה אחרי, מדובר בקלות בלהיט הגדול ביותר של מימון, שגם הניחה את היסוד להופעות של בוגרי "כוכב נולד" לדורותיה באירוויזיון. (רז שכניק)

7 עולה עולה > יזהר כהן

מילים: חמוטל בן־זאב, לחן: קובי אשרת

מקום 5 ב־1985

קחו את יזהר כהן שזכה עם "אבניבי", תוסיפו לו את קובי אשרת ששחזר את ההישג שנה אחרי עם "הללויה" וקיבלתם הרכב מנצח. טוב כמעט. לפחות על הנייר "עולה עולה", השיר לאירווזיון שהתקיים בגטבורג, היה אמור לחזור עם הזכייה השלישית בתחרות. המסע של כהן התחיל בקדם די קשה, בו הוא חלף על פני "כמו צועני" ו"עוד נגיע" של ירדנה ארזי. למרות שבאירוויזיון סיים רק במקום החמישי, "עולה עולה" הוא אחד מהשירים הגדולים והשמחים שישראל שלחה לתחרות, לא מעט הודות לתופי הטימפני המרעימים בסוף הבתים ולמחיאות הכפיים בפזמון. ויש עוד בונוס: אדם, כוכב הפופ הגדול של שלהי האייטיז בישראל, התגלה כאן כזמר ליווי. (אמיר שוורץ)

נדב גדג' והרקדנים. יעמוד במבחן הזמן?

8 דיווה > דנה אינטרנשיונל

מילים: יואב גינאי, לחן: צביקה פיק

מקום 1 ב־1998

יואב גינאי כתב את המלים על נייר כסף של קופסת סיגריות, במונית, אחרי שחזר ממועדון שבו ראה די־ג'יי שקרא לזמרת השחורה שלו "דיווה", והחליט שהמילים יתאימו מאוד לדנה אינטרנשיונל. הטקסט הועבר לצביקה פיק שהלחין, אבל נתן לשיר גרסה בסיסית מלודית שדנה לא ממש אהבה. אחרי שיפצורים ותיקונים תוך כדי תנועה, דנה כבר הסכימה לשיר והוועדה הבוחרת העדיפה אותה על פני ארקדי דוכין שנתן לה פייט רציני. כל השאר הוא היסטוריה והיסטריה: הביצוע הפנומנלי של דנה במאני טיים בתחרות בברמינגהאם, החיבוק והגאווה של קהילת הלהט"ב בעולם, דנה שהופכת לאייקון של דור, ההמונים שזרמו לכיכר רבין בתל־אביב כדי לחגוג את הליברליות הישראלית וכמובן שמלת הנוצות הבלתי נשכחת של גוטייה לדיווה – והבמה, שהיא כולה־כולה שלה. (רז שכניק)

9. TOY > נטע ברזילי

מילים ולחן: דורון מדלי וסתיו בגר

מקום 1 ב־2018

השיר הראשון ברשימה שמתנגן כולו באנגלית (פרט לקטנות בעברית שנטע החליקה בתוך הג'יבריש). מצד אחד, זו הדרך הבטוחה ביותר להתברג גבוה, מבלי לבלבל את המצביעים עם שפה משונה. מצד שני, מריה שריפוביץ' הסרבית וסלבדור סובראל הפורטוגלי הוכיחו ב־2007 וב־2017 ששיר מעולה בשפה מקומית יכול להצליח. אבל זה דיון לזמן אחר: העובדות בשטח הן שהתחרות השתנתה, ישראל התאימה את עצמה, ובשנה שעברה הביאה את האירוויזיון לתל־אביב בזכות חיבור מושלם של כל האלמנטים: רכיבה על גל ההעצמה הנשית, זמרת ייחודית במראה ובקול, הופעה שאי אפשר להתעלם ממנה ושיר סוחף. (יאיר קטן)

