ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: יונתן פופר
    7 ימים • 15.05.2019
    סיירת ג'וינט
    מאהוד ברק ועד למפכ"ל בדימוס יוחנן דנינו מהאלוף במיל' ניצן אלון, ועד למפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן מזוכה פרס נובל אהרן צ'חנובר, ועד לראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט: מה גורם ליותר ויותר בכירים במערכת הפוליטית, הביטחונית, העסקית והאקדמית לנהור אל חברות הקנאביס הרפואי - והאם מדובר בבוננזה הכלכלית הגדולה הבאה, או בבועה שתתפוצץ ותותיר אחריה רק עשן סמיך? איתי אילנאי יצא למסע נטול פילטרים, בין האנשים שמקווים להפוך את העלים הירוקים בשדה לשטרות ירוקים בבנק (ובדרך, לעזור לכמה שיותר חולים). הסיפור המלא
    איתי אילנאי | איור: יונתן פופר

    רגע אחרי שיצא לחופשת הפרישה מצה"ל, קיבל האלוף (במיל') ניצן אלון טלפון מראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק. אלון, מי שהיה ראש אגף המבצעים ואלוף פיקוד מרכז, מכיר את ברק היטב משנותיו הרבות בצבא. אלא שהפעם, השיחה ביניהם לא עסקה בתכנון פעולה בעורף האויב, גם לא בידיעה מודיעינית בהולה. שני המפקדים עטורי הקרבות דיברו על נושא אחר לגמרי: קנאביס.

     

    כחצי שנה קודם החל ברק לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי. בספטמבר 2018 הוא מונה במפתיע ליו"ר הדירקטוריון של “אינטרקיור”, חברה שמתמחה בפיתוח תרופות חדשניות. אינטרקיור הייתה אז על סף הפריצה הגדולה שלה, אחרי שהשלימה את רכישת קנדוק, חברה ישראלית נוספת שעוסקת בגידול קנאביס לצרכים רפואיים. המטרה הייתה לקחת את החברה הצנועה הזאת, המספקת קנאביס רפואי לאלפים בודדים של חולים בישראל, ולהפוך אותה לענק ירוק בינלאומי.

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    רכישת קנדוק ומינויו היוקרתי של ברק ליו"ר הדירקטוריון, הקפיצו את מניות אינטרקיור עד לגובה שוק מסחרר של יותר ממיליארד שקלים. הראיונות שהעניק ברק והכותרות שדיווחו על מינויו, סייעו ללא ספק לגייס כסף רב בבורסה, שזרם משם אל ערוגות הקנאביס של קנדוק. כעת, ברק היה זקוק למישהו שינהל את כל האופרציה המורכבת הזאת. מישהו ברמה של אלוף פיקוד. לפני כשלושה חודשים הוא הרים טלפון לניצן אלון, שזמן קצר לפני כן פשט את מדי הזית והסכים להחליפם בעלי הקנאביס המשוננים.

     

    בתפקידו האחרון בצה"ל היה אלון אחראי על ריכוז המאבק באיום האיראני. "אני מוצא קווי דמיון בין ניהול חברת קנאביס לבין מה שעשיתי בצבא", הוא אומר. "מדובר על שוק דינמי, שמאופיין בהתפתחויות מהירות, וזה מצריך קבלת החלטות במהירות על בסיס מידע שהוא לא תמיד שלם, ועדכון התוכניות תוך כדי תנועה".

     

    כיאה למפקד לשעבר של סיירת מטכ"ל, אלון ביצע פעילות מל"מ (מודיעין לפני מבצע), ובדק היטב את השטח לפני שהסכים לקבל על עצמו את המשימה. "בעיקר עניין אותי לראות האם יש בקנאביס ערך רפואי אמיתי, שעליו אפשר לבנות תעשייה גדולה", הוא אומר. לפיכך נבר במאמרים מדעיים, שוחח עם אנשי רפואה וסקר את הפוטנציאל העסקי של התחום. "הסתכלתי על מהלכים שעשו חברות בחו"ל ועל הפוטנציאל של השוק האירופי, והבנתי שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה עולמית".

