ביום חמישי שעבר, כששחקני נבחרת ישראל טסו למחנה האימונים בגרמניה, לקראת המשחק שייערך הלילה (שישי) מול לטביה, הכוכב הגדול ביותר של הנבחרת, מואנס דאבור, נסע עם משפחתו ליעד שונה לגמרי: תפילת יום שישי האחרון של צום הרמדאן במסגד אל־אקצה. "זו הייתה חוויה עוצמתית," סיפר דאבור ל־70 אלף עוקביו באינסטגרם, כשהכיפה המוזהבת מאחוריו, "עשינו חגיגה גדולה. התפללנו יחד וחזרנו לנצרת בשלוש לפנות בוקר".
אין ספק שהמאמן הלאומי, אנדי הרצוג, היה מעדיף לראות את דאבור בטיסה לצידו לקראת המשחק בלטביה – במסגרת מוקדמות היורו – שאחריו צפוי משחק נוסף בפולין. אבל אחרי סערה ציבורית וניסיונות כנים מצידו של דאבור לשנות את מועד חתונתו עם ארוסתו פאתן, הוא נשאר בארץ. וכך – כששחקני הנבחרת יעלו הלילה (שישי) למשחק מול לטביה באצטדיון דאוגאבה שבריגה, אירועי החתונה של דאבור יתחילו כשמאות יגיעו לביתו בשכונת ביר אל־אמיר בנצרת. דאבור כבר הציב דרישה למקם מסך ענק בחצר הבית כדי שיוכל לראות את חבריו משחקים. "המשפחה והחברים יודעים שאני חייב לראות את המשחק", הסביר.
כמה קשה יהיה לך לראות את החברים שלך מרחוק?
"קשה מאוד. הרי אפילו כשאני יושב על הספסל לצד המגרש, קשה לי לראות את החברים משחקים בלעדיי. אז תאר לך שהפעם אשב בבית. הנסיבות משמחות ואני מאוד מקווה שאשמח במהלך המשחק, שלא יהיה רגע שאגיד, 'וואלה, למה אני לא שם?' רק שהתוצאה תהיה טובה".
מה תהיה התוצאה להערכתך?
"כמו שהישגנו ארבע נקודות בבית, אפשר לעשות את זה גם בחוץ, מול לטביה ופולין".
גם בלעדיך?
"גם איתי זה היה קשה. לטביה לא תהיה קלה. ופולין, כולם יודעים מי זו. צריכים לשים אותי בצד כרגע ולסמוך על מי שנמצא. יש מספיק שחקנים איכותיים שיידעו לעשות את ההבדל. אני מחזיק לנבחרת אצבעות. הלוואי שתהיה לי שמחה כפולה: גם ניצחון וגם החתונה".
דאבור, שחש שנעשה לו עוול כשקיבל ביקורת חריפה על כך שלא דחה את חתונתו כדי להשתתף במשחקי הנבחרת הגורליים – הסתפק עד עתה בהעלאת פוסט הבהרה ברשתות החברתיות. הוא התלבט רבות אם לדבר על מה שעבר עליו מאז שבהתאחדות לכדורגל הבינו שהכוכב הגדול ביותר שלהם לא יעמוד לרשותם בשל חתונתו. עכשיו הוא פותח את הלב.
טיסות ולחץ
שיאו של הסיפור קרה לפני שבועיים – אז טס המנהל המקצועי של הנבחרת, וילי רוטנשטיינר, לאוסטריה כדי לנסות לשכנע את דאבור, המשחק בזלצבורג כבר שלוש שנים, שישחק לפחות במשחק מול לטביה ויחמיץ רק את המשחק עם פולין. לדאבור הוצעו בין השאר גם טיסות שינחיתו אותו מיד אחרי המשחק בארץ ולקראת הטקס. היו אפילו מקורבים של דאבור שהציעו לשלם לזוגות אחרים כדי שיזיזו את תאריכי החתונה שלהם, כך שיתאפשר לו לדחות את חתונתו. דאבור העיד על עצמו שהיה נתון ללחץ כבד. אבל אחרי כמה ימים של ניסיונות, הצהיר שאין לו ברירה – והוא נשאר בארץ, לחתונה.
