סיפורן של אבני הספיר והאודם שהתגלו בהר הבית

אבני החן העתיקות זוכות לעדנה: פרויקט סינון העפר בהר הבית הביא לממצאים חשובים מבית המקדש הראשון והשני, עדות לחיים היהודיים בני אלפי השנים בעיר. כמעט בכל סינון נמצאים חרסים, זכוכיות ומתכות בעלות ערך רב. מה טומנות בחובן אבני החן היקרות והנדירות שנמצאו שם?

נתחיל בחדשות מאכזבות משהו: מרבצים של אבני חן לא מסתתרים מתחת לרחובות ירושלים. "מבלי להיכנס לניתוח מעמיק, חובה להבין שדרוש צירוף של תנאים גיאולוגיים כדי שייווצרו אבני חן בכמות גדולה", אומר פרופ' זהר עמר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שבאוניברסיטת בר אילן. "הצירוף הזה לא קיים בארץ, ולכן אבני החן היקרות שמצאנו בשפכים של הר הבית - וגם במקומות אחרים בארץ - מקורן ביבוא".

עמר מרחיב על אותן אבנים מיובאות שנמצאו: "אבן לאפיס לזולי היא אבן הספיר, שהייתה אחת מ-12 האבנים היקרות שהיו בחושן, שאותו נשא הכוהן הגדול על חזהו. אבן נוספת שמצאנו במקום היא קרנליאן, המכונה בתורה אודם, וגם היא הייתה בחושן. נמצאה גם אבן נדירה בשם אופל. פירוש שמה בסנקסריט הוא אבן יקרה. האבן הזו מגיעה מהודו בתקופת בית שני, והיא מיוחדת בין השאר בזכות העובדה שיש בה צבעים רבים, ויש דעה שזו אבן הישפה - שגם היא מופיעה ברשימת אבני החושן".

איך אבן יקרה מהודו מגיעה לארץ ישראל לפני יותר מאלפיים שנה?

"התנ"ך מתאר כיצד מלכת שבא הביאה לשלמה זהב, בשמים ואבן יקרה. מלכת שבא הגיעה מדרום ערב, שם היו מכרות קרנליאן ואבנים טובות נוספות". 

אבני החושן מתוארות במקרא לאחר יציאת מצרים, מאיפה יש לחבורת עבדים כסף וקשרים כדי לייבא 12 אבנים נדירות? 

"התיאור של אבני החושן בתורה הוא באמת יוצא דופן. זה צירוף של הרבה אבנים נדירות, והחושן ריכז את אבני החן היקרות ביותר שהיו בעולם הקדום. עוד לפני הקמת המקדש, כבר בהקמת המשכן לאחר היציאה ממצרים, היו אנשים שהיו עשירים יותר ופחות, ולכן ההקמה מבוססת על התנדבות. בתלמוד הבבלי דורשים על הפסוק משירת הים 'זה אלי ואנוהו' - 'התנאה לפניו במצוות', כלומר יש לקיים את המצוות בעזרת השקעה מקסימלית, לכן הובאו למשכן בשמים יקרים לקטורת, הבדים היקרים ביותר כמו תכלת וארגמן וגם אבני החן. מאוחר הרבה יותר, יוסף בן מתתיהו מתאר את המקדש כמקום של הוד והדר, וכתב בין היתר 'גם בחושן היו שתים-עשרה אבנים יוצאות מן הכלל בגודלן וביופיין, שאין הבריות יכולים לרוכשן כתכשיט מחמת מחירן המופלג'".

יש קשר לתיאור בספר בראשית של סוחרים בבשמים יקרים, שהעבירו את יוסף למצרים?

"הייתה תנועה של סוחרים מכיוון סוריה וארץ ישראל לכיוון מצרים. למעשה התפיסה הזו מבוססת גם על הפירוש של אברבנאל שתהה כיצד היו לבני ישראל, במשך 40 שנים במדבר, קמח ושמן שהיו חלק מהקורבנות במשכן. התשובה היא שבני ישראל ניהלו מסחר חליפין עם הסוחרים שנעו".

בתוך שטח הר הבית לא נעשתה מעולם חפירה ארכיאולוגית. פרויקט סינון העפר החל לאחר שהתנועה האיסלאמית ביצעה ב-1999 עבודות תשתית בהר הבית ללא אישור או תיאום, ובניגוד לחוק. במסגרת העבודות חפר הוואקף ופינה מאות טונות של עפר, שנשפכו בנחל קדרון הסמוך.

"למרות שיש בעיה כאשר המחקר הוא לא 'אין-סיטו', כלומר במקומו, וערימות העפר עורבבו לפני שסוננו, הן מכילות עוד מידע על המצאי של העולם הקדום", מסביר עמר. "החלום שלי הוא לקחת את הסיפור של מחקר אבני החן, שלא היה מפותח עד היום, ולהפוך אותו לענף חשוב וחלוצי".