     

     

    ניצן אלון
    ניצן אלון

     

     

     

    ברק ואלון הם ממש לא אנשי הצבא, הפוליטיקה והעסקים הבכירים היחידים שקפצו על עגלת מהפכת הקנאביס הרפואי. הנה רשימה חלקית בלבד: ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוא היועץ של “יו ניבו”, חברת קנאביס רפואית שמקימה בימים אלו מפעל גדול באשקלון. על פי הפרסומים, החברה מינתה כיו"ר את חיים הורביץ, לשעבר מבכירי "טבע" ובנו של מייסד ענקית התרופות; מפקד חיל האוויר לשעבר איתן בן אליהו הוא דירקטור ב”קנביט”; ניצב בדימוס אליק רון מנהל חברה המאבטחת את חברת גידול הקנאביס הרפואי “תיקון עולם”; המפכ"ל בדימוס יוחנן דנינו הוא יו"ר “טוגדר”, חברה לגידול קנאביס רפואי; איש העסקים נעם לניר משקיע ב”קנזון”, חברה למסחר מקוון במוצרים מבוססי קנאביס; עו"ד פנינת ינאי היא דירקטורית ב”סידו”, מתקן גידול ביתי לקנאביס רפואי; הכדורגלן לשעבר גילי ורמוט משקיע ב”דרך לחיים”, חברה לגידול קנאביס רפואי; חתן פורס נובל פרופ’ אהרן צ’חנובר הוא ראש הוועדה המדעית פנאקסיה, העוסקת במוצרים מבוססים קנאביס; ומפקד חיל האוויר לשעבר, עידו נחושתן, הוא יו"ר חברת הקנאביס הרפואי “קנאשור”. "הלכתי לתחום הזה אחרי שלמדתי אותו היטב", אומר האלוף (במיל') נחושתן. גם מינויו של נחושתן לתפקיד, אגב, הזניק את מניות החברה לגבהים חדשים.

     

     

    אהוד ברק
    אהוד ברק

     

     

     קנאשור של נחושתן הוקמה לפני כשנתיים בזכות השקעה של כמעט 20 מיליון שקל בידי חברת המזון הוותיקה “סולבר”, ובימים אלה היא בונה מפעל למיצוי קנאביס, כזה שיהפוך את פרחי הצמח האקזוטי לשמנים מרפאים. במקביל, מקימה החברה גם מתקן סגור (Indoor) לגידול הצמח, וכן מעבדות מחקר לפיתוח זני קנאביס חדשים. "האסטרטגיה שלנו היא לבנות את כל שרשרת הייצור, מהגידול, דרך המיצוי ועד ההפצה", אומר היו"ר נחושתן.

    על אף שחומר הגלם של קנאשור הוא צמח ששתול באדמה, המערך שמנווט נחושתן הוא לא פחות מאשר מפעל תרופות היי־טקיסטי ומתקדם, ששואף לספק מזור לא רק למטופלים הישראלים, אלא לכל מדינה בעולם שבה הותר השימוש בקנאביס רפואי. אפילו הרשות לחדשנות נתנה מענק כספי לקנאשור, מתוך כוונה שתעמיק שורשים ותצמח בעתיד הקרוב.

     

    קל יותר לשווק חברת קנאביס בראשית דרכה, כאשר בראשה עומד אלוף במילואים?

     

    נחושתן: "אני מקווה שזה נכון בכל תחום, אבל אני מבין מאיפה באה השאלה. יש מיסקונספציה לגבי עולם הקנאביס הרפואי, אבל אחרי שמכירים אותו, מבינים שיש בו פוטנציאל עצום. הבת שלי רופאה בבילינסון, וברגע שפנו אליי שאלתי אותה מה דעתה. היא אמרה לי: 'תשמע, זה אמיתי, ולא רק שזה אמיתי - זה עושה לאנשים טוב במקרים שרופאים לא תמיד מצליחים'. בכל מקום שבו אני יכול לעזור לחולים, שם אהיה".

     

     

    אהוד אולמרט
    אהוד אולמרט

     

     

    "אתה לא ממנה את מפקד חיל האוויר ליו"ר דירקטוריון כי הוא יודע להטיס מטוסים", מצטרף ניסים ברכה, המנכ"ל ובעל השליטה בחברת הקנאביס הישראלית “טוגדר פארמה”, שגם היא פרצה לאחרונה לשוק ברעש גדול. "אתה ממנה אותו כי הוא יודע לנהל מערך ענק ומורכב".

     

    בהתאם לכך, בחודשים האחרונים, כאשר ברכה חיפש יו"ר לחברה שלו, הוא כיוון גבוה. "חיפשנו מישהו שתהיה לו אוריינטציה עסקית ושיהיה גם בעל קשרים ברחבי העולם", הוא מנמק. "הקנאביס זה שוק בינלאומי, ובסוף אתה צריך אדם שיכול להרים טלפון לאיזה סגן של ראש מדינה ולבקש ממנו שיעשה ככה וככה". בתום סבב פגישות, נפל הפור על מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב־ניצב בדימוס יוחנן דנינו, שמוּנה בפברואר האחרון ליו"ר טוגדר. גם הפעם עלו מניות החברה - שטרם נטעה שתיל קנאביס אחד בישראל - והיא נסחרת בבורסה על פי ערך שוק של סביבות 225 מיליון שקל.

