"המבצע הזה היה ממש כמו הסרט ‘אושן 11’, אבל בגרסת המוסד", אמר ראש הארגון, יוסי כהן, בחיוך, באחד מהתדריכים לגורמים מערביים עימם נפגש כדי להציג את השלל - 150 אלף מסמכי ארכיון הגרעין האיראני, שנגנבו מתחת לאף של משטר האייתוללות.

זה תיאור מדויק, אבל את המספר צריך לעדכן - לא 11 אלא הרבה יותר, מספרם של אנשי המוסד שהשתתפו במבצע הזה, לאורך כמעט שלוש וחצי שנות קיומו. מזל שמתכונתו של פרס ביטחון המדינה שונתה לאחרונה, כך שהוא אינו מחולק יותר ליחידים אלא ליחידות גדולות או ארגונים. אם הנשיא היה צריך לארח את כל המעורבים - לא בטוח שהמעון הרשמי היה מספיק להכיל אותם.

שלוש וחצי שנים, כי המבצע - ולפיכך נימוקי הוועדה וההתייחסות שלהם לאגפים ולאנשים השונים במוסד שהיו מעורבים בו - החל בפברואר 2016 ולמעשה לא הסתיים עד היום. הוועדה מייחסת חשיבות גדולה בנימוקיה למתן הפרס גם למה שקרה אחרי המבצע - קמפיין ההשפעה רחב ההיקף שניהל ומנהל המוסד בשיווק החומרים שנגנבו, הוכחה ניצחת ל"הונאה ברמת מדינה", כלשונו של כהן, 150 אלף ראיות שאיראן הסתירה את הפרויקט שתמיד הכחישה את עצם קיומו.

ראשיתו של המבצע בקיץ 2015, אז חתמה איראן על הסכם הגרעין (JCPOA). האיראנים נטלו על עצמם במסגרת ההסכם אמצעי פיקוח חריפים ביותר מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) וידעו כי הם צפויים לביקור של פקחי הסוכנות באתרים ובארכיונים שלהם. הם יכלו כמובן להשמיד את המסמכים שתיעדו את הניסויים וההכנות שעשו במשך שנים ואשר קירבו אותם לנשק גרעיני. אבל הם לא היו כנים, אז הם קוששו מכל רחבי איראן את כל המסמכים, הצילומים והתקליטורים של פרויקט "אמאד", שם הקוד שהעניקו לנתיב הצבאי הסודי שהקימו בדרך לפצצה ובמקום לשמור אותם בארכיון העבירו אותם ל־32 כספות. את אלה הושיבו על משטחים עם גלגלים, הכניסו לתוך מחסן בפאתי טהרן, ממנו העבירו אותם אחר כך למחסן אחר, המקום ממנו נגנבו בסופו של דבר, כשהם מציבים סביבו מעט מאוד אמצעי ביטחון כדי לא למשוך תשומת לב. רק קומץ אנשים באיראן ידעו מה בדיוק יש בכספות. האיראנים סמכו על נאמנותם.

בפברואר 2016 נודע למוסד בדרך ייחודית על האוצר והוחל בתכנון להגיע אליו. במשך שנתיים עבר המבצע שינויים והתאמות רבות עד שבמוסד הגיעו למסקנה כי יש לו סיכויי הצלחה גבוהים מאוד.

ג'יימס בונד עושה הכל לבד. בעולם האמיתי של המוסד מה ש־007 עושה לבד מתחלק להרבה מאוד תחומי התמחות המבוצעים בידי הרבה מאוד מומחים. אוסף של עובדים מכל רחבי המוסד ומכל תחום מודיעין וטכנולוגיה אפשרי היו שותפים למבצע: קמ"נים, מומחים לכספות, אנשי מבצעים ומומחי מחשבים, המאמנים של הכוח הפורץ, מעריכי נתונים ועוד אנשי הארגון בתחומים רבים ושונים - כולם שותפים לפרס שיחולק.

במוסד ידעו כי לפורצים יהיו רק חמש וחצי שעות בתוך המחסן, וכדי לוודא שהזמן הזה ינוצל במלואו רצו לדעת מה הדרך הקצרה ביותר לפרוץ את 32 הכספות. התברר שצריך חום של לפחות 2,000 מעלות כדי לפרוץ אותן בזמן הנדרש.

הוועדה מקדישה חלק נרחב בנימוקיה גם למה שקרה אחרי הפריצה. ההחלטה של נתניהו לחשוף את המבצע במסיבת העיתונאים עוררה מחלוקת וביקורת על ראש הממשלה. מאידך, הוועדה משוכנעת כי האופן בו שווק המידע באינספור פגישות שקיימו אנשי המוסד בשנה האחרונה עם גורמי מודיעין, מחקר, אקדמיה והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תרם תרומה גדולה לביטחון המדינה.