"אני כבר לא חבר מרכז ליכוד כיום. שמונה שנים שאני לא פעיל בכלל בליכוד. מדי פעם מתקשרים אליי ומתייעצים איתי בקשר לדברים לוגיסטיים, אבל מעבר לזה שום דבר", מצהיר אריק ברמי, מנכ"ל הליכוד לשעבר וכיום מנכ"ל גשר – שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל. פעילותו השנויה במחלוקת בגשר תתואר בהרחבה בהמשך, אך תחילה יש להתעכב על הפוליטיקה. אחרי הכל, היה זה ברמי שהתעקש לנופף בכך שהוא מנותק מהפוליטיקה זה שנים רבות.

שום דבר פוליטי, שאלתי, אתה בטוח?

שום דבר, התעקש.

אז איך זה שבאפריל 2017 ראש הממשלה בנימין נתניהו היה אמור להתארח בביתך בעכו?

משרדי גשר בחולון. הזוכה במכרז השיפוץ: קבלן מעכו, עירו של ברמי

"וואלה, איך את יודעת את זה? באמת התקשרו אליי מלשכת נתניהו וביקשו שאארח אותו. סירבתי. אני לא חושב שכמנכ"ל גשר, בתפקיד ציבורי, נכון שאעסוק בפוליטיקה", מיישיר ברמי מבט המשכנע בכנותו. "בסוף אחרים אירחו אותו בעכו, ואני אפילו לא הלכתי לשם. אני לא משתתף כבר שנים בכנסים של הליכוד".

כבר שנים? חיפוש מעמיק בפייסבוק גילה כי ב־3 בינואר השנה השתתף ברמי בכנס באור־יהודה של פעילי ליכוד מרכזיים, שבו השתתף גם השר יואב גלנט. ברמי מצולם שם סועד לצד גלעד שרון. כשהצגתי לו את התמונה גימגם תחילה, אחר כך טען שקפץ לשם רק לכמה דקות לומר שלום לחברים, ויצא לפני שהחלו לשאת דברים. אלא שלפי מצלמת הווידיאו שתיעדה את הכנס, הוא נצפה יושב גם במהלך הנאומים.

עם זאת, אין ספק שגם אם ברמי עוד מחובר לליכוד, ימי הזוהר שלו במפלגה חלפו להם. בעבר היה האיש החזק בליכוד, אריק של אריק, האיש של אריאל שרון. כששרון פרש לקדימה נשאר ברמי בליכוד, אך תחת הנהגתו של נתניהו פרש מהמנכ"לות אחרי שבע שנים בתפקיד. בשנים האחרונות מונה ליו"ר הוועדה הקרואה של עיריית טייבה, תפקיד שבו כיהן שלוש שנים וחצי. לפני כשנתיים מונה למנכ"ל גשר. היום האיש החזק הזה מנהל את הארגון שאמור לסייע לחלשים ביותר בחברה: נכים, חולים, פגועי נפש.

גשר הוקמה ב־1964 על ידי משרד הרווחה ומוגדרת מבחינה משפטית כ"הקדש ציבורי". בשיאה העניקה הקרן שירותי שיקום תעסוקתי הכוללים אבחון, הכשרה והשמה לכ־20 אלף איש מדי שנה. הקרן אינה מתוקצבת ישירות מהמדינה, אלא מקבלת תשלום מהביטוח הלאומי או מאגף שיקום נכים במשרד הביטחון על כל משתקם אצלה. ב־2015 מצב הקרן הידרדר, וחובות של 20 מיליון שקל כמעט הביאו לסגירתה. הממשלה התערבה, העניקה לקרן הלוואה של 12 מיליון שקל, ומינתה חשב מלווה לתהליך ההבראה. הקרן הצליחה להתייצב כלכלית אך צימצמה מאוד את פעילותה ושירתה באותה תקופה כ־7,000 משתקמים בלבד. "תחת ניהולי החזרנו עד השקל האחרון את ההלוואה ואנחנו הולכים ומגדילים את הפעילות. גשר נמצאת בצמיחה מדהימה ומרגשת", אומר ברמי.

