אנחנו דור מאובן

1. חסלו את החצבת

כבר למעלה משנה משתוללת בישראל מגפת חצבת קשה. הנתונים מבעיתים: 4,160 חולים ממארס 2018, רובם ילדים - מהם 411 אושפזו ושניים נפטרו, ילד ותינוקת בת שנה. התפרצות נגיף הפוליו בשנת 2013 (ששרידיו נמצאו בביוב בלבד ושלא גרם לתחלואה בבני אדם), מוגרה בזכות מדיניות חיסונים והסברה בלתי מתפשרת של צמרת משרד הבריאות הקודמת, בראשות המנכ"ל דאז פרופ' רוני גמזו. אולם דווקא הטיפול בחצבת, שעלולה לגרום לסיבוכים ולמוות, לא מספיק נחוש מצד הנהלת המשרד הנוכחית: הסברה מגמגמת, מדיניות מעורפלת ולא אחידה בנוגע להשלמת חיסונים, בעיות לוגיסטיות באספקתם, היעדר אסטרטגיה מוסדרת למניעת המשך ההדבקה ובעיקר, מסר עקיף — ושגוי — שמשדר שהבעיה בשליטה. בינתיים, התחלואה הולכת ומתפשטת והילדים שלנו נמצאים בסיכון גבוה להידבק. לכן חובה לנקוט מהלכים תקיפים: חיסון אקטיבי של ילדים שטרם חוסנו באמצעות תגבור האחיות בטיפות החלב, השלמת חיסונים אחידה לכולם, כולל אוכלוסייה בוגרת שחלקה הגדול לא חוסן מעולם, והסברה אינטנסיבית על מניעת הדבקה.

הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה  

2. הרחיקו אותם מהמסכים

87 אחוז מבני ה־7־17 בישראל גולשים ברשת שעתיים ומעלה ביום. כ־60 אחוז מהם גולשים ארבע שעות ומעלה, ורבע ויותר גולשים יותר משש שעות. זאת בזמן שמחקרים שונים מעידים על התפתחות בעיות כתוצאה מבילוי זמן ממושך מדי מול מסכים. לפי מחקר מקנדה שפורסם בינואר השנה, למשל, ילדים שצפו זמן רב יותר במסכים הפגינו ביצועים נמוכים יותר במבדקים ההתפתחותיים. איגוד רופאי הילדים בישראל ממליץ להימנע מחשיפת תינוקות בני פחות משנתיים לכל אמצעי מדיה, ולצמצם את החשיפה למסכים בגיל הגן לשעה ביום ובגילי בית הספר לשעתיים בלבד. אבל לא מספיק לדבר, צריך גם לעשות. כדי לעודד את הילדים להתנתק מהמסכים חייבים לספק להם חלופות טובות ונגישות, שאינן תלויות במקום מגורים או במצב כלכלי. זה מצריך השקעה ארצית מסיבית של העיריות והרשויות המקומיות, למשל בעידוד אירועים של פעילות גופנית, בהגדלת מספר מסלולי ההליכה והאופניים ואורכם, ובתגמול רשויות לפעול למיצוי השימוש במתקני הספורט שבשטחן, בין השאר באמצעות פעילויות הסברה ושילוב הדרכה לקבוצות האוכלוסייה השונות, בראשן ילדים.

איור: גיא מורד

3. הזיזו את הילדים

היום זה כבר ברור: בלי פעילות גופנית אי־אפשר לשמור על הבריאות. אבל שעתיים חינוך גופני בשבוע, זה מה שמספק את האחראים על מערכת החינוך בישראל. על פי הנחיות משרד הבריאות, ילדים צריכים לבצע פעילות אירובית ברמת מאמץ בינונית, כמו הליכה מהירה ורכיבה על אופניים, במשך שעה ביום. לפחות שלושה ימים בשבוע מומלץ לבצע פעילות נמרצת, כמו משחק כדורסל, קפיצה על חבל, אומנויות לחימה וכדורגל. בנוסף, מומלצת פעילות המתמקדת בחיזוק עצמות ושרירים במשך שלושה ימים בשבוע. בשבוע לימודים של עשרות שעות, תנו לילדים שלנו לזוז: תוציאו אותם מהכיתות, תרקידו ותריצו אותם. זה ללא ספק חיוני לעתידם יותר מעוד כמה שעות לימודים עיוניים.

