חמישי 13 באוגוסט 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: משה נחומוביץ'
    7 לילות • 03.06.2019
    יאסו
    מצד אחד, זו הייתה שנה מוצלחת בקריירה המפוארת של סטטיק ובן־אל תבורי: חוזה ענק בארה"ב, קליפים מושקעים, שיר עם ג'יי באלווין. מצד שני, הצמד מצא את עצמו מתעסק גם בדברים שלא קשורים למוזיקה. עכשיו הם מדברים על הכל: על הפרידה המתוקשרת של בן־אל שנגמרה בהזמנת משטרה. העלבון שחש כשהפכו אותו לבוגד ונוטש. תיק האימוץ שסטטיק חושב לפתוח. הריב שלו עם אייל גולן. הזוגיות המקצועית שמתגברת על כל המכשולים. וגם על הפריצה באמריקה, שעוד תגיע
    גבי בר־חיים ורז שכניק | צילום: משה נחומוביץ'

    בשביל בן־אל תבורי, השנה האחרונה הייתה ההפך מקלללל. בין הולדת בנו, תו פרינס, לפיתוח הקריירה בארה"ב עם החצי השני שלו, סטטיק, היו גם צרות צרורות. מסכסוך פומבי עם אם בנו, אורטל עמר, שהגיע להזמנת משטרה, ועד סרטון ממש־ממש אינטימי שלו מגיל 17 שדלף לרשת. "אלוהים ישמור. זה הביך אותי ממש", הוא מגיב על כך לראשונה. "אני קם בבוקר ורואה צילום מסך של זה, אורטל שלחה לי. אמרתי לה, 'אין לי מושג מה זה'. פתאום היא שולחת לי סרטון. בום. אלוהים ישמור. כולם אומרים לי, עזוב, אין לך מה להתבייש".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    מה שנקרא מידותיך הטובות ידועות בכל העיר?

     

    "זה הביך אותי ממש. הייתי הולך ברחוב ובטוח שכולם יודעים. לקח לי זמן להשתחרר מההלם".

     

    סטטיק: "צדקתי או לא? את האמת. אמרתי לו שבועיים וזה נעלם".

     

    בן־אל: "האמת שעדן בן זקן הרגיעה אותי הרבה. אמרתי לה, 'עדן, איך את עברת את זה? מה עשית?'"

     

    מה היא אמרה?

     

    סטטיק: "כמוני, שזה ייעלם".

     

    בן־אל: "אבל עליה יכולתי לסמוך, כי לה גם היה משהו כזה באוויר".

     

    "נלחמתי על הילד הזה בשיניים". תבורי ואורטל עמר, מתוך האינסטגרם
    "נלחמתי על הילד הזה בשיניים". תבורי ואורטל עמר, מתוך האינסטגרם

     

    סטטיק: "עליי אתה לא יכול לסמוך, בינתיים".

     

    בן־אל: "ברור שכן. אבל אתה יודע".

     

    סטטיק: "בסדר, אין לך מה להתבייש".

     

    שנה לא פשוטה, בן־אל.

     

    בן־אל: "הייתה לי שנה קשה. והיה רגע שלסטטיק הייתה הזדמנות לשנות גישה. היה את השיימינג הזה שהיה עליי בתקשורת. ולא רציתי שזה יפגע בו. אז אמרתי לו, בוא נפרק את זה כאילו".

     

    רצית להיפרד? ומה הוא אמר?

     

    "האמת היא שזה מרגש אותי ממש. הוא אמר, 'אחי, אני איתך באש ובמים, זה לא משנה".

     

    סטטיק: "בוא רגע נשים דברים על השולחן, אוקיי? לא חשבנו לפרק את הצמד. כל דבר שיקרה לאחד מאיתנו, יפגע בתדמית של הצמד. אף אחד לא מזמין הופעה של סטטיק לבד או של בן־אל לבד. אם מישהו הוא הבד־גאי או יש סרטון, שנינו אוכלים אותה ביחד. זה כבר שני אנשים שהם יחידה אחת".

     

    ואז בן־אל מציע לך לפרק.

     

    בן־אל: "לא לפרק, אבל..."

     

    לקחת הפסקה.

     

    סטטיק: "אין הפסקה. מה, אנחנו בכיתה ג'? מה זה הפסקה? לשדרג את הפרידה? הוא מתכוון לזה שנתנו אופציה או פתח כזה או אחר בשבילי לעשות כמה דברים שיכולים אולי לעזור במצב הזה, אוקיי?"

     

    מה זה אומר?

     

    סטטיק: "כל מיני הזדמנויות כאלה ואחרות. יש דברים שאנחנו עושים בנפרד".

     

    מה?

     

    סטטיק: "כמו לדוגמה שכתבתי את 'הזוג הזה' של מרגי. אז אני כן אכתוב לאחרים, אבל בתור אמן מבצע זה רק עם בן־אל. הרבה מהאספירציות שלי לא הייתי יכול להוציא דרך מה שאלוהים נתן לי. רק דרכו. זאת אומרת שהרבה ממה שאני עושה, אם הוא לא היה, לא היה קורה. הוא הכלי. אין, אני לא בורכתי כמו שהוא בורך, והוא לא בורך כמו שאני בורכתי, ובגלל זה זה עובד ביחד".

     

    ומתי לך היה רגע של פקפוק בזוגיות הזאת?

     

    "נגיד בארצות־הברית, אז אתה אומר, עכשיו אני נשוי לו, עכשיו אני מתחתן איתו גם בעולם לעשר שנים. שבעה אלבומים. אתה יושב עם עצמך, ובשיא הכנות, אתה צריך להגיד, אני אעשה את זה איתו, כאילו? האם אנחנו נמצאים שם?"

