הנשיא תמיד קרא לה "אמא'לה", והיא קראה לו "דובון"

נחמה ריבלין, הגברת הראשונה של ישראל, הייתה אישה יוצאת דופן, כזו שכולם אוהבים. נטולת גינוני כבוד, בורחת מתקשורת.

את קורות החיים שלה כתבה בעצמה במסמך שאותו היו מעבירים לנשות מנהיגים לפני פגישות. "נולדתי בשנת 1945 במושב חרות בשרון, החלק הפורה של ארץ ישראל", כתבה על עצמה נחמה.

לפני מספר שנים, בחג השבועות, כתבה נחמה בעמוד הפייסבוק של נשיא המדינה והעלתה זיכרונות מהחגיגות במושב. "עוד כשהייתי ילדה קטנה היה לי טנא עשוי מרשת לולים ובתוכו היו פירות וירקות העונה. ריח העגבנייה שרק החלה עונתה, זכור לי עד היום וכמוהו ריח המלפפון והשזיפים הקטנים שנקטפו מעץ בחצר. לנצח אתגעגע לטנא ששרט את רגליי ללא רחם. בחג במושב החילוני, הקימו טקס אמנותי לציון החג. את מופעי המוזיקה והמחול הפיקו גבי ורותי קדמון, זוג מקסים שגרו בהדסים והיו מגיעים למושב. הטקס הזה היה כל כך משמעותי וחשוב בעיניי והגעתי אליו כל שנה עם משפחתי", כתבה נחמה.

אתמול, עם היוודע פטירתה, רות קדמון נמלאה צער גדול. "את נחמה אני זוכרת כילדה שלא פיספסה אף חגיגת ביכורים במושב. אמנם היא לא הייתה מתנדבת לעלות לבמה אבל היא הייתה צופה מושבעת של החגיגות האלה שהייתה מחכה להן כל שנה", נזכרת קדמון. "לפני שלוש שנים, נפגשנו בתיאטרון ירושלים, אחרי הרבה שנים. היא מיד זיהתה אותי, וזה כל כך ריגש אותי. נפגשנו באותו ערב במופע מחול, היא כבר הייתה חולה והגיעה עם מיכל החמצן, אבל גם עם החיוך המיוחד שלה שמשדר תמיד 'הכל בסדר', אין מה לדאוג לי".

נחמה ריבלין בת החמש עם אמה דרורה

הוריה של נחמה עלו מאוקראינה והיו ממקימי החלוץ של המושב. בספטמבר 2016, בעת ביקורו הממלכתי בקייב בירת אוקראינה, הקריא הנשיא ריבלין מעל בימת הפרלמנט של אוקראינה, ה"ראדה", את שמות בני משפחתה של אישתו שנספו בשואה.

צילום: גבריאל בהרליה

הנשיא ריבלין, שנאומו היה שיאו של יום דיונים מיוחד לציון 75 שנה לטבח בבאבי יאר, הזכיר את אמה של נחמה, קיילה מינץ שנולדה בעיירה בילוזִירקה שבאוקראינה ובשנת 1925 עלתה לארץ והפכה לחקלאית. "קיילה, דרורה, השאירה באוקראינה את כל משפחתה, אחיותיה, אחיה ואביה. החיים בארץ ישראל היו קשים, ודרורה חשבה לתומה שבני משפחתה מפונקים, ולא יצליחו לעמוד במעמסה. זו הסיבה שלא טרחה לשכנע אותם לעלות ארצה", סיפר הנשיא מעל בימת הפרלמנט האוקראיני. "לאחר פתיחת מבצע ברברוסה על ידי הכוחות הגרמניים, נכבשה בילוזִירקה בידי הנאצים. כבר בשבוע הראשון לכיבוש, נרצחו בפומבי מספר נערות יהודיות מהעיירה. באמצע אוגוסט 1942 הובלו יהודי העיירה, יחד עם יתר יהודי גטו לאניביצי, לבורות ירי בדרך המובילה אל לקְרֶמְיָינָץ, ושם נרצחו. ברשותכם אזכיר את שמות דודיה ודודותיה של אשתי וילדיהם: דודתה צילה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודתה מניה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודהּ דב מינץ, אשתו וילדיהם. דודהּ דניאל מינץ, אשתו וילדיהם. בעיירה מרינה גורקה, כיום בבלרוס, נרצחו דודיה של אשתי, אחיו של אביה מנחם שולמן, יעקב, משה, שמואל וישראל שולמן".

