"ללינור אין שום כעס על המהומה שנוצרה סביב ההופעה שלה בטקס הדלקת המשואות", אומרת בראיון ל"ידיעות אחרונות" יפית אטיאס, שותפתה וחברתה הקרובה של לינור אברג'יל. "בכלל, כל הבאז הזה רק עשה לנו טוב לעסקים. לא התכוונו לצאת עם אמירות ומסרים לגבי תפיסת העולם האופנתית שלנו דווקא בטקס משואות, אבל יצא ככה בעקיפין בגלל שהשביס של לינור לא ירד מהכותרות מאז הטקס", אומרת אטיאס. וכשהיא מדברת על העסקים של השתיים, היא מתכוונת לחנות האופנה המקוונת LYA שהקימו לפני קצת יותר משנתיים, לאחר שהרגישו שאין להן מספיק מה ללבוש מתוך ההיצע הקיים ברשתות ובחנויות.

"בגלגולים הקודמים שלי לבשתי שמלות של ולנטינו ופראדה, אבל בינתיים הן הפכו למוקצה בעיני", אמרה אברג'יל לסמדר שיר, בראיון שהעניקה ל"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים. "השרוולים של זו לא עברו את המרפק, לשנייה היה מחשוף בחזית, לאחרת היה שסע בצד. מדי פעם בעלי מזכיר לי סצנות שלי עם דמעות בעיניים מול הארון הפתוח שכל תכולתו כבר נשפכה. לא יכולתי לעכל את המחשבה שהלבוש הצנוע שקיבלתי על עצמי מחייב אותי לוותר על הסטייל והשיק", אמרה אברג'יל באותו ראיון.

ההכרח, גם כאן, היה אבי ההמצאה והוליד אצל אברג'יל את המחשבה לפתח מותג בגדים עצמאי וצנוע, בהתאם לטעמה האישי. כאשר אברג'יל נסעה להשתטח על קברו של רבי נחמן מאומן, היא הכירה את אטיאס, גם היא חוזרת בתשובה, שהפכה לא רק לחברה קרובה אלא לשותפה עסקית. השתיים החליטו על יציאה לדרך אופנתית משותפת מתוך המצוקה הדומה של "אין לי מה ללבוש", והחלו לפתח את ליין הבגדים של המותג הנושא את ראשי התיבות של שמותיהן, ושכולל שמלות וגלביות בגזרות רחוקות מהגוף וכן אקססוריז ואביזרים שונים בהם גם מטפחות שיער וכיסויי ראש.

"החזון שלנו היה לאפשר לכל אישה, מאמינה או לא מאמינה, מכל שכבות האוכלוסייה, לרכוש בגדי נשים מעוצבים וצנועים וכן אביזרים במחירים שפויים", אומרת אטיאס.

נו, ויש עלייה במכירות באתר שלכן בעקבות סערת השביס?

"בדיוק עכשיו סיימנו להעלות לאתר את כל קולקציית הקיץ, והבלגן סביב השביס של לינור רק עשה טוב לעסקים", מאשרת אטיאס. "בבדיקה שעשינו שתינו אתמול, הביקוש בקטגוריית מטפחות הראש טיפס, ויש לנו כבר מחסור בדגמים מסוימים. את תופסת אותי בדיוק כשאנחנו מחדשות מלאים".

