בעולם מושלם, כל אחד מאיתנו היה מכיר היטב את מנהגי החג של האחר, יודע בדיוק איזו ברכה מתאימה באיזה עיתוי ואיך אומרים "תודה רבה" בשפה שהיא שפת היום־יום של כחמישית מאזרחי המדינה. אלא שהעולם, כידוע, רחוק משלמות, האדמה בוערת לכולנו מתחת לרגליים, כדי להכיר את מנהגי הרמדאן יש עדיין צורך בסיורים מודרכים (אחד מהם בוטל ברגע האחרון בשל המצב בדרום; המציאות יודעת להיות מתעתעת); וכמו במערכון משעשע ומדכדך בו־זמנית, באחד מרגעי השיא בסיור כזה שהצטרפנו אליו לאחרונה, שאל אחד המשתתפים את בתו החיילת איך אומרים "תודה רבה" בערבית, וכשניסה לחזור אחריה ולומר "שוכּרן כּתיר", יצא לו "כפיר" ואז "תְכּיר". אבל בסופו של הסיור ידעו כולם לברך "רמדאן כּרים" ונפרדו מהמארחים הנדיבים בחיבוקים חמים.
די לנסוע 24 דקות מתל־אביב כדי להרגיש תייר בטייבה, העיר הערבית הרביעית בגודלה בארץ, שכל 42 אלף תושביה מוסלמים. במהות, מסבירה נדאא חאג' יחיא, מדריכה מטעם ארגון "דרכים שלובות" שנולדה בטייבה, מדובר גם כיום בכפר. עד לפני שנתיים, היא מספרת, כשהתבקשו תושבי המקום לתת הנחיות הגעה, נעזרו בקשרי המשפחה המסועפים, בהיעדר שמות לרחובות. שמות כבר יש, תשתיות — עדיין לא, אבל אחוז האקדמאים גדל ואיתו הפתיחות.
הסיור המרתק נפתח בבית העתיק של משפחת נאשף, משפחה ידועה ומכובדת שסיפקה לאורך מאות שנים פרנסה למשפחות רבות בכפר. בדלת העץ הגדולה והיפהפייה שבכניסה לבית יש פשפש קטן, ששימש בעבר את האנשים שהגיעו לבקר בבית המשפחה, בשעה שבעלי החיים נכנסו פנימה דרך הדלת הגדולה. כיום, כולם נכנסים דרך הדלת. מדורות קטנות הודלקו בכניסה כשאב המשפחה שהה בבית והיה נכון לקבל את פני האורחים, שהגיעו בדרך כלל כדי לבקש עזרה או לחלוק לו כבוד. למרות שקירות הבית העבים נבנו בטכניקות עתיקות הם שמרו היטב על טמפרטורה נוחה בכל עונות השנה.
המיזוג הטבעי מורגש גם בעת הביקור הנוכחי, כשנדאא מציגה את "מכונת הקפה הידנית", המהבאג', שבה נטחנו הפולים לנגד עיני האורחים בקצב שלימד משהו על מידת רצונו של המארח בחברתם של מבקריו. דרך הפשפש שבדלת הפנימית העבירו הנשים תקרובת לגברים בלי שתיפגע צניעותן, וגם בחדר השינה החלון היחיד והצר נמצא מתחת לתקרה הגבוהה, מאותה סיבה.
ברחובות טייבה ניכרת בימים אלה תכונת החג, בעיקר כשמתקרבת שעת שבירת הצום. בכל פינת רחוב אפשר למצוא דוכן מאולתר להכנת כדורי פלאפל ממולאים בבצל מטוגן ובסומאק, מאכל אופייני לארוחות האיפטאר שבסיום כל אחד מ־29 או 30 ימי הצום. לרוב, מסבירה נדאא, שוברים את הצום קודם כל במים ובתמרים ורק לאחר מכן מתפנים לארוחה הכוללת סלט ערבי והרבה טחינה, פלאפל ממולא, חומוס וקובה ולסיום קטאייף מתקתק.
ואמנם, הריח במאפיית רחיבי הפונקציונלית למראה מסחרר. בכל יום מימי הרמדאן מכינים כאן אלפי קטאייף ממולאים בגבינה, באגוזים, בתאנים או במלבי, ולצידם גם כנאפה ובקלוואה, עוואמה ומאפה יפהפה של שכבות בצק ממולא המכונה ח'דוד אלסת (לחיי האישה, בתרגום חופשי). שעה קלה לפני סיום הצום מתמלאת המאפייה בלקוחות רעבים שממהרים להצטייד במגשים גדולים של ממתקים טריים ונפלאים, אבל אחמד, מבעלי המקום, מספר לנו שהוא עצמו לא נוגע בכלום. "אני כל היום מריח את הריח המתוק הזה, אני כבר לא מסוגל לאכול ממתקים", הוא אומר בחיוך.
לא רחוק משם, במסגד סלאח א־דין אל־איובי, מקבלים המתפללים את פנינו בתמרים מיובשים, כצידה לדרך. הם עדיין בעיצומו של הצום אולם הם מקבלים בברכה את פני המבקרים היהודים. נדאא מסבירה שהמרפסת הקטנה במרכז המסגד, אל־מנבר, היא המקום שבו עומד האימאם ונושא את דרשותיו, ואיש לא קוטע אותו ולא מפריע לו. הערות, ביקורתיות יותר או פחות, יתקבלו רק באופן פרטי, בסיום הדרשה. הקומה התחתונה, היא אומרת, מיועדת לנשים המבקשות להתפלל, אבל לרוב — הבאים למסגד הם ממילא גברים.