נחמה התרגשה מאוד מהמעמד ושגריר ישראל באוקראינה, אלי בילוצרקובסקי, הגיש לה כוס מים. "לשמוע את שמה של אמא היה עבורי רגע קשה, הדמעות חנקו את גרוני", סיפרה אז, רגע לאחר הנאום. "לאחר כמה דקות חזרתי לעצמי והקשבתי לנאום בגאווה. אני, נחמה, בתה של דרורה מינץ, רעיית נשיא מדינת ישראל, נמצאת על אדמת אוקראינה ורואה ברגע הזה ניצחון".

"לא נישאתי לנשיא"

נחמה ריבלין למדה מגן הילדים ועד סיום בית הספר העממי בשרון. את לימודי התיכון בבית הספר האזורי עמק חפר רופין סיימה בהצלחה. בשל בעיות רפואיות לא גויסה לצה"ל, ובשנת 1964 החלה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא למדה ביולוגיה וסיימה עם תואר ראשון בבוטניקה וזאולוגיה, וגם עם תעודת הוראה במדעי הטבע. בשנת 1967 התחילה לעבוד באוניברסיטה העברית בירושלים במחקר במחלקה לזואולוגיה. אחר כך עברה לעבוד במחלקה לאקולוגיה ובמחלקה לגנטיקה.

"אחת מהמעבדות שניהלה במשך מספר שנים הייתה המעבדה שלי", מספר פרופסור עודד ליבנה. "נחמה הייתה עובדת מסורה ביותר שניהלה ועזרה בהקמה של המעבדה שלי. היא למעשה קיבלה אותי ואירגנה את התשתית לעבודתי העתידית במכון. היא קיבלה אותי למעבדה יחד עם סטפן, הכלב שלה, שהיה חלק בלתי נפרד מהווייתה ובשנים האלה גם של המעבדה. נחמה הייתה אדם נפלא, כפי שכולם כבר יודעים".

בשנת 1970, הכירה את רובי ריבלין במסיבה בבצלאל. רובי, גרוש טרי פלוס ילד, התחיל איתה. האהבה ניצתה מהר וכעבור שנה השניים התחתנו והמשיכו להתגורר בירושלים. נולדו להם שלושה ילדים: ריבי (רבקה), ענת ורן. לשניים תשעה נכדים, שניים מהם מנישואיו הראשונים של ריבלין. הנשיא קרא לה "אמא'לה", ואילו נחמה כינתה אותו "דובון".

על מנת להיות יותר עם ילדיה והמשפחה, עברה לעבוד בחצי משרה. תוך כדי העבודה, למדה תולדות האומנות והתמחתה באמנות מודרנית, קלאסית ועתיקה.

בטקס של עמותת "כנפיים של קרמבו" לילדים עם צרכים מיוחדים

נחמה הקפידה להתרחק מעין התקשורת והציבור מאז בחירתו של רובי ריבלין לכנסת ה־12 בשנת 1988. היא לא הייתה מעורבת באופן משמעותי בחיים הפוליטיים של בעלה, נמנעה מלהשמיע עמדות בנוגע לתפקידיו בטרם נבחר לנשיא ולמעשה לא נחשפה לציבור עד למרוץ לנשיאות.