4. הצילו את הפגים

מדי שנה נולדים בישראל 18 אלף תינוקות טרום זמנם, פגים הנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולמוות. שיעור התמותה שלהם בישראל גבוה ב־50 אחוז מבשאר מדינות המערב. הדוח השנתי על מצב הפגים בישראל חושף מציאות עגומה: שיעור הזיהומים בחלק מהפגיות גבוה פי 2 עד 4 מהמקובל במדינות המפותחות, ומדי שנה לוקים כ־160 פגים בזיהום חמור, שימית רבע מהם; לפי ההערכות, חסרות כ־200 עמדות לטיפול בפגים ואחות אחת מוצבת על כל ארבעה־שמונה אינקובטורים, לעומת אחות על פג או שניים במדינות המפותחות; גם מצבת הרופאים חסרה. "הפגיות שלנו מפגרות ב־50 שנה אחרי שאר ארצות העולם", אומר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הנאונטולוגי בישראל. "חייבים לקבוע תוכנית לאומית רב־שנתית לבינוי ומיגון הפגיות, והתאמתן לשנות האלפיים, כולל בניית חדרי טיפול ליחידים".

5. הכשירו יותר רופאי ילדים

בשל מחסור חמור ברופאי ילדים, בעיקר בפריפריה, ילדים רבים מטופלים אצל רופא משפחה ולא רופא מומחה. "רופא ילדים התמחה במשך ארבע וחצי שנים, עמד בבחינות ולאחר מכן עוסק ברפואת ילדים ומתעדכן בה", אומר פרופ' שי אשכנזי, יו”ר איגוד רופאי הילדים. "בילדים קטנים הליכי הבדיקה והאבחון שונים בתכלית ממבוגרים. ילד שבוכה לא מספר מה כואב לו: אולי זה אפנדיציט ואולי דלקת קרום המוח. זו אומנות גדולה להחליט איפה הבעיה ומה חומרתה. רופא משפחה לומד חמישה חודשים בלבד רפואת ילדים בכל תקופת ההתמחות, ואינו מיומן לטפל בילדים באופן שוטף". הפתרון: להכשיר יותר רופאים, ובראשם יותר רופאי ילדים. במקביל יש להרחיב בדחיפות את מעגל המתמחים במקצועות ילדים, בהם מקצועות במחסור קשה כגון נוירולוגיה ופסיכיאטריית ילדים.

6. הוסיפו מיטות במחלקות הילדים

שיעור מיטות האשפוז בבתי החולים בישראל ביחס לאוכלוסייה הגיע לשפל של שלושה עשורים, קובע דוח משרד הבריאות מפברואר השנה. ב־2017 היה שיעור המיטות הנמוך ביותר: 1,796 מיטות לאלף נפש, לעומת 2,680 מיטות ב־1988. לפי הנתונים, זמן האשפוז במחלקות פנימית, ילדים, טיפול נמרץ וכירורגיה עומד על יומיים, לעומת שלושה ימים בשני העשורים האחרונים. קשה להאמין, אבל בישראל אין היום ולו מיטה ייעודית אחת לטיפול נמרץ בכוויות של ילדים. "ילדים עם כוויות מאושפזים במחלקות ילדים ובטיפול נמרץ ילדים, כשהם חשופים לזיהומים קשים, המהווים את גורם התמותה מספר אחת מכוויות", אומר ד"ר ירון שהם, יו"ר האיגוד הישראלי לכוויות באיגוד לכירורגיה פלסטית ומנהל יחידת הכוויות בסורוקה. גם מיטות שיקום לילדים חסרות: בישראל פועלים היום רק שלושה מרכזים שמתבצע בהם שיקום ילדים ונוער, דבר שמטיל קושי כלכלי ולוגיסטי על משפחות הילדים המאושפזים מהפריפריה.