יונתן הראל וחברתו שיר ברמי בתמונה שהועלמה. בלי תואר וניסיון, אבל בחור טוב

לאורך השנים התאפיינה הקרן במינויים פוליטיים. שרי רווחה קודמים – מהמפד"ל, ממפלגת העבודה ומהליכוד – דאגו גם הם לג'ובים בקרן עבור פעילים במפלגותיהם. וכך, כשנכנס חיים כץ, יו"ר מרכז הליכוד, למשרד הרווחה, מונה ברמי למנכ"ל הקרן.

המינוי היה לכאורה במכרז מסודר. אלא שברמי אפילו לא עמד בתנאי הסף של המכרז, כך קובע דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם בשבוע שעבר. המכרז קבע שהמועמד צריך להיות בעל השכלה אקדמית בעבודה סוציאלית או בתחום מדעי החברה או בתחום אחר שרלוונטי לעיסוק הקרן. ברמי הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה. הרזומה העשיר שלו לא כלל שום ניסיון בתחום השיקום. אל המכרז ניגשו 27 מועמדים, ביניהם מנהלים ותיקים בקרן, בעלי השכלה רלוונטית, כולל תואר שני וניסיון רב בשיקום תעסוקתי. חלקם אפילו לא זומנו לראיון בפני ועדת האיתור.

מי שערכה סלקציה למועמדים היא עו"ד יפית פולטוב. עוד נתייחס אליה. מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, שעמד בראש ועדת האיתור, הודיע כי ברמי נראה לו המתאים ביותר לתפקיד. "אריק הוא בעל הניסיון העשיר ביותר, טיפל בארגונים גדולים ובעייתים יותר במקומות ערביים, שם בכלל לא פשוט, ועוד החזיק מעמד שם שלוש וחצי שנים. יש לו ניסיון בשלישות שזה כוח אדם ועוד של גולני ופיקוד צפון", נימק קפלן, כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה שהגיע לידינו.

יתר חברי ועדת האיתור הינהנו, חלקם אפילו בלי לדעת שברמי אינו עומד בתנאי הסף. בתשובת גשר למבקר המדינה נטען כי "ברמי זכה במכרז בזכות הניסיון העצום והמוכח שלו בניהול מערכות גדולות ומורכבות. על פי החוק, כפל ניסיון מקביל לתואר אקדמי, וכיוון שלאריק הרבה יותר מאשר כפל הניסיון, הוא עמד בתנאי המכרז והיה בכמה רמות מעל שאר המתמודדים".

ברמי נואם בחנוכת המשרדים החדשים כשלצידיו השר כץ ועו"ד הכט

המבקר לא השתכנע. "תנאי סף שנקבעו במכרז הם מחייבים, והקרן לא הייתה רשאית לסגת מהם", כתב בדוח. "מנכ"ל משרד הרווחה היה אחראי לתקינות הליך האיתור, אולם הוא לא וידא כי ההליך מתקיים על פי הכללים המחייבים, ובפועל נפלו בו פגמים, בייחוד במינוי המנכ"ל מר ברמי".

למבקר המדינה היכרות קודמת עם ברמי. ב־2016 הוקדשו לו ולפעילתו כיו"ר הוועדה הקרואה בטייבה מספר עמודים בדו"ח המבקר. "הוועדה הממונה בראשות מר ברמי הייתה אמורה לחולל שינוי בנורמות, שקלקולן דירדר את העירייה למצב שנקלעה אליו. לשם כך הייתה חייבת להקפיד הקפדה יתרה על קיומן של הוראות החוק, התקנות והנחיות משרד הפנים. ואולם הוועדה לא עשתה כן, וממילא לא תרמה לשינוי המצופה בנורמות ההתנהגות", כתב. בדוח מפורטים ליקויים כמו היעדר רישום בספרי הנהלת חשבונות, פער גדול בין סכום חשבוניות שקיבלה העירייה לבין הסכום שהופרש בפועל, התקשרות עם יועצים בלי מכרז וללא הסכמים מסודרים ועוד. המבקר הציע, "ללמוד היטב את הליקויים שהובאו בדוח ולהפיק מהם לקחים, על מנת למנוע הישנותם בעתיד".

נראה שברמי למד היטב מהניסיון שצבר בטייבה. אחרי מינויו למנכ"ל הקרן דאג שלחבר הנאמנים שלה יוכנסו אנשים שאיתם עבד צמוד גם בטייבה. ד"ר אביטל הכט, שהייתה חברת הוועדה הקרואה בעיר, משמשת כיום יו"ר חבר הנאמנים של הקרן. גבעתי בן־יוסף, גם הוא חבר לשעבר בוועדה הקרואה, נמצא כיום בחבר הנאמנים של הקרן. בעלי הניסיון מטייבה מככבים כעת בדוח החדש והחמור של המבקר.

