קפטן פנטסטיק
הסרט "רוקטמן" שמתעד את חייו של הזמר אלטון ג'ון הוא גם חגיגת אופנה מטורפת של מקסימום סטייל: כובעים משוגעים עם נוצות, חליפות צבעוניות ומקושקשות, נצנצים, חולצות ורודות, אוברולים מתרחבים, משקפיים ענקיים ובעיקר לוק טווסי שהולך עד הסוף בלי לעשות חשבון. "מעולם לא הייתי מינימליסט או בחור של צבע בז'", אמר ג'ון באחד הראיונות עימו. הסרט שעולה הערב לגמרי מוכיח זאת
כשחושבים על אייקון אופנה, השם אלטון ג'ון לא עולה לראש באופן אוטומטי. נכון, הזמר המפורסם מזוהה עם המשקפיים האקסצנטריים שלו, מנפנף בחיבתו לנוצות ונותן בנצנצנים בהזדמנויות תכופות, ובכל זאת - עד לשנים האחרונות נדמה היה שג'ון היה שייך יותר לקטגוריית "ההומואים שאוהבים להתלבש מוזר" ופחות לרשימות הגברים המתלבשים הנכונים.
איך בכל זאת הצליח ג'ון לגבש פרסונה אופנתית? את התודה הוא חייב לבוב מקי, מי שעיצב כמה מהתלבושות האייקוניות של שר, בט מידלר ודיוות אחרות, אבל עדיין, למרות שכבר הצליח לגבש לעצמו טעם מזוהה, עברו כמה עשורים בהם ג'ון עדיין היה פרח קיר במסיבת האופנה, ולא זכה להערכה בהיכל הגברים המתלבשים.
אבל בשנים האחרונות משהו השתנה, ולא אצל הזמר המפורסם, אלא בזירת האופנה. אחרי שנים של גבריות סטייל מד־מן, גברים בבגדי ספורט נונשלנטיים או בפריטי קז'ואל משמימים, עידן הטווסות הגברית חזר במלוא העוצמה. מספיק להסתכל בתצוגות של ג'וצי מהשנים האחרונות, כדי להבין עד כמה מקסימליזם, קטיפה, נצנצים, שילובי צבעים, ברוקדים עשירים ונוצות הם חלק מהרפטואר האופנתי הנכון. ולתוך הלונה פארק הטקסטילי הזה אלטון משתלב בשיא ההידור. ולכן, לא בכדי עיצב אלסנדרו מיקלה, המעצב של גוצ'י, את בגדי סיבוב ההופעות האחרון של אלטון ג'ון, ולא סתם הפך הזמר להיות ההשראה לקולקציה שלו בקיץ שעבר, ובחלק מהפריטים גם נתפרו ראשי התיבות שלו מאחורי חולצות הטי והז'קטים היוקרתיים של המותג.
ויש עוד סיבה למה דווקא עכשיו. הגראנג' והמינימליזם שלטו במשך זמן רב, לפחות מאז שנות ה־90 ועד לפני שנים אחדות, אבל גם כאן חל שינוי, חברתי במהותו. "האקלים הפוליטי העכשווי שלנו עצבני קצת, ויש נחמה בקצת נוסטלגיה", סיפרה חזאית הטרנדים קייטי סמית' למגזין המקוון Refinery29. "בעידן שבו הדור הצעיר לא יכול לקנות דירות ונאבק בכל כך הרבה אתגרים, הוא מחפש מפלט ומוצא אותו גם בהדוניזם הנוסטלגי ההוא", אומרת סמית'.
ולכן הסרט החדש "רוקטמן" (שעולה היום ומספר את סיפור חייו של ג'ון) הוא הזדמנות לשוב אל האסקפיזם ההוא ואל כמה מההופעות הבלתי נשכחות של אלטון ג'ון שאולי קשה להגדיר ממש במילים. מעצב התלבושות של הסרט, ג'וליאן דיי, היטיב לומר בהקשר הזה משהו שאולי נכון לג'ון באופן כללי: "לא היה נושא כללי שהלך עם הזמר לאורך הקריירה שלו. המכנה המשותף היחיד היה להיות מדהים, להגזים ולהיות גדול מהחיים". וזה אלטון ג'ון במשפט אחד.