7. שפרו את טיפות החלב

מיליוני ילדים בישראל חוסנו ועברו מעקב גדילה והתפתחות בכאלף תחנות טיפת חלב ברחבי הארץ, אולם בשנים האחרונות הלך מעמד התחנות ונשחק. מבקר המדינה התריע על מחדלים חמורים בתחום: מחסור באחיות שגורר המתנה ממושכת לתורים, מבנים מוזנחים ומערכת מחשבים פרימיטיבית, שלא מאפשרת להפיק דוחות בעלי חשיבות לאומית על מצב הילדים שלנו. בתחנות רבות לא ניתן שירות לאחר שעות העבודה הרגילות והורים עובדים מתקשים להביא את הילדים לבדיקה או דוחים את מתן החיסונים. את התוצאות אנחנו רואים בחלקן בהתפרצות החצבת, שהחלה במוקדים שבהם מתגוררים ילדים שלא חוסנו.

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "כדי שמערך טיפות החלב יממש את ייעודו חייבים להעביר את התקציבים הנדרשים, לדאוג לתוספת תקנים ולאיושם, לשדרג מבנים, לקצר תורים ולוודא גם שהתחנות נותנות שירותי הסברה ומבצעות בשגרה פעולות לאיתור בעיות התפתחות או מקרי פגיעה בילדים, ושהן נגישות לכלל האוכלוסייה".

8. החזירו את האחיות לבתי הספר

שירותי הבריאות לתלמיד ניתנים בתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ונועדו לספק בדיקות רפואיות, חיסונים, רפואה מונעת, חינוך וייעוץ בריאותי לתלמידים, למורים ולהורים, וכן שירותי עזרה ראשונה. במשך שנים שימשה אחות בית הספר כותל מקצועי לבעיות רפואיות, משפחתיות ונפשיות של ילדים במערכת החינוך. עם הפרטת השירות שהתרחשה בתום תקופת צמצום ממושכת בתקציבו, נעלמו מהנוף אחיות בית הספר הוותיקות, שהכירו כל ילד, והוחלפו בימי חיסונים מרוכזים שניתנים על ידי חברות פרטיות. המשמעות: בבתי הספר אין כיום אשת מקצוע שאחראית על התחום הרפואי, תלמיד שחש ברע נשלח לצלצל להורים כדי שישברו את הראש מה לעשות איתו, ולא כל השירותים הנחוצים מתבצעים בזמן.

9. סבסדו מזונות רפואיים לילדים

מזון מיוחד לילדים הזקוקים לו מסיבות רפואיות הוא בבחינת תרופה לכל דבר. למרות זאת, לא ניתן בישראל סיוע כספי כלשהו לעשרות אלפי חולי צליאק למשל, למעט סבסוד קמח ללא גלוטן וסיוע מצומצם ביותר למשפחות הנתמכות על ידי הרווחה, למרות המלצת מספר ועדות מקצועיות בתחום.

המדינה מממנת מזונות רפואיים עבור קבוצות חולים מסוימות במסגרת סל התרופות, אך חלק גדול מהחולים הנזקקים למזון מיוחד ויקר לא זוכים להקלות. "ילד עם מחלה מטאבולית שצריך כלכלה דלת חומצות אמיניות או ילד עם צליאק, זקוקים למזון הזה לא פחות מחולה אונקולוגי שזקוק לתרופה", אומר פרופ' אשכנזי. "לא ייתכן שילד עם צליאק יאכל גלוטן כי להוריו אין כסף למזון מיוחד. ילד כזה ישלשל ובגיל מבוגר עלול לפתח לימפומה. בשביל הילדים האלה זו פשוט תרופה".

