שתף קטע נבחר

צוואר הבקבוק: הסיפור האמיתי מאחורי החרם החרדי על מפעל פניציה

בפניציה האשימו בשבוע שעבר את המגזר החרדי בחרם שמאיים על קיומה - אלא ששום רב לא הכריז חרם רשמי על המפעל לייצור זכוכית. מה בכל זאת קרה, למה לא מצליחים נציגי המגזר והחברה להגיע לפתרון למרות ניסיונות ארוכים, ומה צריכים ללמוד מזה מנכ"לי חברות אחרות שעלולים להיתקל בחרם דומה?

בחול המועד פסח נסעה דפנה כהן, בעלים ומנכ"לית משותפת ב"תור פלוס", חברת תיירות לציבור הדתי, לחו"ל, ובדרך עברה בחנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג. ליד הקופה היא גילתה ערימות של שקיות ביסלי חמץ. פוסט זועם תחת הסיסמה "אוהב אלכוהול אבל לא נכנס לג'יימס ריצ'רדסון", שפורסם בקבוצת הווטסאפ החרדית למטיילים ואנשי תיירות "חו"ל מהודר", עורר זעם. הפוסט הועלה לשידור ברשתות רדיו חרדיות, רבנים דיברו על הנושא - אבל חרם גורף על ג'יימס ריצ'רדסון לא נולד.

 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

 

שר הכלכלה: גובש הסדר בהיקף 15 מיליון שקל למפעל פניציה

חשש לסגירת מפעל פניציה בירוחם בעקבות חרם חרדי

"תושבי ירוחם לא יהיו עוד חוטבי העצים של התעשייה הישראלית"

 

לפני מספר חודשים עורר רב חרדי חשש שחיתולים מסוימים של האגיס אסורים לשימוש בשבת, כי צורת השימוש (סחיטה) מהווה סוג מסוים של חילול שבת. על פי הסיפור שמסתובב במגזר החרדי, היצרנית מיהרה להזמין אותו לקו הייצור, יחד עם רב שמייעץ לחברה. במקום נוסו החיתולים כדי לברר אם יש ממש בטענה. ההדגמה שיכנעה את הרב שאין בעיה בשימוש בחיתולים, והפרשה דעכה ללא השפעה על המכירות.

מפעל פניציה בירוחם (צילום: שלומי אמסלם)
חבר ב"פורום השבת הציבורית": "אנחנו כמה עשרות פעילים. הטיפול בסיפור בתקשורת הרגיז אותנו: מותר לשומר שבת שלא להזדקק למוצר שפוגע במצפונו ובדתו"(צילום: שלומי אמסלם)

בשבוע שעבר האשים משנה למנכ"ל מפעל פניציה, מיכאל שוורץ, את חסידי גור בחרם ובלחץ על יקבים שלא לרכוש בקבוקי זכוכית מפניציה המחללת שבת - אקט שיביא לדבריו לסגירת המפעל ולפיטורי 240 עובדים בירוחם.

 

אלה רק כמה דוגמאות מהעת האחרונה ליחסי הגומלין שבין המגזר החרדי למגזר העסקי בישראל המאופיינים לעיתים במתיחות. אז

מתי מתגבש חרם צרכנים חרדי ומתי לא, והאם הוכרז חרם על פניציה?

מפעל פניציה בירוחם (צילום: שרון צור)
מפעל פניציה בירוחם(צילום: שרון צור)

טעויות משני הצדדים

לדברי אריה פרנקל, יועץ אסרטגי ותיק המתמחה במגזר החרדי, שום רב לא הכריז חרם רשמי על פניציה. אז מה באמת קרה?

מאבק החרדים נגד המפעל התחיל עוד ב-1977, אז המפעל עבד אפילו ביום כיפור. זאת מאחר שכיבוי והפעלה של התנור, העובד בטמפרטורה של 1,600 מעלות, משביתים אותו לזמן רב ויוצרים הפסדים. מאוחר יותר נקבע שהתנור ימשיך לעבוד אבל לא יהיה ייצור בקבוקים ביום כיפור.

 

מאז התעוררה מדי פעם סערה ציבורית סביב עבודת המפעל בשבת, אך פתרון אמיתי לא נמצא. לפני כ-15 שנה, כשהסערה הציבורית הייתה גדולה ואפקטיבית יותר, כי בראשה עמד הרב שלום אלישיב זצ"ל, מנהיג הציבור הליטאי, התגייסו במפעל בצורה רצינית יותר בניסיון לצמצם את העבודה בשבת יחד עם "המכון לטכנולוגיה על פי ההלכה", המעסיק גם מהנדסים לפתרון בעיות.