פינ פונג. שיר גרוע באמת ובתמים

 10 כאן > אורנה ומשה דץ

מילים ולחן: עוזי חיטמן

מקום 3 ב־1991

יש גאונות מסוימת אצל עוזי חיטמן ז"ל שנראה שלא זכתה למספיק הערכה: הוא התייחס באותה חרדת קודש לשירי ילדים, לשירי פופ ולשירים ים־תיכוניים, ואף אחד מהם לא היה נחות או שונה בעיניו. למרות שהביצוע הכובש של הדצים — כולל התלבושות התואמות שנראו כמו דוכן תבלינים בקזחסטן — היה זה שזכה לתהילה והקפיץ את ישראל לגבהים מופלאים בתחרות ההיא, צריך לקחת רגע ולזכור את האיש שעמד מאחורי השיר. בנוי בצורה מדויקת עם רגעי שיא, שגם מי שלא מבין עברית יכול להתחבר אליהם, וכתוב בצורה שהופכת אותו לאחרון שירי ארץ ישראל היפה. (יאיר קטן)

11 את ואני > שלמה ארצי

מילים: אהוד מנור, לחן: שלמה ארצי

מקום 11 ב־1975

ככל שהשנים עוברות כך זה נשמע מוזר יותר: שלמה ארצי, באירוויזיון? כל מה שהוא משדר, כל מהלך הקריירה שלו, לא נראה קשור בשום צורה לפסטיבל הזה. אבל ב־1975 הוא עוד היה כוכבן צעיר, סוג של אליל פופ שמחפש את דרכו אחרי הפריצה לתהילה בלהקת חיל הים, והוועדה המארגנת שבחרה בו הייתה בטוחה לגמרי שהוא האיש הנכון. מראש לא נראה היה שארצי בתקופת החיוכים השרמנטיים יצליח להביא תואר, ולא בגלל שהשיר לא היה טוב – עובדה שהוא שרד עד היום בתודעה הישראלית מחוץ להקשר אירוויזיוני – פשוט המילים היפהפיות לא פגעו באוזניים אירופיות. היצירה הרומנטית ממשיכה בגאווה, דור אחרי דור, להיות שיר שבירת הכוס האולטימטיבי. וזה הישג יפה. (יאיר קטן)

12 אי שם > אילנית

מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש

מקום 4 ב־1973

תמיד אומרים שהפעם הראשונה היא לא משהו, אבל ישראל דווקא יכולה להתגאות בבכורה שלה בתחרות שנערכה אז בלוקסמבורג. אנחנו ב־1973, כמה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים, וישראל עדיין די תמימה בכל מה שקשור לפופ העולמי. למשימה נשלחת אילנית – אז כוכבת הפופ הכי מצליחה (שבע זכיות רצופות בתואר "זמרת השנה"), אהובה ובלונדינית במדינה. בשמלה שאין לה סוף היא ביצעה נאמבר פשוט נהדר, וסיימה במקום הרביעי והסופר מכובד. למי היא הפסידה בדרך? לקליף ריצ'רד, לא פחות, ולאן מארי דוד שהפגיזה בזכייה עם הקלאסיקה "טו טה רקונטרה". באמת לא כוחות. (אמיר שוורץ)

 13 אמור שלום > שוקולד מנטה מסטיק

מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי

מקום 6 ב־1976

הופה! בפעם הראשונה שלחנו את אילנית בלוק מעט דודתי, אחריה יצאו המגניבים של התקופה מ"כוורת" ונער החמד שלמה ארצי, אבל בפעם הרביעית בה ישראל השתתפה בתחרות הוכחנו שאנחנו גם יכולים להיות סקסיים. ירדנה ארזי הורידה לקרשים במבט ראשון כל צופה שהדליק את הטלוויזיה, לאה לופטין הקדימה את זמנה עם חולצת בטן בעטיפת הסינגל והעיניים של רותי הולצמן היו חודרות. מתי כספי קלט בדיוק את רוח השלישייה, והכניס ב־2:56 דקות קצת פיתוי, קצת חנופה ומשחקים מוזיקליים כובשים שהיו תפורים על הבנות. שרד במוזיקה הישראלית כאחד השירים הכי כיפיים שנוצרו כאן בסבנטיז, מלא בקריצות ובאסרטיביות נשית נפלאה. (יאיר קטן)

14 גולדן בוי > נדב גדג'

