זה התחיל משיטוט באינטרנט. יעל ויסוצקי, רווקה מבת־ים, הייטקיסטית ופעילה חברתית, חיפשה מקום לשיח מעצים לנשים בנושאי בריאות. "ראיתי שאין דבר כזה והחלטתי להקים אותו בעצמי", היא מספרת, "מאותו רגע זה התגלגל והצטרפו אליי נשים רבות שמצאו בקבוצה מרחב בטוח, מוגן, נעים ומכבד, לשיח בנושאי רפואה ובריאות לנשים".
קבוצת הפייסבוק שהקימה לפני חמש שנים, "רפואה לנשים בישראל - הקבוצה הסגורה", מונה היום כמעט 70 אלף נשים ועוסקת בכל תחומי הרפואה והבריאות שרלוונטיים לנשים. היא מיועדת לבנות 18 ומעלה מכל שכבות האוכלוסייה.
"הפרויקט התרחב מאוד ומורכב כיום מארבע תת־קהילות שעוסקות בהעצמה בריאותית לנשים ואנשים", מספרת ויסוצקי, שגייסה למיזם צוות של מעל 70 נשים מתחומי הרפואה, הבריאות והאדמיניסטרציה אשר מספקות מידע לפונות. בנוסף לחברות הצוות, עונות בדיונים הקבוצתיים עוד מאות נשים וגם אנשי רפואה שונים.
על מה מדברים בקהילות שלך?
"קודם כל, בכל הקבוצות, כולל הקבוצה ההומוריסטית 'בריאות זה (לא) נושא לבדיחות', הקו הוא מכבד. כל הקהילות שלנו עוסקות בהעצמה בריאותית. הן מכילות שיח בריאותי נעים ומועיל ונותנות מידע בריאותי אמין. הן אינן יכולות או מנסות להחליף ייעוץ רפואי פרטני. לא ניתן לתת ייעוץ רפואי פרטני מסודר ורציני במדיום הזה. לכן, כל מה שנכתב שם, כולל תשובות של נשות מקצוע, זה ברמת מענה ראשוני או כללי לשאלות שהועלו. יתרה מזאת, את רוב הדברים שנכתבים חברות הצוות שלנו לא רואות ובטח שאיננו יכולות לבדוק ולאמת. אנחנו מצפים שהמשתתפות יבינו זאת".
מה זה העצמה בריאותית?
"קודם כל מתן מרחב נעים, בטוח ומכבד לנשים ואפשרות לשאול ולהעלות נושאים במגוון תחומי הרפואה והבריאות - כולל בריאות הנפש, השיניים ורפואה אסתטית וקוסמטיקה, בלי בושה, בלי היסוס, בלי חשש מתגובות שיפוטיות. זהו דיבור בריאותי בין הקהילה לאנשי מקצוע תוך קבלת מענה מקצועי איכותי. החברות והחברים אצלנו יודעים שהם יכולים לשאול כל שאלה בתחום הבריאות, והם יקבלו תשובה מקצועית, טובה ואמינה. זה חשוב ביותר בעידן שבו הרשת מופצצת במידע כוזב, מידע חובבני, שמועות לא מבוססות ולעיתים שקריות, עד כדי מידע מסוכן ממש".
בהרבה מהמקרים הכותבות הן נשים ששבו מפגישה רפואית כלשהי ורוצות מענה מהיר. זה יכול לנבוע מהתרגשות בזמן הפגישה עם הרופא שגרמה לשכחה של נושאים מסוימים, או דברים שעלו רק אחרי שהתור נגמר. "לכולם קורה שהם חוזרים מטיפול רפואי כלשהו, או אפילו 'סתם' תור אצל הרופא ונזכרים שלא שאלו משהו חשוב, או לא קיבלו הבהרה מספקת על שימוש בתרופה, למשל", אומרת ויסוצקי, ומדגישה: "כמובן שהקהילה היא לא מקום לקבלת חוות דעת שנייה. אבל היא כן המקום לשאול שאלות שעקב מבוכה אולי לא היה נוח לשאול. אצלנו, האווירה המעצימה מעודדת, השואלות זוכות למענה מכבד ורואות שהשד אינו נורא כל כך. כל זה רלוונטי גם לגבי גברים ולשאלות בנושא ילדים, (בקבוצות "רפואה ובריאות בישראל" וכן "רפואה ובריאות לילדותים"), אבל זה רלוונטי עשרות מונים לגבי נשים, שלצערנו מחוברות לתחושות של בושה ושל הקטנה".
איך דואגים לכך שהתכנים יהיו מדויקים?
"האינטרנט והפייסבוק אלה פלטפורמות חופשיות, שבהן כל אדם יכול לכתוב כל דבר שעולה על רוחו, גם בתחומים רפואיים, בין אם הדברים לא מדויקים, שקריים או מסוכנים. אין סינון של תוכן. כאן נכנס לתמונה הצוות שלנו. הוא דואג שדברים שנראים לנו מקצועית כמסוכנים - יימחקו. ואם הם כבר עלו, גם להסביר מה נכון לעשות מבחינה רפואית. למזלנו, בקהילות עונים נשות ואנשי רפואה ובריאות רבים מאוד, ולכן מעטות הפעמים שאנו צריכות למחוק תגובות מסוכנות. ועדיין, הקהילות שלנו נמצאות בפייסבוק. איננו יכולות לבדוק ולבקר כל דבר שנכתב, ואנחנו מצפות מהכותבות, וכמובן שגם מהקוראות, לנקוט באחריות - לא לכתוב דברים שאינם מבוססים מדעית, ולהתייחס בחשדנות לכל הצעה שאינה מגובה מדעית".