בשיאו של הקמפיין, פירסמה נחמה פוסט בעמוד הפייסבוק של ריבלין, בו כתבה: "רובי אהובי ורעי, לא נישאתי לנשיא, ולכן יקרה מה שיקרה, בשבילי תמשיך להיות רע ואהוב", והקדישה לו את שירו של אברהם סוצקובר, "על הנצחי". 

הפוסט הפך לוויראלי ביותר ביחס לאותם ימים, ויש האומרים שהשפיע על כמה מחברי הכנסת, שהתרגשו ממילותיה של רעיית המועמד עד כדי כך שהפכו את הצבעתם ובחרו בריבלין לנשיא.

בשנת 2007 פרשה ריבלין לגמלאות ואז גם התגלתה מחלתה. נחמה אובחנה כחולה בפיברוזיס ריאתי, מחלה קשה המצלקת את הריאות ומוציאה חלקים מהן מכלל פעולה. "מאז אני מתמודדת עם חיי לצד בעלי עם התקדמותו בפוליטיקה של מדינת ישראל ומשתדלת לעשות הכל כפי יכולתי", סיפרה. "אני משתדלת גם לטפל בנכדיי, ליהנות איתם מתרבות ומאווירה משפחתית. כשמצב בריאותי היה טוב יותר התנדבתי במשמר האזרחי, שהוא מאוד חשוב ועוזר לספק תחושת ביטחון לתושבי שכונות ירושלים", סיפרה. עם השנים מחלת הריאות הכרונית של נחמה החמירה והיא נעזרה במכשיר חמצן.

בשחרור הנשרים "נחמה" ו"רובי" בחי בר

בתור הגברת הראשונה, ריבלין התמקדה בקידום אמנות, ילדים עם צרכים מיוחדים, זכויות נשים ושמירה על כדור הארץ. את עבודתה עשתה תמיד בצניעות. במארס 2016 אירחה בבית הנשיא 16 נשים שהותקפו מינית והסכימו לחשוף את סיפורן בפומבי. בדצמבר 2019 הצטרפה לנשים שקיימו משמרת מחאה מול בית הנשיא, במחאה על האלימות הגוברת נגד נשים. נחמה ועובדות בית הנשיא הצטלמו עם הכיתוב "מצב חירום" על כפות ידיהן. ריבלין גם פגשה את ראשות ארגוני הנשים על רקע העלייה במקרה האלימות והתקיפות המיניות נגד נשים.

הגברות הראשונות, יד ביד

בשקט מוחלט, כמעט ללא חשיפה תקשורתית, ריבלין גם ניהלה פרויקט לשיקום נשים אסירות בכלא נוה תרצה. האירוע היחיד שהוזכר בתקשורת היה ביקור שף ארמון האליזה, שהגיע לכלא לבשל לנשים ולילדיהם. התברר שנחמה היא אורחת כבוד בכלא וביקרה בו כבר שלוש פעמים, כדי לצפות בהצגות שיצרו האסירות.

באירוע שנערך לרגל יום האישה סיפרה נחמה ריבלין: "בכל שנה מחדש אני שואלת את עצמי למה בעצם צריך עדיין את יום האישה? ודאי כשאני מביטה סביבי ואני רואה כל כך הרבה נשים: חזקות, עוצמתיות, מרשימות. לצד חגיגת ההישגים והמורכבויות, אסור לנו לשכוח את הנשים שעדיין חיות תחת דיכוי אמיתי ממשי. על כולנו לקדם אותן, לעודד אותן, לחבק אותן ולאפשר להן להשמיע קול ולצעוד קדימה. להרגיש שהן יכולות. אתן, כולכן, מעוררות השראה".