10. הדבירו את ההדברה

כל ילד יודע שפירות וירקות חיוניים לבריאות ויש להרבות בצריכתם. ישראל היא שיאנית בתחום. אולם לצד הוויטמינים והמינרלים, אנו צורכים גם חומרי הדברה, שחשיפה להם מסוכנת במיוחד עבור ילדים ופעוטות, שמערכות הגוף שלהם עדיין מתפתחות. מדי שנה מרוססים בישראל 4.5 מיליוני דונמים של שטחים חקלאיים. לפי דוח מבקר המדינה מ־2017, הציבור בארץ המשיך להיחשף באמצעות צריכת ירקות ופירות, לשאריות של חומרי הדברה שנאסרו או הוגבלו לשימוש חקלאי באירופה ובארה"ב מסיבות בריאותיות, ומשרד החקלאות לא מפקח על עבודת החקלאים בשטח וכמעט שלא הטיל קנסות מנהליים על מי שבתוצרתם נמצאו שאריות חריגות של חומרי הדברה.

"רמות מותרות של שאריות חומרי הדברה חייבות להיקבע על סמך תפריט של ילדים, לא של מבוגרים", אומרת ד"ר רות אסטרין, מנהלת הקרן לבריאות וסביבה. "צריך להתייחס לפירות שנצרכים על ידי ילדים בכמויות גדולות באופן שונה מלפירות אחרים, ובחלק מהמקרים, כמו שנהוג באירופה, לעצור לחלוטין את השימוש בחומרים מאוד רעילים. אין הצדקה שדווקא ילד ישראלי, שאוכל הרבה פירות וירקות, לא יהיה מוגן".

איור: גיא מורד

11. חנכו אותם לאכול נכון

יותר מרבע מתלמידי בתי ספר בישראל סובלים מהשמנה או מעודף משקל, ובחלק מהכיתות שיעור השמנים מגיע לשליש. השמנה בילדות מסוכנת כי מרבית הילדים השמנים יהיו למבוגרים שמנים, וכי הסיבוכים המשניים להשמנה מופיעים כבר בגיל הילדות והנעורים. דפוסי אכילה בריאים בילדות ובתקופת ההתבגרות משפיעים על גדילה תקינה והתפתחות פיזית ואינטלקטואלית רציפה, מסייעים במניעת בעיות בריאות, בהן מחסור בברזל ובסידן, אנמיה, עודף משקל, הפרעות אכילה ועוד, ומקדמים בריאות מיטבית לאורך החיים. תפריט הכולל מזון בעל ערך תזונתי נמוך, עלול לגרום לחסרים תזונתיים, לקשיים בריכוז ולעלייה במשקל, ואילו ארוחות מגוונות ומאוזנות, המורכבות ממזון טבעי ככל האפשר, עתיר סיבים תזונתיים, דל שומן רווי, סוכר ומלח, ועשיר בירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים, תורמות לאיכות החיים וליכולת הריכוז. חינוך לתזונה נכונה חייב להתחיל כבר בגיל הגן, כשכל דבר שהגננת אומרת הוא קדוש.

איור: גיא מורד

12. שפרו את תפריט הצהרון

מאות אלפי ילדים בישראל אוכלים כ־200 ארוחות בשנה בצהרונים בבתי הספר ובגנים. רבות נכתב על איכות האוכל במרבית הצהרונים האלה: תמחור של שקלים בודדים למנה, מעניק לרוב לילדינו מזון מעובד, עתיר שמן ומלח, משמין ולא מזין.

לפני שנתיים חתמו שרי הבריאות והאוצר על תקנות שיחייבו הגשת מזון בריא ואיכותי בצהרונים והוחלט להקים מנגנון, באחריות משרד הבריאות, שיהיה אמון על ההרכב התזונתי בארוחות הצהריים המוגשות. אולם בפועל רוב הילדים האוכלים במסגרות, ממשיכים לאכול מזון מעובד ולא בריא, אחרי שחלק מספקי המזון לא ביצעו שינויים מהותיים באיכות המזון שהם מספקים.