     

    ומה ענית לעצמך?

     

    "שאדם חכם מחליט שכן".

     

    בן־אל: "בתכלס, בשלב הזה אני יכול להגיד שהוא היחיד שיכול להבין אותי ואני יכול להבין אותו. זה אני והוא".

     

     

    × × ×

     

    הזוגיות עם סטטיק אולי חזקה, אבל פרידה קשה ומתוקשרת תבורי (28) כבר עבר השנה, מבת זוגו אורטל עמר, כתבת בתוכנית של גיא פינס. הכביסה המלוכלכת נתלתה בסטוריז להנאת הציבור. תבורי יצא הצד הבעייתי בסיפור, זה שעוזב את בת זוגו כחודש וחצי אחרי שילדה את בנם. ברשתות עשו בו לינץ' המוני: כתבו שהוא בוגדני, מְעַבֵּר ובורח. והכי גרוע, שהוא מתייחס לנשים ולילדים כמו אבא שלו, שימי. אביו, שאיתו הוא בנתק מתמשך, תרם אש משלו, כשהוא וזוגתו יהודית באומן הציעו לעמר להתארח אצלם והודיעו שתבורי הצעיר הוא "בושה למשפחה".

     

    ואם כל זה לא הספיק, תבורי הגיע לביתו הנעול וגילה שהמנעול הוחלף. אחריו הגיעה גם משטרה. עכשיו דמיינו את כל הסיוט הזה כשאתם מנסים להשיק קריירה באמריקה, קבורים באולפנים, לא תמיד מעורים במה שקורה בישראל. "היו לי הרבה רגעי שבירה", הוא מצית עוד סיגריה. "כאילו, אני יכול לראות עכשיו כתבה שקרית. אני לא אגיב עליה, אבל אני אשב ואבכה כמו תינוק, כמו טיפש".

     

    סטטיק: "תקשיבו, בן־אל בן־אדם מאוד רגיש. הוא נכנס לסרט שכולם חושבים שהשקר הוא האמת, וזה הרג אותו".

     

    בן־אל: "הכל הרג אותי. כל מה שכתבו".

     

    הסיפור שהתקבע הוא שאתה האיש הרע, זה שעוזב אישה רגע אחרי שהיא יולדת, עם תינוק. אתה יצאת, סליחה על המילה, החרא.

     

    בן־אל (נחנק מהתרגשות): "הייתי הכי טוב שיש. זה מה שכואב".

     

    תסביר.

     

    "אורטל לא רצתה את ההיריון. ואני רציתי. אני רציתי את הילד הזה! נלחמתי עליו בשיניים".

     

    סטטיק: "זה נכון".

     

    בן־אל: "כאילו, באמת. כבר לא הסתדרנו אני ואורטל, אבל עדיין היינו חברים טובים".

     

    זה מעניין. הקלישאה היא שזה הפוך, שהאישה רוצה לשמור את התינוק והגבר לא.

     

    "אני ממש הרגשתי קשור אליו עוד כשהוא היה שם. זה נשמע פסיכי, אבל ממש".

     

    סטטיק: "הוא גם היה מדבר אליו חופשי כל הזמן".

     

    בן־אל: "כל הזמן. אני גם הרגשתי עוד לפני שהיא הייתה בהיריון. אמרתי, 'את בהיריון'. חודשיים לפני. ואז הייתה לה פריחה, היא הלכה לבית חולים וככה גילו שהיא בהיריון".

     

     

    ואיך הגבת לזה?

     

    "'יש!!' בצעקות אבל. והיא התחילה לבכות".

     

    בקטע של די, נגמרו לי החיים?

     

    בן־אל: "כן. 'די, אין לי עבודה עכשיו, אני לא אצליח לעבוד', כזה".

     

    זו תשובה טובה לכל המלעיזים, כל מי שאמר שהיא עשתה לך את זה בכוונה. היא בכלל לא רצתה את ההיריון.

     

    "מאמין בגורל. ברור שזו תשובה. היא לא עשקה אותי בקטע שהיא הביאה את הילד בכוונה".

     

    אם לא הסתדרתם אז למה נלחמת על ההיריון?

     

    בן־אל: "היא הייתה בהיריון ורצינו להביא את הילד בסופו של דבר. רצינו לתת לזה הזדמנות, אבל לא הסתדרנו וזה נגמר. זה הכל. וזה נגמר טוב".

     

    טוב? משטרה הוזמנה!

     

    "אבל זה כן היום במצב שנגמר טוב והיא קיבלה ממני הכל".

     

    מה זה הכל?

     

    "הכל מהכל. עזבו, אני לא רוצה לפרט, כל מה שרצתה".

     

    הכל זה דירה?

     

    "אתם נכנסים לי לכיס נו. הכל. רציתי לתת לה הכל".

     

    אז בוא נעשה סדר. תו פרינס נולד בנובמבר 2018.

     

    בן־אל: "ואני הוצאתי אותו בידיים שלי, כן. חיים שלי. אני חתכתי לו גם את חבל הטבור".

     

    ואז כבר לא הייתם ביחד.

     

    בן־אל: "היינו ביחד. אמרתי לכם, ניסינו לתת לזה צ'אנס. אני לא אפרד לפני שאני נותן לזה צ'אנס".

     

    אז אתם מגיעים הביתה, אתה היא וסלקל. מה קורה אז?

     

    "אני טיפלתי בו חודש. לא אגיד גידלתי, אבל אני עזרתי המון לאמא שלי עם טום וזואי, האחיות שלי הקטנות, מחתל, מאכיל, עושה הכל. לקלח אני לא אקלח. אני מפחד שיחליק לי מהידיים. גם היא בהתחלה פחדה לקלח אותו. היא הייתה מביאה מישהי שתקלח אותו במיוחד. אז בהתחלה הבאנו מישהי שתעזור לנו לקלח אותו, שתלמד, אבל להחליף וזה, אין לי בעיה בכלל".