עם דונלד ומלניה טראמפ: בביקור הממלכתי של נשיא ארה"ב בישראל

במסגרת פעילות הסברתית לעידוד שמירה על הטבע, הקימה ריבלין גינה קהילתית בגינה של משכן הנשיא. "ילדים מהשכונות ברחבי הארץ יכולים לזרוע ולשתול צמחים, תבלינים ופרחים", הסבירה. ריבלין גם יזמה את פרויקט הצופיות בבית הנשיא, בו מילאה את העציצים והאדניות במשכן במבחנות עם מי סוכר כדי למשוך את ציפורי השיר לסעוד את ליבן ולמלא את האזור בשיר. "זה רגע קטן של אושר לראות את הקטנטנות האלה באות לשתות מהצוף המלאכותי", סיפרה בסרטון שהעלתה לפייסבוק על מנת לעודד אנשים נוספים לספק תחנות האכלה לציפורים הקטנות. "אני אוהבת להראות לנכדים ולנכדות את הצבעים המשתנים בין זכרים לנקבות. וחדה להם חידה — מדוע הזכרים צבעוניים יותר? כדאי לכם גם לנסות להאכיל צופיות. מנקבים חור קטן במכסה של מבחנה מפלסטיק, מחברים אליה חוט ברזל ויוצרים בסופו וו שייתלה על הענף. מרתיחים מים וממיסים בהם סוכר, שיהיו מתוקים כמו צוף". סרטון ההסבר זכה לעשרות אלפי צפיות ולמאות שיתופים.

על פעילותה למען ילדים עם צרכים מיוחדים, העידה ריבלין: "יש לי הזדמנות להקשיב להם ולהראות להם את תמיכתי, כל פעם מחדש אני מתפעלת על הדרך שבה הם מתמודדים ומתגברים עם האתגרים העומדים בפניהם".

האישיות של נחמה ריבלין כבשה רבים, ולא רק בארץ. בביקורו הממלכתי של רובי ריבלין בספרד התקשורת הספרדית דיווחה על הכימיה בין נחמה ריבלין לבין מלכת ספרד, לטיסיה. המלכה התפעלה מאשת הנשיא הישראלי, שממשיכה לתפקד עם בלון חמצן. השתיים צעדו יד ביד והמלכה לטיסיה תמכה בנחמה, שקצב הליכתה הואט בעקבות המחלה.

ביקור מתוקשר עוד יותר חשף ביתר שאת את קסמה של נחמה, שהאירה את האנושיות בכל אדם — ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ורעייתו, מלניה. בימים בהם התקשורת העולמית דיווחה על סירוביה של הגברת הראשונה של אמריקה להחזיק בידו של בעלה, התבלטו תמונותיהן של נחמה ומלניה, צועדות יד ביד בפגישה בין שני הנשיאים ורעיותיהם. בשיערה האפור האלגנטי, בשמלה של "משכית", המותג הישראלי הוותיק והשורשי ביותר, ידה האחת אוחזת במחולל החמצן והשנייה בידה של רעיית נשיא ארצות־הברית — כבשה ריבלין לבבות מסביב לעולם. ריבלין העניקה לטראמפ מתנה עבור בנה, בארון: ספרו של דויד גרוסמן "חיבוק" בעותקים בעברית, ערבית ואנגלית. "זכיתי להכיר את הגברת הראשונה מלניה, אישה מקסימה מבפנים ומבחוץ, רגישה ומיוחדת", כתבה אז ריבלין על אחת הנשים המושמצות בפוליטיקה העולמית.

נחמה ריבלין בצעירותה במושב חרות

ויתרה על הגינונים

לאחר בחירתו של בעלה לנשיאות, רצתה נחמה להישאר בביתם בירושלים, אך הדבר לא התאפשר והיא עברה איתו למעון הרשמי. ריבלין סיפרה שקשה לה להתרגל למעמדה החדש, היא סלדה מהכינוי "הגברת הראשונה", ומגינוני הטקס. היא הצהירה שלא ישנו אותה, ואכן המעבר למשכן וגינוני הטקס לא הפריעו לה להמשיך ללכת לקניות בשוק בימי שישי, או לפקוד לבד את התיאטרון והמוזיאונים. כל ירושלמי שוחר תרבות פגש בנחמה בסינמטק או באחד המוזיאונים, כשהיא מלווה במחולל החמצן הנייד שלה, שכבר הפך לסמלה המסחרי.

