yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יואב דודקביץ
    חדשות • 19.05.2019
    שיעור מולדת לשופט זמיר
    ח"כ בצלאל סמוטריץ'

    יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה ושופט בית המשפט העליון בדימוס, ביקש ללמד אותי שיעור בדמוקרטיה במאמר שפרסם כאן בסוף השבוע. אמנם כדי לתאר את הקורה המונחת בין עיניו של זמיר נדרש יותר משיעור אחד, אבל די בתקציר הדברים כדי לחשוף את הצביעות שלו ושל אלה הדורשים דמוקרטיה רק אחרי שתפסו אותה בשבי, קיצצו את כנפיה, עיוורו את עיניה, והפכו אותה לכלי שמכשיר את השלטת ערכיהם הנאורים על הציבור החשוך. זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה הראשון שהרשה לעצמו לא להגן על עמדת הממשלה והתיימר לקבוע מה מותר ומה אסור לנשיא המדינה לעשות במסגרת סמכות החנינה. במקרה הזה בית המשפט שחט את חוות הדעת שלו, הראה לו את המדרגות, ולנו הראה כיצד ניסה זמיר לכפות את עמדתו הפוליטית באצטלה משפטית. שמעון פרס הדיח אותו מתפקידו, ומינה את חריש - שעימת אותו עם העובדה שהוא היה מוכן "להחליק" את פרשת קו 300, לו רק היו עושים את מה שהוא רוצה, ובמסווה של אידיאולוגיה ומשפט פשוט רצה לעצמו עוד כח. זמיר, מומחה למשפט מנהלי, יודע שלרשות שלטונית אסור לעשות אלא מה שהתיר לה החוק במפורש, אבל כששואלים אותו איזה חוק נתן ליועץ המשפטי לממשלה את הסמכויות המופלגות שהוא נטל לעצמו, הוא מתחיל לגמגם.

     

    קראו את הטור של השופט זמיר

     

    את מסקנות וועדת אגרנט שקבעו במפורש שהממשלה יכולה להפעיל שיקול דעת גם בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, זמיר בחר פשוט לזייף. במאמר שכתב כדי להצדיק את סמכויותיו לקח את הניסוח הזהיר והשקול של וועדת אגרנט והמציא לעצמו יש מאין את הסמכות לא לייצג את הממשלה, דבר שלא נכתב אפילו ברמז בדו"ח אגרנט. הוא גם נטל לעצמו את הסמכות להפעיל שיקול דעת עצמאי מהממשלה בכל נושא, וטען שהממשלה מחוייבת לפעול על פי עצתו (גם זה בניגוד לוועדת אגרנט שדיברה על עצמאות רק בתחום הפלילי, וגם כאן שר המשפטים יכול לקחת את סמכויותיו). הניסיון של זמיר לגייס לצידו שופטים גדולים מן העבר כמו אגרנט ולנדוי הוא פשוט הזוי. הם לא העלו בדעתם לאפשר את האקטיביזם הסהרורי שלו ושל ממשיכי דרכו. זמיר חרד מאד לזכויות. עד כדי כך הוא חרד להן עד שכיועץ משפטי הביא לסגירה ממושכת של עיתון ימין דו שבועי 'אלף יוד' בצורה דרקונית ומפלה תוך שימוש עקום בפקודה מנדטורית. כמו חבריו המשפטנים, העיתונאים והשופטים בדימוס, שאוהבים לפתע להתפייט על משנת ז'בוטינסקי ואפילו על תורת הרב קוק, זמיר בשיעורו מתרפק על מנחם בגין ודבריו על "עליונות המשפט".

     

    ובכן, הבו לי את בית המשפט שבימי בגין ואני חותם על דבריו. בית המשפט דאז לא התערב בהכרעות פוליטיות וערכיות, לא פרץ את זכות העמידה ורמס אותה, אלא שמר על ההגנה על זכויות הפרט הקלאסיות ולא סיפח לעצמו את עליונות הסבירות על פני סבירות הציבור ונבחריו. בית המשפט בימי בגין לא היה כופה על הממשלה להכניס לכאן משפחות מחבלים לטקס זכרון ומתאר אותנו ואותן בפסק דין שכולו מניפסט פוליטי, כ"רקמה אנושית אחת". לנבחרי הציבור של אז פרס ושמיר היה האומץ להדיח את האיש מתפקידו. גם לנו יש. אנו, נבחרי הציבור כיום נפעל לתקן את הנזקים והצלקות שהשאירו זמיר וחבריו בדמוקרטיה הישראלית, ונחזיר את משמעות הדמוקרטיה למולדתה, כפי שהצטיירה בילדותנו שהיתה יפה.

     

    הכותב הוא יו”ר מפלגת האיחוד הלאומי

     

    yed660100