בסוף, אם להיות לרגע אסף אשתר, זרקו על גאולה אבן, ועוד אבן, ועוד אבן, עד שנמאס לה. המגישה החדה של חדשות הערב ב'כאן' מאסה בהתמודדות עם הביקורת על כך שהיא נשארת על הכיסא, בזמן שבעלה גדעון סער מתכנן את הקאמבק שלו בפוליטיקה. אחרי שהודיעה שהיא עוזבת, נשאלה פתאום שאלה אחרת - רגע, למה האישה צריכה לוותר על הקריירה ולא הגבר.
"זה לא בפרמטרים של אנטי־פמיניסטי ופמיניסטי", מצהירה אבן. "כל עוד זו בחירה שלי ואני שלמה איתה, זה מה שאני צריכה לעשות. גדעון עזב בזמנו כי רק הקמנו משפחה, עזב כדי להיות איתנו, הוא לא היה חייב לעזוב. אז יש שיגידו שאז עשה למעני והפעם אני למענו, ואני חיה בשלום עם שני המשפטים האלה. אני שלמה עם ההחלטה. אם אישה בוחרת לעשות משהו והיא שלמה איתו והוא לא נכפה עליה בשום דרך, זו החלטה מצוינת. היא לא פשוטה אבל הייתה טובה לי. אני לא מתיימרת להיות מגדלור נורמטיבי לאף אחד. אני עושה מה שהיה נכון לי ולא מטיפה לאף אחד. כל אחד חי בשלום עם ההחלטה שלו".
לא הייתה שום דרישה מצד המעסיקים שלך שתעזבי לקראת החזרה של בעלך לפוליטיקה?
"יכולתי להמשיך, אף אחד לא אמר לי תפרשי, וראשי התאגיד הציעו לי להמשיך גם כשהודעתי על פרישה. אני עוסקת באקטואליה ובחדשות כבר כמעט 30 שנה. כשאתה מחיל על עצמך את הכללים האתיים והמקצועיים, שבוודאי אני גוזרת על עצמי, אתה יכול להמשיך לעסוק בזה בלי לפגוע לצופה בחוויית הצפייה שלו וגם בלי לפגוע בעצמך. הייתי נשואה לפוליטיקאי גם לפני והמשכתי לעסוק בחדשות ולא הייתה בעיה להמשיך במקצוע. אני לא מתעלמת מהקושי, אבל ברגע שאתה מקפיד על הכללים המחמירים של האתיקה אפשר לעשות את זה".
ובכל זאת פרשת.
"קיבלתי את ההחלטה כי הגעתי למסקנה שאני לא רוצה יותר להמשיך ולעסוק ברעשי הרקע. לא רציתי להתחיל לצנזר את עצמי. ברגע שהבנתי שרעשי רקע תופסים מקום ולא החדשות עצמן, החלטתי לפרוש".
באיזה אופן רעשי הרקע תפסו מקום?
"התקשורת והפוליטיקה. אומרים, כותבים, מעירים, פונים בטענות להנהלת התאגיד. כל מיני גורמים, קולגות בתקשורת, אנשים בפוליטיקה".
יש לך דוגמאות?
"די הופתעתי מהרעש שעשה המשפט שאמרתי, על זה שקורבין ואבו־מאזן מספידים את אורי אבנרי. מה בסך הכל אמרתי שהוא לא בבחינת עובדה? לאבו־מאזן ולג'רמי קורבין, ראש תנועת הלייבור הבריטית, אין בעיה להספיד מחבלים, זה לא מה שאמרתי על אבנרי, אדם שאני מוקירה ומעריכה והשתתפתי בערב לכבודו. מה לא נכון בזה שאדם קורא לכיכרות ברמאללה על שמות משפחות של מחבלים ומממן משפחות של מחבלים, ושלקורבין אין בעיה להתרועע עם אנשי חמאס? אי אפשר להגיד באותו משפט שבין מספידיו היו נשיא המדינה, אבו מאזן וקורבין".
קולגות היו מתקשרים להתלונן עלייך?