     

     

    חיים הורביץ
    חיים הורביץ

     

    לדברי ברכה, הבחירה בדנינו נבעה מעברו כראש ארגון גדול (משטרת ישראל), ובשל האוריינטציה העסקית שלו (יו"ר חברת הביטוח מגדל לשעבר). "אבל הבחירה בו משרתת אותנו גם כי אנחנו מתעסקים בתחום שהוא מרובה אבטחה", מוסיף ברכה. "כשמישהו יודע שהיו"ר שלך הוא מפכ"ל המשטרה לשעבר, הוא לא יתעסק איתך".

     

    ההסתערות של בכירים מצמרת קהילת הביטחון, הפוליטיקה והעסקים של ישראל, על שדות הקרב של הקנאביס הרפואי, היא לא מקרית: הבכירים משוכנעים שמדובר בהזדמנות עסקית אמיתית, שכוללת גם בונוס חברתי של ריפוי; החברות מבקשות לקבל לגיטימציה ציבורית ופרצוף מוכּר ומרגיע, בתחום שעדיין עלול להרתיע משקיעים. ההערכות הן שתוך עשור, שוק הקנאביס העולמי יגלגל 500 מיליארד דולר (!) בשנה, ויש לא מעט כאלו שמבקשים להיות שם, כשהבוננזה הכלכלית הגדולה הבאה תתפרץ. לצידם, יש גם כאלו שחוששים שהבועה הירוקה הזאת עלולה להתפוצץ.

     

     

    המספרים ברורים: שווי השוק של לפחות עשר חברות קנאביס בישראל עומד כיום על כמה עשרות מיליוני שקלים, ולצידן פועלות יותר ממאה חברות הֶזנֶק (סטארט־אפ) העוסקות בתחום הקנאביס הרפואי לגווניו, ועוד הזרוע נטויה. המשקיעים מצביעים על יותר ויותר מדינות שמאשרות שימוש בקנאביס רפואי במה שאמור להפוך לשוק גלובלי משגשג. החלטת הממשלה בחודש ינואר לאשר יצוא קנאביס רפואי מישראל, משיבה רוח נוספת במפרשיהם של הספקולנטיים.

     

     

    אליק רון
    אליק רון

     

    אלא שעתידו של עולם הקנאביס הרפואי עודנו אפוף ענן סמיך של עשן ריחני. מרבית הכספים הזורמים אל חברות הקנאביס בישראל מתבססים בסופו של דבר על הציפייה לעתיד מזהיר, בינלאומי, שאיש עדיין לא יודע אם אי פעם יתקיים. ככלות הכל, בישראל קיימים בסך הכל כ־40 אלף בעלי רישיונות לצריכת קנאביס רפואי, וגם מחוץ לגבולות הארץ לא מדובר בינתיים במסות של צרכנים. "יש כאן הרבה פוילשטיקים", מדגיש אורן ליבוביץ’, מנהל מגזין "קנאביס" ויו"ר מפלגת עלה ירוק. "יש מקרים שמדובר בבועה, שמתבססת על הודעות לבורסה שמנפחות את שווי המניות ומזניקות אותן לשווי בלתי יאומן".

     

    המצב הגיע לכדי כך, שלפני חמישה חודשים פירסמה הרשות לניירות ערך הודעה חריגה למשקיעים הישראלים, המזהירה כי, "השווי של חברות הקנאביס הציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה, עשוי להיות מושפע באופן מהותי ממגוון גורמים שכרוכים בחוסר ודאות... על רקע הגידול במספרן של חברות הקנאביס הרפואי הציבוריות, ומכיוון שמדובר בתחום פעילות מתפתח המושפע ממגוון של גורמי סיכון מהותיים, יש חשיבות לכך שהמשקיעים יקדישו את תשומת הלב הראויה לבדיקת ההשקעה בתחום זה".

     

    "חקלאים שגידלו מלפפונים עוברים לגדל קנאביס, כי שמעו שיש בזה כסף", אומר גורם ותיק בענף הקנאביס הישראלי. "הם לא מבינים שחקלאות זה לא מספיק כאן, ומדובר במדע. תעשיית הקנאביס תהיה אחת הגדולות בעולם, אבל יש אנשים שנכנסים לתוכה ללא ניסיון ומקשקשים שטויות".

     

     

    יוחנן דנינו
    יוחנן דנינו

     

     

    "אנשים יודעים שמוכרים גרם קנאביס בקרן רחוב בעשרה דולרים, הם חושבים על שדות צמחים ענקיים, עושים את המכפלות ומגיעים למספרים מאוד מרגשים", אומר גורם ממשלתי לשעבר הבקיא בתחום הקנאביס. "אבל אנחנו לא מדברים על צמחים אלא על תרופה, שמייצרים אותה על פי תו תקן מחמיר ובעזרת טכנולוגיות מתקדמות. זה לא אספסת".