מילים ולחן: דורון מדלי

מקום 9 ב־2015

יש כאן שאלה מעניינת: השיר הזה נהנה ממומנטום אדיר בישראל כשיצא, אבל כיום יכול להיות שההשפעה קצת פגה. כלומר – אם נערוך מצעד דומה בעוד עשר או 20 שנה, לנער הזהב עדיין יהיה מקום? אין דרך לענות על זה, אבל אפשר להתייחס לסיבות שבגללן השיר עדיין רלוונטי: הוא מתבלט מעל נציגים רבים של ישראל בזכות ההופעה המוקפדת והאנרגטית, הפזמון שלו הוא מהסוג שלא ניתן להתעלם ממנו, ומעבר להכל, הכריזמה המטורפת של המבצע אחראית להתברגות בעשירייה הגדולה בערב הגמר לפני ארבע שנים, ועד היום היא סימן ההיכר של מוזיקאי מעניין שנמצא עדיין בתחילת דרכו. (יאיר קטן)

15  הלילה > הכל עובר חביבי

מילים: שלומית אהרון ויובל דור, לחן: שוקי לוי

מקום 7 ב־1981

האגדה מספרת ששלומית אהרון ויתרה על השיר "הללויה", שעליו כבר דיברנו, בגלל שחטפה מכת חשמל במהלך ההקלטות. בפעם השנייה שבה להקת הכל עובר חביבי קיבלה הזדמנות לייצג את ישראל באירוויזיון, אהרון לא התכוונה לוותר. אחרי שתי זכיות רצופות – ישראל נעדרה מהתחרות שנערכה ב־1980 בגלל שזו התקיימה ביום הזיכרון – היה נדמה שיש סיכוי לשחזר את ההישג. אולי בגלל זה בחרו שוב בפורמט המגדרי שעבד ב"הללויה" – זמרת ושלושה מלווים. אהרון, אז בחודש השביעי להריונה, ושלושת הגברים של הלהקה (כן, כולל זה עם השפם) הגיעו לתחרות בדבלין עם שיר מצוין, סיפקו ביצוע טוב אך סיימו לצערנו רק במקום השביעי. (אמיר שוורץ)

16 אהבה היא שיר לשניים > אילנית

מילים: עדנה פלג, לחן: אלדד שרים

מקום 11 ב־1977

יש מספר אלמנטים שעבדו נגד השיר הזה. נכון שמעולם לא הבנתם מי הייתה חבורת הבלונדות החמודות שנאבקה עם כל מילה בפינת המלוות של אילנית? אז ככה: בגלל שלרשות השידור לא היה תקציב, אילנית יצאה בלי זמרות רקע וקיבלה בהשאלה מהמארחים הבריטים את הבנות שנאלצו ללמוד לשיר בעברית. מעבר לכך, אילנית התחרתה מול עצמה בגלל ההצלחה הגדולה של "אי שם" האדיר, והגיעה עם שיר שלוקח זמן להתחבר אליו – זמן שאין במהלך האירוויזיון. אם ננקה את כל אלה, נקבל פזמון מקסים, שלא רק אוצר בתוכו המון כוח, אלא גם מתאים בצורה מושלמת לקול של אילנית שעשתה איתו את המקסימום. (יאיר קטן)

17 זה רק ספורט > דפנה דקל

מילים: אהוד מנור, לחן: קובי אשרת

מקום 6 ב־1992

זה היה מאבק לא פשוט: ענת עצמון לא הרימה ידיים אחרי ההפסד בקדם ופנתה לבית המשפט בגלל שהשיר המנצח חרג מהאורך המותר. ישראל כססה ציפורניים, ולבסוף דקל שמרה על הכרטיס המיוחל ונסעה לייצג אותנו ביציאה חריגה עבור ישראל: שאר מדינות אירופה שולחות בסיטונות זמרות על משבצת "הצעירה התוססת עם השיר האנרגטי", ואנחנו כמעט ולא עשינו את זה. זו הייתה ההוכחה לכך שזה מתכון עם פוטנציאל להצלחה: קצב לטיני, מבצעת צעירה שיודעת להגיש שיר ולעמוד כמו שצריך על במה, ואותה מילת קסם בינלאומית שעוזרת גם למי שלא מבין עברית להתחבר קצת יותר בקלות למה שהוא שומע. (יאיר קטן)