"לתאגיד יש מתחרים. היו גורמים בתקשורת וגם בפוליטיקה שהאינטרס שלהם היה שלא אשב שם, והאינטרס היה לפגוע בגדעון או בי או גם וגם. היו מציפים נושאים כמו אורי אבנרי - שלא הוצף באופן מקרי".
אז פשוט נמאס לך?
"במידה רבה הפוקוס היה אמור להיות העיסוק בחדשות או בתכנים ולא במה אמרתי ובמה מיצמצתי ואם קרצתי ובאינטונציה. יש בזה היתממות כי אני שקופה. אתם יודעים למי אני נשואה ואתם יכולים לשפוט אותי. הצופים לא יודעים תמיד אם החדשות נמסרות באופן ענייני. יש לא מעט אנשי חדשות שנמצאים בקשרי חברות עם פוליטיקאים. אתה לא יודע למי כל אחד מחובר כשאתה צופה בחדשות ומה טיב היחסים. הרבה יותר נקי ואסתטי על המסך כשיודעים מי האנשים על המסך, למי הם מחוברים ומה השקפת העולם שלהם".
אבל יש את שאלת האובייקטיביות.
"לגיטימי להחזיק בהשקפת עולם אם אתה הגון על המסך. ואפילו רצוי שתהיה השקפת עולם. ברגע ששמעתי שמקדימים את הבחירות קיבלתי את ההחלטה לבד. הערכתי, ובצדק, שגדעון לא יהיה עוד מועמד בפריימריז האלה. שיתמקדו בו. ולא רציתי שירדפו אותו בגללי או שיציקו לי בגלל ההתמודדות שלו. התקשרתי לגדעון ואמרתי, 'החלטתי לפרוש'. הוא שאל אותי אם אני משוכנעת ואמרתי לו שכן. הוא ענה, 'אני מגבה כל דבר שתעשי ותחליטי ואני אוהב אותך ובטוח שתצליחי בכל דבר שתבחרי'. התקשרתי למנהלים שלי ובישרתי להם".
איך הם הגיבו?
"הם שאלו למה ואם אני משוכנעת. אמרתי שזה סופי. ביקשתי את רשותם לגזול 30 שניות עד דקה מהשידור. וזהו, חתכתי שלא על מנת לחזור לחדשות".
אחרי הפרישה שלך היו קולות שקראו גם לליאור שליין לפרוש בגלל הזוגיות עם מרב מיכאלי. מה דעתך על כך?
"אני לא בעמדה להטיף לו. אבל במקרה שלו, אולי טוב שלא עשה כי בסוף זוגתו לא נבחרה, מה שמייתר את השאלה בדיעבד. זו החלטה שלו ושל קברניטי הזכיינית. הם צריכים לחשוב מה נכון להם ולתוכנית".
אז בבחירות האחרונות הסתכלת מהצד והתבאסת?
"כן, התבאסתי בליל הבחירות מזה שאני לא בתוך זה כרגיל. אני מכורה לאקטואליה וצורכת חדשות ותמיד משתעשעת במה אני הייתי שואלת, ואיזו שאלה מצוינת ההוא שאל ואיך לא חשבתי על זה. זה לא עבר לי ולא נגמלתי. אבל קיבלתי החלטה וזהו. הבנתי שאני צריכה להמציא את עצמי מחדש".
ובחרת ללכת אל הלא־נודע.
"גם ברמה הכי בסיסית, כלכלית. אני באה מבית שמעולם לא היה בו כסף, תמיד היו בו מחסור, היו ימים שלא היה לי אפילו כסף לכרטיס לאוטובוס כדי להגיע למרכז העיר. זה יישמע לך מצחיק, אבל לימדו אותי בבית שבתיון של תה אתה משתמש עד שהכל נגמר, לא מתוך קמצנות, אלא כי אין כסף. בשנים מסוימות הגיעו מעקלים הביתה ואבא לימד להגיד שההורים לא בבית".
למה מעקלים?