להעביר מכיס לכיס

הפוסט והתמונה המעידים על השתתפותו של ברמי בכנס של הליכוד

ברמי נכנס לתפקיד המנכ"ל במאי 2017 עם הרבה מרץ. הוא משכים קום בכל בוקר, גומע את הדרך מעכו הרחוקה אל חולון, ומתייצב כבר לפני שבע במשרדו. בימים שבהם אינו במשרד הוא מבקר במרכזי הקרן הפזורים ברחבי הארץ, מאילת בדרום עד פקיעין בצפון. לטענת הקרן, מאז שהחל לנהל אותה נפתחו שבעה מרכזים חדשים וגדל מספר המשתקמים בה.

אלא שלצד קידום הקרן פעל ברמי ללא לאות כדי להגדיל את שכרו. משכורתו ההתחלתית הייתה 26 אלף שקל, כמו המשכורת של קודמו. מיד בתחילת העסקתו פנה ברמי אל היועצת המשפטית הקודמת של הקרן, עו"ד מיכל רוזנבוים, כדי שתדון בתנאי שכרו ובאפשרות לתת לו בונוס. שימו לב: בונוס למנכ"ל הקדש ציבורי, כפי שגשר מוגדרת, ולא חברה פרטית או חברה כלכלית ממשלתית.

באוגוסט 2017 הגישה רוזנבוים חוות דעת שבה המליצה להשוות את שכרו של מנכ"ל הקרן לשכרו של מנכ"ל המשקם (גוף הדומה באופיו לגשר) ולהעלותו ל־32 אלף שקל. בנוגע לבונוס היא כתבה כי מנגנון של תגמול הפך להיות מקובל מאז 2014 גם במסגרת חברות ממשלתיות והמליצה לפנות לגורם מקצועי שיציע דרך לתגמול המנכ"ל. בהסכמת חבר הנאמנים הוחלט לפנות לרואה החשבון אבידן טרבלסי. המנגנון הוצג לחבר הנאמנים, אבל שניים מהחברים הוותיקים, פיני שומר ואליאסף שאער, לא ששו לאשר את הבונוס ודרשו שמשרד הרווחה יאשר צעד כזה.

כיצד עקף זאת ברמי? יו"ר חבר הנאמנים, אביטל הכט, שאותה הביא לקרן, כינסה ישיבת פתע באחד מסיורי חבר הנאמנים בצפון. באופן מקרי בהחלט שניים מחבר הנאמנים נעדרו מאותו סיור. באופן מקרי בהחלט היו אלה שני החברים שדרשו אישור של משרד הרווחה לבונוס למנכ"ל. כבר למחרת חתמה הכט על הוראה מיידית לתשלום מקדמה על חשבון הבונוס בגובה 80 אלף שקל. בסך הכל הועברו לברמי 128 אלף שקל בונוס על עבודתו בשנת 2017, שבה הועסק שבעה חודשים בלבד.

טל שחר

יש לציין כי בשירות המדינה לא נהוג לתגמל מנכ"לים, וגם בין החברות הממשלתיות הכלכליות יש רשימה סגורה של חברות שרשאיות לחלק בונוסים לעובדים בכירים. בחברת המשקם למשל, שאליה הושוו תנאי המנכ"ל, לא מחולקים בונוסים.

בעקבות הביקורת עליו הסכים ברמי להחזיר כ־50 אלף שקל מתוך הבונוס, אבל אז קיבל העלאה רטרואקטיבית של שכר המנכ"ל ל־38 אלף שקל, שנה וחצי אחורה. לצורך כך נשלפה לפתע החלטה של חבר הנאמנים ממאי 2018 שבה נקבע כי שכר המנכ"ל יהיה בהתאם לדירוג 8 לחברות ממשלתיות. מכיס אחד החזיר ברמי כספים לקרן, לכיס השני קיבל סכום גבוה יותר.

