חוק המזומן כבר משפיע: זינוק בעסקאות באשראי

המלחמה בהון השחור בישראל צוברת תאוצה: לפני חמישה חודשים נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן במטרה להילחם בהעלמות המס, ואינדיקציות ראשונות מעידות שהשפעתו כבר מורגשת.

|

לפי החוק, ניתן לשלם לעסק במזומן סכום של עד 11 אלף שקל בלבד, ובעסקאות בין אנשים פרטיים סכום של עד 50 אלף שקל במזומן. בכל עסקה שמעל סכומים אלה ניתן לשלם רק עד 10% במזומן.

לפי הערכות בענף כרטיסי האשראי, כמות העסקאות הגדולות (מעל 10.5 אלף שקל) עלתה בחמשת החודשים הראשונים של 2019 ב־12% לעומת התקופה המקבילה ב־2018, כך שלפי הערכות היקף העסקאות הללו השנה יחצה את רף ה־30 מיליארד שקל. המשמעות היא מעבר של ביצוע עסקאות גדולות ממזומן לאשראי, אמצעי תשלום בו העסקה מתועדת כדין ומשולם בגינה מס.

רשות המסים פירסמה אתמול הודעה שסקרה את ממצאי האכיפה של החוק עד כה, וכותרתה: "הציבור הפנים את הוראות החוק". הרשות חשפה כי מתחילת השנה ערכה 4,300 ביקורות שעסקו בעמידה בחוק, ומתוכן רק ב־123 נמצאו הפרות של הוראות השימוש במזומן, כלומר בפחות מ־3% מהמקרים. שימוש במזומן בהיקף הגבוה מהתקרה שנקבעה בחוק גורר קנס של 15%־30% מגובה הסכום ששולם במזומן.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים | צילום: דנה קופל

קנסות מאוקטובר

אגב, העבירה החמורה יותר היא ניסיון לעקוף את המגבלה, למשל באמצעות חלוקה פיקטיבית של העסקה למספר עסקאות. הענישה בגין עבירות שכאלה עלולה להגיע אף למאסר. הרשות עדיין לא חילקה קנסות והסתפקה בהתראות, שכן לפי החוק קנסות יחולקו החל מאוקטובר. אמנם ברשות המסים אופטימיים במה שקשור ליישום החוק, אולם השאלה המעניינת היא האם הוא אכן מביא לצמצום ההון השחור, וכתוצאה מכך לשיפור בגביית המסים. לכך אין עדיין תשובה ברורה. ברשות המסים אומרים כי עוד מוקדם להעריך את השפעת החוק על גביית המסים. כמו כן, כדי שהחוק יהיה אפקטיבי, הוא צריך להיות מלווה באכיפה. עד כה רשות המסים ממקדת את האכיפה בעסקאות מול בתי עסק, שם יש לה מנגנונים מסודרים יותר של ביקורת. אכיפת עסקאות בין אנשים פרטיים מורכבת יותר.

|

גורמים משפטיים מציינים כי עצם חקיקת החוק מרתיעה את הציבור, כמו גם נוסח החוק שקובע כי גם משלם המזומן וגם מקבל המזומן נחשבים למפירי החוק וצפויים להיענש.

ברשות מתכוונים לעסוק באכיפת החוק גם בקרב אנשים פרטיים, ולפעול לאיתור עסקאות כאלה באמצעות הרשת ובאמצעים מודיעיניים אחרים. אלא שנראה שחלק אפקטיבי ביישום ובאכיפת החוק ייכנס לתוקפו בתחילת יולי, ועליו יהיו אחראים הבנקים.

החוק לצמצום השימוש במזומן מתייחס גם לשימוש בצ'קים. המגבלות על צ'קים כבר נכנסו לתוקף בתחילת השנה, אך האכיפה בפועל תחל בתחילת החודש הבא, ואז הבנקים לא יוכלו לכבד צ'קים שאינם עומדים במגבלות החוק, דבר שעלול לגרום הפסדים ועוגמת נפש אצל מקבלי הצ'ק. בין היתר יוטלו מגבלות חריפות על מתן צ'ק פתוח: בעל עסק לא יוכל להפקיד צ'ק פתוח, ובין אנשים פרטיים ניתן יהיה להעביר צ'ק פתוח בסכום של עד 5,000 שקל בלבד.

|

כן יוטלו מגבלות בכל הקשור להסבת הצ'ק, כדי למנוע מצב בו צ'קים מתגלגלים שוב ושוב בשוק, והופכים כלי להלבנת הון והעלמת מס. מחודש יולי ניתן יהיה להסב צ'ק רק אם בגבו נכתבים הפרטים של מי שמסב את הצ'ק ומי שמקבל אותו (שם ותעודת זהות). בצ'קים בסכום של מעל 10,000 שקל ניתן יהיה לבצע הסבה של הצ'ק פעם אחת בלבד, ולאחר מכן יש להפקידו בידי גוף פיננסי מפוקח (בנק או נותן אשראי אחר בעל רישיון), שיוכל להסב אותו פעם אחת נוספת בלבד. צ'קים שלא עומדים במגבלות הללו לא יכובדו ע"י הבנק.

איך להציל את הכסף

אם היום יש בידי הלקוח צ'ק שאינו עומד במגבלות החוק, ניתן עדיין למנוע את אובדן הכסף ולהפקיד את הצ'ק למשמרת בבנק. כל עוד הצ'ק הופקד לפני סוף יוני, הוא יכובד. כדי לעודד הפקדות שכאלה הפחית בנק ישראל את עמלת הפקדת צ'ק למשמרת מכ־15 שקל לכ־2 שקלים בלבד – הפחתה שתהיה בתוקף עד סוף החודש.

החשש הוא שכניסת יישום החוק לתוקף תגרום לאי־נעימויות בקרב מי שיפקידו צ'קים שלא עומדים במגבלת החוק, ושלא יכובדו.

לכן, בבנק ישראל צפויים לצאת בקרוב בקמפיין בתקשורת להגברת המודעות. בנוסף, הם מקיימים סדרה של פגישות עם יועצי מס, רואי חשבון וכדומה, בתקווה שיטמיעו את השינוי בקרב לקוחותיהם.