ראשון 20 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: שאול גולן
    חדשות • 21.05.2019
    רמז עבה
    צלצול אזהרה: מחקר חדש חושף כי הילדים ובני הנוער בישראל נמצאים במגמת השמנה, מתאמנים פחות ויושבים יותר • בנות, בני המגזר הערבי ומי שנמצאים במעמד סוציו־אקונומי נמוך עושים פחות פעילות גופנית מהשאר • מה משפר את המצב? כשיש הורים שמתאמנים
    תמר טרבלסי חדד | כתבתנו לענייני חינוך

    יושבים יותר, שוקלים יותר, זזים פחות – זו תמונת המצב של תלמידי ישראל, בעיקר בני הנוער, לפי ממצאי מחקר בינלאומי.

     

    המחקר נערך בארץ בקרב 4,600 תלמידים בכיתות ו', ח', י', י"א ו־י"ב, כחלק ממחקר רב־לאומי של ארגון הבריאות העולמי על רווחתם ובריאותם של בני נוער. הוא מתבצע במקביל ב־50 מדינות והחוקר הראשי שלו הוא פרופ' יוסי הראל פיש מאוניברסיטת בר־אילן. משרד התרבות והספורט, שבמימונו נערך המחקר בארץ, מפרסם את הממצאים לרגל "שבוע ספורט ישראל", שנועד לעודד את כולנו לעסוק בפעילות גופנית באופן יומיומי.

     

    אז מה למדנו? בעיקר שהמצב הגופני של הנוער גרוע מבעבר. לדוגמה: בשנת 2002, רק 3.8% מהבנים בני ה־15 סבלו מהשמנת יתר (אחוזון BMI 95 ומעלה). בשנת 2019 יש כבר 10.6% במצב זה. בקרב בנות 15, בשנת 2002 היו רק 2.1% במצב של השמנת יתר, לעומת 7.3% ב־2019.

     

    האם זה קורה רק משום שאנחנו לא עושים ספורט? לא בטוח. המחקר גילה כי אחוז התלמידים שלא עשו ספורט לפחות 60 דקות ביום עמד בשנת 2014 על 19.5%, ובשנת 2019 על 21.2%. מדובר בהבדל קטן ביותר יחסית לשיעורי ההשמנה, ולכן סביר להניח ששינויים בהרגלי התזונה, העובדה שהולכים פחות ברגל, שמתקשרים ברשתות החברתיות במקום ללכת ברגל לחברים ‑ כל אלה גם תרמו למצב.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    מהנתונים שקשורים בכמויות הפעילות הגופנית עולה כי כ־20 אחוזים מכלל התלמידים נמנעים ממנה כשהם לא בבית־הספר. כשמדובר בתלמידים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך, השיעור ממריא ל־29.3%. בקרב תלמידי המגזר הערבי 27% לא פעילים, ובקרב בנות – 25%.

     

    ולמה המצב הכלכלי משפיע? כי לבני המעמד הסוציו־אקונומי הגבוה יותר, לפי מה שענו במחקר, יש יותר מקומות לעשות פעילות גופנית, בתוך ומחוץ לבית. בנוסף, כ־60% מההורים המבוססים עוסקים בפעילות גופנית בקביעות – פי שניים מההורים הפחות אמידים, מה שמקרין כנראה גם על ההרגלים של הילדים.

     

    שלא במפתיע, אחוז התלמידים שסיפרו במחקר כי כלל לא היו פעילים בשבוע האחרון עולה בהדרגה עם הגיל, ונע בין כ־13% בכיתה ו' לעומת כ־30% בכיתות י"א־י"ב. נתון שמשלים את התמונה הבעייתית: גם שיעור התלמידים שאוהבים את שיעורי החינוך הגופני בבית־הספר יורד עם הגיל, מכ־85% בכיתות ו' לכ־55% בכיתות י"א־י"ב. רק כרבע מהתלמידים עוסקים בפעילות גופנית במידה הנדרשת, לפחות ארבע שעות בשבוע.

     

    ומה הסיבות שגורמות למי שמתאמן לעשות זאת? התלמידים הפגינו בגרות ודירגו את “לשפר את הבריאות” כמניע הכי חשוב. אחר כך, לפי הסדר: להיכנס לכושר, ליהנות, להיראות טוב, ליהנות מהתחושה של הפעלת הגוף, להיות טוב בספורט, לשלוט על המשקל שלי, להיפגש עם חברים, כדי שלא ישעמם, כדי לנצח, כי זה מרגש, כדי לרכוש חברים חדשים, כדי לרצות את הוריי, ובסוף הרשימה – כדי להיות מגניב.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    פרופ' יוסי הראל פיש אמר כי "צריך הבנה מעמיקה וטובה יותר של המניעים והחסמים שגורמים לבני הנוער לא להיות פעילים. יש לבנות זמן לפעילות גופנית במסגרת בית־הספר, לדוגמה בהפסקות פעילות, ובמרחב הקהילתי".

     

    שרת התרבות והספורט, מירי רגב, אמרה כי "נתוני הסקר מוכיחים את הצורך בהמשך חיזוק המדיניות שלנו, להנגיש את הספורט בכל מקום בארץ, להקים מתקנים איכותיים לא רק במרכז הארץ אלא גם בפריפריה, ביו"ש, במגזר החרדי ובמגזר הערבי, ולהמשיך ולפתח מסגרות ספורט מקצועיות ועממיות – והכל תוך מעורבות גדולה יותר של משרד החינוך".

     


    פרסום ראשון: 21.05.19 , 23:41