בדצמבר 2017 היא תרמה את קולה לדיבוב דמותה של גרטרוד בגרסה העברית של סרט הילדים "פדינגטון 2". "מחשבות על ספרי ילדים שאהבתי ממלאות אותי בשמחה ואת דב פדינגטון, שכתב מייקל בונד, אהבתי במיוחד", כתבה אז נחמה, שנהגה להעלות מדי פעם פוסטים שעוסקים באמנות ומעודדים אנשים לצרוך תרבות. "דרך הרפתקאותיו של פדינגטון בבית משפחת בראון למדנו על עזרה לאחר, וההכלה של הקושי שלו. אותו יצור נעזב שניצל אבל צריך ללמוד לחיות במקום שאליו נאסף. זה ספר שמקרב אותנו אל הזר והשונה, אל המהגר התמים, זה שמבטו חושף את כל מה שלנו הוא מובן מאליו, או בלתי ניתן לשינוי למרות שדווקא כדאי לשנותו. וכמה פעמים אנחנו חולפים על פני חיה או ציפור פצועה ומפנים מבט, רק שלא נצטרך לקחת על עצמנו את עול הטיפול בה".

נחמה, חובבת שירה מושבעת, ייסדה פרס חדש למשוררים ע"ש ד"ר גרדנר סימון, שמטרתו לעודד משוררים ומשוררות ליצור ולטפח שירה עברית איכותית. לרגל שנת ה־70 לחגיגות המדינה קיבל המשורר עמיחי חסון פרס בגובה 70 אלף שקלים, והמשוררים ריטה קוגן ואלי אליהו קיבלו גם הם ציונים לשבח ופרס בגובה עשרת אלפים שקלים כל אחד.

עם הדב פדינגטון: נחמה דיבבה את אחת הדמויות בסרט

נחמה גם המשיכה לבשל למרות שבבית הנשיא יש מבשלת. בעבר העלתה לחשבון הפייסבוק של בעלה מתכון משפחתי להכנת מצה־ברייט לפסח. בחגים נהגה לאפות עוגות ולשלוח את רובי לחלק אותן לשוטרי מג"ב בירושלים.

ב־10 במארס 2019 עברה נחמה ריבלין השתלת ריאה בבית החולים בילינסון. את הריאה קיבלה בתרומה ממשפחתו של יאיר יחזקאל חלבלי ז"ל, צעיר בן 19 שטבע באילת ומשפחתו החליטה לתרום את איבריו להצלת חיים. תשעה ימים לאחר מכן עברה הליך כירורגי נוסף כדי לתמוך בהשתלה.

רובי לא מש ממיטתה ועוזריו של הנשיא עזרו בתורנות 24 שעות ביממה לצידה של נחמה. הם היו לצידה גם בהליך השיקום הקשה שעברה. נחמה סבלה מכאבים עזים והתקשתה להאמין שתוכל לנשום בלי מחולל החמצן. באחד המקרים האחים "עבדו עליה" ונתנו לה אשלייה שהיא מחוברת לחמצן ובמשך כמה שעות נשמה בכוחות עצמה. כשסיפרו לה שלא היתה מחוברת, היא לא האמינה. אבל הליך השיקום היה קשה מאוד וכואב.

ביום שלישי ה־2 באפריל חלה החמרה במצבה של ריבלין עקב קוצר נשימה חריף על רקע לבבי. הוא הורדמה והונשמה. הנשיא, שקיבל את הבשורה במהלך ביקור ממלכתי בקנדה, היה נסער והחליט לקצר את הביקור כדי לחזור לארץ ולהיות לצידה. "מה הייתי עושה בלעדיה", אמר הנשיא ריבלין לאחר חזרתו לארץ. אתמול, ערב יום הולדתה ה־74, נפטרה. יהי זיכרה ברוך.•

ם פליפה ולטיסיה, מלך ומלכת ספרד