את הדיבוב לדמות של פוקהונטס בסרט של דיסני, החליטה ריטה לעשות כמתנה לבתה משי בת השלוש. הזמרת המצליחה לא חשבה מעולם לדבב דמות בסרט מצויר, אבל יום אחד היא ראתה איך בתה הקטנה בוהה במסך בפליאה, מוקסמת מנסיכות דיסני, ולכן החליטה להיות בשבילה נסיכה בעצמה. "אמרו לי 'יש דמות מצוירת שהיא בדיוק כמוך. נראית ונשמעת ממש אותו הדבר", נזכרת ריטה, 24 שנים אחרי ש"פוקהונטס" יצא לראשונה לאקרנים. "הסכמתי, הרבה בזכות משי. היינו יושבים כל המשפחה וצופים בסרטים של דיסני. משי צפתה בהם מוקסמת ונפעמת. ומה יותר חשוב מלשמח את הילדה שלך".

את עדיין צופה לפעמים בסרט?

"לא, אבל משי מחקה אותי נפלא בתור פוקהונטס. היא ראתה את הסרט עשרות פעמים. היא באמת ילדת דיסני. לא פלא שמלהקים אותה לדבב סרטים מאז שמלאו לה שש. יש בקול ובשירה שלה משהו מאוד מלאכי ונקי ממניירות, כאילו כל הנשמה שלה בוקעת מהקול. היא משדרת תמימות ושמחת חיים אמיתית, לא מאולצת, שהכרחית כל כך לדיבוב הדמויות האלו".

הרבה נשפים נוצצים ושמלות מסתובבות עברו בממלכת דיסני מאז שריטה דיבבה את פוקהונטס, הנסיכה האינדיאנית. הנסיכות של פעם — בעידן שקדם למהפכת MeToo — היו לרוב עדינות, שבריריות וכנועות, בעלות מותניים צרים להחריד, כשהן תמיד נמצאות במצוקה. שונות מאוד מן הדימוי של האישה החזקה והעצמאית בימינו. שלגיה "מוטרדת מינית" בשנתה, סינדרלה יושבת בחדרה המבודד ומחכה לגבר שיציל אותה מגורלה, רפונזל נחלצת מן המגדל רק בזכות הנסיך. למרות השינוי שעברו לאחרונה חלק מהנסיכות — מואנה, למשל, כבר לא מפחדת לצאת לבד למסע מסוכן באוקיינוס, ועל הדרך לסחוב על גבה בחור מגושם ועצלן — הכריזו לא מזמן שתי כוכבות הוליוודיות, קירה נייטלי וקריסטן בל, שהן לא מתכוונות לגדל את בנותיהן על ברכי הקלאסיקות של ענקית המסך, ואפילו אוסרות עליהן לצפות בחלק מן הסרטים. נייטלי הודיעה שהיא לא נותנת לבתה בת השלוש לראות את סינדרלה, כיוון שהסיפור מתמקד באישה שמחכה לנסיך שיציל אותה. "אני לא רוצה שהיא תלמד את המסר הזה של אישה חסרת אונים שממתינה לאיזה גבר עשיר", אמרה. ימים ספורים אחר כך ניפצה קריסטן בל אגדת דיסני נוספת — שלגיה. "אני מסתכלת על הבנות שלי ושואלת, 'אתן לא חושבות שזה מוזר ששלגיה לא שאלה את המכשפה הזקנה למה היא צריכה לאכול את התפוח? או מאיפה היא קיבלה את התפוח הזה?'", אמרה בראיון, "אני אומרת להן שלעולם לא אקח אוכל מאדם זר בלי לדעת מה המקור שלו".

הדברים של נייטלי ובל עוררו עליהן לא מעט התנגדות, אבל הדיון בסוגייה הזאת הוא בלתי נמנע, מסכימה ריטה, בטח בעידן MeToo וההעצמה הנשית. "כששפרירה זכאי (שחקנית ומדבבת — י. ב.) פנתה אליי לדבב את פוקהונטס, היא אמרה לי שזאת הדמות הראשונה של דיסני שהיא המצילה, בעלת תושייה", אומרת ריטה. "נכון, פעם זה לא היה ככה, אבל כבר עשרים ומשהו שנים מדובר בנשים חזקות. בדיסני כבר לא הולכים על המודל של אישה מסכנה וכנועה שמחכה שהגבר יציל אותה. העידן הזה נגמר לשמחתי. עכשיו הנשים הן המצילות".