"הם חתמו ערבות לחבר טוב שהסתבך בחובות וברח מהארץ לגיאורגיה, והם נשארו עם החובות שלו. אז מגיעים מעקלים ואתה לומד תוך שלוש שניות לקחת את הטלוויזיה ולהחביא אותה כדי שלא ייקחו. הייתי מאוד טובה בלהחביא את הטלוויזיה. בסוף הם החזירו הכל. אבל אז הייתי הבכורה, בבת־ים, והפחד שלא יהיה ממה לחיות הוא ממשי.
"אמא יצאה לפנסיה לפני שנתיים, היא הייתה אחות, עובדת בלילות בוולפסון כדי שיהיה יותר כסף. משפחה של עולים מליטא. לא חרפת רעב, אבל לחם אפשר להשתמש בו אינספור פעמים, שנים קדימה להחזיק במקרר. וברור שאנחנו מנקים, אני שומרת על האחים הקטנים כשהם צריכים לעבוד".
איפה עוד הרגשת את העובדה שהם עולים?
"הם דיברו איתי בשנים הראשונות רוסית ברחוב ואני הייתי מהסה אותם. זו הייתה פדיחה. היום אני מודה לאלוהים שאני יודעת עוד שפה ובמונדיאל האחרון זה היה שימושי גם בראיונות. היום אני מתביישת שעשיתי את זה ולא ידעתי להבין איזה דבר הם נתנו לי. לילד זו משקולת. ושמע, קראו לי גאולה, בוא, זה לא פשוט כילדה. את כל ערימות התקוות והציפיות שלהם הם ערמו עליי. נולדה להם ילדה בכורה, אז איך נקרא לה? חיפשו במילון, מה מבטא את תחושת החופש והיציאה משם לפה? מצאו גאולה".
היום יש לך חרדה כלכלית?
"יש לי. אני עם חמישה ילדים, משכנתה עצומה. זה לא, 'יאללה היא עובדת בטלוויזיה'. כשאתה עוזב את מה שאתה יודע לעשות ומחפש מחדש, זה יושב על המקומות האלה. כשאמא שלי ראתה אותי פורשת היא אמרה, 'אוקיי, במה תעבדי?' ואז הגיעו ממנה הטלפונים של האם מצאת עבודה ואם את צריכה כסף, וכל מיני דברים שיושבים אצלה ואצלי".
× × ×
למשפחת סער־אבן על כל סעיפיה יש שבעה ילדים וגם נכד אחד. הם מתגוררים עם חמישה מהם בתל־אביב בדירה נחמדה, אבל עדיין כזו שהופכת את כל העניין המשפחתי לצפוף. אלו הנישואים השניים של שניהם, והם החלו לצאת זמן קצר אחרי שנפרדו מבני זוגם. היא הייתה נשואה קודם לעמית אוברקוביץ', הבן של יורם אוברקוביץ', היו"ר הכל־יכול של חברת החשמל באייטיז. סער היה נשוי לשלי, שאותה הכיר בלימודי המשפטים באוניברסיטה.
"דניאלה (26) ואלונה (22), הן הבנות של גדעון מנישואים קודמים ויש לו נכד מדניאלה, נמרוד, בן שנתיים עוד מעט", היא עושה סדר. "הוא קטן בשבעה חודשים משירה, הבת שלנו. גדעון סבא מדהים והילד כרוך אחריו בצדק. נמרוד הולך אחרי דוד (בנם המשותף, 5 וחצי), שהוא המנהיג שלו, ושירה (שנתיים וחצי) מתייחסת אליו כאילו הוא התינוק שלה. מוזר להגיד שהוא סבא, אבל כן. ויש את תמר (22), יואב (18) שבטירונות ואיה (13) - הילדים שלי".
שווה סדרת דרמה.
"זה נורא מצחיק ומורכב ומלא עבודה. אתה מוזמן לבוא בלילה כשאני קמה 70 פעם לשירה, או בבוקר כשאני מכינה ארוחת בוקר. זה אתגר גדול מבחינת הגילים וזה משעשע. אני בגיל 47 עוד מטפסת למגלשות בגני שעשועים ושואלת עד מתי אני אעשה את זה. עד מתי אני אנגב הפרשות ואזליף, והנה אני עושה את זה ואני מתה על זה".
לא לקחתם עזרה?