"החתונה נקבעה לפני יותר משנה, עוד לפני שהיו תאריכים של משחקי נבחרת", הוא מספר. "חשבנו, ארוסתי פאתן ואני, שהפגרה תהיה המועד הטוב ביותר להתחתן. אני מסיים את העונה שלי, והיא את השנה החמישית שלה בלימודי רפואה. עשיתי הכל. דיברנו אפילו על דחיית תאריך החתונה. אבל זה היה מורכב מדי וכל הניסיונות כשלו".
בהתאחדות לכדורגל, כאמור, נשמעה ביקורת על דאבור – גם בשל העובדה שהוא לא עידכן את ראשי הנבחרת מבעוד מועד. כך יצא שרק שבועיים לפני מחנה האימונים הם הבינו שהכוכב הגדול שלהם לא יהיה איתם.
דאבור, הם צודקים?
"תאמין לי שאם אנשים היו יודעים מה עשיתי כדי להיות בנבחרת, הם לא היו מתעסקים כלל בשאלה אם הודעתי לפני או אחרי. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל אני מתחייב שעשיתי הכל כדי שלא נגיע למצב הזה. תמיד הרגשתי מחויב לנבחרת. ואם יש כאלה שמנסים עכשיו לצייר תמונה אחרת, הם עושים לי עוול".
למה אתה מתכוון?
"החלום שלי כילד היה לשחק בנבחרת ישראל. לכן בכל זימון תמיד הייתי מחויב. גם כשלא ספרו אותי בנבחרת, ואתה יודע למה אני מתכוון, הייתי הראשון להגיע. האהבה שלי זה כדורגל, והכי כיף לי לשחק במדי הנבחרת. כל מי שמסביבי יודע בדיוק מהי הנבחרת בשבילי. אבל אלה החיים. יש פה גם את ארוסתי והמשפחה שלה. היא עוברת לגור איתי בספרד, באמצע לימודי הרפואה שלה בהונגריה. אז מה אני יכול להגיד לה?"
הזכרת את התקופה הארוכה שבה הרגשת שאתה לא זוכה להערכה מספקת בנבחרת – גם בימים שבהם כיכבת באירופה. יכול להיות שזה גרם לכך שתחושת המחויבות שלך נפגעה?
"ממש לא. איך אני יכול לעשות את זה לאנשים שהאמינו בי ונתנו לי את כל הביטחון שבעולם, כמו אנדי הרצוג ווילי רוטנשטיינר, השחקנים והצוות? היום בכל התקפה של הנבחרת אני נוגע בכדור. זה מראה את המעמד והאמון שנותנים בי. זה הדבר הכי כיפי לשחקן, לקבל תחושה כזו במגרש. בסיטואציות כאלה אני תמיד מחזיר הרבה יותר, בדיוק כמו שקרה לי בגרסהופרס ואחר כך בזלצבורג".
אתה חושב שקיבלת יחס שונה משום שאתה ערבי?
"לא חושב לרגע שיש פה עניין של מגזרים. יש עכשיו פריחה גדולה של שחקנים ערבים בנבחרת. חמישה או שישה בהרכב בכל משחק. בוא לא ננסה לערב פוליטיקה בכל דבר".
איך הרגשת כשהמנהל המקצועי של הנבחרת, וילי רוטנשטיינר, הגיע לווינה במיוחד כדי לשכנע אותך?
"אין לי ספק שכולם מעריכים אותי, במיוחד וילי ואנדי הרצוג שרוצים שאהיה שם. קיבלתי טלפונים גם מיו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ, וזה היה כבוד גדול מבחינתי שהוא התקשר אליי. זה רק מוסיף לי עוד יותר מחויבות ואחריות. אבל אמרתי להם שפשוט לא הצלחתי לשנות. דיברתי גם עם המאמן הרצוג. אני מעריך אותו כאדם וכאיש מקצוע. כולם יודעים מה הוא עושה בשבילי. הסברתי לו הכל".
כשההתאחדות הוציאה הודעה רשמית שבה נאמר: "לא נעבור לסדר היום", איך הרגשת?
"לא טוב. אבל בסופו של דבר זו החלטה שלהם. הצגתי להם את כל המסמכים מהרגע הראשון. הייתי הכי שקוף בעולם. אין דברים שהם לא ראו".
אז מגיע לך עונש?
"ממש לא חושב".
אז במשחק הבא, בספטמבר, בבית, נגד מקדוניה, אתה פה עם המדים הלאומיים?
"מבחינתי בכל הכוח, יש בכלל ספק? אם זה תלוי בי, אני מגיע בשיא".