זה מה שהפך את אלטון ג'ון לאייקון סטייל מטורף
המשקפיים: נדמה שאי־אפשר לדמיין את אלטון ג'ון בלי המשקפיים המוגזמים שהפכו לסמל שלו, ומטרתם להבליט, לשחק ולעשות צחוק מהזהות האישית ומגבולות הטעם הטוב המקובלים. בין אם המסגרת בצורת לב דרך משקפיים זרועי יהלומים ועד פלסטיק צבעוני ועבה - אלטון ג'ון היה האיש שהקדים את השימוש במשקפיים כאביזר אופנתי והפך אותם לאלמנט מרכזי בעיצוב הזהות העצמית החמקמקה שלו. שמועות מספרות על אוסף של למעלה מ־200 אלף מסגרות, ומומחים בתעשיית המשקפיים מודים לזמר שהפך את המשקפיים - ומשקפי השמש - לאחד האביזרים החזקים בתעשיית האופנה והאקססוריז.
תלבושות להופעות: "אובר דה טופ" הוא ביטוי שקטן על התלבושות של אלטון ג'ון בהופעות שלו. נוצות, נצנצים, פייטים, פרוות, גדילים, הגזמה ופראות סגנונית היו תמיד חלק מהבגדים שלבש. לרוב החולצות עדיף שיהיה מחשוף שיבליט חזה, הז'קטים צריכים להיות בולטים באופן לא מתנצל (תוסיפו שוב נוצות, נצנצים, פייטים וגווני זהב וכסף), ולכל אלו תוסיפו, כאמור, גם משקפיים.
אוברולים: אוברול ג'ינס היה אולי התלבושת הראשונה בסיבוב ההופעות הראשון של אלטון ג'ון (באתר הרשמי שלו אפילו מוזכר שהיה זה אוברול ארוך או קצר, תלוי בנסיבות), אבל בהמשך אוברולים ארוכים, חתוכים, מנצנצים ובגזרות מופרכות מהסבנטיז (עם רגלי פדלפון רחבים) היו חלק מהפרסונה האופנתית שלו. כובעים: כמו כל בריטי מהוגן, כובעים היו תמיד חלק מהמלתחה של ג'ון, בעיקר כובעים מסורתיים, כובעי מופע ראוותניים, עטויי נוצות (איך לא) וכמובן נצנצים וזהב במבחר צורות וגוונים.
האובססיה לוורוד: "רק גברים אמיתיים לובשים ורוד" הוא ביטוי אמריקאי שאני מחבב, ואלטון ג'ון מספק לו הוכחות לא רעות. הזמר אוהב ורוד, לובש את 70 הגוונים שלו בכל הזדמנות, ולחגיגות הכתרתו כאביר בסוף שנות ה־90 אפילו אמא שלו לבשה חליפה ורודה, מתוך הומאז' לבן המוכשר.
מקסימליזם: "מעולם לא הייתי מינימליסט או בחור של בז'", אמר ג'ון בראיון למגזין "V" בשנה שעברה. "אני הייתי כמו ילד בחנות ממתקים. לא יכולתי להסתפק בשום דבר ותמיד רציתי לנסות עוד מראות משוגעים חדשים". כאשר זוכרים שאלטון ג'ון הוא גיי מוצהר, מבינים למעשה שהאופנה המוגזמת הזו הייתה דרך אמיתית, כנה ובמובנים מסוימים פוליטית, שבזכותה הוא יכול להרגיש מועצם, חזק ובטוח בעצמו. מסוג הדברים שאופנה אמיתית יכולה לעשות - אם רק עושים אותה טוב, כמוהו.
• הסרט "רוקטמן עולה היום בבתי הקולנוע