"כשעבדתי בחדשות הייתה מטפלת שהייתה מגיעה ארבע פעמים בשבוע אחרי הצהריים ולא הייתה עזרה מעבר. גם לא סבים וסבתות. עכשיו היא תבוא יום בשבוע ובשאר הימים נסתדר".
נשמע קשה.
"קשה, אבל זה קורה לכל אמא. בחדשות יש הרבה הקפצות, אז כן, זה קשה, אבל מסתדרים. יש עבודות יותר קשות והרבה יותר מורכבות ונשים עושות את זה. אין לי על מה להתבכיין".
לפני כשנה וחצי נפטר אביה מיכאל בגיל 69. הוריה היו גרושים, ואת הבשורה היא קיבלה באופן מאוד לא קונבנציונלי. "שעה לפני מהדורת החדשות, אני רואה שיחה לא מזוהה. מוטי העורך אמר לי, 'תקשיבי, מתקשרים כל הזמן ממספר חסוי'. אמרתי לו, 'טוב לא יכול לצאת ממספר לא מזוהה'. הוא שאל אם אני רוצה שהוא יענה ויראה מי זה ואמרתי, 'כן, תגיד שאני לא יכולה לדבר'".
אז הוא שמע את הבשורה?
"הוא עונה ואני רואה אותו מחוויר. הוא אומר לי, 'אני לא יודע, אולי זו בדיחה, אבל מישהו פה טוען שאבא שלך מת'. אמרתי, 'זה שטויות'. לקחתי את הטלפון ומהעבר השני של הקו אומר לי מישהו, 'אני שוטר, אבא שלך מת, בואי לדירה'. הערה למשטרת ישראל: לעבוד על ההודעות למשפחות נפטרים. אמרתי לעורך, 'תקשיב, אני צריכה לעזוב'. לקחתי את האוטו ונסעתי ולא שמתי לב בכלל לאן אני נוסעת. הגעתי בטעות להרצליה והוא בכלל גר ביפו. זה מוות מוזר ובגיל צעיר".
ממה הוא נפטר?
"הוא לא היה אדם בריא מטבעו ועבר דיאליזה והיו אירועים לבביים, אבל אתה בסוף לא יודע ממה הוא נפטר. הלכתי לזהות אותו אחר כך. הוא נראה לי ישן. כל הילדוּת שלי הוא היה הקשוח בבית. איש ימין, פסיכיאטר, אדם מאוד חכם ומבריק וכשהייתי מביאה 96 במבחן היה אומר איפה עוד ארבע נקודות".
לא קיבלת חום ואהבה?
"מאמא כן. ידעתי שאבא אוהב וגאה בי אבל הוא לא ידע להביע את זה. אולי כי הוא לא גדל בבית כזה. מאוד פחד מזה שאני אשאר בלי מקצוע. מה פתאום גלי צה"ל, למה לא מקצוע אמיתי, למה את לא הולכת ללמוד להיות שיננית. הוא פחד נורא שאהיה בגלי צה"ל, גם כי הוא היה איש ימין, ליכוד, ופחד שאני חס וחלילה עלולה להפוך לשמאלנית בגלל התקשורת. בשבעה שלו כשראיתי את כל הקולגות של גדעון באים, אמרתי, 'וואו, כאיש ליכוד הוא היה גאה להיות באירוע הזה'".
איך הוא היה עם גדעון?
"הוא מאוד אהב את גדעון. זה עשה לו את זה".
שמרתם על קשר טוב?
"בטח, הוא היה סבא נהדר. אני מודה שזה השפיע עליי יותר משחשבתי. אתה אדם בוגר, אני בעצמי אמא ויש לי ילדים, אבל זה משפיע. עכשיו יש לו נכדה נוספת שהוא לא מכיר, אחותי ילדה לפני שלושה שבועות. ויש נכדים גם מאחי. מבחינתו הוא ניצח".
× × ×
המפגש בין פוליטיקה ותקשורת לא נגמר בביתם של בני הזוג, אלא עומד בלב תיקי נתניהו, ראש מפלגתו של סער.
נתניהו חצה קווים אדומים בפרשות 2000 ו־4000?