ייתכן שהחלום הזה עתיד להתגשם. באוניברסיטת בר אילן החלה לפעול לאחרונה מעבדה ייעודית לגמולוגיה (חקר אבני חן) ארכיאולוגית, שאותה הקימה יעל אלקיים בסיוע של פרופ' עמר. אלקיים משלימה בימים אלה את עבודת הדוקטורט שלה, הבוחנת את ממצאי אבני החן והמינרלים של ארץ ישראל הקדומה ושופכת אור על מקומם בחיי היומיום הקדומים. 

כשאלקיים נשאלת לגילה, היא משיבה "תכתוב שאני בשנות השישים לחיי" ופורצת בצחוק מתגלגל. במשך שנים עבדה כמורה לאמנות, ורק בגיל 40 החלה ללמוד בבר אילן תואר ראשון בחוג לארכיאולוגיה וארץ ישראל, ובהמשך השלימה במקום גם תואר שני. כיום היא מלמדת באוניברסיטת אריאל עיצוב גרפי. 

איך הגיעה לחקור תחום שאותו חקרו עד כה מעטים בלבד? "בגיל 40 אמרתי לעצמי שאני רוצה עוד משהו, ומשם זה התגלגל. לפני כשש שנים התחלתי את המסלול לדוקטורט, בתמיכה של הבעל, שלושת הילדים ושני הנכדים. פרופ' עמר, שהתעסק בנושא אבני החושן, הציע לי להעמיק בתחום, ולכן בשלב ראשון הלכתי לבורסה כדי ללמוד גמולוגיה, שם רכשתי הכשרה מקצועית לזיהוי, לאבחון ולקביעת ערך של אבנים יקרות". 

המשיכה לאבנים יקרות לא הגיעה מחיבה לתכשיטים מנצנצים. "האמת שבאופן אישי היו לי אבנים יקרות, כולל יהלום בחתונה, אבל זה לא עניין אותי. העיקר הוא הרי מעשה הקידושין, אז מה זה חשוב באיזו אבן מדובר? אבל מה שריתק אותי בתחום הוא הטבע המופלא שיוצר את הגבישים, היופי שבאבנים שנוצרו בטבע, כמו שכתוב בספר תהילים 'מה רבו מעשיך ה'. 

"לא בכדי אנשים לכל אורך הדורות נדהמו גם ממינרלים שיש בטבע וגם ממה שנוצר בים כגון אלמוגים, צדפים ופנינים. האמת שהחיבה לאבני חן קדמה אפילו לעם ישראל. בארץ ישראל התגלו מחרוזות שנוצרו בערך 4,000 שנה לפני הספירה. מדובר בחרוזים מאוד יפים מאבן קרנליאן".

במסגרת עבודת הדוקטורט שלה על אבני החן הקדומות בארץ ישראל, בחנה אלקיים בין היתר את התמורות באופנת אבני החן במרוצת כל התקופות ההיסטוריות, החל מתקופת הברונזה ועד לעת החדשה. 

היא מספרת כי במעבדה שהוקמה בבר אילן נבדקו עד כה כ-1,500 אבנים מאתרים שונים, ברובם ממחסני אוצרות המדינה, ובין השאר בוצע זיהוי אבני החן שנמצאו במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית. בין השאר נמצאו בהררי העפר אבני חן מתקופת בית המקדש הראשון, כמו אותה לאפיס לזולי שמקורה באפגניסטן, ואובסידיאן מאזור אסיה הקטנה. "המחקר מלמד על קשרי מסחר מפותחים שהיו עם ארץ ישראל ועל אופנות התכשוט שרווחו לאורך התקופות הקדומות", היא אומרת.  

אגב אופנות ותכשיטים, מתברר כי אבן אילת הירוקה-כחולה, שנחשבת לאבן הלאומית של ישראל וידועה גם כ"אבן המלך שלמה", מיובאת כיום מדרום אמריקה. בעבר היא אכן נכרתה במכרות נחושת בבקעת תמנע, וקיבלה את שמה מסמיכות הימצאה לעיר אילת, אבל כיום אין באזור מכרות פעילים ולכן מייבאים את האבן מחו"ל. אלקיים מוסיפה כי החיבה לאבנים מאזור אילת אינה עניין חדש: "הגמולוג גיא בורנשטיין גילה כי כבר בתקופות העתיקות אספו מהרי אילת אבנים ויצרו מהן חרוזים". 

מה את חולמת למצוא בהר הבית?

"מצאנו אבן אופל אחת. היא מוכרת רק מהתקופה הרומית ואילך, חלקה יובא מהודו וחלקה מאירופה. יהיה מעניין למצוא עוד אבנים כאלה ולהבין את המסחר באותה תקופה". 

בדומה לעמר, גם אלקיים מדברת על הקשר בין המחקר והממצאים לבין הפאר שאפיין את בית המקדש. "חשוב להבין שמחקר האבנים גם עוזר לנו לחקר המקרא. מתברר שהיו באזור אבני חן פחות איכותיות, אבל אבותינו בחרו דווקא באבנים יקרות לעבודת המשכן והמקדש. זה מתקשר לדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה. על הפסוק בישעיה שבו נכתב 'לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי' כתב הרמב"ם 'ומפארין אותו ומייפין כפי כוחן', כלומר תמיד הקפידו להשקיע בבית המקדש את היקר והטוב ביותר".