אפטר פרטי / סיגל בן יאיר

כְּשֶׁהִתְחַתַּנְתִּי עֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי

לְהָכִין שְׁנִיצֶל

הַיּוֹם אֲנִי מְאֻלֶּפֶת לַבֵּיצָה וּלְפֵרוּרֵי הַלֶּחֶם

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יְסַמְּנוּ עוֹד

אֶת דַּרְכִּי לַבַּיִת.

בַּעֲלִי לְשֶׁעָבַר הִתְחַתֵּן שִׁלְשׁוֹם

עִם אִשְׁתּוֹ הַשְּׁלִישִׁית שֶׁאוּלַי תֵּדַע

לַהֲפֹךְ אֶת הַסְּטֵייק בְּעוֹדוֹ רַךְ וְנִגָּר.

שֶׁלֹּא כָּמוֹנִי, אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה

שֶׁלִּבָּהּ הִקְשָׁה וְהִכְבִּיד

וְלֹא רָצְתָה לְהָפְכוֹ וְלֹא לְהָפְכוֹ

רָצְתָה.

לֹא יוֹדַעַת לְנַקּוֹת

לֹא יוֹדַעַת לְבַשֵּׁל

לֹא יוֹדַעַת לְכַבֵּס

אֵינֶנִּי מַכִּירָה אֶת עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת

הָיִיתִי נְסִיכָה שֶׁנֶּחְטְפָה