חוזרות לסרטים עם הנכדים

משי הקטנה שהוקסמה מנסיכות דיסני בימים שאמה דיבבה את פוקהונטס כבר גדלה. היא עדיין זוכרת כל שנייה בסרט. כולל את הצפיות המשפחתיות עם הפופקורן. היום היא כבר הפכה למדבבת בעצמה, ולאחת האמנים הישראלים שהכי מזוהים עם סרטי דיסני, במיוחד עם תפקידי הנסיכות שבהם. עד עכשיו דיבבה בין השאר את מואנה, רפונזל בסרט "פלונטר", וכעת את יסמין ב"אלאדין", שעולה בימים אלה בבתי הקולנוע.

"אני באמת ילדת דיסני", היא מחייכת. "ראיתי כל כך הרבה סרטים. מזל שזאת העבודה שלי והיא מאפשרת לי לראות ולדבב את כל הסרטים האלה. כילדה, כשההורים היו מביאים לי קלטת חדשה של סרט דיסני, הלב שלי כמעט התפוצץ מרוב התרגשות. יכולת לשמוע את הפעימות שלו למרחקים. הייתי צופה בסרט שוב ושוב. יש בזה קסם שאי אפשר להסביר, גם במרחק השנים".

את חוזרת לסרטים הישנים?

"בטח, גם בעיבודים החדשים שעושים להם. ראיתי את 'דמבו' בגיל קטן, וכשראיתי אותו שוב לפני שנתיים זאת הייתה חוויה אחרת לחלוטין. בכיתי כל הסרט. בתור בוגרת הבנתי כמה הסרט הזה עצוב".

משי היא לא הכוכבת היחידה שמאיישת את רשימת מדבבות דיסני לדורותיו. אליה מצטרפות נינט טייב שדיבבה את טיאנה מ"הנסיכה והצפרדע", שלומית אהרון עשתה את אריאל, גיבורת "בת הים הקטנה", בדיוק לפני שלושים שנה, רינת גבאי אחראית לבל ב"היפה והחיה", ואילו רמה מסינגר ז"ל הייתה יסמין בגירסה המצוירת ל"אלאדין". מלבדן תמצאו ברשימה את לימור שפירא (שלגיה), טל אמיר (סינדרלה) ואילנית גרשון (מרידה מהסרט "אמיצה").

כמחווה לאותן נסיכות החליטו דיסני ישראל ורשת בתי הקולנוע Yes Planet להחזיר בשבועיים הקרובים, מדי שבת, את סרטי נסיכות דיסני האהובים מכל הזמנים למסך הגדול. "סינדרלה" ו"בת הים הקטנה", "היפה והחיה" ו"פלונטר", וגם "מואנה" שהצטרפה רק לפני שלוש שנים בתור הנסיכה הפולינזית הראשונה. לקראת הקאמבק ועליית הסרט "אלאדין" — שהבכורה שלו תתקיים ב־Yes Planet ראשון־לציון — בדקו בדיסני ישראל איזו נסיכה היא האהובה ביותר כיום. הזוכה המאושרת היא סינדרלה (42 אחוז). שלגיה התמקמה שנייה על דוכן המנצחים (30 אחוז), כאשר יש לה ייצוג גדול יותר בקרב נשים בגילאי 35 פלוס ונשים חרדיות. במקום השלישי עומדת זקופה מואנה, ואחריהן הנסיכה אריאל מ"בת הים הקטנה", פוקהונטס, בל, מולאן ורפונזל.

גם משי קליינשטיין משוכנעת שתפיסת הנשים בסרטי דיסני השתנתה. "ככל שהשנים עוברות, הנסיכות של דיסני מקבלות נפח בכיוון הרבה יותר פמיניסטי", היא אומרת. "אפילו ב'היפה והחיה' שיצא לפני שנתיים, הגדילו את התפקיד של בל, הפכו אותה למדענית ולממציאה. לנסיכה יסמין ב'אלאדין' החדש יש משפטים, אפילו שיר, שאני לא זוכרת מהסרט 'אלאדין' שראיתי כילדה. היא שרה שהיא לא מוכנה להישאר חסרת מילים, אילמת, מול העוולות שנעשות בממלכה".

תשמחי שגם הילדות שלך יראו את הסרטים האלה?

"בהחלט. הייתה לי ילדות קסומה שלא הייתי מוותרת עליה — בשבילי, בשביל מכריי ובשביל הנסיכות שלי לעתיד. כל אחד רשאי לגדל את הילדים שלו לפי איך שהוא רואה לנכון. אני מרגישה שהפכתי להיות מי שאני גם בזכות הסרטים של דיסני שליוו את הילדות שלי. ואני בטח לא אישה כנועה וצייתנית".