על ההחלטה להעלות את שכרו של ברמי נודע לחברי חבר הנאמנים באמצעות הודעה במייל. אחד הנאמנים, יגאל שייניס, סגן נשיא מכללת גורדון, הודיע בעקבות כך על התפטרותו. "שימשתי כנאמן במשך חמישה חודשים. הגעתי עם המון מוטיבציה לעזור לאוכלוסייה הכי מוחלשת בחברה הישראלית. כשהבנתי שלהנהלה אין רצון לשנות התנהלות לא תקינה, ושאין לי שום יכולת להשפיע, החלטתי לסיים את תפקידי", אומר שייניס.

"כל הסיפור הזה של הבונוס למנכ"ל הוא מחטף שלא ייאמן", אומר גורם אחר בקרן. "לא יכול להיות שארגון שלם מתגייס כדי לעסוק בענייניו של המנכ"ל, לשלם ליועצים משפטים ולרואה חשבון כדי שיחשבו איך אפשר לרפד אותו בעוד קצת כסף. והכל בארגון שאמור לשרת את החלשים ביותר".

כשאריק דורש הלוואות

המשכורת שהלכה ותפחה והרכב החדיש עם הנהג הצמוד לא סיפקו את ברמי. עם כניסתו לתפקיד הוא דרש וקיבל הוצאת אש"ל בגובה 1,500 שקל בחודש, ישירות למשכורתו, בלי תלות בהוצאות בפועל. בהמשך, בניגוד להוראת רשם ההקדשות במשרד המשפטים, הונפק כרטיס אשראי לקרן, ממנו שילם ברמי על ארוחות במסעדות סכום של 13 אלף שקל בין מאי 2017 ליוני 2018 – בנוסף לדמי האש"ל שקיבל. לטענתו לא מדובר בארוחות פרטיות אלא בארוחות בימי סיור של המטה ובאירוח עסקי. בגשר טוענים כי בעקבות הבדיקה החליטו נאמני הקרן על ביטול כרטיס האשראי באופן מיידי, וכי הקרן ניסחה נוהל חדש לשימוש בכרטיס אשראי בהתאם להנחיות רשם ההקדשות.

לצד משכורתו של ברמי מהקרן הוא נהנה מפנסיה צבאית כסגן־אלוף, אחרי שהיה קצין בגולני ובהמשך בשלישות. למרות זאת, בלי לנמק את הסיבה, פנה בספטמבר 2017 לבקש הלוואה מהקרן. מנהלת הכספים של הקרן סירבה לאשר את ההלוואה. ברמי עקף אותה ואת הוועדה האחראית על ההלוואות ופנה ישירות למנהל סניף הבנק. זה אישר לברמי הלוואה של 50 אלף שקל, כאשר הקרן ערבה להלוואה. המנכ"ל לא טרח להחזיר את ההלוואה בחודש העוקב וגם לא בחודשים הבאים. רק בהתערבות מבקר המדינה החל להחזיר אותה. בפברואר 2018 דרש ברמי לקבל הלוואה נוספת של 50 אלף שקל, הפעם מכספי הקרן עצמה. היועצת המשפטית רוזנבוים סירבה. כשהמשיכה להתעקש על נורמות התנהלות תקינות, הופסקה ההתקשרות עימה. ברמי עמד על קבלת ההלוואה השנייה, ורק לאחר התערבות של מנכ"ל משרד הרווחה חזר בו מהבקשה. להגנתו הוא טוען כי ההלוואה שקיבל מהבנק הייתה פרטית ורק בטעות היא נרשמה כהלוואה בערבות הקרן.

עוד לפני פרסום דוח מבקר המדינה טענו בקרן כי ברמי החזיר את כל הכספים וכי כל הליקויים תוקנו, אך המבקר טוען כי ברמי חייב להשיב לקרן עוד 92 אלף שקל בגין כספים שלקח שלא כדין. "צבר הליקויים מלמד על היעדר איזונים ובלמים בקרן; מנגנוני פיקוח רופפים איפשרו הלכה למעשה את פעילותו הפסולה של המנכ"ל ויצרו קרקע פורייה להתנהלותו זו. הליקויים בעניין פעולותיו של המנכ"ל מצביעים על חשש חמור לפגיעה בטוהר המידות מצידו של המנכ"ל. ממצאים חמורים אלו מחייבים את ועד הנאמנים לשקול את סיום כהונת המנכ"ל ולהתייעץ בעניין זה עם מנכ"ל משרד הרווחה. מבקר המדינה מורה למנכ"ל להשיב את הכספים לאלתר! לא פחות חמורה היא התנהלותה של יו"רית ועד הנאמנים, ד"ר אביטל הכט, שפעלה להעניק למנכ"ל הקרן הטבה כלכלית - בונוס - במחטף. התנהלות זו עולה לכדי הפרת חובת נאמנותה לקרן ולמשתקמים".