"אני באמת חושבת שלא מתפקידי לענות על שאלות כאלה, כשאתה שואל אותי על ראש המפלגה שבה חבר בעלי, ואני גם לא מנהלת של אף גוף תקשורת".
סער העביר ביקורת לגיטימית נגד המבצע האחרון בעזה, ובסביבת ראש הממשלה האשימו אותו בניסיון לחתור תחתיו. זה לא דיקטטורי?
"כולם יודעים שגדעון אדם מדהים וישר דרך שתמיד רואה את טובת המדינה והאזרחים".
צריך להזכיר שגדעון הכחיש.
"ברור, במה יש להודות, במשהו שלא היה ולא נברא?"
יאיר נתניהו, למשל, טען אחרת. הוא כינה אותך שמאלנית קיצונית.
"בסדר, לא ראוי להתייחסות".
שמחת שגדעון חוזר לפוליטיקה?
"הייתי מעדיפה חיי משפחה שלווים, נטולי פוליטיקה. כשהוא חוזר לפוליטיקה, המשמעות היא שאת המחיר משלמת המשפחה. הרי יש הרבה פחות ממנו. הרווח הוא של המדינה ושל האזרחים. אני מבינה אותו, זה הייעוד שלו, זו השליחות שלו. המחיר הוא שלי, אני מעדיפה אותו פה איתי, עוסק במשהו אחר. שלי ושל הילדים".
אולי היה עדיף שילך למפלגה אחרת?
"הליכוד זו המפלגה שלו, זה הבית שלו".
הוא יהיה ראש ממשלה לדעתך?
"הוא המנהיג הכי טוב שיש. חוץ מזה, אני משוגעת עליו, מטורפת עליו וחושבת שהוא איש מדהים. גם ברמה האישית וגם בגלל הנכונות שלו לתת לאחרים. בכל מה שיחליט אני אלך אחריו וזה מה שאמרתי לו כשהחליט לחזור".
את רואה את עצמך נכנסת בעתיד לפוליטיקה?
"לא, מספיק אחד בבית והמשפחה משלמת באמת מחיר גבוה. לא מתאימה לזה וכבר שלחתי נציגות".
גדעון שומר שבת, איך את מסתדרת ואיפה את ממקמת עצמך על הציר חילוני־דתי?
"גדעון אכן שומר שבת. אני לא. כולנו עושים קידוש ביחד וכל אחד מכבד את הבחירה של האחר. אני חילונית עם כבוד גדול למסורת ישראל וזה בא לידי ביטוי גם בחינוך הילדים".
ביבי נכנס קשה בתאגיד. הוא רצה להכחיד אותו.
"שמע, זה פשוט מוזר בעיניי. הרפורמה שהבשילה לסגירת רשות השידור ופתיחת התאגיד זה משהו שהממשלה רצתה ולא אנשי רשות השידור, וזה היה כרוך בהרבה כאב לאנשים שנאלצו לאבד את מקום העבודה שלהם ולא כולם מצאו".
אז מה הלהיטות של לעשות את זה?
"לא יודעת, מוזר".
אולי זה מי שלא מיישר איתנו קו אז נסגור אותו?
"לא יודעת להסביר. התאגיד עושה טלוויזיה טובה".
הפעילו עלייך לחצים פוליטיים כשהגשת מהדורה בתאגיד?
"מעולם לא נתקלתי בחדשות בבחישה של פוליטיקאים, במובן זה של לנסות לשנות דברים במהדורה או לגעת בה. אולי יש ניסיונות שנעצרו בדרג הנהלה ומעולם לא שורשרו למטה".
ואישית כלפייך?
"לא יודעת להעיד על שום התערבות כזו אם הייתה".
ובחישות פוליטיות ברשות השידור?
"היו לא מעט ולצערי בזמנו היו בחישות שהצליחו. לא אצלי, גם כי סירבתי וגם כי היו מקרים שידעו שמלכתחילה אין מה לנסות. אצלי אי־אפשר להחדיר אייטמים או מרואיינים שאין להם שום הצדקה חדשותית. בתאגיד זה נגמר באופן חד־משמעי. זה לא אומר שברשות השידור האנשים שעבדו שם היו מושחתים ולא ראויים. עבדו שם אנשים טובים אבל היו ניסיונות שצלחו".
