yed300250
הכי מטוקבקות
    גור
    המוסף לשבת • 30.05.2019
    פוסק, נקודה
    המשבר סביב חוק הגיוס שהחזיר את ישראל לקלפי, נוהל מצידו החרדי בהנהגת אדם אחד: האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, ששולט בחסידות הגדולה והעשירה ביותר | התדמית הקיצונית, המהלכים הפוליטיים, היחסים המורכבים עם נציגו בכנסת יעקב ליצמן, והסירוב לפגוש מחללי שבת - אפילו אם הם ראשי ממשלה
    חן ארצי סרור

    בדיחה חרדית מספרת שבזמן המשברים הפוליטיים הגדולים של שנות ה־80 התכנסו כל האדמו"רים וגדולי הרבנים להתייעצות דחופה, שבסופה אמורה הייתה להתקיים הצבעה. נשמעו דעות לכאן ולכאן, אבל כשהרבי מגור סיים את דבריו היה ברור: ההחלטה התקבלה פה אחד.

     

    למרות העמדות הקיצוניות של חסידות גור, מדובר בקהילה שדוגלת גם בחיי מעשה ובבקיאות פוליטית וכלכלית. הפרגמטיות הזו הובילה לכך שגור היא החסידות שבנתה את עולם הפוליטיקה החרדי. עד שנות ה־80 היא הייתה הקול הדומיננטי במגזר, אז החלו הפיצולים וקמה התנועה הליטאית ובהמשך גם ש"ס החרדית־ספרדית.

     

    החסידות הכי גדולה, הכי עשירה והכי כוחנית ידעה להעמיד מתוכה מנהיגים שעל פיהם יישק דבר גם בעולם הליטאי והספרדי. כך גם המשבר סביב חוק הגיוס, ששלח אותנו לבחירות לפני חודש וחצי והחזיר אותנו שוב לקלפי השבוע, נוהל מצידו החרדי בהנהגתו של אדם אחד – הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור.

     

    למרות שמנהיגותו במגזר כמעט בלתי מעורערת, הרב אלתר (80) הוא דמות יוצאת דופן גם בעולם החרדי. עד מינויו לאדמו"ר ב־1996 הוא לא שימש בשום תפקיד תורני והיה תלמיד כולל, אך בהחלט היה פעיל מרכזי בפוליטיקה הפנים־חרדית. מאז שמונה לאדמו"ר הוא נמנע מראיונות ונאומים פומביים ומעדיף שתמונותיו לא יפורסמו. בשונה מאדמו"רים אחרים, הוא לא נחשב לנגיש. אין בנמצא תמונות של ראשי ממשלה ונשיאים מנשקים את ידיו, ולמעשה הוא לא נפגש כלל עם מחללי שבת. כשהוא כבר כן מקיים פגישה, היא נערכת בדלתיים סגורות.

     

    ציון גרוע לליצמן

     

    השבת היא הדגל המרכזי שנושא האדמו"ר ולכן רבים מהעימותים הפוליטיים של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן היו סביב השבת – בעבודות הרכבת, בבניית גשר יהודית בתל־אביב, בהחרמת מפעל פניציה בירוחם ואפילו סביב האירוויזיון. האדמו"ר מגור וליצמן, שליחו בכנסת, צועדים יחד עשרות שנים, עוד מהימים שבהם היו פעילים פוליטיים ברחוב החרדי. מערכת היחסים, כמו תמיד, מורכבת.

     

    לטענת גורמים בחסידות, בשנים האחרונות ישנם בקיעים בין האדמו"ר לליצמן. "ברגע שליצמן הפך ל'מאמי הלאומי' בשבתו כשר הבריאות הוא לא רצה להזיק לפופולריות שלו עם סוגיות של דת ומדינה והעדיף להישאר בקונצנזוס", אומרים גורמים בחסידות. "הוא אפילו מנע מעיתון 'המודיע' המזוהה עם החסידות לכתוב על עבודות הרכבת בשבת בשביל לא לייצר משבר, אבל בסוף אי־אפשר להסתיר מהאדמו"ר. אז בכל פעם שליצמן הבין שהאדמו"ר בעניינים, הוא מיהר להגיב בקיצוניות ובתקיפות. מבחינתנו, במקום ליזום את המחאה על השבת הוא נגרר אליה, ומבחינת האדמו"ר הוא קיבל ציון גרוע בנושא הזה".