13. האיצו היוזמה לסימון מזון מזיק

סימון מוצר בתווית המזון הוא "תעודת זהות" של המוצר, המאפשרת להבין מה תכולת רכיבי התזונה בו ולהשוות בין הערכים התזונתיים של מוצרים דומים. בארץ, כברוב מדינות המערב, סימון מוצרים מעוגן ומוסדר בחקיקה. בדצמבר 2017 אושרו בכנסת תקנות הגנה על בריאות הציבור, שנועדו להנגיש באופן ברור מידע על הערך התזונתי של מזון ארוז מראש, כדי לאפשר לצרכנים לבחור באופן מושכל מה לאכול. התקנות כוללות בין השאר חובת סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי, וחובת סימון מוצרים עתירי מלח בסמל אדום. אבל בינתיים נדחה יישום התוכנית החשובה הזו מ־2018, כמתוכנן, לתחילת 2021, כדי לתת ליצרני המזון זמן לשנות את נוסחאות המוצרים ולהפחית את כמויות הסוכר, הנתרן והשומן הרווי בהם. עד אז, נמשכת חגיגת הפרסומות למזון מזיק, שמכוונות בעיקר לילדים.

14. עצרו את חגיגת האלכוהול

מחקר שפירסמה לפני שלוש שנים הרשות הארצית למדידה והערכה גילה שכמעט מחצית מתלמידי התיכונים נוהגים לשתות משקאות אלכוהוליים. בקרב חטיבות הביניים עומד שיעור השותים על 20 אחוז ובקרב תלמידי היסודי על עשרה אחוזים. 41 אחוז מתלמידי י'־י"ב העידו שהם שותים משקאות עם רמת אלכוהול גבוהה יותר כמו וויסקי, קוניאק וכדומה, ורבע מהם העידו שהם שותים לשוכרה.

צריכת אלכוהול בכלל ובגיל כזה בפרט, עלולה לגרום לבעיות בריאות כרוניות, בהן מחלות כבד לב וכלי דם, לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית ולהגדיל את הסיכוי ללקות בדיכאון והפרעת חרדה. היא גם מגבירה את הסיכון לתאונות דרכים, שימוש בסמים, אלימות ובריונות ואפילו אובדנות. לפי מחקר בינלאומי שפורסם באוגוסט האחרון, אלכוהול קשור לכעשירית ממקרי המוות בגילי 49־15. ב־2010 יצאה לדרך תוכנית לאומית של המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, במסגרתה הוחלט על איסור מכירת אלכוהול לאחר השעה 23:00, והורחבו סמכויות השוטרים להחרמת משקאות אלכוהוליים במקומות ציבוריים. ב־2016 קבע מבקר המדינה כי חלק מיעדי התוכנית לא היו מדידים ולא ניתן לבחון אם הושגו, וכי דווקא בקרב קבוצות נוער שהוגדרו בסיכון, נמצא שהתוכנית הייתה פחות יעילה ואף חלה עלייה בהיקפי צריכת האלכוהול. לדברי המבקר, על הרשות והמשטרה להתייחס למכירת אלכוהול לבני נוער ברשת, ולמעבר של אירועי שתיית אלכוהול של קטינים מהמרחב הציבורי לפרטי.

לטענת המדינה, התוכנית הלאומית הפחיתה את מספר משתמשי האלכוהול, אבל כל הורה יודע שהמציאות בשטח שונה הרבה פעמים: ילדים ששותים לשוכרה לפני מסיבות, השתכרות קבוצתית בימי שישי ולפני אירועים בבתי הספר ואלפי ילדים שמגיעים בכל שנה לחדרי המיון, עם הרעלת אלכוהול מסכנת חיים. כל אלה, מחייבים טיפול דחוף ואינטנסיבי בבעיה המסוכנת הזו.

15. הוזילו ירקות ופירות

כבר שנים מדברים על זה: החקלאים מוכרים פירות וירקות בזול, ואנחנו קונים ביוקר. המסקנה: מישהו בדרך עושה עלינו קופה. חוליות התיווך בין החקלאי לצרכן מעלות מאוד את מחירי התוצרת החיונית הזו, ומונעת אותה מלא מעט בתים בישראל. בעקבות המחאה החברתית מ־2011, הומלץ על פיקוח מחירים על פירות וירקות מסוימים, אך כמעט שמונה שנים מאוחר יותר, במאי השנה, קבע דוח מבקר המדינה כי לא הוקם צוות בין־משרדי שיבחן את פערי התיווך בשרשרת השיווק של התוצרת החקלאית, וטרם הושלם גיבוש המסקנות המקצועיות בתחום, וכי פעולות לריכוז ולניתוח הנתונים בנושא לא מגיעות לשלב הסיום. עוד קבע המבקר כי למרות ההמלצה לקדם שוקי מזון מקומיים למכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים כדי לעודד תחרות, עד ספטמבר 2018 הופעלו שווקים כאלה בארבע רשויות מקומיות בלבד. נוכח חשיבות הנושא, קבע המבקר כי על משרדי החקלאות והאוצר לפעול בדחיפות לבירור התמונה המלאה וליישום כל הכלים לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של מוצרים אלו.

