למרות האיסור בחוק, ובניגוד להחלטות הממשלה, בעשרות יישובים קהילתיים יש ועדות קבלה לסינון תושבים חדשים. כך עולה מדוח שנעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשתו של ח"כ אלעזר שטרן.

המחקר בדק כמה יישובים קהילתיים באזור הנגב והגליל הפסיקו את פעילותן של ועדות הקבלה לאחר שמספר המשפחות ביישוב גדל מעבר ל־400, כפי שנקבע בתיקון לפקודת האגודות השיתופיות.

התיקון לפקודת האגודות השיתופיות התקבל ב־2011 ונועד להסדיר את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים קטנים (עד 400 בתי אב) בנגב ובגליל, ובכך לאפשר לתושבי יישובים אלה קיום אורח חיים קהילתי־כפרי המבוסס על לכידות חברתית ותרבותית.

לפי התיקון לחוק, ניתן יהיה להתנות הקצאת קרקע מרשות מקרקעי ישראל או העברת זכות במקרקעין ממתיישב יוצא למתיישב נכנס באישורה של ועדת קבלה יישובית רק אם מדובר ביישוב קהילתי שנמצא בנגב או בגליל ובתנאי שמספר המשפחות ביישוב אינו עולה על 400.

אלעזר שטרן

החוקרים בדקו עשרות יישובים בנגב ובגליל וביקשו לדעת האם הוועדות פועלות גם ביישובים שבהם יותר מ־400 משפחות. התוצאות: רק בשני יישובים הופסקו ועדות הקבלה לאחר שמספר בתי האב בהם גדל מעל 400 — באבן שמואל במועצה האזורית שפיר, ובגן נר במועצה האזורית גלבוע.

לעומת זאת, 24 יישובים שבהם יש יותר מ־400 משפחות ממשיכים לקיים ועדות קבלה. שבעה יישובים מתוכם מפעילים ועדות אלו רק במקרה של העברת זכויות בנכס קיים, ולא לשיווקי קרקע חדשים. ארבעה יישובים במועצה אזורית עמק יזרעאל (עין דור, גבת, יפעת ותל עדשים) מקיימים ועדות קבלה לתושבים חדשים בהרחבה של היישוב, וכך גם במועצה אזורית מטה אשר בה יש ועדות קבלה ב־13 יישובים.

את המסמך כתבו מתן שחק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, וראש צוות החוקרים שירי ספקטור־בן ארי.

ח"כ שטרן, שיזם את המחקר, אמר: "אני בעד ועדות קבלה כאשר היישוב מונה עד 400 משפחות ואופיו עדיין מתעצב, אך לא מעבר לכך. החשש הוא שיישובים יהודיים לא יקבלו עולים מחבר העמים שלא מוכרים כיהודים, על אף שהם משרתים ושירתו בצה"ל. בנוסף לכך, יישובים ינצלו את ועדות הקבלה כדי לא לקבל משפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים ויכסו זאת בנימוקים חסויים של החלטת ועדת קבלה".

לאחר שמספר בתי האב בישוב גדל מעל 400 על היישוב להפסיק את עבודת הוועדה