     

    החשש מציון גרוע נוסף בסוגיית הגיוס הוא אולי הסיבה שליצמן היה מוכן לוותר על קואליציה חלומית ולהיגרר שוב לבחירות. "לצערנו גם כאן ליצמן לא הציג את נתוני האמת בזמן", אומרים אותם גורמים. "ייאמר לשבחו שהוא מזהה בזמן אמת מתי המשבר מחריף ואז הוא יהיה יותר קיצוני מכולם בשביל להוכיח כמה שהוא נאמן. בסופו של דבר הדימוי הקיצוני של האדמו"ר מגור נובע ברובו מכך שזו הצורה שליצמן מייצג אותו, אל תשכחו שליצמן עצמו הוא ג'ינג'י. נדלק מהר ומגיב בהגזמה כשהוא מרגיש שמעמדו מתערער".

     

    ביום רביעי בלילה נתניהו עוד ניסה לדחוק את החרדים אל הקיר ואיים: או שתיכנסו לממשלה, תצביעו על החוק רק בקריאה ראשונה ואז תתקבל פשרה כלשהי, או שהחוק לא יעבור כלל וכולם יתגייסו בלי שום הסדר. בעוד שבש"ס ואצל הליטאים האיום עבד ונראו סימני התקפלות, בקרב החסידים נשמרה שתיקה רועמת. מהצד השני של המתרס, גם ליברמן סירב לפשרה הנדיבה הזו.

     

    "הבית של הרב קנייבסקי עשה פה מעשה מאוד מכוער", אומר גורם מהחסידות. "הרב קנייבסקי עצמו אולי מלא תורה, אבל הליטאים מונהגים חד־משמעית על ידי הנכד שלו, שמאוהב בתקשורת ורוצה להציג את הרב כליברל. הם רצו להתחנף לפריץ ולא הרוויחו כלום כי ליברמן בעט בהם. אנחנו עובדים אצל הקדוש ברוך הוא ולא אצל התקשורת. לא נהיה גוי של שבת. עובדה שההתקפלויות של דרעי ושל קנייבסקי מפני ליברמן רק גרמו להם לרדת סתם על הברכיים בדיוק כמו שחשדנו".

     

    נקמה מתוקה

     

    משבר הגיוס הגיע לשיאו בתקופה רגישה מבחינת ההנהגה החרדית. לראשונה זה שנים דגל התורה הליטאית הגיעה לייצוג של חצי־חצי עם החסידים ברשימה, אחרי תקופה ארוכה שבה לחסידים היה יתרון של 60 אחוז מול 40. גם הבחירות המוניציפליות בירושלים היוו מכה קשה לחסידים. בעוד האדמו"ר מגור התעקש על המועמד יוסי דייטש, מי שנבחר הוא משה ליאון בשיתוף פעולה יוצא דופן של הליטאים, ש"ס וליברמן. אותו ליברמן שעכשיו מוצג כאויב החרדי.

     

    אחרי שנודעו התוצאות בירושלים, שלפיהן דגל התורה הליטאית קיבלה שישה מושבים במועצה ואגודת ישראל החסידית רק שלושה, פצחו תלמידי הישיבות בשירה משולהבת שמזכירה אצטדיוני כדורגל: ניצחנו 3:6! האדמו"ר מגור ראה בשמחה הזו ריקוד על הדם, והחשש מהתפוררות ההנהגה נתן את אותותיו.