 

לדברי הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון, הנהלת המפעל הראתה נכונות לשיתוף פעולה, וחילולי שבת צומצמו. נעשה יותר שימוש באוטומציה ופחות בעובדים יהודים. ההסלמה החלה בסוף קיץ 2017, כשבקבוצת אברכים ליטאית בשם "שומרי שבת", המפרסמת חוברות בבתי כנסת, גילו אילו מפעלים מקבלים היתרי עבודה בשבת, בהם נייר חדרה, ששימשה גם היא יעד לביקורת, ופניציה. הם התחילו לפרסם זאת בקרב הציבור החרדי.

 

בערב ראש השנה 2017, כשהמידע הגיע לרבי מגור, שידוע כמי שמחמיר במיוחד בנושא השבת, הוא הורה שלא להעלות על שולחנות הטישים (סעודות) הגדולים שהוא עורך בראש השנה, ובכלל, בקבוקים של יינות ומיץ ענבים תירוש של יקבי כרמל, המיוצרים בפניציה. זה לא חרם רשמי, אבל זה אומר שעשרת אלפים משפחות מפסיקות להשתמש במוצר. לרבי מגור יש אפקט אדיר ומיידי על דעת הקהל. חברות רבות, לא רק של מזון, מתחרות על מוצרים שיככבו בשולחנות הטישים והשמחות של הרבי ושל גדולי האדמו"רים.

   ()
  

אחרי החג כינס הרב יצחק גולדקנופף, מחשובי חסידי גור, העומד בראש "משמרת השבת" - גוף של עשרה נציגים של כל הסקטורים החרדיים הכפוף למועצות גדולי התורה - את המשמרת ואת נציגי כל גופי הכשרות. בכינוס נכחו גם בכירי פניציה ומנהל המכון לטכנולוגיה.

 

בפניציה נלחצו, האיצו את קצב הדיונים מול המכון כדי למצוא פתרון, והחלו דיונים ובדיקות אינטנסיביות, גם באמצעות מהנדסי המכון, האם ניתן להחיל את "מתווה יום כיפור", בו מפסיק ייצור הבקבוקים, גם לשבת. הניסיון לא צלח עד היום.

 

החרדים הציעו את מתווה יום כיפור, וגם אפשרות למכירת המפעל בכל שבת לגוי ואי מכירת התוצרת של שבת ליהודים, וכן העסקת עובדים לא יהודים בלבד בשבתות. פניציה דחתה את ההצעות בטענה שיגרמו להפסדים גדולים, או יחייבו הכשרת עובדים ממושכת.

 

החרדים מאשימים את המפעל בחוסר רצון אמיתי לפתור את הבעיה ובטענות מנופחות על הפסדים. יו"ר ומנכ"ל המפעל, אמנון כהן, מאשים מצדו את החרדים בחוסר הבנה כלפי העובדה שהפתרון כרוך בהפסדים של 70 מיליוני שקלים.

 

"אם הרבנים אומרים שאנחנו דחינו את מתווה יום כיפור, הם משקרים במצח נחושה", אומר כהן. "הפלג של הרבי מגור מוליך את המאבק. פניציה מנסה לתת פתרון שיניח את דעתם של גדולי התורה. הרבנים האחרים שאפו לפתרון אחר – עבודה של גויים של שבת, שהייתה כרוכה בפיטורי עובדים, גיוס אחרים והכשרתם. הסכמנו. כל דחייה שעשינו הייתה בתיאום עם יועץ שהרבנים שלחו אלינו. עד לרגע זה לא הצלחנו להגיע להבנות והסכמות שיאפשרו את המשך קיומה של פניציה".

אמנון כהן יו
יו"ר ומנכ"ל פניציה, אמנון כהן: "אין לי בעיה עם צרכנים שלא רוצים לקנות, יש לי בעיה עם מי שמכניס את זה לאג'נדה ומפעיל לחץ על מאמינים וחברות. כאן נחצה קו שלא יעלה על הדעת"(צילום: סטודיו 8)
 

כהן מדגיש, כי "אין לי בעיה עם ציבור צרכנים שלא רוצה לקנות פניציה, יש לי בעיה עם מי שמכניס את זה לאג'נדה ומפעיל לחץ על מאמינים וחברות. כאן נחצה קו שלא יעלה על הדעת". הרב גולדקנופף טוען מצידו: "האג'נדה שלהם היא לחלל שבת, ומתבלים אותה בסיפורי סבתא".

 

פניציה גם טענה כי יקבים קיבלו פניות מחרדים שונים להפסיק לקנות בקבוקים שלה. גולדקנופף טוען שהוא לא שלח איש, ובאופן כללי נטען שאין בכך שום פסול.