כבר לא סטריאוטיפים

עם כל הכבוד להעצמה הנשית שדיסני מעניק לדמויותיו בסרטים האחרונים, הנסיכות הקלאסיות עדיין מוותרות יותר מאשר הגברים לידן. אריאל, בת הים הקטנה, נאלצה בעקבות אהבתה לנסיך אריק להקריב את כל עולמה, עד כדי כך שוויתרה על הקול והסנפיר שלה לטובת זוג רגליים שישאו אותה אל ארמונו. גם שלושים שנים אחרי שדיבבה את אריאל ב"בת הים הקטנה" — שלומית אהרון מתפלאת איזו השפעה הייתה לסרט הזה על הקריירה שלה. "נורא נהניתי לדבב את אריאל, אבל לא ידעתי מה זה באמת יעשה לי", היא אומרת. "לאורך השנים באים אליי אנשים שהיו אז ילדים ומבקשים בהתרגשות שאשיר להם את השיר מתוך הסרט. הם אומרים שהוא השפיע על החיים שלהם. אותם ילדים שגדלו על 'בת הים הקטנה' הפכו להיות אנשים שאוהבים את מה שאני עושה כיום ובאים להופעות שלי".

למה בחרו דווקא בך לתפקיד אריאל?

"אני חושבת שמשהו בקול שלי התאים לדמות של אריאל, וגם לעובדה שהיא שרה היה חלק בזה. שפרירה זכאי הלכה איתי צעד אחר צעד בדיבוב והדריכה אותי איך עושים את זה. דיבבתי גם ב'ספר הג'ונגל' את שאנטי, הילדה הקטנה שמוגלי פוגש ומתאהב בה. זאת הייתה חוויה חדשה ומדהימה. הרגשיתי שאני נכנסת לעולם תמים, שהחוקים בו ברורים. עכשיו אני יושבת עם הנכדה שלי ואנחנו צופות ב'בת הים הקטנה' וב'ספר הג'ונגל'. בהתחלה היה לה מוזר שפתאום הקול שלי בוקע מהטלוויזיה, אבל זה כבר לא נראה לה מוזר. היא נהנית, ואותי זה מרגש".

כשאת צופה איתה את לוקחת בחשבון שדמויות הנסיכות של פעם הן לא בדיוק מודל חינוכי שמתאים לימינו?

"המסקנה היא לא חד משמעית, תלוי איך מסתכלים על הסרטים האלה. להבדיל אלף אלפי הבדלות גם לתנ"ך יש הרבה פירושים. בלא מעט מהסרטים האלה יש אמנם הדגשת יתר על הגבר כמציל, אבל אני לא בטוחה שזה ככה בבת הים הקטנה. שם היא זו שמצילה אותו מהסערה. גם דמויות אחרות בסרטים של דיסני הן לא רק כנועות, יש בהן גם אומץ, יוזמה והרפתקנות".

רינת גבאי, שידבבה את בל בסרט "היפה והחיה", מסכימה עם אהרון ואומרת שזה אחד הרגעים היפים בקריירה שלה. "הייתי אז חיילת, ועשיתי את כל האודישנים והטסטים הווקאליים מול אולפני דיסני", היא מספרת. "קיבלתי מכתב מכובד מדיסני, ואבא שלי מיסגר אותו. זאת הייתה פשוט חוויה וואו, והיא כל כך השפיעה עליי שאחר כך רציתי להיות בל גם בחיים הפרטיים".

ריטה | צילום: אורית פניני

כילדה, היית צופה מושבעת של סרטי הנסיכות של דיסני?

"הייתי צופה, אבל זה לא היה כזה טרנדי. זאת הייתה תקופת עופרה חזה בחיים שלי, והייתי עסוקה בעיקר בלהקשיב לה ולצפות בה. אבל הילדות שלי ועוד איך צפו בסרטים האלה. זה נהדר להורה שרוצה להעשיר את העולם של הילדים שלו וגם לחוות במקביל את החוויה הזאת. הילד מקבל פה עולם קסום, זה כמו השפיץ של האייפל, היהלום שבכתר".

המסרים של הסרטים האלה לא נראים לך מיושנים היום?

"הסרטים הישנים מציגים את הדמות הראשית כקורבנית. אמה החורגת של שלגיה התעללה בה, סינדרלה נוצלה והושפלה. כיפה אדומה פגשה סוטה בדרך, וליפהפייה הנרדמת הזריקו נסיוב שהרדים אותה להרבה שנים. זה מטורף. ובכל זאת, הילדים שצופים בסרטים האלה מבינים שאתה חייב להיזהר בעולם המטורף הזה, ושהמסע להפי־אנד רווי תלאות. ככה חינכתי גם את הבנות שלי".