     

    לקראת הבחירות הכלליות הוחלט על ציפוף שורות מסיבי. בצעד יוצא דופן הרב קנייבסקי הליטאי והאדמו"ר מגור החסידי ישבו יחד באותה עצרת וקראו לציבור לצאת מהאדישות וללכת לקלפיות. ההספדים על החברה החרדית, שכבר לא שומעת למרותם של חכמים ועוברת ישראליזציה מואצת, היו מוקדמים. כאיש אחד התייצבו ההמונים בקלפיות והשיגו שמונה מנדטים יקרים שהיו אמורים להיות כרטיס כניסה בטוח לקואליציית ימין־חרדים.

     

    "מבחינתנו הבאנו את הקמע לקמפיין – הרב קנייבסקי והרבי מגור יחד. אין יותר מזה", אומר מקורב למפלגה. אף אחד מאיתנו לא דמיין שחוק הגיוס המדומיין יהפוך למשבר אמיתי. לאורך כל הדרך היה ברור שזו מהמורה שמדלגים עליה בקריצה, ולכן ברור שהמשבר עכשיו הוא לא באמת סביב הגיוס אלא סביב המשבר האישי של ליברמן מול נתניהו".

     

    בממשלה הקודמת הוסכם כי חוק הגיוס יגיע לקריאה ראשונה ואחריה יימצאו התיקונים שיניחו את דעת כל הצדדים ורק אז הוא יעבור באופן סופי. אלא שבמסגרת המגעים הקואליציוניים התברר שליברמן לא מוכן לסגת מהצעת החוק הראשונה מלבד נתינת אפשרות לחרדים להימנע מהצבעה. "האמת היא שהרבי הזהיר אותנו שזה מה שיקרה", מספר מקורב לאדמו"ר. "הוא אמר לנו שאם נסכים להצביע בקריאה ראשונה זה ייחשב לפשרה, ואז נידרש לפשרה על פשרה. שליברמן או בג"ץ בסוף יתהפכו עלינו. וכמו תמיד הוא צדק".

     

    ביום ראשון, עוד לפני שהמשבר הפך לאיום ממשי בבחירות, התכנסה מועצת גדולי התורה של יהדות התורה בהרכב חסר, ללא האדמו"ר מגור שנמצא בנופש בבית חלקיה. לפי הפשרה שאושרה במועצה, יעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה שיכולה להשתנות, ולא בחוק שיהפוך את היעדים לעובדה מוגמרת. גם דרישה להסיר את הסעיף שקובע כי החוק ייפקע אם היעדים לא ימומשו, אושרה. "האדמו"ר החליט לא להפעיל את כל כובד משקלו, בניגוד למאבקי השבת", אומר גורם באגודת ישראל, "מספיק שהוא אומר מה הוא רוצה, הוא אפילו לא חייב להופיע פיזית".

     

    לעומת זאת, גורמים ליטאיים חושבים שההיעדרות מהכינוס הייתה דווקא ניסיון לא לקחת אחריות על התוצאות. "אם הם היו מציגים מודל פשרני, הרבי מגור תמיד יכול להגיד שזה הוחלט בלעדיו. אם הם הכריזו על מודל עיקש, זה גם על שמו ועל דעתו. קצת ללכת עם ולהרגיש בלי". אבל הפשרה החרדית לא הספיקה לליברמן.

     

    קשה לייצר נרטיב אחד לגבי משבר המנהיגות במגזר, כי לכל קהילה ההנהגה שלה. אפילו בש"ס, שנחשבת לחוליה החלשה בענייני הגיוס, כי רבים מהמצביעים שלה בסופו של דבר כן משרתים, קמה קבוצת רבנים יותר מיליטנטית ששמה לדרעי ברקסים. לטענת החרדים, אם ליברמן היה מסכים לאיזושהי פשרה, שוב היו נפתחים הוויכוחים בין הזרמים במגזר. "ברגע שליברמן לא היה מוכן לדבר אז הוא ייצר קולקטיב מאוד חזק", אומר גורם פוליטי. "זה כמו שבמפעל פניציה הביאו את לפיד למפעל, וזה בסוף הזיק להם, כי זה גרם לאיחוד שורות ואחוות לוחמים".