16. מנעו אלרגיות מסכנות חיים

כ־25־40 אחוז מאוכלוסיית ישראל סובלת מאלרגיה, הנגרמת מתגובת יתר של מערכת החיסון לחומרים מסוימים. התגובה האלרגית הקשה ביותר, שנגרמת במקרים רבים ממזון, מערבת את הלב וכלי הדם, מתרחשת במהירות ומסכנת חיים. ילדים הסובלים ממנה עלולים לפתח תסמינים מסכני חיים לאחר חשיפה לכמות מזערית של המזון המדובר. באיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית מעריכים שבכל כיתת גן ובית ספר בישראל יש לפחות ילד אחד שהתקף אלרגיה כזה יכול להרוג בתוך דקות. אבל הרשויות דווקא מצמצמות את הזכויות שנועדו להקל על ילדים כאלה ומשפחותיהם — מהיעדר תקנות המחייבות סימון מזון המתריע על אלרגנים, ועד מחלוקות לגבי סייעות ייעודיות במערכת החינוך. יש צורך בתוכנית לאומית בלתי מתפשרת שתבטיח את שלום הילדים האלה, תמנע הכנסת אלרגנים שכיחים לתחום המוסדות, ותחייב החזקת מזרקים והכשרת כוח אדם לטיפול במקרה של התקף. "האחריות לשמירה על חיי הילדים האלרגים במוסדות החינוך לא נגמרת בשלט שאוסר להכניס מזון מסוים, היא רק מתחילה שם", אומרת נעמה קציר שמואלי, יו"ר עמותת יה”ל לאלרגיות מזון. "חייב להיות מענה מערכתי שמאפשר לילד לקבל טיפול מציל חיים גם במוסד החינוכי".

17. סלקו את העופרת

עופרת היא מתכת רעילה שעלולה להימצא באוויר, באבק, במים, במזון ובמוצרי צריכה. חשיפה לה עלולה לגרום בעיות התפתחותיות של מערכת העצבים, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ דם ופגיעה בפוריות, ומחקרים אפידמיולוגיים מצאו שאפילו ריכוזים נמוכים מאוד שלה בדם קשורים לירידה ביכולת השכלית, ולעלייה בסיכוי להתנהגות תוקפנית ומחלות נפש. עופרת מועברת מהאם לעובר דרך השלייה ולתינוק דרך חלב אם, והיא מסוכנת במיוחד עבור עוברים, תינוקות וילדים קטנים, שמערכת העצבים המרכזית שלהם עדיין מתפתחת. גופי בריאות מובילים קבעו שבהיעדר סף בטוח להשפעות העופרת על הבריאות, יש לשאוף לצמצום החשיפה אליה ככל האפשר. אבל בישראל אין מי שמפקח על התחום. סקר משרד הבריאות מ־2011 בחן כ־800 דגימות מים ומצא כי בעשרה אחוזים מהן, ריכוז העופרת היה גבוה מ־30 אחוז מעל לתקן. בשנים האחרונות התגלו ריכוזי עופרת גבוהים גם בתכשיטים לילדים, ומחקר מספטמבר האחרון מצא ריכוזי עופרת חריגים במתקנים בגנים ציבוריים בישראל.

