רביעי 27 במאי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    באדיבות יונה ברנט
    24 שעות • 20.05.2019
    דוד שלי, מייק ברנט
    יונה ברנד נולדה שנה לאחר מותו של הזמר הנערץ מייק ברנט, אחיו של אביה, אבל דמותו המיתולוגית השפיעה על כל חייה. לבתה הבכורה קראה ערבה על שם אחד משיריו, ובביתה שמרה בגדים, תמונות וכתבי יד שלו. עכשיו מגיע האוסף הזה לתערוכה המוקדשת לדוד האהוב. "לעולם לא נדע למה הוא מת", אומרת יונה. "הוא היה רגיש ושברירי, אבל היו לו גם תעצומות נפש"
    לילית וגנר

    לפני שבועות אחדים ציינה משפחתו של מייק ברנט 43 שנים למותו, ולמרות הזמן שחלף – המסתורין עדיין לא התפוגג. אף אחד לא באמת יודע מה גרם לזמר הנודע לקפוץ אל מותו באותו יום באפריל 1975, כשהוא בשיא ההצלחה, בן 28 בלבד. "כנראה לעולם לא נדע מה בדיוק קרה באותו יום", אומרת האחיינית, יונה ברנד, בתו של צביקה, אחיו הבכור של מייק.

     

    לדברי ברנד, יום לפני מותו דודה האהוב נפגש עם ז'אן רנאר, המפיק המוזיקלי שלו, והם דיברו על תוכניות לעתיד. "אנחנו יודעים שהוא היה אדם מאוד רגיש ושברירי, ושהמתח והלחץ של השואו־ביזנס גובים מחיר כבד, אבל הוא היה גם בעל כוחות נפש שאיפשרו לו לעזוב את הבית ואת המשפחה ולהסתובב בעולם לבד, בלי שפה, כדי להגשים את החלום שלו. החברים שלו מעידים שהוא אהב את החיים, אהב נשים, אהב מוזיקה, אהב אוכל. הוא נהג לומר לאימו, סבתא שלי, שאם הוא ימות מחר אין לה שום סיבה להתאבל, כי הוא חי חיים מלאים ועשה דברים שהיו מספיקים לחיים של מאה בני אדם".

     

    צריך גם מזל

    בישראל של שנות ה־60 גם מי שלא ידע מילה בצרפתית – ידע לשיר בקולי־קולות את "לס מואה טמה". זה היה מה שהזמר מייק ברנט שר במלוא הגרון, וצרפת ואירופה כולה הלכו שבי אחרי הקול וגם המראה המצודד שלו. עד מותו הטראגי הצליח ברנט לעשות מה שזמרים ישראלים רבים רק חלמו עליו: לפרוץ את תקרת הזכוכית של עולם המוזיקה שמחוץ לגבולות ארצנו הקטנטונת, ולהפוך לאגדה בחייו.

     

    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה
    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה

     

     

    תערוכה חדשה, שתיפתח ב־30 במאי בגלריית המשכן מאירוב בחולון, במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בעיר, מוקדשת כולה למייק ברנט ז"ל. התערוכה מספקת הצצה נדירה לרגעים אישיים של הזמר, באמצעות אוסף פריטים מקוריים שנשמרו ונאספו במהלך חייו ולאחר מותו.

     

    לאוצרי התערוכה, רפי וזאנה ואילנה כרמלי־לנר, הייתה העבודה על התערוכה גם מסע במנהרת הזמן האישית שלהם. "כנער מתבגר קניתי את התקליט שיצא במיוחד לציון 20 שנה למותו של מייק ברנט, ומאז נשביתי בקולו העמוק ובדמותו המהפנטת", אומר וזאנה. וכרמלי־לנר עוד זוכרת את הסלואו הראשון שלה, כנערה בשנות ה־70, כשקולו של ברנט, אליל הבנות באותה תקופה, נשמע ברקע ומרטיט את הלבבות.