 

כיום המפעל עובד בשבת ומעסיק 50 עובדים במשמרות מתחלפות, בהם גם חובשי כיפות, אומר כהן. במקום יש גם בית כנסת בו מתקיימות תפילות שבת לפני העבודה ובהפסקות. המפעל מייצר צנצנות בין השאר לאסם ולשטראוס, ובקבוקי זכוכית קטנים למשקאות קלים ובירות, בין השאר לקוקה קולה. האם החברות האלו תהיינה הבאות בתור אחרי פניציה? תלוי איך יתנהלו החרדים ואיך יתנהלו החברות.

 

במקרה של פניציה שני הצדדים עשו טעויות, שחוזרות על עצמן במאבקים אחרים. אצל החרדים יש ריבוי גופים שמתנהלים מול פניציה. עשרה גופי כשרות, קבוצות מאבק מובילות אבל גם קיקיוניות, וגם המכון לטכנולוגיה. הם לא תמיד מבינים את הקוד החילוני. בעיני חילונים רבים יוקר המחיה ופיטורים הם נושאים חשובים לא פחות מהשבת. ובנוסף, חסרה בצד החרדי טקטיקה של הצעת אופציה לפתרון, לצד המאבק. להגיד לא רק מה לא - אלא גם מה כן.

 

פניציה מצידה שגתה בהבנת הקוד החרדי וחשיבות השבת, ונכנסה ראש בראש בצרכניה. המגזר החרדי איננו מקשה אחת. חלק מהפעילויות נגד פניציה הגיעו מצד ארגונים קטנים והתנדבותיים של חרדים. בכך שהתמקדה במלחמה התקשורתית מול חסידות גור, היא עשתה לה יחסי ציבור והעצימה אותה כלפי פנים וחוץ. גור מהווה רק חלק קטן מהמגזר החרדי, ולא כולם אוהבים את דרכה, אבל התקפות עליה מבחוץ נתפסות כהתקפות על המגזר כולו. בנוסף, קבלת הפנים שערכו במפעל לח"כ יאיר לפיד, "הסדין האדום" של החרדים, סימלה זלזול במגזר שלם. גם התבטאויות נציגי החברה בתקשורת היו בעייתיות. הם טענו למשל שלמפעל יש היתר עבודה בשבת, אבל מדובר בהיתר ביורוקרטי שאין לו שום משמעות הלכתית. הם קבלו על חרם מבלי שהיה חרם רשמי, מה שהרגיז את החרדים. המנכ"ל כהן אומר בתגובה: "לא עשינו שום שגיאה, חיכינו, והפסדנו הרבה".

 

אגב, למרות המאבק, עד היום נותני הכשרות השונים לא הסירו הכשר ממוצרי מפעל פניציה. למה? כי הם מודעים לכך שהאלטרנטיבה של שימוש בבקבוקים מיובאים מעוררת גם היא בעיה. בקבוקים אלה אינם עוברים טבילה כנדרש ועלולים לייצר בעיות הלכתיות. כמו כן הם מודעים לבעייתיות של הכשרת כמויות גדולות של יקבים בחו"ל לייצור יין כשר. עם זאת, מבחינה הלכתית בעיית הטבילה פחותה יותר מחילול שבת. בפועל, מאות רבות של יינות מתוצרת כ-40 יקבים בארץ מבוקבקים בבקבוקים מיובאים.

מפעל פניציה בירוחם (צילום: שלומי אמסלם)
עד היום לא הוסרה כשרות ממוצרי מפעל פניציה, כיוון שהאלטרנטיבה של בקבוקים מיובאים מעוררת בעיה הלכתית שכן הם אינם עוברים טבילה כנדרש(צילום: שלומי אמסלם)
  

משחק במגרש המשפטי

המגזר החרדי ידוע במאבקים הצרכניים שלו, אבל גם אלה עוברים שינויים בשנים האחרונות. היועץ פרנקל: "כשהשבת מידרדרת במרחב הציבורי, כשעבודות הרכבת הקלה נעשות בשבת גם בבני ברק, כשמפעלים עובדים בשבת, טיסות, ארוויזיון, והרבנים לא מורים על יציאה מהקואליציה ולא על הפגנות במרחב החילוני - זה מגביר את המוטיבציה של יחידים להגביר את המאבקים בחזית הצרכנית, וכך מוקמים גופים חדשים חדשות לבקרים, על ידי צעירים, שלרוב גם מיליטנטיים יותר".