"מאז שנכנסו הנאמנים החדשים לתפקיד במחצית הראשונה של 2018 החלטנו להעמיק את מערך הפיקוח בגשר בהתאם לחוק ולנוהלי הארגון", אומרת בתגובה ד"ר אביטל הכט, המכהנת כיו"ר חבר הנאמנים בהתנדבות. "גשר תמשיך ותנהג באחריות בכספי הציבור המופקדים בידיה ותמשיך לוודא כי כספי הקרן משמשים לקידום מטרותיה בלבד. חבר הנאמנים הנחה את גופי הביקורת של גשר להמשיך ולהגביר את הפיקוח על הדרג המקצועי בקרן ולוודא כי כספי גשר משמשים לקידום מטרותיה בצורה מיטבית.

"ההחלטה העקרונית על מתן הבונוס התקבלה בישיבה שבה נכחו כלל הנאמנים באותה התקופה. ההחלטה, שהתקבלה בלא נוכחות כלל הנאמנים, קבעה רק כי התנאים שהתקבלו בישיבה הקודמת מולאו ואומצה בהמשך על ידי כלל הנאמנים. בהמשך פניתי למנכ"ל משרד הרווחה והוא אישר את מתן הבונוס. אחרי שברמי החליט להחזיר את הבונוס בעקבות הביקורת, אישרנו זאת. בהמשך, בהתאם להחלטה שכבר התקבלה קודם לכן, בלי קשר לבונוס, עודכן שכרו בדיעבד".

בשיחת טלפון נוספת עם הכט השבוע שאלתי אם בכוונתם לדון בהמלצת המבקר לסיים את העסקתו של ברמי. "הביקורת, שהיא כלי חשוב בהחלט, נמצאת אצלנו כבר זמן רב ודנו בה לעומק. לצערי, כמי שמבינה בביקורת, אין לי מנוס מלקבוע כי מבקר המדינה סימן מראש את תוצאות הביקורת והיה להוט להכפיש את ברמי וגם אותי, שמשקיעה ימים ולילות בהתנדבות. הבדיקה של חבר הנאמנים העלתה כי בתקופת כהונתו של ברמי עברה גשר מהפך ממאזן גירעוני לרווח, תוך הגדלת נפח הפעילות בהצלחה רבה. אחרי שכל הליקויים תוקנו חבר הנאמנים החליט להמשיך בתנופה את העשייה בהובלתו של מר ברמי".

וכמה מרוויח היום ברמי? מדוע אתם מסתירים את תלוש המשכורת שלו ולא מציגים אסמכתה לכך שהשיב את הכספים לקרן כפי שדורש המבקר?

"אומר לך כמה ברמי מרוויח כיום. לאור הערת מבקר המדינה הוחלט להצמיד את שכרו לשכר המקובל בעמותות בעלות היקף פעילות דומה, במסגרת זו בוטל הבונוס, וההוצאות (לא כולל הרכב) נכנסו לתוך שכר הבסיס. ישבנו על זה ובחנו שכר מנכ"לים בעמותות דומות. השכר הגבוה היה 55 אלף שקל ברוטו בחודש, והנמוך היה 45 אלף שקלים. החלטנו להעלות לברמי את השכר ל־45 אלף שקל ברוטו, שזה המדרג הנמוך יותר".

כך, תוך פחות משנתיים מאז נכנס לתפקיד, תוך צפצוף על הליך ביקורת של מבקר המדינה, הועלה שכרו של ברמי מ־26 אלף שקל ל־45 אלף שקל. אגב, בדיקה שלנו על שכר מנכ"לים בעמותות דומות מצאו כי השכר נע בין 30 ל־40 אלף ברוטו, בטח אחרי ותק של פחות משנתיים.