     

    גורם נוסף טוען כי, "היציאה של חלק מהחברות האלה לבורסה עושה נזק גדול. הכסף של תעשיית הקנאביס הישראלית מגיע מבתיה מחדרה, במקום מהבנקים ומהגופים המוסדיים. ככה לא בונים תעשייה חדשה".

     

    אז האם הקנאביס הרפואי ושרשרת הבכירים שנוהרת אליו עומדים להפוך לתעשיית העתיד של ישראל ולענף יצוא מניב? או שמדובר בגרסה העדכנית של בועת הדוט־קום מראשית שנות האלפיים, שבמהלכה קרסו מאות חברות ואחריה נותרה אדמה חרוכה? יצאנו למסע ברחבי הארץ הירוקה החדשה, בעקבות החלום על הצמח שישנה את הכל. או שלא.

     

    עידו נחושתן
    עידו נחושתן

     

    "זה לא עגבניות"

     

    המסע שלנו על מפת הקנאביס הישראלי מתחיל בנגב המערבי, בחוות הגידול של חברת "בטר", אחת מבין שמונה בעלי הרישיון המקוריים לגידול קנאביס רפואי מ־2010. לא צריך להיות גאון גדול בשביל לנחש מה צומח בחממות הלבנות של בטר, שנמצאות בין המטעים של מושב כוכב מיכאל: גדרות תיל מקיפות את יריעות הניילון המתוחות, שני שומרים חמושים מפטרלים סביבן, ובלילות החממות מוארות מבפנים באור נגוה. "אנחנו לא מגדלים עגבניות", קורץ פינו צרויה, מנכ"ל החברה.

     

    המילה "חווה" אולי מטעה מעט. בפנים תמצאו אמנם דשן, שתילים וממטרות, אבל גם גנטיקאים, אגרונומים, כימאים ועובדי מעבדה שמסתובבים בחלוקים לבנים בין השתילים. "אנחנו מייצרים כאן תרופות", מבהיר צרויה, שלדבריו החברה שלו מפיקה מדי שנה בין שלושה לחמישה טון של פרחי קנאביס, המגיעים אל כ־5,000 חולי סרטן, אפילפסיה ועוד שלל מחלות.

     

    גם בטר מתהדרת בבכיר בראשה, אם כי הפעם לא מדובר ביוצא מערכת הביטחון. יו"ר החברה הוא שר הבריאות לשעבר דני נוה, וצרויה נחת בתפקיד המנכ"ל לפני כשנתיים, לאחר שניהל לפני כן את רשת בתי החולים אסותא. "השוק השתנה לגמרי", קובע צרויה. "אם לפני שנה וחצי אף אחד לא הבין מה זה קנאביס רפואי, היום זה נמצא בשיח המרכזי. זה הפך לשוק עם פוטנציאל אדיר ועם רצון של הרבה אנשים לעלות על הרכבת. הביקוש העולמי יהיה ענק והאתגר יהיה של המְגדלים, לעמוד בדרישות. השוק האירופי לבדו מוערך ב־57 מיליארד דולר".

     

    דני נוה
    דני נוה

     

    לאחרונה השלימה בטר תהליך שיאפשר לה לגייס כספים בבורסה בעתיד. "כדי לפרוץ, אתה חייב משאבים", מסביר צרויה, ומספר על מתקן הגידול שמקימה החברה באוסטרליה בעלות של מיליוני דולרים, ועל השתתפותה במכרז לגידול קנאביס רפואי בגרמניה. "הפעילות הבינלאומית אדירה, אבל היתרון של החברות הישראליות הוא שהתחלנו מוקדם", הוא מסביר. "זה יכול להיות ההיי־טק הישראלי החדש".

     

    70 קילומטר צפונה משם, למרגלות מגדל המים של מושב גבעת ח"ן בדרום השרון, אנחנו מגיעים אל המשק של משפחת שריד. "אנחנו מושבניקים, חקלאים", אומר יוגב שריד, שאביו יהודה היה מראשוני מגדלי פרחי הנוי בשרון. החממות שנטעה המשפחה עוד בשנות ה־70 הכילו נוריות ואמנון ותמר, עד שבראשית שנות האלפיים חלה יהודה בסרטן. "ואז, בפעם הראשונה, נחשפנו לכך שקנאביס יכול להיות גם משהו מרפא", אומר יוגב, מנכ"ל חברת "שיח", אחת מיצרני הקנאביס הרפואי הראשונים בישראל.