     

    וכשהוא היה בן חודש וחצי, נפרדתם.

     

    בן־אל: "בעצם חודש".

     

    היא אמרה בראיונות שגם בשלב ההוא היא הייתה בדיכאון אחרי לידה.

     

    בן־אל: "לצאת כל יום למסעדות זה נקרא דיכאון אחרי לידה?!"

     

    סטטיק: "תשמע, יש אנשים שאוכל זה הפתרון לדיכאון. אז אני לא יודע".

     

    בן־אל: "אני מת על זה שככה מגדירים. לפי דעתי היא לא הייתה בדיכאון אחרי לידה. וגם אם היא הייתה, זה פשוט לא הסתדר".

     

    אתה עזבת את הבית בעצם?

     

    בן־אל: "כן. כשנסענו לחו"ל, אמרנו נחזור, נראה מה, מו, מי, ואז התקשורת עשתה מה שעשתה. אני קורא 'החדשה של בן־אל'. זה גרם לי לבלגן. חזרתי והיא חסמה אותי, לא רצתה לדבר איתי, לא נתנה לי אפילו להגיד מה שאני רוצה".

     

    אנחנו מדברים עכשיו על הסטורי בניו־יורק עם הדוגמנית שמנשקת אותך?

     

    בן־אל: "כן, שם היה כל הבלגן".

     

    מה קרה שם?

     

    בן־אל: "ראיתם את הסרט הזה עם הדוגמנית?? היה שולחן של אנשים. שתינו. היא אמרה שהיא תיתן לי פה נשיקה, ואז נתתי נשיקה והיא סובבה את הראש. מי שיראה עד סוף הסרטון, יראה שאני מזיז את הראש אחורה. אבל אנשים לא מעניין אותם הסוף. ובלי קשר לכלום, אני ואורטל לא היינו ביחד כבר. וכולם אמרו, בגדת, מה בגדת. לא היינו ביחד. לא עשיתי שום דבר, אבל גם אם עשיתי זה לא אמור לעניין אף אחד!"

     

    אבל אתם הפכתם את זה לפומבי. ניהלתם את זה באינסטגרם.

     

    "עשו ממני בוגד. אני בן־אדם הכי אמין במערכת יחסים, וזה אורטל תוכל להגיד לך. אני בחיים לא פוזל. יותר מזה אני אגיד לך. היא רצתה להאריך את השהות בדירה שלנו, והארכתי עוד ועוד. אחרי זה אומרים שאני העפתי אותה. היא הייתה כבר צריכה לחפש דירה, הרי דיברנו על זה, אבל היא לא מצאה. כמה אתה יכול להשכיר דירה? כבר השכרתי לה איזה חצי שנה".

     

    ואחרי הסטורי ההוא שהכעיס אותך, אתה מגיע הביתה ומגיע לסצנה המפורסמת: היא החליפה מפתח.

     

    בן־אל (ממלמל): "הסצנה המפורסמת".

     

    כן, עם המשטרה. תשמע, זה קיצוני.

     

    בן־אל: "זה לא משטרה. היא פשוט החליפה לי צילינדר".

     

    הגיעו שוטרים. זה לא קצת קיצוני?

     

    בן־אל: "היא הזמינה לי שוטרים על זה שבאתי להחליף את הצילינדר. אבל אני באתי עם בעל הדירה וחוזה שכירות! לא באתי להעיף אותה ולא באתי כלום, באתי לתת נשיקה לבן שלי ולהוציא משם את הדברים. היה לי שם את הסוני. אין לי פה כלום. הכל השארתי אצלה".

     

    אז אתה עושה את כל זה ובסוף קורא לה גולד־דיגרית? לא יפה.

     

    בן־אל: "אתה יודע, ברגע של עצבים, כשהיא כותבת לך גם משהו שהיא יודעת שזה רגיש... כשהיא כותבת לך משהו על אבא שלך, גם אני רציתי להגיב. כל הזמן אני שותק, שותק, שותק. זהו, בעצבים אמרתי את זה. זה המקום הכי רגיש שלי, אתם יודעים, אבא. במיוחד אחרי מה שהוא אמר לה, 'בואי אלינו'".

     

    מה שמוביל לזה שאבא שלך ויהודית באומן הודיעו שאתה צריך להתבייש והזמינו את אורטל להתארח אצלם.

     

    בן־אל: "זה גם קשה. ואנחנו עדיין לא מדברים. הוא חסר, אבל הוא עדיין לא מוכן להיפגש לבד. אז שיישב עם יהודית. וכשאבא שלך אומר לך, 'אני רוצה לראות את הנכד' - אבל יש לו עוד נכד, בן שנתיים, של אלירן, והוא עוד לא ראה גם אותו. אין לי בעיה שיראה את הנכד. אבל שילך לבקר קודם את הגדול".

     

    הרגשת במובן מסוים שאתה משחזר דפוסים של אבא שלך?

     

    בן־אל: "ממש..."

     

    סטטיק: "הם מאוד שונים".

     

    בן־אל: "אני הגבר היחידי שנפרד? רק בגלל שאני מפורסם אז משווים אותי לאבא שלי? ממש לא".

     

    גם זה. וגם בגלל נסיבות הפרידה.

     

    "זה לא משנה, יש רגשות. יש ילד בתמונה. בסופו של דבר הילד שלי יגדל, יראה את הכתבות האלה, יראה במה מדובר. אני עברתי את זה בתור ילד. לכן אני נפגע כל כך מהר".

     

    איך היחסים עם אורטל היום?

     

    "בסדר גמור. שומרים על קשר".