 

"פורום השבת הציבורית", שהשתתף בפעילות נגד פניציה, הוא גוף כזה, שכולם בו מתנדבים. אחד מהם משוחח איתי בעילום שם, ומספר על שורה של גופים מקבילים, קטנים ברובם. "אנחנו כמה עשרות פעילים דתיים, רק אחד מאיתנו חרדי, כולנו עובדים, יש בינינו משפטנים (רק אחד מהם הסכים לזיהוי שמו - עו"ד יגאל נמני, ש"ח), והם מספקים חוות דעת משפטיות לפעילויותינו. הסיפור של פניציה, בעיקר הטיפול בו בתקשורת, הרגיז אותנו. מותר לצרכן שומר שבת להחרים את פניציה. מה ההבדל בין זה ומחאת הקוטג'? גם לציבור הדתי יש זכויות שלא להזדקק למוצרים שיוצרו תוך פגיעה במצפונו ובדתו. ערכנו דיון מיוחד עם המשפטנים שבינינו והוצאנו חוות דעת משפטית שההתנהלות החרדית איננה חרם אסור".

 

במאבקים הצרכניים שלהם החרדים משחקים יותר ויותר במגרש המשפטי. בשנים האחרונות סיימו קצת יותר מ-2,600 סטודנטים חרדים את לימודי המשפטים במכללת אונו, וכיום לומדים בה משפטים כ-750 סטודנטים נוספים. זאת בנוסף לקבוצה קטנה יותר אך בלתי מבוטלת של עורכי דין חרדיים שעלו ברובם מארה"ב, וכמה עשרות שסיימו לימודים בבתי ספר למשפטים בישראל. כל זה מצטרף למסה מכובדת של עורכי דין חרדיים, שמעלים את המאבקים הצרכניים לישורת שונה ממה שהיה מקובל עד היום. גם הבד"ץ, גוף הכשרות הגדול והמשפיע, השתנה, לדברי פרנקל. "הוא הפך לדומיננטי יותר, ומעסיק כוח אדם גדול יותר, מה שגם מגדיל את עוצמתו מול המפעלים".

 

מה קובע אם חרם חרדי יצליח או לא? ראשית, תלוי מי מהמנהיגים שמתגייסים אליו. אחד המובילים הוא הרב חיים קנייבסקי, שקבע בחרם הגדול על אל על כי מסוכן לטוס במטוסים מחללי שבת, ויצר מפולת של ביטולי כרטיסים. השפעתו רק העצימה מאז. התגייסותו תרמה להצלחות מפתיעות בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות ולכנסת.

 

מובילים נוספים הם האדמו"ר מגור, הרב גרשון אדלשטיין, מראשי ישיבת פוניבז' (שידוע כמי שלא תמוך בהתנהלות מיליטנטית), הרב שלום כהן בקרב הספרדים, ובגדול שלוש מועצות גדולי התורה - החסידית, הליטאית והספרדית. כרוז בחתימת שלושתן יכניס חברה לצרות.

 

לדברי פרנקל, לרשתות החברתיות אין השפעה על חרמות - החרדים שמצייתים לחרמות אינם גולשים בהן. עם זאת, לתקשורת החרדית ולניו-ג'ורנליזם המתפתח בה יש השפעה על הקצנה בגישה החרדית. הפוליטיקאים החרדים חזרו בהם מהסדר הכותל, למשל, בלחץ התקשורת החרדית.

 

איך להתנהל מול חרם

"חרם צרכני הוא לגיטימי, חלק מהזכות הצרכנית הבסיסית של כל קבוצה למנף ולממש את כוחה", אומר שלומי לחנה, יועץ אסטרטגי ומרצה לשיווק בבית הספר לעסקים של המכללה למינהל. "אבל אני מקווה שלכל מנהל חברה יש תוכנית מגירה איך לטפל בחרם חרדי".

 

לדברי ד"ר גילה אורן, ראש התמחות בשיווק וניהול אסטרטגי בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, "ארגון שניצב לבד מול המגזר החרדי לא יוכל עליהם. הוא חייב למצוא פתרון יצירתי. למשל לבדל מוצרים שלא יוצרו בשבת על ידי סימון שלהם, כמו כל החברות שמייצרות קו נפרד למוצרים המיועדים למגזר החרדי, ולנהל מו"מ נבון".

 

פרנקל ממליץ: "העמידו את המנכ"ל במו"מ מול הרבנים. זה מקרין רצינות". החוקרת ד"ר ניצה קסיר, ראש חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, מוסיפה: "שימו את הפתרון כמטרה, ולא את ההתקפות". שלומי לחנה מציע להכין מראש תיק לטיפול במשבר, ואם המפעל לא יכול להיות רווחי ללא עבודה בשבת, לחפש מקורות רווח אחרים. וגם: "הבינו את חשיבות השבת לחרדים, לימדו את המשמעות של מושגים כמו מכירה לגוי, פיקוח נפש. השתמשו ביועצים חרדיים, וודאו מראש שהם באמת מחוברים לראשי המגזר".

 

בג'יימס ריצ'רדסון סירבו להגיב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שרון צור
מפעל פניציה בירוחם
צילום: שרון צור
מומלצים