עם יד על הלב, בסיטואציה זהה לקראת משחק חשוב של סביליה, מועדון הפאר הספרדי שבו תשחק בשנה הבאה – כיצד היית נוהג?
"בכל מסגרת שהיא, ולא משנה איפה, הייתי נוהג בדיוק אותו הדבר. הייתי עושה הכל בשביל לשחק, וגם לחגוג את החתונה שלי".
ניקוי ראש בצרפת
כשהלחצים מההתאחדות גברו וגם התקשורת נכנסה לעניינים, דאבור יצא לפני עשרה ימים לנקות את הראש בבית אחיו אונסי, שעובד כרופא עיניים בשטרסבורג. שם הוא העביר כמה ימים עם אחיינו הקטן, בנו של אונסי. מואנס הוא הצעיר בין חמישה אחים: מוחמד (32) שהמשיך את דרכו של אביו כקבלן, פרנס (31) שעובד כרואה חשבון, אונסי (29) ואנס (27) ששיחק העונה בהפועל איכסל מהליגה הלאומית. "נסעתי לאכול ארוחת רמדאן אצל אחי בצרפת, וזה עזר לי מאוד".
ובאמת הצלחת להתנתק? לא קראת מה כתבו?
"קראתי חצי מהדברים. אתה יודע מה? אולי יותר. הרגשתי לא טוב. לא הבנתי מאיפה העליהום הזה. לא ידעתי מה לעשות כשזה יצא ככה, ולא יכולתי להגיב. הרגשתי שהיו אנשים שחיכו לרגע הזה רק כדי לרדת עלי. אף נבחרת לא בנויה רק על שחקן אחד. יש גם שחקנים אחרים".
משוכנע שעל הטוקבקים דילגת.
"דווקא ההפך, שם גיבו אותי. קודם כל הרווחנו משהו, כי הרוב בארץ מבין עכשיו מה זו חתונה ערבית. מי שמכיר אותי יודע כמה אני קשור למשפחה שלי ומה היא בשבילי. ועם כל זה ניסיתי להפוך דברים בשביל הנבחרת. אנשים בבית יודעים להעריך".
עם מי עוד התייעצת ברגע המשבר?
"עם הרבה אנשים, אמא שלי, אחים, משפחה, חברים, הסוכן שלי, אבי נמני".
ומה ארוסתך אמרה על כל זה?
"בגדול, הסברתי לה מה קורה, אבל ניסיתי שתישאר מנותקת כמה שיותר. היא הייתה באמצע מבחנים ולא רציתי שזה ישפיע עליה, אלא שתתרכז בלימודי הרפואה".
אחד האנשים הקרובים ביותר אליך היה אביך קאסם, שנהרג לפני תשע שנים בתאונת דרכים. הוא היה בן 94 במותו. מה אתה חושב שהוא היה אומר לך לעשות?
"קודם כל הוא מאוד חסר לי, במיוחד ברגעים כאלה, של חתונה. הייתי רוצה שיהיה איתי פה. אני מאמין שהיה אומר לי ללכת עם הלב, בדיוק כמו אמא שלי, מנאל, שהיא האדם הכי יקר לי".
ועם זה הלכת?
"גם עם ההיגיון, לא רק עם הלב. לא באתי ואמרתי שאני מוותר על הנבחרת מהרגע הראשון".
התאכזבת מהביקורות כלפיך? אפילו הרצוג אמר שהתאכזב ממך.
"בוא אספר לך משהו שאף אחד לא יודע: בניצחון של הנבחרת נגד אוסטריה עליתי עם מתיחה במפשעה. אנשים אמרו שלא הייתי טוב כי לא כבשתי. אבל מדקה עשרים רק החזקתי את המפשעה כדי לעזור לנבחרת. אז למה לא מדברים על זה? שבוע אחרי המשחק הזה לא התאמנתי בזלצבורג. לא כולם יודעים הכל. אבל הייתי רוצה שכולם יעריכו אותי ויידעו מה זו הנבחרת בשבילי".
אלפי אורחים בדרך
רק ביום ראשון שעבר הוכתר דאבור לכדורגלן העונה באוסטריה, ונסע עם מכונית פתוחה במרכז זלצבורג כשאוהדים רבים מריעים לו. אבל מהרגע שחזר לארץ הוא בקושי מצליח לתפקד. ביתו של דאבור בנצרת היה עמוס בימים האחרונים באורחים לקראת ההכנות האחרונות לאירועי החתונה. מדובר באירועים שנמשכים מבוקר עד ערב במשך עשרה ימים, החל מהגעת מאות אורחים מדי יום וטקס הכתובה המסורתי שייערך בבית ארוסתו בעילוט.
