ארבעה קורבנות ישראלים היו בסבב הלחימה האחרון: חרדי, ערבי, חילוני ודתי. לכל הפחות מדובר בסימבול. כי בעוד לנו המריבות הפנימיות נראות תמיד מאוד חשובות ודחופות, את אויבינו זה לא מעניין. הם לא רואים את ההבדלים בינינו. הם יורים על כולם.

בסוף זה עניין של בחירה.

אפשר לחפש תמיד את קבוצת החרדים שעושה מנגל ביום הזיכרון. יש כאלה. אבל אפשר גם ללכת לפגוש חרדים בגדוד נצח יהודה, ילדים מקסימים שבאו מבית חרדי והחליטו להתגייס לקרבי כדי להיות חלק מהישראליות. אפשר לעשות צילומי מסך של כל הפוסטים הדוחים של אלה שאמרו לתושבי הדרום המופגזים שמגיע להם כי הם הצביעו ביבי. יש פוסטים כאלה והם מעוררי קבס. אבל יש הרבה יותר גילויי סולידריות מקסימים של אזרחים מכל הארץ ומכל הגוונים, שביקשו לארח ולתמוך ולחזק את תושבי הדרום.

אפשר לתת לטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי שמשלב פלסטינים עוד ועוד חשיפה, אפשר גם לדווח משם בלייב ולהראות דרך זה את השסע והקרע. זה אייטם ״מעניין״. אבל אפשר גם לזכור שמדובר בטקס אחד מתוך עשרות אלפי טקסים אחרים שאינם שנויים במחלוקת. וכשאתם מצלמים את איילון בצפירה אתם יכולים להתמקד ברכב אחד או שניים שממשיכים לנסוע, אבל אתם יכולים להביט דווקא בכל מאות אלפי הנהגים הישראלים האחרים שעוצרים את רכבם בצד הדרך ועומדים בדממה נדירה לזכר הנופלים.

אפשר לחטט בארכיון של מכינת עלי ולמצוא שיעור שנמסר בפני חמישה תלמידים לפני 12 שנה ונאמרו בו שטויות גזעניות. אבל אפשר להביט פשוט על 4,000 הבוגרים של המוסד המפואר הזה, למעלה ממחציתם בתפקידי קצונה ביחידות הקרביות ביותר, והם כולם ישראלים פטריוטים שמכבדים את האחר ומביאים גאווה לארצם. בין הבוגרים, אגב, נמצאים היו גם גיבורי ישראל רועי קליין, הדר גולדין ועמנואל מורנו, הי"ד.

קראתי לאחרונה מכתב שפרויד שלח לבן משפחה ובו הפציר בו לא להתמכר לביקורתיות, גם זו הלגיטימית, ולא לתת לה לשבש לו את המבט האופטימי והחומל על החיים.

יהודי חכם היה זיגמונד. בואו נאמץ את עצתו. בואו לא ניפול למרירות. לא הכל פה מושלם, אבל יש הרבה מאוד מקום לתקווה. לגאווה.

וכן, הימין צריך ללמוד לכבד את מי שהפסידו בבחירות, להבין שהמדינה הזאת באמת חשובה להם ולדעת שהתפקיד של הצד המנצח הוא לגרום למי שהפסיד להרגיש חלק מהמקום הזה. השמאל לעומת זאת צריך ללמוד לכבד באמת את בחירת אנשי הימין. זכותכם להתנגד בנחרצות לנתניהו, אבל אל תתנשאו על תומכיו. הם אינם חכמים פחות או מוסריים פחות מכם. יש להם תפיסת עולם שונה.

על החרדים להבין את מגבלות הכוח הפוליטי והסכנה שבכפייה ומי שאינו חרדי צריך להכיר לעומק את המגזר הנהדר הזה, ולדעת שגם הוא מחפש דרכים להתקרב. היהודים צריכים לנסות להבין מה זה להיות מיעוט ערבי בישראל והערבים צריכים להבין כמה מכאיב ליהודים רבים במדינה, לראות את נציגיהם בכנסת יוצאים מהמשכן בשירת התקווה. השורה התחתונה היא שהרוב טוב ובשאר נטפל: יש בעיות ויש פערים אבל בעל כורחנו אנחנו חיים כאן ביחד - ואהבת חינם תכסה על הכל.

חג עצמאות שמח.