     

    מימין: יוגב שריד,  אופיר שריד ושי שריד. מפרחי נוי לגראס רפואי
    מימין: יוגב שריד, אופיר שריד ושי שריד. מפרחי נוי לגראס רפואי

     

    האב יהודה ז"ל נפטר ממחלתו ב־2002, ולא זכה לראות למה הפכו חממות פרחי הנוי שלו. חברת "שיח" לא הציבה בראשה שם נוצץ ומוכר - לפחות לא בינתיים - אבל כשרוצים להבין לאן שוק הקנאביס הרפואי הולך, משפחת שריד היא סוג של תחנת חובה: מהתחלה צנועה של שני דונם חממות, הם הכפילו לארבעה וכן הלאה והלאה, והיום יש להם 14 דונם של קנאביס רפואי, ועוד שמונה דונם נוספים בדרך. אימפריית קנאביס קטנה, בלב השרון.

     

    לצד שיח ובטר, ב־2010 קיבלו ממשרד הבריאות עוד שישה מְגדלים בלבד אישורים להקמת חממות קנאביס, הכל תחת פיקוח הדוק של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר). שמה של היק"ר נישא בפיהם של מגדלי הקנאביס עד היום בחִיל ורעדה. איש לא רוצה להתעסק איתה ולהפר את סעיפי הרגולציה המוקפדת שקבעה. בין היתר, כללי היק"ר מפרטים את האבטחה. "חצי מהתקציב שלי הולך על אבטחה", מתלונן בעל חווה אחר שעימו שוחחנו.

     

    תנאי הרישיון שחילקה היק"ר לשמונת המגדלים החל מ־2010, אילצו אותם להפוך מחקלאים ל"וואן סטופ שופ": בהתאם לתנאי הרגולציה, חברות הקנאביס בישראל לא רק מגדלות את הצמחים, הן גם אחראיות להפיק מהם את המוצרים הסופיים (ג'וינטים, שְמַנים, כדורים, עוגיות וכו'), ואף לספק אותם ישירות למטופלים. על פי הנחיות היק"ר, הקנאביס נמכר למטופלים במחיר אחיד של 380 שקלים בחודש, ללא קשר לכמות המאושרת למטופל בידי הרופא. לכן, חלק מהמגדלים הקימו מעבדות מחקר וחברות רפואיות, שפיתחו זני קנאביס חדשים, במטרה להתאים זנים שונים למחלות שונות. כך הפכה ישראל למובילה עולמית בתחום.

     

    כשמחברים את כל המספרים של שוק הקנאביס הרפואי בישראל ביחד - 40 אלף איש שצורכים קנאביס בשווי 380 שקל בחודש - מגיעים לכ־180 מיליון שקל בשנה בסך הכל. בהיקף הזה, גם חברה משפחתית כמו שיח יכולה לעמוד בתחרות. ואכן, עד היום בעלי החברה הם האחים יוגב ושי, אמא שלהם חנה, ובן הדוד אופיר. חנה, אגב, מגייסת חברות פנסיונריות שלה כדי לגזום את צמחי הקנאביס בבית האריזה, ובנה שי, שחזר בתשובה והפך לחרדי, התעקש שהחברה לא תעבוד בשבת ותקיים את מצוות השמיטה.

     

    רק כעת, עם נסיקת שוק הקנאביס ולאור הניסיון הרב שצברו בתחום והתרופות שפיתחו בעצמם, פונה גם משפחת שריד אל המשקיעים: לאחרונה החלה לפעול במטרה להיסחר בבורסה. בשלב הבא, זו התקווה, מגבעת ח"ן תצא תורת הקנאביס ותכבוש את העולם.

     

    "הכי הרבה באזז"

     

    בטרם נכריז על הקנאביס הרפואי כעתיד הכלכלה בישראל, שווה להתעכב מעט על הכימיה והביולוגיה שמאחורי העניין. צמח הקנאביס מכיל בנק של חומרים פעילים שנקראים קנבינואידים, שרק כ־100 מהם מוכרים למדע. אחד מהחומרים הללו הוא ה־THC המפורסם, בעל ההשפעות הפסיכו־אקטיביות, שהתגלה כבר בשנות ה־60 של המאה הקודמת בידי הכימאי זוכה פרס ישראל, פרופ' רפאל משולם. קנבינואיד אחר שגילה משולם הוא ה־CBD, שהמחקרים סביבו התפתחו בשנים האחרונות וסימנו אותו כבעל סגולות רפואיות נרחבות.

     

    ככל שהמחקר כולל יותר ויותר קנבינואידים והשפעתם, כך מתרחב מספר התופעות ("התוויות", בשפה הפרמקולוגית), שחומרי הקנאביס יכולים לטפל בהן: סרטן, פרקינסון, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות, אלצהיימר, גלאוקומה, טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, טורט, אפילפסיה ואפילו איידס. רשימה חלקית בלבד.