     

    וכמה אתה רואה את הילד?

     

    בן־אל: "הרבה. בערך שלוש פעמים בשבוע, כל שבת שנייה, לישון זה עם אמא שלי, כי זה אחריות ענקית. אני עדיין פוחד".

     

    אגב, השם – וואחד שם נתתם. תו פרינס. מה זה השם הזה?

     

    בן־אל: "היא אוהבת את פרינס, היא רצתה פרינס. אני רציתי תו".

     

    אתה לא מפחד שיציקו לו על זה?

     

    בן־אל: "זה לא שם בעייתי".

     

    סטטיק: "למה, דמיין אותו נגיד בתיכון, פרינס. שם אש. זה שם של הכלי של התיכון, אחי".

     

    היית קורא לילד שלך תו פרינס?!

     

    "אני לא יודע אם הייתי קורא לילד שלי תו פרינס, אבל אם הייתי בתיכון והיה לי איזה תו פרינס, אחי, זה נשמע שם של כוכב".

     

     

    × × ×

     

    כבר כמעט ארבע שנים שזה רק שניהם נגד העולם. מאז נובמבר 2015 כשהוציאו את 'ברבי', כל שיר שהקליטו הפך להיט. והיו 11 כאלה, כולל 'יאסו' שיצא בינואר האחרון, עם עדן בן זקן וסטפן: נתון חסר תקדים במוזיקה הישראלית. השנה הזאת הייתה מורכבת יותר לפאוור־קאפל של הפופ הישראלי, שניסה את כוחו בפעם הראשונה בארצות־הברית, במסגרת חוזה עתק עם חיים סבן וחברת 'קפיטול רקורדס'. זה ניסיון מעניין, כי סטטיק ובן־אל לא עברו לחיות בלוס־אנג'לס, קרוב לקוקטיילים בבל אייר, אלא מנסים לרקוד גם על החתונה הישראלית.

     

    זה לא פשוט, ויש בתעשייה המקומית מי שכבר מדבר על האטה בפופולריות - דיבורים שבמידה רבה מתודלקים על ידי בעלי אינטרסים שמעוניינים לפגוע בצמד. אבל הם הצליחו לרשום עוד כמה שיאים: כבשו את היכל מנורה עם מופע מהמושקעים שנראו פה. 'יאסו' הפך ללהיט הכי חזק שלהם מאז 'טודו בום' ופירק את הרדיו. ואפילו לפריים-טיים הם פרצו, ב'הכוכב הבא לאירוויזיון'.

     

    כל זה גורם לביקורת על "האטה" להישמע כמו שטויות של הייטרים, אבל זה נכון שלא הכל ורוד. המופעים הפתוחים חשפו את העובדה שהקהל שהגיע הורכב בעיקר מילדים קטנים והוריהם. גם הרעש הלבן סביב חייו האישיים של תבורי לא ממש סייע לתדמית שלהם. והחלום האמריקאי הוא כרגע עדיין זה: חלום. אפילו הגרסה באנגלית ל'טודו בום', עם ג'יי באלווין שבדרך כלל בא עם מגע זהב, עוד לא בדיוק הפכה ל'דספסיטו'. "עד עכשיו אנחנו בהפקת לקחים בעיקר", אומר סטטיק על המהלך באמריקה. "והמשמעות הישירה של זה, שעד עכשיו כולם עוד לא לחצו על הגז. כל המערכת עדיין סטטית במובן מסוים. עדיין אף אחד לא אמר, 'אוקיי, יורים'".

     

    למה?

     

    "כי לוקח זמן להבין איפה אתה נמצא. כשאתה מתחיל להבין כמה הם נכנסים לכל ניואנס עד גרגר של חול, אתה יודע שהעסק סופר־סופר רציני. הם לא אינסטנט כמו פה. בישראל, אומר לך את האמת, אתה יכול לקבוע היום קליפ כאילו לעוד שבועיים. שם זה לא עובד ככה".

     

    ואיך התרשמתם מחיים סבן, האיש שלכם בשואוביז?

     

    "נכון אומרים שטיים איז מאני וזמן של אנשים יקר? הזמן שלו מאוד־מאוד יקר. לחיים יש איתנו משפט שהולך מההתחלה: 'אנחנו נוציא עוד שיר ועוד שיר, ועד שנהיה הכי גדולים בעולם אני לא אנוח'. הוא מחזיר למנהלים שלנו מייל אחרי שתי דקות, בלי להגזים. לא משנה מתי תשלח לו, שתי דקות אחרי זה הוא עונה. זה גם רוח גבית ענקית, שאתה אומר, בוא'נה, הוא באמת רוצה את זה, הוא לא עכשיו קנה איזה צעצוע, שזה אחד מהחששות שעולים בהתחלה, לפני שאתה מכיר את הבן־אדם. הוא עושה לכולנו בית ספר".

     

    בואו נדבר באמת על 'טודו בום' באנגלית, עם ג'יי באלווין. הייתה ציפייה ממנו שיהיה להיט ענק. יש אכזבה מזה שהוא לא התפוצץ?

     

    בן־אל: "לא הייתה אכזבה".

     

    סטטיק: "'טודו בום' כבר עשה את שלו, אוקיי? אתה לוקח שיר שהוא כבר שלך וכבר עשה את הגלים שלו מבחינתך, ועכשיו כל השאר זה בונוס".

     

    בן־אל: "הוא עדיין מכה גם, ברוך השם".

     

    סטטיק: "את הקלף הזה עם ג'יי באלווין היינו צריכים וקיבלנו אותו. השיר עדיין נמצא שם ברשימות ספוטיפיי חזקות. התקשורת בישראל ציפתה אולי שיהיו לזה מיליארדי צפיות".