בעקבות השקט שמשתרר כשהיא שואלת מה יודעים האורחים על הרמדאן, מסבירה נדאא כי חמשת העקרונות של האיסלאם הם האמונה באל ובנביא מוחמד, חמש התפילות היומיות (שש בימי הרמדאן), צום הרמדאן שתכליתו התנקות עמוקה ותהליך רוחני בניסיון לנהוג כפי שנהג הנביא כשקיבל את הקוראן, מתן צדקה ועלייה לרגל למכה. בשנים האחרונות, היא מספרת, מצאו אנשי הדת פתרון לנשים רווקות המבקשות לעלות למכה וכעת הן רשאיות להגיע למקום הקדוש בקבוצות. עד שיצא פסק ההלכה הזה, הורשו רק נשים נשואות לעשות זאת, ורק כשאיתן בן לוויה מהמשפחה הקרובה.
לקריאת המואזין לשבירת הצום אנחנו ממתינים במצודה הממלוכית שנבנתה ב־1295 וגובהה 17 מטרים. היא שופצה לאחרונה על ידי קרן איטלקית, משמשת כמוזיאון מורשת והמראה מהגג שלה מרהיב. מועד תחילת הרמדאן, מסבירה נדאא, נקבע לפי מצב הירח, ואת שעות הצום קובעת השמש. מיד עם קריאת המואזין מתכנסים תושבי טייבה בבתיהם סביב שולחנות ערוכים ועתירי כל טוב.
אותנו מארחת משפחתה של מירי חאג' יחיא, שמגישה פלאפל וסלט, טחינה וחומוס, קבבים וקציצות, עוף ומקלובה ולקינוח — המעדן המכונה לילות ביירות. אנחנו מנצלים את קירוב הלבבות כדי לבקש את המתכון ומבטיחים לחזור.
אמש נפתח בטייבה הרמדאן מרקט, הפנינג שיימשך עשרה ימים ומציע דוכני מזון, הפעלות לילדים ואווירת חג. שוק דומה מתקיים בכל חמישי ושישי בג'לג'וליה.
• סיורי לילות הרמדאן של ארגון דרכים שלובות יתקיימו ב־24 במאי בשפרעם ובכפר־קאסם, ב־25 במאי בסח'נין וב־30 במאי בג'לג'וליה ויכללו גם ארוחה (בעלות 170 שקל למבוגר ו־125 שקל לילד). ב־1 ביוני יתקיים סיור בטירה, הכולל אירוח על קפה וקטאייף (בעלות 80 שקל למבוגר ו־65 שקל לילד). לפרטים: אתר דרכים שלובות.
עוד סיורים: ברהט ובירושלים
הרשות לפיתוח הנגב ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מציעים סיורי ערב ברהט. בסיורים אלה יכירו המבקרים את תפילות החג, יבקרו במאפיות ובחנויות התבלינים והממתקים, יסיירו בשוק העירוני, ייפגשו עם האימאם ויקבלו הסבר על החג, יטעמו ממטעמיו ויתארחו בארוחת האיפטאר. הסיורים הבאים יתקיימו ב־23 וב־25 במאי, בעלות 100 שקל למבוגר ו־50 שקל לילד. לפרטים: עמוד הפייסבוק "קסם המדבר — החוויה הבדואית בנגב".
פסטיבל לילות רמדאן ירושלמים ביוזמת ימק"א ירושלים מציע הצצה לחודש הקדוש ביותר למוסלמים באמצעות השתתפות בארוחות איפטאר אותנטיות, סיורים בעיר העתיקה, הופעות חיות ועוד. מחר, 21 במאי, תתקיים חגיגת רמדאן בבית צפאפא שמארגנים חברי כולנא ירושלים. בתוכנית שיחה בין השייח' אבו־איאד לבין חבר העמותה דרורי יהושע על מהות התפילה והצום ביהדות ובאיסלאם, תפילה משותפת, ארוחת איפטאר המונית, מוזיקה ברוח החג ופעילות לילדים. לפרטים: איאד 054-6489243. ב־22 במאי יתקיים סיור באנגלית בסמטאות העיר העתיקה וסביבותיה, בהדרכת ד"ר אנוור בן־בדיס, בלשן ומומחה לתרבות הפלסטינית, בעלות 60 שקל לאדם. לפרטים: דף הפייסבוק של ימק"א ירושלים.
מתכון לקינוח: לילות ביירות
מה צריך?
לבסיס:
1 כוס סולת
חצי כוס סוכר
1 כוס חלבית (מלבין קפה)
2 כפות מי זהר
2 כפות מי ורדים
3 כוסות מים
לקרם:
2 מכלי שמנת לקצפת
1 חבילה אינסטנט פודינג וניל
1 מכל חלב מרוכז
1 כוס חלב
לקישוט:
100 גרם פיסטוק טחון
5 כפות דבש
מה עושים?
מחממים את המים בסיר עם מי זהר ומי ורדים.
מוסיפים את הסוכר, החלבית והסולת תוך כדי בחישה עד לבעבוע.
מעבירים לתבנית מלבנית, מיישרים ומניחים להתקרר.
מקציפים את השמנת עם החלב, החלב המרוכז והאינסטנט פודינג וניל עד לקבלת תערובת קרמית.
מוסיפים לתבנית מעל שכבת הבסיס ומיישרים.
מחממים מעט את הדבש ויוצקים מעל הקרם, מקשטים בפיסטוקים טחונים ומניחים במקרר לשעתיים לפחות.