אבל לא רק עופרת מסכנת את הילדים שלנו: מוצרי צריכה, מצעצועים עד תמרוקים, הם מקור חשיפה פוטנציאלי למתכות כבדות, לכימיקלים המשבשים את ההורמונים בגופנו ולתרכובות אורגניות. "חשיפת ילדים לעופרת ולכימיקלים במוצרי צריכה מדאיגה מאוד", אומרת ד"ר רות אסטרין, מנכ"לית הקרן לבריאות וסביבה. "לא מספיק חוק על הנייר. חייבים להסדיר ולהרחיב את הרגולציה, כך שתתייחס לכל מוצרי הצריכה שמיועדים לתינוקות וילדים, ותכלול יותר אכיפה, פיקוח וענישה לעבריינים".

18. הפחיתו את הקרינה

קרינה אלקטרומגנטית נפלטת אלינו מכל עבר: מאנטנות סלולריות, מתשתיות מתח גבוה, מלוחות חשמל, מנקודות אינטרנט אלחוטי ועוד. מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קרינה כזו עלולה להגביר את הסיכון למחלות שונות בילדים, כולל סרטן. וכשילדים נחשפים אליה במשך שעות מדי יום במוסדות החינוך, זו שערורייה. לפי המשרד לאיכות הסביבה, האחריות על בטיחות התלמידים ומניעת חשיפתם לקרינה ממתקני חשמל וממוקדי שידור במוסדות החינוך, מוטלת על הרשויות המקומיות. אבל לפי דוח מבקר המדינה מ־2014, רוב הרשויות לא ביצעו את בדיקות הקרינה הדרושות במוסדות החינוך שתחת אחריותן.

"המושג קרינה אלקטרומגנטית מתייחס הן לקרינת חשמל, והן לקרינה מרשתות סלולר וויי־פיי", אומר רן גרינברג, שהוביל את מאבק ההורים בקרינה בבית הספר אוסישקין בתל־אביב. "סף הקרינה המותר בישראל הוא פי אלף מזה המותר בארצות אירופה. המצב חמור במיוחד כשמדובר בקרינת ויי־פיי שנגרמת מהפעלתם של 30 מחשבים שיושבים על רשת אלחוטית בחדר אחד, כמו שקורה בבתי הספר. חוק חינוך חובה מחייב את ילדינו ללכת לבית הספר, וחובת המדינה לדאוג לבטיחותם. עד שיימצא פתרון בטוח אחר, המדינה צריכה להעביר את הוויי־פיי האלחוטי לקווי".

19. תנו יותר בדיקות גנטיות

אחד הכלים החשובים ביותר להבטיח לידת תינוק בריא הן בדיקות גנטיות של ההורים לפני ההיריון ובמהלכו. בדיקות הסקירה הגנטיות לנשאות לחלק מהמחלות אמנם נמצאות בסל בחינם לאוכלוסייה בסיכון, אך כיום ישנן גם בדיקות המאפשרות לזהות מחלות קשות אצל העובר עצמו ללא בדיקת מי שפיר שתסכן את ההיריון, על סמך זיהוי החומר הגנטי שלו בבדיקת דם של האם. אלא שחלק גדול מהן זמינות רק באופן פרטי ועולות אלפי שקלים.

"אבחון מוקדם בהיריון או בלידה, יכול לאפשר למנוע מחלה קשה או לטפל בה מוקדם ולמנוע נזק עתידי, אבל מי שאין לו כסף, לא יוכל לבצע אותו", אומר פרופ' שי אשכנזי, יו"ר איגוד רופאי הילדים. "האבסורד הוא שבכסף שהמדינה תחסוך מלידת ילד אחד שסובל ממחלה כזו ויהיה לנטל עליה כל ימי חייו, אפשר לממן בדיקות לשנתון שלם של תינוקות. יש להכניס את הבדיקות החדשות לסל במהירות".