     

    לא קרה. בדיעבד, אתם יכולים להבין למה?

     

    סטטיק: "בואו נזכור שפה בשוק אתה מתחרה בפלייליסט שיש בו את עומר אדם ונטע ברזילי, שכמובן כבודם במקום מונח. אבל שם אתה מתחרה עם אריאנה גרנדה, עם ביונסה, עם ברונו מארס. אלה תהליכים ארוכים".

     

    ומה תגידו לאלה שמחכים בפינה, ויש לא מעט כאלה, שיגידו, בוא'נה, עם שם כזה כמו ג'יי באלווין הם לא הצליחו לקפוץ.

     

    בן־אל: "תזכור מה אמרו עלינו בהתחלה. זהו, עשו גימיק, 'ברבי', 'סלסולים', תלבושות, עוד קליפ, וואן־היט וונדר, טו־היט וונדר. אמרו עלינו הכל".

     

    סטטיק: "זה חטיף למוטיבציה. זרוק את זה למוטיבציה שלי, היא בולעת את זה ואני - יש לי אנרגיה להמשיך מול דיבורים כאלה".

     

    בן־אל: "בעזרת השם".

     

    אגב בעזרת השם. סטטיק, התחזקת תוך כדי הסיבוב האמריקאי שלכם. הלכת לבקר רב. שמרת שבת. מה קרה שם?

     

    סטטיק: "יש משהו ביהדות שמאוד מאוד קוסם לי. משהו בשורשים. עכשיו, אני בא מבית שהוא חצי־חצי, נגיד אני לא שומר שבת, אבל אני מפריד בשר־חלב בכלים בבית. יש לי כיור בשר־חלב. מגן דוד תמיד עליי, פה מאחוריי כתוב 'ואהבת לרעך כמוך', אז כאילו, אני מאוד מחובר, ואני פשוט אוהב ללמוד".

     

    מאיפה זה הגיע? פתאום קם אדם בבוקר ומה?

     

    "ומתחיל לתהות לגבי המציאות. אני גדלתי עם אמא שבאה מבית מאוד חרדי ואבא שהוא מדען, אוקיי? דוקטור לפיזיקה. וזו כבר התחלה של הרבה מאוד שאלות".

     

    מתי פעם ראשונה נגיד החלטת לשמור שבת?

     

    בן־אל: "באמריקה".

     

    סטטיק: "נכון. הרב שלי אמר לי, 'בוא תשמור איתי שבת פעם אחת'. והאמת, זה סיפור מוזר, אבל עלה לי החום ל־41 בערך במכה. חום מטורף־מטורף. אתה לא יודע מה לעשות עם עצמך. ואני לוקח כדורים, לא עוזר, לא עוזר, לא עוזר. אמרתי לעצמי, בלב, עם עצמי: 'אלוהים, אם אתה עכשיו עוזר לי אני שומר את השבת הזאת, כי הרב ביקש ממני לשמור!' תוך שעה ירד לי החום, אמרתי זהו".

     

     

    × × ×

     

    אולי צריך להיות אמיצים ולעבור ללוס־אנג'לס. כמו שנינט עשתה לפני שנתיים.

     

    בן־אל: "אנחנו רוצים לעבור לשם, לחצי שנה. לתת שם פוש. אבל בגלל הכסף שמושקע וההצלחה שלנו בישראל זה קשה. נינט עדיין כוכבת גדולה, אבל כשהיא עברה לשם היא לא הייתה במקום שלנו בישראל. זה סיפור קצת אחר".

     

    סטטיק: "אני אגיד את זה יותר מדויק. אחד מהדברים שכרגע על השולחן באמת זה לעבור לשם לתקופה. להיות שם תקופות יותר ארוכות. כי אני יכול להגיד לכם שבחודשים הבודדים שהיינו - היינו הרי חודש ואז עוד חודש - ובזמנים האלה ההישגים היו לא פרופורציונליים".

     

    מה זה אומר הישגים? הקלטות?

     

    "הקשרים, היחסים הבין־אישיים - אני לא רוצה להגיד יותר מדי. זה הגיע לרמה שאנשים בקפיטול אומרים לנו, 'אולי עדיף שלא יהיה לו"ז ופשוט תעשו מה שאתם עושים, כי זה הכי מהיר'. ומצד שני, אנחנו ישראלים ולא מיצינו פה עדיין".

     

    שנה שעברה, בהופעה בהיכל מנורה, היו הרבה בני ארבע־חמש. זה לא קצת מרחיק מכם קהלים מבוגרים יותר?

     

    "ברגע שהילדים האלה הגיעו להופעה במנורה, אז באופן טבעי חבר'ה בני 30 בלי ילדים לא יבואו להופעה במנורה. אבל החבר'ה בני 30 האלה שמתחתנים, מזמינים אותנו להופיע בחתונה שלהם".

     

    אבל אתה עושה הופעה מושקעת, אחת ההפקות הכי יפות שנראו פה. ובסוף מי שבא זה ילדים.

     

    בן־אל: "אני לא ראיתי כזה הרבה ילדים".

     

    סטטיק: "היו. היו. אבל עזוב את זה. מה רע בילדים? למה מגיע לך מבוגרים? ילדים זה פחות כאילו?"

     

    מגיע לך שהקהל יהיה יותר רחב.

     

    בן־אל: "בסופו של דבר, הפלייליסט מורכב יפה מעומר אדם, מאיתנו, ועוד־ועוד. זאת המציאות. ולכן אני בא ואומר, אנחנו בסוף פגענו לכל הקהלים. ובמופעים האלה במנורה, באופן טבעי באו לשם גם ילדים וגם ההורים שלהם. כולם נהנו מהדבר הזה מאוד, והרבה פעמים היה שם ילד עם זוג הורים, והזוג הורים רקד לא פחות מהילדים. וזה כיף שהדבר הזה פגע גם לילדים בני ארבע וגם לסבתות בנות 80".