דוגמה?
"אני יכולה לתת אבל לא רוצה להעיד על דברים שלא קרו אצלי".
כשאלדד קובלנץ מינה אותך למגישת המהדורה טענו שהוא מכניס אצבע בעין לנתניהו.
"אבל אלדד וההנהלה חשבו שזה הדבר הנכון לתאגיד, שאני באה מרשות השידור, שאני אחד האנשים המזוהים איתה ושאני אובייקטיבית האדם עם הניסיון המקצועי הרלוונטי הכי גדול. הרי אני רציתי להמשיך להגיש את תוכנית האקטואליה".
ניכר שהיה לך קשה במהדורה שבה בישרת על סגירת הרשות.
"אני פשוט ישבתי בשידור ואיש לא ידע שבאותו ערב אתה צריך להודיע שזהו. אני זוכרת שראיינתי את רותם דנון על משהו שקשור לפוליטיקה האמריקאית, ואז מכניס לי איש צוות פתק והוא לא יודע מה כתוב בו. בפתק נמסר, 'את צריכה להודיע שזו המהדורה האחרונה'. מה אומרים, איך נפרדים? דני, עובד הרשות, שלא עובר לתאגיד, הולך לשמוע ממני בעוד דקה שזו התוכנית האחרונה? אני אמורה לנעול את הדבר הזה בשידור. רגע תנו לחשוב מה עושים".
כאן עולות דמעות בעיניה של אבן. "אני אפילו לא זוכרת מה אמרתי. סיימתי את השידור ונסעתי לחזרה בתאגיד באותו ערב וכל הדרך בכיתי. וגם שם. זה היה מאוד עצוב".
× × ×
בעקבות הפרישה המדוברת, ואחרי 30 שנה באקטואליה, אבן עוברת לעולם הנעים יותר של התרבות, בתוכנית יומית משותפת עם ירון לונדון שתעלה לשידור ביום ראשון בתאגיד 'כאן'. 'גאולה ולונדון' יקראו לה, מעין כניסה לנעליים המאוד־גדולות שהשאיר מוטי קירשנבאום. לנעליה הגדולות לא פחות כמגישת המהדורה המרכזית של התאגיד נכנסה דוריה למפל, שעליה יש לאבן רק מחמאות. "היא נהדרת, בחירה מצוינת", היא אומרת.
איך את מסבירה שהכיסא של מהדורת החדשות בכל הערוצים עבר להיות נשי?
"לא יודעת, אבל זה נפלא בעיניי ששלוש נשים מצוינות מובילות מהדורות וזה נראה טבעי כאילו זה היה מאז ומתמיד. זה לא היה ככה תמיד. כשאני התיישבתי על הכיסא אנשים הרימו גבה, חשבו שזה לא עובר. בחורה צעירה שמקבלת את המושכות לידיה? מה פתאום. היא שואלת שאלות, מחליפה את חיים יבין".
בינך ובין ירון לונדון יש פערי דורות.
"כן, ויש לו לא מעט בדיחות על גילו המתקדם וחטיאריותו, אבל אנחנו מסתדרים נהדר ומאוד נהנים. הנושאים מעניינים אותי. מה שגיליתי אצלו ויודעת על עצמי זה ששנינו מאוד חרשנים, לומדים, שקדנים, אתה לומד נושאים בשמחה וכשאתה מגדיר תרבות כמשהו רחב, לא רק בהופעות והצגות ואלבומים חדשים, אז יש שפע של נושאים".
תעסקו גם בקים קרדשיאן?
"בוודאי. ובביונסה ואייל גולן ומוזיקה קלאסית ומוזיקת פופ ומוזיקה מזרחית".
גיא פינס צריך להיות מודאג? זה כמעט על הרצועה שלו.