ג'וב אחד, שכר כפול

כדי לזכות לתמיכה בין עובדי גשר דואג ברמי לפנק את עושי דברו. את רעיה מזרחי, למשל, שהייתה מנהלת לוגיסטית בקרן, מינה למשנה מנכ"ל, תוך העלאה דרמטית של 77 אחוז בשכרה והענקת רכב צמוד. אגב, תפקיד המשנה למנכ"ל לא היה קיים קודם בקרן. היה סמנכ"ל מקצועי מומחה לשיקום. אלא שהסמנכ"ל המקצועי החליט להתפטר אחרי שהבין כיצד מנוהלת הקרן ואחרי שרעיונותיו המקצועיים לא התקבלו.

באותו האופן גם עו"ד יפית פולטוב, שנכנסה לקרן כמנהלת כספים, מונתה למזכירת ההקדש ולאחרונה גם ליועצת המשפטית של הקרן. את התנאים למכרז לתפקיד יועץ משפטי לקרן ניסחה פולטוב עצמה באופן שיהיה תפור למידותיה. פולטוב עוררה בעבר תרעומת בקרב העובדים כאשר נודע כי במשך מספר חודשים קיבלה שכר כפול כמנהלת חשבונות וכממלאת מקום מנהלת משאבי אנוש, גם כאשר כבר מונתה מנהלת משאבי אנוש. בעקבות תלונה של עובדים אנונימיים היא חדלה לקבל את השכר הכפול.

מינוי בכיר בעייתי אחר בקרן היה של מנהל מפעלים ארצי. "אף שלתפקיד רואיינו מועמדים רבים, אין פרוטוקולים בעניין זה", נכתב בדוח המבקר. "לכן לא ניתן לעמוד על הסיבה להעדפת מועמד זה על פני האחרים, אף שלא עמד בתנאי הסף לתפקיד".

תנאי הסף של המכרז דרשו תואר של טכנאי או הנדסאי. לתפקיד מונה יונתן הראל, נטול תארים אלה וגם נעדר תואר אקדמי אחר, או ניסיון כלשהו בשיקום. המבקר לא ידע להצביע על הסיבה להעדפתו, אבל עיון מעמיק בפייסבוק והצלבת מידע מספקים תשובה אפשרית. ההעדפה נעשתה אולי מתוך דאגה לדור הבא של ברמי, שאחת מבנותיו היא שיר ברמי. בן הזוג של שיר בשנים האחרונות הוא אותו הראל, קצין משוחרר וסטודנט. המשכורת ההתחלתית שלו הייתה 12 אלף שקל בחודש. בהמשך הורה ברמי להעלות את שכרו ל־15 אלף שקל בחודש. ההוראה ניתנה על ידו ישירות לחשבת השכר, בלי שהובאה לאישור חבר הנאמנים. בהמשך ניתן להראל גם רכב צמוד ושכרו הועלה שוב. לדברי כמה מהעובדים, הראל הוא בחור ערכי ומסור וממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

בשיחה עם היועץ המשפטי החיצוני של הקרן, עו"ד שולי וייס (שייעץ לקרן מול הביקורת של מבקר המדינה), נטען כי שיר ברמי ויונתן הראל אכן בני זוג, אך היכרותם החלה רק לאחר שהראל נכנס לתפקידו בקרן. כאשר הבהרתי שפייסבוק מוכיח אחרת, וכי בידי תמונות של בני הזוג משנים קודמות, אמר שיבדוק את העניין. באופן מוזר, דף הפייסבוק של ברמי הבת נמחק.

בהמשך, בפגישתי עם הנהלת הקרן, טענה רעיה מזרחי, שמונתה על ידי ברמי למשנה למנכ"ל, כי הראל הגיע לקרן לא דרך ברמי אלא דרכה, ושבאותה העת בדיוק נפרד מבת זוגו, ורק בהמשך חודש הקשר הזוגי. כשתהיתי על ההיעלמות הפתאומית של דף הפייסבוק של שיר ברמי, שב הדף לפעול, אך התמונות הרומנטיות שלה ושל יונתן נעלמו כלא היו. מילא, אצלנו הן שמורות.

מרכז שיקום לא נגיש

לצד קידום עושי דברו ומקורביו, נטען כי ברמי מתעמר במי שמעז להתנגד לו. כך, למשל, מספרים עובדים בקרן, כבר תקופה ארוכה שהוא יורד לחייה של מנהלת הכספים, יקירה אבני, אחרי שזו סירבה לאשר לו הלוואות ודרשה אסמכתאות לבקשותיו השונות. אבני ספגה מברמי צעקות, איומים בפיטורים, אזהרה כי יבדוק את פלט השיחות שלה בטלפון, כדי לברר אם היא מדווחת על מעלליו לגורמים שונים. לאחרונה, כנראה בעקבות העבודה על התחקיר הזה, הורה ברמי למנהלים בכירים ולחבר הנאמנים לחתום על התחייבות לסודיות, צעד שלא נעשה קודם לכן בארגון.