בסוף השבוע הבא יתקיימו שני אירועים מרכזיים: בשישי זו תהיה החתונה המרכזית, עם יותר מ־3,000 אורחים שיגיעו לכפר כנא, ולמחרת תיערך אירוע נוסף באולם בנצרת עם למעלה מאלף אורחים. בין לבין קפץ דאבור לטורעאן כדי לקנות חליפות לקראת האירוע הגדול בחייו.
אחרי השנים המוצלחות שלו בקבוצות שבהן שיחק בשווייץ (גרסהופרס) ובאוסטריה (זלצבורג), אחרי ההצלחה בנבחרת והמעבר היקר אי פעם של כדורגלן ישראלי, בתמורה ל־15 מיליון יורו, לסביליה הספרדית – רק טבעי שחתונתו של דאבור מוגדרת כחתונת השנה במגזר הערבי. בנצרת ביתו הפך למקום עלייה לרגל, כמו חלק מהאתרים המפורסמים בעיר; סביב ביתו מכוניות צופרות, ואנשים מחלקים סוכריות וכנאפה. "כולם מתרגשים בשבילי", מסביר דאבור. "אני מרגיש כמו סמל במגזר הערבי, גם דרך המשפחה והחברים שלי שחווים את זה בארץ, וזו הרגשה מצוינת. בכל פעם שאני חוזר לארץ, אני מרגיש שזה מתחזק. אני מקבל אהבה אינסופית. כולם גאים בי ואני מביא כבוד לכולם. זו הרגשה נהדרת לקבל כזו אהבה".
עם פופולריות כזו, אתה יכול להתמודד בבחירות הקרובות...
"אנשים אומרים לי שאני יכול להיות ראש העיר, אבל כולי מרוכז כמובן רק בכדורגל ובחתונה. דווקא ביקרתי אצל ראש העירייה, עלי סלאם. הוא קרוב משפחה שלי ותומך בי תמיד. אני מאוד מכבד אותו".
עם כל הבלגן מסביב, יש לך דקה לעצמך?
"לא היה לי זמן לעצמי בכלל. אני כל הזמן עם המשפחה, מנסה לסגור את כל הדברים הקטנים לחתונה. קניתי רק חליפה אחת ואני צריך עוד ארבע".
יש לך זמן להתרגש מהחתונה?
"אני מתרגש מאוד. זה הרגע הכי מרגש שיהיה לי בחיים. עד עכשיו, כל הרגעים היפים והשמחה היו נטו כדורגל. עכשיו זה שונה. אני לחוץ רק מכמויות האנשים שיגיעו. זה יימשך עשרה ימים, ובכל יום יגיעו לבית כ־400 איש".
כמה מוזמנים יש לכם?
"אלפים. למעשה, כל אחד יכול להיכנס. גם אתה יכול להגיע. אצלנו, לכל מי שמגיע חייבים לתת אוכל, כדי שירגיש כאורח לכל דבר".
שחקני הנבחרת יספיקו להגיע?
"לאירוע השלישי והרביעי בהמשך השבוע. השחקנים של הנבחרת כבר יספיקו להגיע. הזמנתי הרבה אנשים מהקבוצות ששיחקתי בהן. יהיו כ־30 שחקנים ואנשי צוות מקצועי שכבר סגרו טיסות, כולל שחקנים מזלצבורג. גם המנהל המקצועי של האלופה האוסטרית יגיע. יש לי חברים מחו"ל. בשנים האלה הכרתי אותם, והם עזרו לי מאוד בשווייץ ובאוסטריה".
איך היה לך בכלל זמן לארגן את החתונה?
"למזלי המשפחה שלי ושל ארוסתי עשו הכל. אבל עם כל הלחץ והבלגן הייתי בקשר יומיומי טלפוני, בסופו של דבר רוב המוזמנים הם שלי. ויש גם הרבה מוזמנים של המשפחה. ארוסתי לומדת בהונגריה וכל הארגון נעשה מרחוק. הייתי בעיצומה של עונה, משחקים ואימונים. וארוסתי במבחנים שסיימה רק עכשיו. למזלנו, יש לנו משפחות מדהימות שעשו הכל פיקס. בעזרת השם תהיה לנו חתונה מדהימה".