היא לא הדתייה שבקופסה

אטיאס, 36, היא בתו של רמי לוי, נשואה ואמא לארבעה, היא בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ותואר ראשון במשפטים, ואת העסק עם אברג'יל הקימה במקביל לתפקידה כמנהלת השיווק של רשת רמי לוי. היא דוחה מכל וכל את הקביעה שרק נשים דתיות הולכות בבגדים המעוצבים שלהן: "לא כל מי שרוכשת שמלה צנועה עונה מיד להגדרה 'דוסית''', אומרת אטיאס. "יש לא מעט נשים חופשיות שקונות את הפריטים באתר שלנו. למשל, כאלה שנגמרה עבורן התקופה בחיים שהן יכולות ללבוש שורטס וגופייה, והן מחפשות אופציות סולידיות יותר. נשים שהגיעו לשלב בחיים שבו הן מחפשות לוק צנוע, ועדיין מהמם. גם לינור לא מגדירה את עצמה 'הדתייה שבקופסה', זו שאנחנו רגילים לראות עטופה בגוונים קודרים מכף רגל ועד ראש. להפך. לינור היא אישה דתייה עצמאית, חזקה, יפהפייה, והמראה החיצוני שהיא מביאה איתה מתחבר לכל אישה. הרי כמו שלינור התלבשה לטקס המשואות זה משהו שכל אישה יכולה ללבוש, ולדעתי זה גם מה שצרב למי שצרב ועורר את כל המהומה מסביב. יש אנשים שלא הצליחו להתמודד עם היציאה של לינור מהשבלונה שבתוכה רגילים לראות אישה דתייה. נכון, נשים דתיות רוצות להתלבש צנוע ומכובד, אבל מי החליט שצנוע ומכובד זה אומר לוותר על הסטייל? אז לינור לא ויתרה על הסטייל, והלכה כמו שהיא מרגישה, עם המטפחת על הראש, וזה בעיניי רק מעצים את איך שהיא נראית ומוסיף ללוק שלה. תראי איזה יופי השיער האסוף במטפחת חשף את תווי הפנים היפים שלה".

גם את, כמו לינור, חוזרת בתשובה. איך הרגשת בפעם הראשונה עם השביס על ראשך?

"זה היה לפני עשר שנים. הייתי אז בדיוק אחרי לידת הבת השנייה שלנו, ולפני כניסת ערב ראש השנה החלטתי בפעם הראשונה לשים מטפחת לראשי. אני זוכרת את הקלות והנוחות שיש בתחושה שכל השיער שלך נאסף לתוך מטפחת מטופחת ואופנתית. הבטתי בעצמי במראה ובאותו רגע הכרזתי 'זהו, המטפחת הזו לא יורדת לי יותר מהראש'. זה היה סידור מקסים שרק מוסיף ליופי ולחן של כל אישה באשר היא. הכל נראה מסודר, זה הכי קל לסדר ראש עם מטפחת אופנתית".

לא מתנצלות

"השיער האסוף יוצר יראת כבוד", בטוחה אטיאס. "גם גברים ונשים כאחד מדברים שונה לאישה בכיסוי ראש. הם נזהרים בלשונם. גם אם גבר רוצה ללחוץ יד, הוא מבקש רשות. זה כבר לא אוטומטית. מה רע בזה? כל אישה זכאית לכזה יחס, היא לא צריכה להיות דתייה כדי לקבל כבוד מינימלי. אז אחת חוזרת בתשובה, כמוני וכמו לינור, ואחת החליטה שהיא אמא והיא צריכה להתלבש יותר מכובד, ואחת החליטה שפשוט זה מחמיא לה בלי לוותר על סטייל ואופנה".

אחת אחרת, שהיא אני, הייתה צריכה מטפחות וכיסויי ראש לתקופת הטיפולים שנחתה עליה במהלך ההתמודדות עם מחלת הסרטן, ומצאה את מבוקשה המדויק באתר של לינור ויפית, כי לא תמיד רוצים להסתובב עם הפאה, ואני אישית אף פעם לא הרגשתי נוח להשוויץ בקרחת. בקרב מחלימות נוספות שופינג של מטפחות הוא סוג של יום כיף. כולנו כיסינו את הראש ולרגע היה במראה הדוסי המשותף שלנו משהו מטהר, צבעוני אבל סולידי. ואפילו זכיתי למחמאות מהילדים שאמרו לי "וואלה, אמא, זה ממש יפה הלוק הזה על הראש שלך. יש לזה סטייל". כשאני מספרת את כל זה ליפית היא כמובן מתרגשת.

"וכמה נוח כיסוי הראש גרם לך להרגיש?", מחזירה לי אטיאס, וממשיכה: "דבר אחד בטוח, נשים לא צריכות יותר להתנצל על מי שהן, וזכותה של כל אישה לשים על הראש מה שעושה לה טוב. אז נכון שבאג'נדה המשותפת שלנו שתינו נגד מכנסיים, אבל אנחנו לא רוצות שיקטלגו אותנו כמותג ששייך לסקטור מסוים בלבד".

אז למי בעצם אתן מעצבות?

"לינור יותר על העיצובים, אני יותר בצד העסקי", מדייקת אותי אטיאס. "כל אישה יכולה להתלבש אצלנו בתנאי שהיא אוהבת כיוון צנוע, וזה בדיוק מה שלינור שידרה בשמלה הלבנה שלה".