הכרזה המקוממת נגד ישראל

זעם רב בישראל עקב החלטות הרשויות בגרמניה שלא לפתוח בהליכים משפטיים נגד מפלגת הימין הקיצוני שהוקמה על ידי ניאו נאצים "די ריכטה" על ההחלטה להניף בתהלוכות, במצעדים ועל בניינים, לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, כרזה שבה נכתב "עצרו את הציונות - ישראל היא אסוננו" – כרזה שמתכתבת עם התקופה הנאצית אז הסיסמה הייתה "היהודים הם אסוננו".

את האימרה "היהודים הם אסוננו" (die juden sind unser ungluck) טבע ההסטוריון הגרמני האנטישמי, פון טרייטשקה, עוד בשלהי המאה ה־19, והיא "כיכבה" בגרמניה הנאצית על כרזות, שלטי רחוב ובדפי העיתונות. הנאצים גם העבירו חוק המחייב את כל היהודים הגברים להיקרא "ישראל" כי ככה ניתן לזהותם. כאשר הניאו נאצים משתמשים במילה "ישראל" הם מרמזים גם לאותו חוק נאצי. החלפת המילה "יהודים" ב"ישראל" אינה משנה המשמעות וקשה להבין כיצד הרשויות אינן ערות לכך.

ישראל הגישה מחאה רשמית למשרד החוץ בגרמניה ופנתה במקביל לכמה ראשי ממשלות וערים בגרמניה שבתחומן הונפו כרזות מצמררות כאלה. ואולם, הפרקליטות הגרמנית האמונה על בטחון הציבור החליטה שלא לפתוח בצעדים פליליים נגד מפלגת הימין הקיצונית שהוקמה על ידי ניאו נאצית על שימוש בכרזה בערים קרלסרוהה, פורצהיים וראשטאט – במדינת באדן וירטנברג בדרום גרמניה. הפרקליטות קבעה, כי הכרזות "עצרו את הציונות: ישראל היא אסוננו" אינן מהוות "הסתה לשנאה”, האסורה בחוק, משום שהן אינן מתייחסות לקבוצות אוכלוסייה החיות במדינה.

גורמים בכירים בישראל אומרים, כי "כאשר הפרסום מכוון כנגד ישראל, לא מדובר בהסתה לשנאה, אלא בהתבטאויות שליליות כנגד הציונות, הנופלות לגדר חופש הביטוי. לפיכך החליטה הפרקליטות, האחראית על שתי הערים, לא להגיש כתבי אישום". כעת צריכות הערים להחליט מהי מדיניותן וכיצד יבחרו לנהוג כלפי הכרזות האלה.

הנציב הפדרלי למאבק באנטישמיות, פליקס קליין, הנציב בבאדן וורטמברג בלומה, כמו גם יתר הממונים על המאבק באנטישמיות גינו את הכרזות וקבעו שהן אנטישמיות. לדבריהם, ההפניה לתעמולה הנאצית מהווה חציית קו אדום. כמו הם קראו לרשויות המקומיות לפעול נגד הכרזות, הפוגעות בביטחון ובסדר הציבורי. בפורצהיים הפגינו תושבים ונציגי כנסיות כנגד הכרזות. עיריית בוכום בגרמניה החליט להסיר את השלטים.

ישראל דוחקת בגרמניה לנקוט בצעדים מעשיים. בישראל סבורים כי החוק הגרמני מאפשר פעולה נגד כרזות כאלה אם הן פוגעות ביחסי גרמניה עם מדינה אחרת.

דובר משרד החוץ עמנואל נחשון הביע את מורת רוחה של ישראל מהפרשה בציוץ בטוויטר: "ובינתיים בגרמניה ניאו נאצים עם הסיסמה : ישראל היא האסון שלנו, חיקוי נלעג של אחת הסיסמאות הנאציות והאנטישמיות הנוראיות ביותר. זאת בושה. מטריד ומגעיל. איך אפשר להרשות דבר כזה? ובגרמניה מכל המקומות בעולם".

שגרירת גרמניה בישראל סוזנה ואסום ריינר הגיבה בציוץ משלה: "פליקס קליין השליח המיוחד למעקב ולמאבק באנטישמיות ועמיתיו מהמדינות השונות גינו את הקמפיין של 'די ריכטה' בשפה החריפה ביותר וקראו לעיריות לנקוט צעדים. יש הסכמה מלאה שאין להשלים עם אנטישמיות".

על פי הנתונים שפרסם החודש משרד הפנים הגרמני, נרשמו אשתקד 1799 תקריות על רקע אנטישמי במדינה. מדובר בעלייה של 20 אחוזים לעומת שנת 2017. הורסט סיהופר, שר הפנים הגרמני, דיווח כי 89.1 אחוזים מהתקריות האנטישמיות התבצעו על־ידי אנשי ימין קיצוני מקומיים.

מיד ושם נמסר: "'ישראל היא אסוננו' הינו ביטוי אנטישמי מובהק. אמירה לפיה יהודים או ישראל 'הם אסוננו', מאשימה אותם בכל תחלואי העולם. האמירה מרמזת שישראל אינה מדינה לגיטימית, אין לה זכות קיום, וליהודים אין זכות להגדרה עצמית לאומית. יש לפעול ביתר שאת באמצעות חינוך הציבור והדור הצעיר באשר לסכנות הגזענות והאנטישמיות".