אך את מסבירה את הצלחת הקבוצה?
"קודם כל זה מפגש מעניין ובלתי אמצעי של אנשי ונשות מקצוע מכל תחומי הבריאות, יחד עם ידע עממי כמו תרופות סבתא. יש גם צוות מעולה ומתנדבות נפלאות. מאוד בולטת העזרה ההתנדבותית. נשות מקצוע, כולל בכירות ביותר בתחומן, עונות סביב השעון. רבות מהן גם יוצרות קשר עם כותבות השאלות אחרי פרסום הפוסט כדי לדעת לשלומן. הצלחנו ליצור קהילה מיוחדת".
מה השאלות הכי פופולריות אצלכן בקבוצות?
"בקבוצת הילדים - האם זה מסוכן כשיש חום גבוה לילד. בשאר הקבוצות עולות הרבה שאלות על כאבי שיניים, האם ליטול משהו נגדם או ללכת לקבל טיפול דחוף, והיכן. עוד שאלה פופולרית: נטלתי אנטיביוטיקה מסוג מסוים. האם אני יכולה ללכת לשתות הערב עם אהובי?"
פוסט בלתי נשכח?
"מטעמי אתיקה קהילתית לא אוכל להוציא החוצה דברים, אבל בגדול יש את נושא האנדומטריוזיס, שמוצף על ידי חולות במחלה עם הסבר מפורט של הסימפטומים, הכאבים והתחושות הקשות. לרוב זה יוצר באזז מטורף, שאלות ולייקים רבים. נושא עצוב שלצערנו עולה מדי פעם הוא דיווח על אונס. בכל פעם אנו נפעמות מההתגייסות הכללית של חברות הקבוצה למען הנפגעת. הן מרעיפות חום ואהבה ונותנות לנפגעת תחושה שאיננה לבד. בנוסף, ניתנות עצות מעשיות להתמודדות - רפואית ונפשית". •
חשוב להבחין בין תמיכה רגשית למידע מדעי מבוסס
"ככל שהרפואה בעולם ובארץ מתקדמת למודל של שיתוף חולים בקבלת החלטות, החולה עובר לתפקיד יותר אקטיבי", אומרת פרופ' טליה מירון־שץ, ראש המכון לחקר קבלת החלטות רפואיות בפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, ומנכ"לית חברת Buddy&Soul.
לדבריה, "בעיקרון זה מצוין, אבל בפועל, המעבר ממודל פטרנליסטי שבו אומרים לך מה לעשות למודל שבו האחריות אצלך, מצריך כלים, ולא תמיד יש לנו אותם. צריך ידע, הכוונה בקבלת ההחלטה וגם תמיכה רגשית".
פרופ' מירון־שץ מביאה כדוגמה עבודת M.A שעשתה דיבי פנסטר, בהנחייתה ובהנחיית פרופ' יפעת מעוז מהאוניברסיטה העברית. "היא בדקה את פורום ההיריון והלידה בבית החולים הלל יפה. זו מסגרת מאוד־מאוד ממוסדת, שבה התקשורת היא חד־כיוונית: נשים שואלות שאלה, ורופאים משיבים. אבל גם במסגרת הזאת, כרבע מהנשים ביטאו צרכים פסיכולוגיים כמו, 'אני לחוצה' או 'אני חוששת', למרות שרובן ידעו שזה לא המקום לקבל מענה לצרכים הללו. מיעוט מהנשים אמרו דברים כמו 'תרגיעו אותי' - וזה לא קרה, כי התפקיד של הרופא בפורום כזה הוא לא להרגיע, אלא לספק מידע".
לדבריה, הצורך בתמיכה, ולצידו הצורך במגע חברתי יותר ובתחושת שותפות, צריך גם הוא לקבל מענה. "אלה הדברים שנשים הולכות לקבל בפורומים כגון 'רפואת נשים בישראל', שעושה עבודה חשובה מאוד ביצירת השותפות ובמתן במה לשאלות ולחששות. ועדיין, כמו שברור שפורום של בית חולים הוא לא המקום לקבל תמיכה רגשית, צריך להיות ברור שפורום שהוא חברתי מעיקרו, איננו המקום הכי מתוקף מדעית לקבל עצה רפואית. כשאישה שואלת, 'יצאה לי תוצאה של 1:820 בחלבון עוברי, מתלבטת אם לעשות מי שפיר', נשים עונות לה מהניסיון שלהן. הן יגידו - 'אני לא רופאה, אבל זה מה שקרה לי'. וכאן יש סכנה, שאישה שצריכה מידע רפואי אמין, מבוסס על מחקרים ועל מדגמים גדולים, וכזה שלוקח בחשבון את כל הנתונים הרפואיים שלה - תקבל במקומו מידע אנקדוטלי".
היא מזהירה ש"כשנכנסות לעניין כל מיני השקפות עולם, כגון איך 'רצוי' ללדת, העניינים מסתבכים עוד יותר. מדובר בהחלטות שחייבים לקבל על סמך מידע והיכרות עם סיכונים, שלפעמים לא תואמים את השקפת העולם של מי שעונה לך - למשל, נשים שהן מאוד בעד לידה טבעית, אבל לא לוקחות בחשבון את הסיכוי לצורך בניתוח קיסרי. לכן, למרות שכל סוגי התמיכה חשובים, חשוב לדעת להבחין בין התמיכה הרגשית והשותפות החברתית, לבין התמיכה דרך קבלת מידע והבניה מסודרת של תהליך קבלת ההחלטה. זו הדרך הכי שלמה לבצע את התפקיד האקטיבי שלנו כחולים".