"זה לא אותו מוצר. תראה תוכניות תרבות בערוצים אחרים בארץ ולא תמצא. צריך להסיר את הכובע בפני התאגיד, כי זה לא מובן מאליו. אנחנו רוצים להתעסק בתרבות במובן הכי רחב שאפשר ובעצם לחפש את הממשק של האייטם התרבותי לחיים שלנו בכלל. חסר בנוף הטלוויזיוני סוג כזה של תוכנית ודווקא בעולם המערבי יש לתרבות מקום מרכזי. הייתי רוצה לחיות במדינה שיש בה יותר תקציב לתרבות. נחמד לדבר על סרט חדש וזה גם יהיה אצלנו, אבל נרצה לומר איך משתקפת המציאות הישראלית בתוכו. הרצון שלנו הוא לא להיות שיפוטיים, אלא לומר כמה היצירות מספרות עלינו".
דוגמה?
"למשל הבאזז סביב 'הכלה מאיסטנבול' משקף משהו הרבה יותר עמוק מסדרה מוצלחת בלבד. נהיה שונים גם בסגנון ההגשה וגם בתחומי העיסוק. גם נביא מרואיינים לאולפן וגם נצא לצלם אותם".
אוקיי, ומה תעשי אם תצטרכי לדבר על מירי רגב?
"אם יהיו נושאים קריטיים שרלוונטיים לתוכנית שלי והיא עדיין תהיה שרה, אז הם יהיו בתוכנית. אבל בה כפוליטיקאית לא אעסוק. במחאת השביס, למשל, היינו עוסקים".
דעתך בנושא?
"לא מבינה את העיסוק בזה. לינור אברג'יל אישה מרהיבה שהנחתה את הטקס בצורה מצוינת ומה אכפת לי מה היא לבשה. ולמה השופט אליגון מעניין? אבל עובדה שאנשים שמים על השביס של לינור תילי תילים של פרשנויות".
ירון לונדון אמר שהתוכנית שלו ירדה "כי נשים לא צפו; אולי הן העדיפו תכנים שקשורים למשק בית או ליחסים אישיים".
"לא ראיתי שאמר את זה. כל האינטראקציה שלי איתו היא של כבוד והערכה הדדית. הוא מכבד נשים".
מניח שתעסקו המון ב־MeToo בתוכנית החדשה. את בעצמך הוטרדת פעם?
"כן, אבל מאחר שטיפלתי בזה בעצמי אני לא רוצה לחשוף את שם האדם, הוא אדם מוכר, אבל טיפלתי באופן יעיל בעצמי. אני בוחרת לא לספר כי טיפלתי בכלים שחשבתי שנכון לטפל".
נשאר סוג של טראומה?
"כן, הייתי המומה. זו לא הייתה רק הטרדה מילולית. אבל לשמחתי, ומה שלא תמיד קורה, הצלחתי להתעשת ולאזור כוחות ולטפל גם באירוע עצמו וגם לאחר מכן, וזה קשה".
היו כאלה שמתחו ביקורת על הזמן שעבר בין פרישתך מהמהדורה לעליית התוכנית. טענו שיש פה בעיה: את לא על המסך, אבל התאגיד ממשיך לשלם משכורת כרגיל.
"חיפוש לוקח זמן, אני לא ישבתי בבתי קפה, אני למעלה מחודשיים מקליטה לרדיו תוכניות וזה לוקח זמן, זה לא דבר שעולה מהיום להיום. בפרפראזה על מה שאמר קלאוזביץ, זו אותה רדיפה רק באמצעים אחרים. קודם, 'מה פתאום היא מגישה אקטואליה כשבעלה בפוליטיקה', אחר כך, 'מה פתאום היא לא מופיעה'. כשאדם עובד בתאגיד, בין אם בטלוויזיה או ברדיו, לפעמים הוא עובד גם כשהוא לא מופיע על המסך".
עשית גם אודישן לאירוויזיון.
"מאוד רציתי ולא עברתי, ואני לא מתחרטת שעשיתי כי הייתי יותר מתוסכלת אם לא הייתי מנסה. התבאסתי מזה, אבל יותר התבאסה פה ילדה בת 13 שלא הבינה איך זה קורה שהיא בנתה על אמא שלה באירוויזיון וגם על כרטיס. אני מניחה שחשבו שיש מי שיעשה את העבודה יותר טוב וזה בסדר גמור".