     

    ובכל זאת, מבחינת החרדים מדובר בהימור כבד. ההצלחה המזהירה בבחירות לא בהכרח תשחזר את עצמה, וההתעקשות נתפסה אצל חלקם כיהירות שעלולה לעלות ביוקר. לכן למשימת הגישור התגייסו נציג הליטאים, נכדו של הרב קנייבסקי, ונציגים מש"ס, האנשים שהמליכו את משה ליאון בירושלים. ביום רביעי הם עוד היו אופטימיים והאמינו שליברמן טיפס על עץ גבוה ואולי שיתוף הפעולה הקודם בינו לבינם בעיר יסייע לו להתפכח. למרות שבשעות הערב ראש הממשלה הפעיל את כל כובד משקלו על החרדים, והליטאים יחד עם ש"ס הראו סימני פשרה, ליברמן התמיד בסירובו.

     

    החסידים אפילו לא טרחו לעדכן את האדמו"ר מגור בהתפתחויות והרגישו שלפחות לא הושפלו בקבלת הצעה שממילא הייתה נדחית על ידי ישראל ביתנו. עוד באותו לילה הוציאו כמה מהם כרוזים עם פניו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון, מחוברים לפניו של ליברמן. "מועצת גדולי החסידות ראתה למרחוק", כתבו שם, "ליאון = ליברמן, ליברמן = מסוכן לדרך". זו הייתה הנקמה המתוקה שלהם בליטאים שרקדו בליל הבחירות המוניציפליות כאשר המועמד החסידי דייטש לא נבחר.

     

    "לצערי הרב יש מי בעולם הליטאי שרוצה לסמן את הרבי מגור כקיצוני, אבל זה פשוט עוול. מדובר ביהודי שנאמן לעקרונותיו, והלילה גילינו שמי שמתקפל פעם אחת יתקפל תמיד", אמר אחד מהחסידים. לעומתו, מקורב למחנה הליטאי אמר: "לא רצינו לנהוג בחוסר אחריות וברור שהחוק לא היה עובר כלשונו באופן סופי. עכשיו העם יודע שלא החרדים הם הבעיה אלא מערכת היחסים הדפוקה של ליברמן עם ראש הממשלה".

     

    ואיך נערכים ליום שאחרי? אחרי הישג מרשים של 250 אלף איש שהצביעו לכל מפלגה וסיפקו 16 מנדטים, קשה לשחזר את ההצלחה.

     

    "החרדים לא רצו בחירות. מבחינתם הם הגיעו להישג אדיר", מסביר ישראל כהן, פרשן רדיו "קול ברמה". "העובדה שהבחירות בחודש אלול עלולה להקשות על התארגנות המחנה, כיוון שבני הישיבות שבים ללימודים וזה לא כמו מערכת הבחירות האחרונה שהייתה ב'בין הזמנים', בתקופה של חופש. עם זאת, ההיערכות לקרב תהיה בשיא הכוח. בסופו של דבר מי שמוציאים את המצביעים לקלפי הם הרבנים. מספיק כמה עצרות וכינוסים של הרבי מגור, הרב קנייבסקי וחכם שלום כהן, מנהיגה הרוחני של ש״ס, כדי להדליק את השטח ולהעיר את הציבור.

     

    "גם האתגר שהציב ליברמן יגרום לכאורה לקהל החרדי לצאת יותר מהבית בשביל להוכיח שכוחנו לא נפגע והוא לא ניצח. אם מבחינת נתניהו ליברמן הוא השמאל החדש, הרי שמבחינת החרדים ליברמן הוא צורר היהודים החדש. ממי שהיה מתקבל בכבוד בבתי רבנים ומוקף במקורבים חרדים, הוא הפך להיות שנוי במחלוקת ויש שיאמרו אף גרוע מלפיד".

     

    chensror@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 30.05.19 , 16:26
    yed660100