     

    ישראל, כאמור, הייתה בין המדינות הראשונות שהעניקו רישיונות לגידול קנאביס רפואי בהיקף מסחרי. אלא שככל שחלף הזמן, התברר כי הרגולציה מכבידה על התפתחות השוק. לפני כארבע שנים, בלחץ המגדלים, החל משרד הבריאות לעבוד על רפורמה שתאפשר את פתיחת שוק הקנאביס, וזכתה לשם "רפורמת בתי המרקחת". "המטרה הייתה ליצור עולם של פארמה, שבו הלקוח מקבל מרשם מרופא ופוגש את התרופה בבית המרקחת, לא אצל המגדל עצמו", מסביר גורם הבקיא בפרטי הרפורמה. בין הראשונים לקפוץ על המציאה הזאת היו אנשי קיבוץ רוחמה שבנגב, שלפני שלוש שנים ביקשו רישיון להקמת חוות גידול ומרכז מחקר תחת השם RCK. בין שדות תפוחי האדמה והגזר של הקיבוץ נבנו מאז חממות, שבהן יהנדסו גנטית שתילי קנאביס, שיופצו בהמשך לחוות הגידול השונות. בחודשים האחרונים, הקיבוצניקים מרוחמה נכנסו לתהליך שיאפשר גם להם לגייס כספים בבורסה.

     

    רפורמת בתי המרקחת פתחה את שוק הקנאביס הרפואי לרווחה, אבל זה היה רק השלב הראשון. משוכה גבוהה במיוחד, שהקשתה על שחקנים גדולים להיכנס לתחום, הייתה העובדה שמדינת ישראל עדיין לא אישרה יצוא של קנאביס רפואי. כאן נכנס לתמונה משרד החקלאות, שראה ביצוא חבל הצלה לחקלאים. "הענף ייצור מנוף שיאפשר פיתוחה של החקלאות בעיקר בפריפריה", נקבע במשרד.

     

    בינואר אמנם העבירה ממשלת ישראל סוף־סוף את ההחלטה הדרמטית שמאפשרת יצוא קנאביס, אך הדרך ליצוא בפועל ארוכה. “החלטת הממשלה לא מספיקה כדי לפתוח את השערים”, מסביר רו”ח דורון אראמי מפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO, שמתמחֶה בתחום הקנאביס. “לפני הכל, מדינת היעד צריכה בכלל להחליט שהיא רוצה את הקנאביס הישראלי, ולאחר מכן צריכים להיבנות פרוטוקולים שמסדירים את ההתנהלות בין המדינות. שאלת מיליון הדולר היא האם ומתי יימצא החיבור הזה. רק אם נוכל לפרק את כל החסמים נוכל למצוא פה תעשייה טובה, עם מפעלי ייצור, עם מו”פ, שתהווה תנופה מאוד גדולה לכלכלת ישראל”.

     

    הצעד הראשון הוא מיזוג עם מה שמכונה בשוק ההון "שלד בורסאי" (חברה שמניותיה נסחרות בבורסה, אך אין לה פעילות עסקית ממשית). השלד הבורסאי עימו מבקשים הקיבוצניקים מרוחמה להתמזג נקרא תמדא. כשהמהלך נודע, המניות של תמדא זינקו בחדות.

     

    הרבה מאוד כסף זרם מאז למניות חברות הקנאביס הישראליות, אלא שבהחלט ייתכן שמימוש ההשקעה עוד רחוק. היזמים והמשקיעים האופטימיים מקווים שכאשר כל זה יקרה - תתפרץ תעשיית הקנאביס הישראלית בבת אחת. השוק, כאמור, עצום: ביותר מ־35 מדינות בעולם השימוש בקנאביס רפואי כבר מאושר, ובנוסף, בעוד כמה כלכלות גדולות - רוסיה, שוודיה, ויפן, למשל - מתקיימים דיוניים ציבוריים ערים בנושא.

     

    אבל השער הגדול ביותר ששוק הקנאביס יכול לפתוח, הוא הלגליזציה המלאה, כלומר שימוש במריחואנה להנאה ולא רק לצורך רפואי. באוקטובר 2018, לאחר תהליך ארוך ומוסדר, הפכה קנדה לכלכלה העולמית הגדולה הראשונה שהודיעה על ביטול האיסור לצריכת קנאביס בשטחה. ביממה הראשונה התקבלו בחנות הממשלתית לקנאביס באונטריו כ־100 אלף הזמנות. בקוויבק נרשמו 140 אלף הזמנות בתוך שבוע, ונוצר חשש אמיתי שהספקים לא יעמדו בקצב הביקוש. אנשי תעשיית הקנאביס הקנדית, אגב, כבר החלו לדבר ברצינות על כך שיהפכו לגדולים יותר מתעשיית הבירה במדינה.

     

    "השוק הישראלי לא מנותק מהשוק העולמי, ולכן צריך לראות את המגמות שקורות בקנאביס בכל העולם", אומרת שירי עדן, יועצת לקרן הנאמנות "סלע קנאביס". "ומה שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות זה גל של לגליזציה, רפואית ולצורכי פנאי. בתחום הפנאי, מדינת הדגל היא קנדה, ובארה"ב יש עשר מדינות שבהן יש לגליזציה מלאה. בגלל זה, בכל העולם קנאביס הוא תחום ההשקעות שיש סביבו הכי הרבה באזז".