     

    חלק גדול מהמוצגים בתערוכה הגיעו מהמשפחה הקרובה, ובעיקר מהאוסף של יונה ברנד, ששמרה על שם המשפחה המקורי — דודה נולד בשם משה מיכאל ברנד. "יש לי הרבה מאוד פריטים שהיו של מייק: בגדים, תמונות וכתבי יד. חלק גדול מהאוסף העברתי לישראל לתערוכה", מספרת האחיינית, המתגוררת בפריז. "אני יודעת שמה שחשוב באמת זאת האמנות שלו, ולאו דווקא החפצים, אבל אלו דברים שמייק השאיר אחריו עם השירים, והם מייצגים חלק מחייו ומלאים בזיכרונות מהקריירה שלו".

     

    מה מכל הפריטים שתרמת יקר לך במיוחד?

     

    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה
    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה

     

     

    "מובן שהבגדים מאוד מיוחדים בעיניי, כי כשמתבוננים בהם אפשר לדמיין את הצללית שלו, את גופו בתוך הבגדים. אבל יותר מכל אני אוהבת את כתבי היד, כי כשמייק הגיע לצרפת הוא לא דיבר מילה צרפתית, והיה כותב את השירים באותיות עבריות בצורה פונטית, וזה תיעוד שאני מאוד אוהבת. הכל התחיל שם. הוא השקיע שעות על גבי שעות בלימוד הטקסטים, כי היה פרפקציוניסט, ותמיד אמר שכישרון זה לא מספיק, צריך גם לעבוד קשה. וצריך גם מזל".

     

    הזוהר של מייק

    יונה (42) לא הכירה את מייק בחייו. היא נולדה שנה לאחר מותו. לדבריה, הגיעה לעולם בזכותו. "אמי, קורין, הייתה חברה של מייק משווייץ, וכשהוא מת היא הגיעה לפריז לטקס מיוחד שנערך בבית הכנסת, ושם פגשה את אבי, צביקה, לראשונה. הם נפגשו שוב בשווייץ, כשצביקה בא לארוז חפצים של מייק שחי שם מדי פעם, וככה התחיל הרומן ביניהם".

     

    עכשיו היא מטפלת במורשת של הדוד הנערץ. מנהלת את מועדון המעריצים של מייק ברשת, מארגנת ערבי מוזיקה, מרכזת קבוצות שנוסעות לישראל לראות את המקומות שבהם גדל, ועורכת מדי שנה ערב לזכרו, "אליו מגיעים מעריצים מרוסיה, מאיטליה, מישראל, חברים של מייק ומוזיקאים רבים".

     

    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה
    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה

     

     

    כל הפעילות הזאת ממלאה את רוב זמנה, מודה יונה, שקראה לבתה הבכורה בת השמונה ערבה, על שם אחד השירים של מייק. בשאר הזמן היא כותבת, והוציאה כבר כמה ספרים של פרוזה ושירה. "יש בי הרבה מן האמן, אבל היה קשה לפתח את זה, כי הזוהר של מייק השאיר את כל מה שסביבו באפלולית", היא מודה.

     

    בשנתיים האחרונות עסקה בכתיבה שהייתה חשובה לה ביותר: חומר רקע לסרט עתידי על חייו של מייק. "הוא ניהל חיים מרתקים, וגם ההורים שלו, שהיו ניצולי שואה", היא מספרת. "אני בטוחה שזה יהיה סרט מרתק".

     

    עכשיו היא רק מקווה למצוא את התסריטאי שיעשה חסד עם החומרים שאספה, "ולא יתפתה להיגרר אחרי הצד השערורייתי של הסיפור, כי מייק היה אישיות מאוד מורכבת ומעניינת. אנחנו רואים את הפאייטים הנוצצים, אבל מאחוריהם היה איש אחר, מאוד רוחני. אנחנו לא חושבים שצריך להציג אותו כאדם מושלם. הוא לא היה מושלם. זה בסדר לדבר על הדברים היותר אפלים בחייו, אבל אנחנו רוצים את האמת".

     

    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה
    "קול עמוק ודמות מהפנטת". צילומים מתוך התערוכה בגלריית המשכן מאירוב בחולון | באדיבות פביאן לקוברה

     


    פרסום ראשון: 20.05.19 , 19:48
    ידיעות אחרונות