עוד עולים מדוח המבקר אי־סדרים חמורים במכרז לשיפוץ מבנה של הקרן בחולון. מי שזכה במרכז, בעבודה השווה מאות אלפי שקלים, היה דווקא קבלן מעכו. ברמי טען שלא הייתה לו היכרות מוקדמת עם הקבלן, למרות ששניהם נוהגים לשבת באותו בית קפה בעכו. בהמשך הודה שהקבלן שאל אותו אם יש לו עבודות, וברמי הציע לו לפנות למשנה למנכ"ל ולברר אם יש מכרז בקרוב.

המבנה המדובר הוא מרכז שיקום תל גיבורים – מרכז מפואר ששירת מאות משתקמים באזור המרכז, אך נסגר כשנה לפני הגעתו של ברמי. במקום לפתוח את המרכז מחדש, החליט ברמי לשפץ את המבנה ולמקם בו את המשרדים של מטה הקרן. המשרדים ישבו קודם ביפו, במבנה ישן וקטן. במבנה הישן הוקם מרכז שיקום, למרות שחלקים בו אינם נגישים לנכים. לעומת זאת, המבנה הגדול בתל גיבורים שופץ בעלות של 700 אלף שקל, תוך כשלים חמורים במכרז ובהליך עצמו.

"הנושא של נראות ונגישות מרכזי השיקום מאוד חשובים לי", טוען ברמי. "זה אחד הדברים הראשונים שטיפלתי בהם עם מינויי למנכ"ל, אחרי שנים של הזנחה. שכרנו יועץ נגישות והתחלנו בהליך של הנגשת כל המרכזים. אנחנו גם משקיעים הרבה בתנאים הפיזיים של המרכזים, הכל לטובת הלקוחות שלנו".

"מעבר המטה מיפו לחולון נעשה בשל הצורך במבנה ביפו עבור מרכז שיקומי לאוכלוסיית תל־אביב יפו והסביבה", מסבירה הכט. "כיום משמש המבנה ביפו כמרכז שיקומי המספק שירותים ברמה גבוהה לתושבי האזור ומטפל ביותר ממאה זכאים שלא היו קיימים לפני כן. החדרים המשמשים כיום את המטה בחולון עמדו ריקים, והמעבר חסך לקרן ממון רב וסייע לפיתוח מרכז שיקומי חשוב. חבר הנאמנים מחזק את ידיו של המנכ"ל ברמי, מודה לו על עבודתו המסורה והמקצועית, מברך אותו על הישגיו הרבים וחסרי התקדים בקידום הקרן, ובטוח כי גשר תמשיך ליהנות מעבודתו המקצועית וכי הוא ימשיך להוביל את הקרן ביד רמה גם בשנים הבאות".

יבוא של נורמה קלוקלת נוספת מטייבה קשורה לחברת היח"צ שהעניקה לברמי שירותי דוברות בטייבה. בדוח מבקר המדינה על ההתנהלות בטייבה נמצא כי ההתקשרות עם החברה נעשתה ללא מכרז. ברמי לא חשב כנראה שנכון לתקן טעויות עבר. להפך. הוא התקשר עם אותה חברת יח"צ, שוב ללא מכרז, בהסכם של מאות אלפי שקלים. לטענתו, השכרת שירותי החברה מקבילה לשכירת יועץ ולכן איננה זקוקה למכרז.

מבקר המדינה לא קיבל טענה זו. "משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי היא לא החילה על עצמה את חוק חובת המכרזים ותקנותיו, אלא פועלת לפי תקנון הקרן ונוהל הרכש. טענת הקרן לא מתיישבת עם נוהל הרכש שלה שהיה רלוונטי בתקופת הביקורת – נוהל שאין בו פטור להתקשרות עם יועצים, ושקבוע בו מפורשות כי הנוהל מתייחס בין השאר לשירותים; התקשרות עם יועצים היא בגדר רכישת שירותים", נכתב בדוח.

