מה להקת מטאל עושה בהופעה במוזיאון?

להקת אורפנד לנד מצטיינת כבר 18 שנה בקשר עם מעריצים מוסלמים, כמובן בין השאר במדינות שלא ממש מעריצות את ישראל. כמייצגת סוג של אמנות, מטאל, ב־12 ביוני היא תעמוד במרכז ערב חגיגי במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים, כשתארח את מירה עווד.

"מירה הקליטה איתנו באלבום הקודם שלנו שיצא ב־2013", מספר קובי פרחי הסולן, "עשינו בזמנו שיר שכתבנו לילדים נפגעי המלחמה בסוריה והיא שרה את הפזמון בערבית. יש בינינו חיבור נורא מעניין. שנינו ישראלים, גם אם בצדדים הפוכים, היא ערבייה נוצרייה ואני יהודי. שנינו ממוצא בולגרי. אני מהבולגרים של יפו ולמירה אמא מבולגריה. היא גם יודעת לדבר בולגרית, אני חצי כוח".

מטאל ומוזיאון הולך יחד?

"ועוד מוזיאון האיסלאם, מה תגיד? כשמדובר באורפנד לנד, יש לנו הרבה תלבושות. הופענו בפסטיבל העוד, בפסטיבל הפיוט ובפסטיבל הפסנתר. אנחנו אוהבים להשיל מאיתנו את השריון המתכתי לפעמים ולעלות להופעה שאני קורה לה, 'לא צריכים להתקלח אחרי'. פשוט יושב על כיסא ושר בביצועים אקוסטיים את השירים שלך. יש בזה משהו כיפי".

אורפנד לנד הוקמה ב־1991 ואת ההופעה הראשונה מחוץ לישראל עשתה ב־2001, בטורקיה, "אז היא עוד הייתה ידידותית ופתאום ראינו אנשים שמגיעים מירדן ומסוריה וזו הייתה חוויה ששינתה לנו את החיים. הם חיכו לנו במלון. היה ירדני שנתן לי ספר של שייח' מוסלמי שהוא כביכול כתב על כת השטן, ובספר היה תמונה מדיסק שלנו עם טקסט של שיר שבו השתמשנו בפסוקים מהקוראן. אותו אלבום, התברר לנו אז, גרם לשלטונות במצרים לעצור בחור שהחזיק באלבום. זה היה מטורף. שם התחלנו להבין את גודל התופעה. 18 שנים מאז כבר יש עשרות אלפי מוסלמים שבאים להופעות וזה קורה בכל הופעה באירופה".

היו גם חוויות מסוכנות?

"אנחנו מקבלים איומים ברשת ממעריצים בעלי חזות מזרח־תיכונית שהם די שטופי מוח, מאיימים עלינו במוות ובאלימות, אבל אני דוגל בזה שכלב נובח לא נושך. זה אף פעם לא הגיע למעשים בפועל, להפך, אנחנו מקבלים מתנות כל הזמן. יצא לנו להופיע גם במהלך צוק איתן ואנחנו תמיד מתקבלים יפה".

במרוקו הייתם?

"אנחנו מנסים להגיע לשם ולטוניסיה, כי יש לנו נגנים בלהקה שמשפחותיהם קשורות לשתי המדינות. מטאל במדינות האיסלאם נתפס כמשהו בעייתי ומרדני, הם לא תמיד מסתדרים עם זה. אנחנו תמיד מסבירים שאנחנו לא מכת השטן ולא שוחטים חתולים".

כלהיט טורקי, קיבלתם איזה ד"ש מארדואן?

"רצינו להוציא דרכון טורקי לפני משהו כמו חמש שנים בזכות העובדה שאנחנו מפורסמים שם, והגשנו בקשה אחרי שקיבלנו שם שלושה פרסים לשלום. ראש מחוז באנקרה שם את הבקשה על השולחן של שר התרבות, והבנו שהשר מאוד בעד, אבל לא שמענו מהם יותר. אולי זה עלה לאנשים הקשורים לארדואן ומשם זה כנראה לא עבר. זה באמת חבל, כי קיבלנו פרס לשלום מאחד היועצים של ארדואן אחרי מופע צדקה לנפגעי רעש אדמה בטורקיה, באיסטנבול".

מה אתה חושב על מה שעשו חברי להקת הטארי מאיסלנד באירוויזיון, כששלפו צעיפי פלסטין?

"זו הייתה פרובוקציה מאוד זולה, בעיקר בגלל שמדובר בחוסר ידע מבחינתם על מה שקורה במזרח התיכון. לבוא לפה ולהניף רק 'פרי פלסטיין', למרות שמבקשים ממך לא לעשות את זה, זה באמת זול. מדונה עשתה את זה בצורה הרבה יותר מושכלת. היה שם דגל ישראל בגב של רקדן אחד ודגל פלסטין על גב של השני, והם הלכו מחובקים. זה היה יפה".