     

    עם זאת, עדן מבהירה שהדרך עדיין ארוכה: בחלק מהמדינות קיימות מגבלות על יבוא מריחואנה (כולל ארה"ב וקנדה); וגם התקינה האירופית המחמירה תהווה מכשול. עדן גם מצביעה על התחרות הגדולה הבאה: "מדינות אחרות, ובראשן קולומביה, מתחילות לייצא לעולם קנאביס רפואי במחירים נמוכים מאלו הישראלים".

     

    אז איך החברות הישראליות מצליחות לגייס כל כך הרבה כסף?

     

    "התמחור של המניות הישראליות לוקח בחשבון את התרחיש האופטימי ביותר שיכול לקרות, ופחות את הסיכונים".

     

    50 אלף ג'וינטים ביום

     

    אנחנו ממשיכים לתחנה הבאה שלנו. מי שלקח לא מעט סיכונים וצבר די הרבה אופטימיות הוא ניסים ברכה מ"טוגדר", החברה שמינתה לאחרונה את המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו ליו"ר. ברכה, בעבר אחד החקלאים הגדולים של גוש קטיף, גידל עירית ובזיליקום עד ההתנתקות מרצועת עזה. בהמשך הפך לאיש עסקים שעשה עסקאות נדל"ן מניבות, ולאחרונה מצא עצמו בתחום חדש־ישן. "אני ילד טוב ירושלים, אף פעם לא עישנתי", הוא אומר ומגיש לי כרטיס ביקור שעליו מתנוסס עלה קנאביס. "לא התקרבתי לזה, אבל היום הדעה שלי לגבי קנאביס השתנתה לחלוטין. היום אני פוגש אמא לילד על הספקטרום האוטיסטי, והיא מספרת לי שבזכות שמן הקנאביס, הילד שלה ישן בלילה".

     

    אנחנו נפגשים בשדות של מושב מבקיעים, לא רחוק מאשקלון. בחודשים האחרונים מקים כאן ברכה חממות משוכללות, שבהן יצמיח שתלי קנאביס רפואי. אחרי סיבוב סביב הגדר ההיקפית ("היא יורדת 60 ס"מ לתוך האדמה ויש חיישני תנועה לכל אורכה, הכל על פי הרגולציה של היק"ר") אנחנו נכנסים אל החממות, שבקרוב יתמלאו בשתלי קנאביס. זהו מבט אל העתיד: שורות־שורות של ערוגות (כרגע ריקות), מעליהן שורות־שורות של נורות לד, ובגג וילונות חשמליים השולטים על כמות האור החודר פנימה, מאווררים שישמרו על הטמפרטורה האידיאלית וקולטי לחות, שידאגו לכך שהצמחים היקרים, העדינים, ירגישו בבית. גידול בתנאי בוטיק.

     

    זו חווה של 20 אלף מ"ר המיועדת לכ־80 אלף שתילים, אחת הגדולות ההולכות ונבנות בישראל. מעבר לכביש מקים ברכה מפעל בן 1,200 מ"ר נוספים, שם ימוצה הקנאביס ויהפוך לשמן, כדורים, עוגיות או אריזות מדודות של תפרחות לעישון. מדובר בהשקעה של כ־20 מיליון שקלים, מהם 15 מיליון שגויסו מידי הציבור.

     

    ברכה בונה על כך ש־80 אחוז מהתוצרת שלו תשווק לחו"ל. "חתמנו על חוזים גם בגרמניה וגם בקנדה, אנחנו מקימים אופרציה בפולין. ההסתכלות שלנו היא לכל העולם", הוא אומר. "יש לנו חווה באוגנדה ואנחנו מקימים חווה בפורטוגל ועוד חווה באוסטרליה".

     

    את אתגרי היצוא פותר ברכה בהינף יד. "בתוך כמה חודשים אנחנו מתחילים לייצא, המדינה צריכה לפתור כמה דברים וזה יקרה", הוא טוען. "את המפעל שלנו אנחנו בונים על פי התקן האירופי, כך שלא תהיינה בעיות תקינה".