חברת היח"צ והמיתוג יצרה לוגו חדש לקרן ואף הציעה לשנות את שמה לגשר. עד כניסתו של ברמי לתפקיד היא נקראה פשוט "הקרן למפעלי שיקום". נראה שהמיתוג נותר חיצוני בלבד, וגם הוא אינו מצליח לחפות על נורמות פסולות שחדרו אל הקדש ציבורי האמור לשקם את החלשים והנדכאים בחברה.

תגובת גשר: "עמדנו במבחן התוצאה"

מגשר נמסר בתגובה, גם בשמו של ברמי: "החל משנת 2015 החלה גשר להציג שינוי מגמה. החברה סיימה בהצלחה את תוכנית ההבראה והחזירה הלוואות מדינה. הצמיחה האדירה בפעילות הצריכה קליטה של עובדים נוספים ומימוש תקנים שבוטלו. התייעלות גשר, חיסכון ארגוני והקצאת המשאבים באופן שמיטיב עם העובדים המקצועיים ומקבלי השירות באו לידי ביטוי גם במבחן התוצאה, ותרמו למצבה המשופר של גשר כיום.

"בתקופת כהונתו של מר ברמי יצאה גשר מהמשבר הכלכלי שאליו נקלעה, עברה לצמיחה והגדילה את כמות מקבלי השירות שהיא מטפלת בהם. מספר היחידות גדל בתקופת המנכ"ל הנוכחי והונגש למספר מקבלי השירות. עד מחצית 2017 היו פחות מ־5,000 מקבלי שירות. השנה הסתיימה עם כ־9,000 מקבלי שירות. 2018 הסתיימה עם 13,500 מקבלי שירות.

"מערכת היחסים בין השר חיים כץ ובין אריק ברמי הינה קורקטית. לשניים היכרות מוקדמת מתפקידים קודמים ואין ביניהם יחסי חברות. ברמי כיהן בעבר כמנכ"ל הליכוד, אך כיום איננו מכהן בכל תפקיד בליכוד ואיננו חבר מרכז. דירקטוריון גשר אישר את שכרו של המנכ"ל על כל רכיביו, לרבות בונוס ודמי כלכלה, כמקובל בחברות ממשלתיות ובסכומים דומים ואפילו נמוכים ביחס למקובל בגופים דומים. גשר אינה מממנת כל הוצאה נוספת למנכ"ל, מלבד שכרו. על פי הקריטריונים של לשכת רואי החשבון, שכרו של ברמי תואם לשכר מנכ"ל של גוף ציבורי שהמחזור השנתי שלו הוא מעל 100 מיליון שקל.

"גשר איננה גוף הכפוף לחוק חובת המכרזים. ההתקשרות עם חברת היח"צ נעשתה כדין, עם זאת גשר החליטה לקבל על עצמה נהלים מחמירים יותר באשר להתקשרויות עתידיות מסוג זה.

"יונתן הראל, קצין בצה"ל, הובא לגשר על ידי המשנה למנכ"ל, נבחר לתפקידו בהתאם לקריטריונים מקצועיים לחלוטין, על ידי מכרז חיצוני, ועבר ועדת בחירה על פי כל הנהלים המתבקשים. תנאי המכרז דרשו לימודי טכנאי ללא ניסיון קודם בשיקום. מאחר שמר יונתן היה במהלך לימודי תואר ראשון, אושר כמתאים, על אף שהגיע ללא תעודת טכנאי. בעת כניסתו לתפקיד יונתן לא היה בזוגיות עם בתו של מר ברמי. כיום הם בזוגיות. הנושא הוצג ליו"ר חבר הנאמנים ומר ברמי הונחה בהתאם.

"עקב הגידול העצום בפעילות גשר לאחר סיום תוכנית ההבראה והתאמת מבנה הפעילות של ההקדש, שונה תפקידה של הגברת מזרחי למשנה למנכ"ל, תפקיד שאותו היא ממלאת בהצלחה רבה וזוכה לשבחים רבים על תפקודה. לגבי עו"ד יפית פלטוב: מדובר בעובדת מסורה שמונתה לתפקידה על פח המקובל ובהליך תקין.

"מר ברמי מעולם לא התעמר או התייחס לעובדי גשר בצורה שאינה ראויה".

תגובת משרד הרווחה לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון.