"מיזרי" הוא עיבוד בימתי שיצר וויליאם גולדמן לספרו רב המכר של סטיבן קינג, שתורגם בזמנו לסרט מצליח בכיכובם של קתי בייטס וג'יימס קאן. זהו סיפור על מערכת יחסים מסויטת המתפתחת בין סופר נודע לאישה בודדה החיה בקרוון מבודד ומצילה את הסופר מתאונת דרכים קשה. למרות שהאישה מכריזה כבר בפתיחה שהיא המעריצה הגדולה ביותר של הסופר, מעשה ההצלה האלטרואיסטי שלה מתפתח בהמשך לכליאה בכפייה של הסופר הפצוע, ולניסיון אכזרי שלה לכפות עליו לכתוב ספר עבורה.
הבמה המסתובבת, שעיצבה פולינה אדמוב, מיטיבה להציג את הפנים והחוץ של הקרוון המוזנח בתוך הנוף המושלג, המיוצג על ידי ים של ניירות לבנים, המדגישים את הרעיון שכל המציאות הזו אינה אלא חלק מעולם בדיוני הנרקח בדמיונו של סופר. בתוך החלל הקלסטרופובי הציב הבמאי, עירד רובינשטיין, את צמד השחקנים, יובל סגל וקרן מור, הבונים בצורה מדויקת ומתוחכמת את מערכת היחסים ההולכת ומסתבכת בין הסופר לאישה. סגל מצליח להיפטר מהדימוי של היפיוף הקליל שדבק בו, ולבנות דמות מורכבת, מעניינת ונוקשה הנאבקת על חייה. מור עושה טרנספורמציה פיזית וגם נפשית מרתקת לדמותה המעוותת של המעריצה המטורפת המוכנה לנקוט אמצעים אלימים ביותר כדי להגשים את רצונותיה הילדותיים.
נראה שהיחסים הבימתיים המעוותים ביניהם נבנו במודע כסוג של אנטי־תזה לפנטזיה הנהנתנית העולה מהפרסונות הטלוויזיוניות שלהם. הרובד הסמוי המפרק את הדימוי המוכר של מור וסגל כצמד האוהב להתפנק ביחד, מוסיף ממד אירוני ומגרה למופע. שוהם שיינר, בתפקיד השריף המקומי, עושה גם הוא עבודה טובה.
גם אם מוכרות־היתר של החומר הספרותי קצת פוגמת ביכולתנו להיסחף בחוסר הוודאות של הסיטואציה, עדיין ההצגה שבנה רובינשטיין מצליחה לתרגם את המותחן הפסיכולוגי האפל של קינג לדרמה בימתית מותחת ומוצלחת מאוד.
ההצגה תעלה היום ב־20:30 בתיאטרון הקאמרי בתל־אביב