     

    אמרת עומר אדם. הפריע לכם שכל הזמן משווים לעומר אדם, שהוא ממלא פארקים? עושה פרסומות?

     

    סטטיק: "קודם כל אני שמח, כי אם אתה בשיח הזה של הטופ, זה מצב מצוין. זה אחד. בי"ת, וזה אני לא מתבייש להגיד, כן? יש פרמטרים ויש פרמטרים. אם אתה תשווה בכל הפרמטרים, השמעות, הופעות סגורות, לא רק במי סוגר יותר הופעות, אז תראה איזון".

     

    בן־אל: "כמות התאריכים שאנחנו מכרנו, וזה שהגענו לזה שההופעות הפתוחות הראשונות שלנו יהיו בהיכל מנורה וכמות הכרטיסים שמכרנו, לא היה לזה אח ורע. תראה כמה שנים לוקח לאמנים אחרים, לא משנה מי, להגיע להופעה במנורה".

     

    בואו נדבר רגע על אייל גולן. מה קרה שם באולפן?

     

    סטטיק: "לא היה קליק. כזה פשוט. אנחנו לא הבנו אותו, הוא לא הבין אותנו".

     

    אנחנו או אתה?

     

    סטטיק: "אני והוא".

     

    הוא יצא ברושם שאתה מתנשא עליו.

     

    סטטיק: "איך אני יכול להתנשא על מישהו שעשה את מה שאייל גולן עשה? שאלה כזאת פשוטה, איך אני אתנשא עליו? מה יש לי עליו שאני יכול להסתכל עליו מלמעלה. הוא זמר לאומי".

     

    הצד שלו אומר שבאת ואמרת לו, תזכיר לי, תזכיר לי, אתה זה ששר את 'שישי בצהריים'?

     

    בן־אל: "אז אני אומר לך שסטטיק בור בשירים. הוא לא התכוון ללעוג".

     

    סטטיק: "אני אמרתי לו - ואגב, אני אומר את זה בכל סשן, תשאל גם את עדן, את מי שאתה רוצה, אוקיי? - כל סשן עם כל אמן אני אומר, 'אני בור במוזיקה ישראלית'. אני מכיר הרבה דברים שהרבה אנשים לא מכירים, אבל מה שכולם מכירים אני כמעט לא מכיר. וזה משפט שאמרתי לו. אמרתי לו, 'אם אני שואל אותך משהו על שירים שלך, זה מבורות, אני לא גדלתי על מוזיקה כזאת ואני לא מכיר כלום'. וזה פדיחה שלי כאילו".

     

    היו ניסיונות לעשות סולחה?

     

    "לא".

     

    בן־אל: "אני מדבר איתו ואני לא חושב שיש לו משהו נגדנו".

     

    אז למה הוא יצא מהאולפן?

     

    סטטיק: "הוא לא קם ויצא מהאולפן. לא יצא שום דבר בסשן, ואנחנו עזבנו. הוא זה שנשאר שם. לא בעצבים. פשוט לא הלך כלום ואנחנו הלכנו והוא נשאר".

     

    הצד שלו אומר עוד שאמרת לו, "תקשיב, אנחנו לא בטוחים, אנחנו צריכים להשמיע את הקול שלך לג'ורדי, לראות אם זה מתאים להפקה".

     

    סטטיק: "אוקיי, מי שמאמין למה שאמרת עכשיו הוא... זה לא שפוי".

     

    אגב, מתי בין שניכם עפים ניצוצות? על מה רבים?

     

    "זה לא נכון להגיד ריבים. מה שכן יש זה פריקות לחץ. תאי הלחץ האלה שאנחנו נמצאים בהם מאוד קיצוניים ולפעמים מישהו לא בא לך טוב, סתם כי לא בא לך טוב".

     

    תנו דוגמה.

     

    "ביום נתון אני יכול להתפוצץ על בן־אל שלקח לי קולה זירו. שטויות כאלה".

     

    בן־אל: (נעלב) "אני לא גנבתי לך".

     

    סטטיק: "אתה שתית לי את הזירו! אתה לא זוכר?! בכל מקרה יותר מריבים קורה שבן־אדם נשבר. אתה פשוט סוחב עד שאתה מתפרק. כמו התמוטטות עצבים כזו, מתחיל לבכות ולא יודע למה".

     

    מתי זה קרה לך?

     

    "ב'הכוכב הבא' באה מישהי שאמא שלה נפטרה. זה היה חודש אחרי שדודה שלי נפטרה, ועברתי את זה קשה. אז היא סיפרה על אמא שלה, ואני התפרקתי. הייתי מושבת לאיזה כמעט שעה תוך כדי הצילומים. קמתי והלכתי. לא יכולתי להכיל את זה".

     

    היית רק צריך את הדחיפה.

     

    "ואתה מתפרק. רק בן־אל יכול להוציא אותך מסיטואציה כזאת. להגיד לך, תשמע, אנחנו בצילומים, אתה חייב להתאפס, זה יהיה בסדר".

     

     

    × × ×

     

    לאחרונה פירסם סטטיק - או בשמו מלידה, לירז רוסו (29) - פוסט שמחזק ומעצים ילדים מאומצים, אחרי שפנתה אליו ילדה שסיפרה שהיא סובלת מהתעללות על הרקע הזה. סטטיק, איש שתוהה לגבי בריכת הגנים שלו כבר שנים אבל מסרב לקפוץ ראש פנימה, הבין בדיוק על מה היא מדברת. "אני מניח שאפתח את תיק האימוץ לכשארצה ילדים", הוא אומר היום. "אני לא רוצה שלילד שלי יהיה את הבור הזה שלי היה. לא רוצה".