מחר (שבת) יגיע דאבור לבית משפחתה של ארוסתו פאתן, שחזרה מבודפשט לקראת החתונה. "היא סיימה את המבחן האחרון שלה ברפואה רק בסוף השבוע האחרון. את השנה השישית היא תעשה בסביליה. זה היה ממש קשה לעשות את המעבר מאוניברסיטה אחת לשנייה. גם היא עברה תקופה לא קלה".
איפה הכרתם?
"המשפחות שלנו קרובות עוד לפני שהכרתי אותה. דוד שלה שימש כיו"ר אחי נצרת והיה החבר הכי קרוב של אבא שלי ז"ל. אני ופאתן למדנו באותו בית ספר בנצרת. היא הייתה שנתיים מתחתיי והיינו חברים רגילים – שלום־שלום וזהו. שנתיים־שלוש אחרי שסיימנו את בית הספר דיברתי עם ההורים שלה. לא רוצה להיכנס ליותר מדי פרטים. אנחנו כבר ארבע שנים יחד. היא הגיעה אליי במשחקים הגדולים".
אחרי הקריירה בספרד, תחזור לנצרת?
"אני חושב ומאמין שכן. אי־אפשר לדעת כלום בחיים, אבל אני רוצה לחזור הביתה ולהיות ליד המשפחה שלי, האמא והאחים. כבר קניתי אדמה בנצרת".
עם הפנים לספרד
לזוג הטרי לא יהיה יותר מדי זמן לבילויים. כבר ב־1 ביולי הם יתייצבו בעיר סביליה, לקראת האתגר המקצועי הגדול של דאבור במועדון הפאר הספרדי. "אפילו לא היה לי זמן לקפוץ לשם או לסגור דירה בסביליה", הוא מסביר, "אני בקשר יומי איתם. הם מחפשים לי בתים ושולחים לי תמונות שאבחר. יהיו לי יומיים או שלושה לחשוב מה אני צריך, כי בעוד שלושה שבועות אני כבר בספרד".
עם הזכייה באליפות ובגביע האוסטרי, אחרי שהוכתר כמלך השערים של הליגה, עם 20 שערים ועשרה בישולים, דאבור סיים עוד עונה מוצלחת בזלצבורג. "מבחינתי, לסיים כשחקן העונה זו מתנת הפרידה הטובה ביותר שיכולתי לקבל", הוא מסביר. "הייתה לי שנה מדהימה במועדון גדול. כשהגעתי האוהדים היו סקפטיים. בהתחלה באמת התקשיתי. לכן עשיתי את המעבר חזרה לגרסהופרס בשווייץ והשארתי אותה בליגה. זו הייתה נקודת המפנה בקריירה שלי וההחלטה הכי נכונה שעשיתי. במעבר לסביליה אני רוצה להסתגל כמה שיותר מהר לרמה של הליגה הספרדית ולהיות שחקן מרכזי בקבוצה. הלוואי שאעזור לה לזכות בתארים ולהגיע איתה לליגת האלופות. אני רוצה לשחזר את היכולות שלי גם במפעלים האירופיים".
אתה רואה בעצמך כיום השחקן הבכיר בכדורגל הישראלי?
"אתה מכיר אותי. אני לא אחד שאגיד על עצמי שאני הכי טוב. אני נותן לתקשורת ולאנשי המקצוע לדרג מה שהם רוצים".
ומי השחקן הגדול בעולם לדעתך?
"מסי. בלי מתחרים".
5 שיאים בקריירה של מואנס דאבור
2010 - בגיל 17 משחק בקבוצה הבוגרת של אחי נצרת בליגה הבכירה. במקביל כבש 37 שערים בליגה הלאומית לנוער, ועבר לקבוצת הנוער של מכבי ת"א
2012 - משחק בבוגרים של מכבי ת"א, במוקדמות הליגה האירופית נגד לנקראן.
2014 - חותם בקבוצה השוויצרית גרסהופרס ציריך, ששילמה למכבי ת"א 450 אלף דולר.
2016 - חותם על חוזה ברד־בול זלצבורג ששילמה לגרסהופרס שבעה מיליון יורו. זוכה עם זלצבורג באליפות אוסטריה.
2019 - עובר לסביליה ששילמה לזלצבורג 15 מיליון יורו, סכום שיא עבור כדורגלן ישראלי.