     

    אנחנו חוזרים לשרון, לתחנה האחרונה שלנו במסע בעקבות תעשיית הקנאביס הישראלית. החומה הגבוהה סביב מפעל "בזלת" שבאזור התעשייה באור־עקיבא לא מסגירה דבר ממה שמתחולל בפנים. המנכ"ל והבעלים כאן הוא מאיר אריאל, מג"ד לשעבר בגולני שלאחר השחרור השתלב בתעשיית האבטחה. ב־2011 הוא התבקש להקים מערך אבטחה לאחת מחברות הקנאביס הרפואי הישראליות, והיה מהראשונים בארץ לשנע את הקנאביס הרפואי מחממות המגדלים ועד לביתם של המטופלים. אז גם הגיע לתובנה שהשוק האמיתי לא נמצא אצל המגדלים, אלא אצל מי שיהפוך את הצמחים הללו לתרופה. אריאל החליט שכדי לשגשג בעולם הקנאביס הוא לא צריך לגדל את הצמח, אלא למצות אותו, לארוז אותו ולשלוח אותו ללקוחות. באנלוגיה לשוק החלב - הוא לא רצה להקים רפת, הוא רצה להיות תנובה.

     

    בזלת היא חברה מעט שונה בשדה הקנאביס הישראלי, ולו רק בגלל שבחרה לעצמה שם עברי שורשי, בניגוד לשאר החברות שמתהדרות בשמות לועזיים. הבחירה בשם יכולה להעיד גם על כך שהמפעל הזה אינו פונה לשוק העולמי, על אף שהוא אחד הגדולים מסוגו בעולם. המפעל יוצא דופן גם בכך שלא הונפק לבורסה, אלא קיבל הלוואות מהבנקים ומגופים מוסדיים. לדברי אריאל, מדובר בהיקף של 40 מיליון שקל.

     

    מפעל בזלת עובד כבר היום: התוצרת מחמישה מגדלי קנאביס שונים ברחבי ישראל מגיעה בשקים מאובטחים אל ה"בונקר" של המפעל ("יש לנו כאן אבטחה ברמה של פורט נוקס", אומר אריאל), משם ממשיכה לתהליכי בקרת איכות ואז יורדת אל ליבו של המתחם - החדר הנקי שבו פועלים בחלוקים לבנים ומכונות כסופות ההופכות את חומר הגלם לג'וינטים, שמנים וכמוסות.

     

    מאיר אריאל במפעל “בזלת". “יש לנו כאן אבטחה
    מאיר אריאל במפעל “בזלת". “יש לנו כאן אבטחה

     

    יכולת הייצור של המפעל, כך טוען אריאל, עומדת על 50 אלף ג'וינטים ביום ועשרה טון שמן קנאביס בחודש, וזה בלי שספרנו את מספר הקפסולות שהמכונות הכסופות שלו יכולות לייצר בקצב שיא. הרבה מעבר למספרים של שוק הקנאביס הרפואי הישראלי הנוכחי.

     

    אריאל אמנם לא יצא לבורסה, אבל גם הוא צופה גדולות לשוק הקנאביס. לדעתו, המהפכה הגדולה תכוון כלפי פנים. "אני צופה שבמורד הדרך, הקנאביס יאושר להתוויות רפואיות יותר פשוטות - כאבי מחזור, בעיות פוריות. סביר להניח שאז זה יהיה הרבה יותר פשוט: ללכת לרופא משפחה ולקבל מרשם לתרופת קנאביס".

     

    אז אתה אופטימי לגבי העתיד.

     

    "תעשיית הקנאביס הרפואי היא כאן כדי להישאר, והקנאביס הרפואי ילווה את חיינו מקטנות ועד בגרות. הקנאביס הרפואי יהיה בחזית התעשייה הישראלית".

     

    העולם הירוק

    המדינות שכבר אישרו שימוש בקנאביס רפואי הולכות ומתרבות

    השוק הישראלי נושא עיניו אל העולם, בתקווה שיותר ויותר מדינות יאשרו את השימוש בקנאביס רפואי. בחלק מהמדינות אין כרגע כל אישור או דיון בנושא. באחרות, כמו צרפת וברזיל למשל, יש אישור חלקי לקנבינואיד ספציפי. יש מדינות שבהן יש אישור, אבל תוך מגבלה על שיעור החומר הפעיל (מקסיקו, שווייץ). בארה"ב, חלק מהמדינות התירו שימוש, אחרות לא.

    שימוש יותר ליברלי, מרובה התוויות ומופחת (יחסית) רגולציה, קיים למשל באוסטרליה, קנדה, גרמניה, צ’כיה, ישראל, יוון, לוקסמבורג, קרואטיה, ניו־זילנד, פורטוגל, בריטניה, מלטה, איטליה, צ’ילי, ג’מייקה, תאילנד, פרו ופינלנד ‑ אם כי ההבדלים בין המדינות עשויים להיות גדולים. כך או כך, המשקיעים בישראל מקווים שעוד ועוד מדינות יצטרפו אליהן, וכשהמסה הקריטית של מדינות העולם כבר תאשר שימוש רפואי בקנאביס - ישראל תעמוד בחזית הפרמקולוגית החדשה הזאת.

     


    פרסום ראשון: 15.05.19 , 22:53