18 שיר הבטלנים > נתן דטנר ואבי קושניר

מילים ולחן: זהר לסקוב

מקום 8 ב־1987

משהו מוזר קרה כששיקללנו את הקולות במסגרת המצעד הצנוע הזה כאן, ממש כמו ההפתעה באותו קדם אירוויזיון: גילינו שיש כאן אהבה נסתרת לאחד מהשירים הכי מעוררי מחלוקת שישראל שלחה לתחרות. זה פשוט היה אחד מהמקרים האלה בהם שיר קצת שטותי תופס את הקהל בצוואר ולא מרפה, ולא רק בישראל אלא גם באירופה, שבה מספר מדינות נדלקו עליו. מה עוד צריך בשיר? קליט, מהנה ומעלה לך חיוך – גם בגלל האידיוטיות המתגלגלת על הבמה וגם בגלל שאתה קולט שאתה זורם עם זה. אל תחפשו פה עומק, אבל גם אל תיתנו לאף אחד להגיד לכם שמדובר בשיר גרוע. זו הייתה הברקה שגם עבדה לא רע בכלל. (יאיר קטן)

19 שרה ברחובות > ריטה

מילים: צרויה להב, לחן: רמי קליינשטיין

מקום 18 ב־1990

1990 מצאה את ריטה בשיא הקריירה שלה, כוכבת ענק ששולטת לחלוטין בפלייליסט הישראלי וממלאת כל מתחם אפשרי של הופעות בארץ. אחרי שפרצה בקדם האירוויזיון של 1986 עם חשיפת הכתף המפורסמת, זו נראתה סגירת מעגל הולמת: הופעה על הבמה של האירוויזיון בזאגרב. צרויה להב ורמי קליינשטיין, אז בעלה של ריטה, יצרו את השיר והכל נראה מוכן להמראה אירופית. אלא שביבשת לא הצדיעו לשיר למרות ההופעה היפהפייה של ריטה בשמלה שחורה, שכללה ירידה דרמטית על הברכיים, וישראל סיימה במקום ה־18. בארץ העסקים כרגיל: "שרה ברחובות", אולי השיר הכי אנדרייטד בהיסטוריה הפרטית שלנו באירוויזיון, צעד חזק מאוד במצעדים ונתן לריטה להיט נוסף לפנתיאון שלה, כתובת מלח על ידיה, שיר שהקהל שלה אוהב מאוד כשהוא מקבל אותו בהופעות עד עצם היום הזה. (רז שכניק)

20 נדליק ביחד נר > שרית חדד

מילים: יואב גינאי, לחן: צביקה פיק

מקום 12 ב־2002

הצוות המנצח שכתב את "דיווה" חזר לשתף פעולה, אבל היה נראה מראש שהעניין מיועד לכישלון. חדד היא מבצעת נפלאה ומרגשת, שמשהו לא עבר ממנה אל הקהל כאשר עברה לשיר באנגלית. גם מבחינת הסגנון עצמו, ייתכן שכל בחירה אחרת של הוועדה המארגנת הייתה מוציאה יותר ממה שמייחד אותה. אבל זה היופי שבדבר: גם אם תנאי הפתיחה שלה לא היו מושלמים, חדד נתנה הופעה מכל הלב שהאירה את החלקים היפים ביותר שבשיר, והראתה עד כמה היא רבגונית. קצת פחות קיטש בשיר עצמו ובכל מה שהתחולל על הבמה היה עושה לה רק טוב, ועדיין צריך לקחת בחשבון שמדובר בשיר יפה שייצג אותנו בכבוד. (יאיר קטן)

השיר הגרוע: שמח > פינג פונג

מילים ולחן: גיא אסיף ורועי צ'יקי ארד

מקום 22 ב־2000

הדבר שחשוב להבין בנוגע למקום שתופס השיר הזה בתרבות הישראלית הוא שבשורה התחתונה, האירוויזיון חשוב לנו. אולי לא כולם מתחברים, אבל יש פה חלק ניכר מהאוכלוסייה שגדל על התחרות, שאוהב את המסורת, שמתרגש כשישראל מקבלת נקודה. ואותם אנשים הרגישו שעושים מהם צחוק באותה שנה. אפשר לשלוח שירים קלילים ומטופשים, אפשר לחזור עם הזנב בין הרגליים, אבל רק כל עוד הכל נלקח ברצינות. הוועדה שבחרה בשיר והביצוע עצמו שידרו לישראלים שלא ממש אכפת מהאירוויזיון ועושים את זה בשביל הצחוקים. וזה מה שבאמת פגע בקהל, יותר מהעובדה שהשיר היה – באמת ובתמים – ממש ממש גרוע. (יאיר קטן)