     

    מה זה הבור הזה?

     

    "אני לא רוצה שישאלו אותו בכיתה ואחרי זה ילך הביתה ויאכל סרטים. היה לי מזל שההורים שלי היו חכמים ועד כיתה ו' הם אמרו לי לא לספר לאף אחד שאני מאומץ, כי הם ידעו שילדים עלולים להיות אכזריים לא בכוונה. ואז בכיתה ו' יצאתי מארון האימוץ, אני קורא לזה, סיפרתי לכל הכיתה, הרציתי בכמה בתי ספר, כי כאילו התלהבו מזה שיש ילד מאומץ שמוכן לדבר על זה. ואז היו התנכלויות ואנשים אמרו לי דברים לא נעימים".

     

    למשל?

     

    "ילד מבחנה, מצאו אותך בפח זבל, אמא שלך בטח מוכרת את גופה למחייתה, יש לך בטח אבא נרקומן. כל הקלאסיקות. ואתה לא יכול לענות. כי כשאין לך את הבסיס לעמוד, אתה אומר, וואלה, יכול להיות, יכול להיות, יכול להיות."

     

    ולא ענית בכיתה לאלה שלעגו?

     

    "עניתי להם עם הידיים. לא הייתי מרביצן, אבל זה כאילו היה סף שבירה, זה נושא קשה מאוד בשבילי. היה. היום אני מאוד גלוי, לא קשה לי לדבר על זה. אבל אז זה היה כאילו עקב אכילס, החולשה. כי גם אין לך מה לענות. אתה מבין? גם המוח לא יעזור לך, כי אתה לא יודע כלום. גם כשהייתי ממש קטן, היו תקופות שהייתי עושה לאמא שלי מבחנים".

     

    מבחני כמה את אוהבת אותי?

     

    "מבחני סתם. הייתי נכנס מתחת לשמיכה, שוכב לאמא שלי על הבטן, אומר לה, 'עכשיו אני רוצה שאת תלדי אותי. אין, אני לא רוצה. עד שאת לא יולדת אותי, אני לא יורד. אני רוצה להיות שלך, אני לא רוצה להיות מאומץ יותר'. כאלה דברים".

     

    זה דבר מדהים להגיד כילד.

     

    "זה מצלק. ואז כשילד לוחץ לך על הנקודה, אז הכל כאילו מציף לך את זה במכה. היום אני אומר איזה כיף לי, שבחרו בי".

     

    הכירו לראשונה כשהיו בני שמונה. סטטיק מציע נישואים לשרית פולק
    הכירו לראשונה כשהיו בני שמונה. סטטיק מציע נישואים לשרית פולק

     

     

    ועכשיו, רגע לפני שאתה מתחתן, אתה פוחד ממה שתמצא בתיק האימוץ?

     

    "יש חששות. אני יודע שאני רוצה ילדים. אבל אני צריך זמן שקט כדי להיות מוכן לזה, כי אתה לא יודע מה יהיה שם. מצד שני, עכשיו עם הגיל מתחיל לבוא הפחד שהם ימותו לי כאילו. ואני אגלה שסתם, אמא נפטרה שנה לפני שפתחתי. האמת שחשבתי לעשות בדיקת דנ"א. חשבתי כאילו, שלב לפני לפתוח את תיק האימוץ, לעשות סתם בדיקת רקע כזה, לראות".

     

    ועשית?

     

    "עוד לא עשיתי, האמת. דיברתי עם בן-אל על זה לא מזמן, אני עשוי לעשות יחסית בקרוב".

     

    לא באה אליך אף פעם מישהי ואמרה, 'אני אמא שלך', 'אני אחותך'?

     

    "היה לי בצבא פעם אחת. התקשרו אליי מארצות־הברית ומישהי אמרה לי שהיא יודעת מי אמא שלי. אני זוכר שאמרתי להורים שלי. הם אמרו לי, 'אל תענה למספר הזה יותר'. ולא עניתי יותר. זה נעלם שם. כאילו, אני לא יודע איפה זה נמצא היום".

     

     

    "באמריקה זה לא אינסטנט כמו פה בישראל". בהופעה בהיכל מנורה
    "באמריקה זה לא אינסטנט כמו פה בישראל". בהופעה בהיכל מנורה

     

    וואו.

     

    "אני אומר שאמא שלי, זה שהיא ישראלית, נגיד, נשמע לי תלוש. שוב, זה רק ניחושים, כן? אבל לי זה נשמע תלוש. כי אני אומר, מה, היא לא מזהה אותי? אני לא דומה למישהו? כולם יודעים שאני מאומץ, כולם יודעים מי אני, כולם יודעים איך אני נראה".

     

    מאיפה אתה חושב שאתה במקור, דרום אמריקה?

     

    "אין לי מושג. אני אגיד לכם את האמת, אמא שלי חושבת שזה משהו אסייתי".

     

    בסוף זה יהיה סינגפור.

     

    "אי־אפשר לדעת. יכול להיות כל דבר. פקינז אולי".

     

     

    × × ×

     

    הוא אולי לא יודע מאיפה הוא בא, אבל סטטיק כבר מתחיל להבין לאן הוא הולך: ממש לאחרונה, החליט להציע נישואים לחברתו בשנה וחצי האחרונות, שרית פולק. "חשבתי להציע נישואים כבר אחרי יום ההולדת שלי בינואר, ידעתי שזה הולך לקרות. אתה מרגיש שאתה לא ילד, שהגיע הזמן", הוא אומר. "תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו גרנדיוזי ולצאת מחוץ לקופסה בהצעת נישואים. פתאום קפץ לי רעיון של 'חטפו אותי והיא צריכה לעשות משימות בדרך'. אז שרית קיבלה סרטון שבו כביכול חוטפים אותי ביום ההולדת שלה, ובכל פעם יש עוד סרטונים לגבי איפה היא צריכה למצוא אותי. היא כמובן לא ידעה שזה קשור להצעת נישואים, זה היה יום ההולדת שלה והתרכזנו בה".

