גבורה, מאבק ועצמאות

מקימי המדינה בחרו, ולא במקרה, לציין בלוח השנה את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בסמיכות ליום העצמאות של מדינתנו. בחירה זו נשענת על ההבנה העמוקה של המחיר הכבד והיקר שכל אותם רבים, רבים מדי, נאלצו לשלם כדי לאפשר את כינונה של מדינת ישראל בארץ ישראל, את ביטחון תושביה, את המשך עצמאותה ושגשוגה. סמיכותם של שני המועדים הללו מהווה בעיניי תזכורת תמידית לעוז רוחם של חללי צה"ל והקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הגבורה, המאבק והעצמאות - מתש"ח ועד תשע"ט.

35 השנים בהן אני משרת בצה"ל - מהיותי שריונר צעיר וכמפקד ביחידות השדה בזירות השונות - זימנו לי היכרות ושירות משותף עם רבים שלא שבו ממשימתם הצבאית. רבים אשר פעלו דרך דבקות במשימה, מתוך רעות לרעיהם, בתעוזת נפש. רבים מטובי בנינו ובנותינו שחירפו נפשם למען המדינה ובכך, הבטיחו את ביטחונם של אזרחי ישראל, את ביטחוננו.

זכרם של אלו שאינם כבר עוד והמורשת שהותירו בלכתם, מלווים אותי לכל אורך דרכי. את אובדנם הכבד חשים כפצע בבשר החי רבבות משפחות ישראליות. יום הזיכרון שלהם, של בני משפחות השכול, הוא יומיומי. הוא נוכח בכל צעד, בכל נשימה, מאז אותו יום מר בו נשמעה הדפיקה הגורלית בדלת הבית, מאז אותו רגע בו חייהם השתנו לעד. אנו, מפקדי צה"ל וחייליו, נושאים היום, בדומה לשאר ימות השנה, את המחויבות, שהיא גם זכות גדולה, לעמוד לצד ההורים, הילדים, האחים והאחיות, בני ובנות הזוג. בלב כולנו הערכה עמוקה לתעצומות נפש, ליכולת לשאת בכאב ובגעגוע כל יום, ובכל זאת להמשיך הלאה, להתפתח, לחיות. בכל דרך שבה נוכל, נהווה כתף תומכת למשפחות שהפקידו בידינו את היקר מכל, ולא זכו לראותו שב הביתה ממשימתו.

בערוב יום הזיכרון שוב יונף דגל ישראל אל על, ואת תרועת האבל יחליפו צהלות החוגגים את יום העצמאות ה־71 ברחובות ובכיכרות. גם בשוך צפירות הזיכרון ולצד זיקוקי הדינור - לא נשכח כמה כבד המחיר ששילמו הנופלים, ונזכור את שציוו לנו עם נפילתם. נזכור את הערכים שבשמם פעלו ובכל החלטה ערכית, פיקודית ומנהיגותית משמעותית ראוי שדמותם תעמוד לנגד עינינו ונשאל עצמנו: מה הם היו בוחרים לעשות? ואז, כך אני מאמין, נדע לקבל את ההחלטה הראויה. לאורם, נמשיך למלא את שליחותנו ותפקידנו, כצבא ההגנה לישראל. נמשיך לעמוד בנחישות מול אתגרי הביטחון בזירות השונות ורוחם של יקירנו הגיבורים תמשיך לפעם בשורות צה"ל.

זכרם של הנופלות והנופלים - בליבנו לעד.