20. הקימו אגף ילדים ייעודי

לכאורה עניין סמנטי או מינהלי, אבל בפועל, היעדרו של אגף לרפואת ילדים במשרד הבריאות מורגש היטב אצל כולנו. המשמעות היא שאין מי שמרכז את ענייני הטיפול בילדים, המהווים שליש מאוכלוסיית ישראל בתחום הבריאות. "במשרד הבריאות יש כיום אגף לגריאטריה ואגף לרפואת שיניים ואגף לבריאות העובד, אבל הטיפול בבריאות הילדים מפוזר בין מחלקות שונות", אומר פרופ' שי אשכנזי. "שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה במדינות ה־OECD ועומד על 3.1 ילדים לאם. יש לנו 2.5 מיליון ילדים שאינם זוכים לייצוג במשרד הבריאות. כשאתה דואג לבריאות הילדים, אתה דואג גם לבריאות המבוגרים, מפני שילד בריא יהיה מבוגר בריא שיתרום לבריאות החברה. אם תשקיע נכון בבריאות בגיל צעיר, תמנע נכות בגיל מבוגר. זו לא השקעה כספית עצומה, כי היחידות כבר קיימות. צריכים רק לאחד את השירותים תחת קורת גג אחת ולהקים צוות שקם בבוקר וזה תפקידו היחיד: לדאוג לפני הכל לבריאות ילדי ישראל".

תגובות:

• ממשרד הבריאות נמסר: זו השנה החמישית לתוכנית הכוכבים בפגיות, שמסתכמת ב־220 מיליון שקל, שחולקו בין כלל הפגיות לפי מודל תמרוץ לשיפור באיכות התשתיות ובטיפול הרפואי, והיה איזון מלא בשיפור ובתגמול בין המרכז לפריפריה. נאונטולוגיה הוגדרה כמקצוע במצוקה, וישנה עלייה במספר הרופאים בשנים האחרונות, ובעקבות פעילות המשרד, גם במספר האחיות.

חצבת: בשנים האחרונות יש התפרצות עולמית של המחלה. שיעור התחלואה הגבוה בישראל קשור בעיקר לייבוא של מקרים מחו"ל, לצד קיום "כיסים" של אנשים לא מחוסנים בארץ. המשרד מתמודד עם המשבר בהצלחה, יוזם מבצעי חיסונים, תיגבר תחנות טיפות חלב ומרפאות חיסונים והפעיל ניידות חיסונים, במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית. אנו ממשיכים בפעולות שעיקרן חיסון ילדים, שהם המוקד העיקרי להפצת המחלה.

טיפות חלב: המשרד שם כמטרת־על את תוכנית "1,000 הימים הראשונים", הכוללת פיתוח ושיפוץ תחנות טיפות חלב ושיפור השירות. יש להמציא את השירות מחדש כך שיכלול יותר שעות טיפול ושעות קבלה גמישות, יציע שירותים כמו ייעוץ שינה ותזונה וביקורי בית בילד הראשון, פיילוט שכבר החל.

• ממשרד החקלאות נמסר: התקן הישראלי לשימוש בחומרי הדברה מבוסס על תקנות המשותפות למשרדי הבריאות והחקלאות, הקובעות אילו חומרים מותרים, כך שלא תהיה סכנה לבני אדם או לסביבה. רמת השאריות כוללת טווח ביטחון שמונע סיכון, לרבות לילדים ולנשים הרות. ישראל מחמירה מבחינת ערכי הסף המותרים, הזהים לתקנים במדינות אירופה או מחמירים מהם, ואחוז הדגימות השנתיות גבוה ביחס למספר התושבים בהשוואה למדינות אירופה. מסקרי השנים האחרונות עולה כי כ־90 אחוז מהדגימות בישראל עומדות בתקן.

לעניין מחירי הפירות והירקות: חלק מיעדיו המרכזיים של המשרד הוא לפעול לעידוד התחרות בתחום, צמצום פערי התיווך והורדת יוקר המחיה. רק לאחרונה החלו משרדי החקלאות, האוצר ורשות החדשנות בהקמת זירות מסחר דיגיטליות לשיווק ישיר ודיגיטלי של תוצרת חקלאית טרייה לצורך כך. המשרד תומך בהקמת שוקי איכרים ברשויות, ומפרסם מדי שבוע דוח המציג את מחירי הפירות והירקות המובילים, כדי שהצרכן יוכל לעקוב אחר המחיר המומלץ ולהשוות.