     

    מה קרה אחרי?

     

    "היא הופתעה. לא היה לה מושג. הייתי מאוד אולד סקול עם הדבר הזה. ביקשתי רשות מההורים שלה ואחרי זה מההורים שלי, עוד בשלב התכנונים. ההורים מאוד תמכו. היא הייתה בשוק מכל מה שקרה. הרי חיכו לה מתנות כדי להסיח את דעתה, שתחשוב שזה הקליימקס. גם האורחים לא ידעו שתהיה הצעה ובטח לא חברות שלה. כולם חשבו שהם מגיעים ליום הולדת".

     

    הם הכירו בגיל שמונה, בסצנה קולנועית ממיסת לב: "קטפנו ביחד תותי בר וצנוברים", הוא טיפה מסמיק. "פתאום הצטלבו דרכינו עוד פעם, כמה שנים אחרי. בפוקס".

     

    כבר היית מפורסם. אין איזה חששות בהתחלה, אולי היא רוצה להתקרב בגלל הסיבות הלא־נכונות?

     

    "יש. מי שאומר שלא שקרן, או עיוור, לדעתי. אין מה לעשות, אתה חושב איך אתה מרגיע את הקרובים אליך, שאומרים לך את זה בתחילת הקשר. למזלי, אם יש משהו ששרית יודעת לעשות זה להכיל. וזה גם לא פשוט לה. זה ויתורים מהצד שלה, ויתורים מהצד שלי. היא לא בחרה בפרסום, פתאום אתה יוצא איתה, מצלמים. היא לא אוהבת את זה בכלל, ויותר מזה אני יכול להגיד שגם זכיתי במישהי שלא רעבה לזה מאוד. כי לפעמים נפתח הרעב. פתאום רואים איזשהו כוח שיכול לקרות".

     

    לעומת?

     

    "בלי לעומת. אני לא אמרתי לעומת מישהו. אבל יש אנשים שזה פותח להם את התיאבון לזה, כי הם רואים את הפוטנציאל. יש לה את העסק הזה שלה, הקונדיטוריה, אתה לא רואה אותי דוחף את זה, אתה לא רואה אותה מנסה. וזה נותן לי, בתור הבן זוג הכן־מפורסם, בוא נקרא לזה, המון ביטחון".

     

    בן־אל: "אני רוצה גם בחורה כזאת".

     

    סטטיק: "אתה תמצא".

     

    בן־אל: "יש לך מישהי להכיר לי כמוה?"

     

    בן־אל, בחורות מתחילות אתך? חזרת לסצנה?

     

    "לא. לא כל כך מעניין אותי. אין לי זמן. יש לי ידידות וכאלה אבל אני מתעסק בקריירה שלי, זה לא מעניין אותי, לא סקס ולא מעניין אותי קשר, לא מעניין אותי זוגיות, לא מעניין אותי".

     

    וזהו? זאת המסקנה מהשנה האחרונה?

     

    "אני חושב שהתבגרתי מאוד בשנתיים האחרונות. מאוד. לא יודע אם זה בגלל הילד".

     

    אבל מה אתה מבין בעצם שאתה לא רוצה יותר?

     

    "מערכת זוגית".

     

    בחיים? זהו?

     

    "אני לא אהיה אבא שלי. אני לא אתחתן עוד פעם ואביא עוד ילד ועוד ילד. זה לא יקרה".

     

    מה, אם עכשיו סטטיק רואה מישהי ואומר לך, יש לי מישהי להציע לך, ואתה מתאהב. לא תהיה בזוגיות איתה?

     

    סטטיק: "חבר'ה, הלב יותר חזק מהשכל. ואם הוא יתאהב, הוא יתאהב. גם אם בהיגיון שלו הוא אומר לא. וזה בסדר גמור שהוא אומר לא. זה הראש מדבר וזה בסדר. אבל בסופו של יום, כשבן־אדם מתאהב, אין לוגיקה, אין מוח, וההיסטוריה הוכיחה את זה יותר מפעם אחת".

     

    בן־אל: "לא מאמין בזוגיות. מאמין בחברות".

     

    אבל לפני אורטל האמנת בזוגיות.

     

    "גם לא האמנתי בזוגיות".

     

    אבל נכנסת לזוגיות.

     

    סטטיק: "זה הלב. עוד פעם, זה הלב, אחי".

     

    בן־אל: "לא־לא. ניסיתי".

     

    וזה שאורטל אמרה שאולי תחזרו, שיש סיכוי לקאמבק?

     

    "תשאלו את אלוהים".

     

    רציני?

     

    "מאיפה אני יודע מה יקרה".

     

    כרגע אמרת, לא רוצה זוגיות, לא רוצה חברה.

     

    "לא, אני אגיד לך משהו. אם אני אביא עוד ילד ותהיה לי אפשרות - לא עכשיו - זה רק מאורטל. או מאם פונדקאית. אבל מערכת יחסים וכאלה זה לא יקרה. לא תמצאו כאן אף אחת".

     

    מה זאת אומרת? לא תחיה כאן אישה? בבית הזה?

     

    "לא".

     

    וואו. אוקיי.

     

    "אבל אני מדבר רק על הדירה הזאת, כן? לא מתחייב על דירות אחרות".

     

    razs@yedioth.co.il

     

     

    gabibarhaim79@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 03.06.19 , 22:46