"לגברת נחמה היקרה, אני מאחלת לך החלמה מהירה. אני רוצה להגיד לך שאת אישה מיוחדת במינה". במילים הללו נפתח המכתב שאשת הנשיא, נחמה ריבלין ז"ל, לא הספיקה לקרוא. על המכתב חתומה דלאל דאוד, הכלואה כבר 18 שנה בעוון רצח בעלה המתעלל.

נחמה ז"ל הכירה את דלאל מביקוריה בבית הסוהר לנשים "נווה תרצה", שם השתתפה בפרויקטים לשיקום אסירות. היא נכחה במספר הופעות של התיאטרון הקהילתי של האסירות, בו השתתפה דאוד. הן נפגשו פעמיים נוספות, כאשר נחמה הגיעה להצגה ולהרצאה של דאוד, מפגשים שהותירו חותם עז בדאוד.

"כל פעם שפגשתי אותך התרגשתי מאוד", כתבה דאוד לגברת הראשונה ב־21 במאי, כשהיא הייתה כבר מאושפזת. "אישה צנועה ומיוחדת, מלאת שמחת חיים ונותנת לאנשים תקווה. אני גאה בך ומאחלת לך כל הטוב שבעולם והחלמה מהירה. ראיתי בעיניים שלך כמה את רוצה לעזור לנשים שנפגעו מינית ומאלימות. ראיתי אותך נפגשת עם אנשים ועוזרת, במיוחד שבאת לבקר בכלא נווה תרצה שלוש פעמים למרות הבריאות שלך ולמרות הקושי".

כבר לפני כשנתיים הורה הנשיא ריבלין להקדים את הדיון בשחרורה, אבל למרות זאת הוא יתקיים רק בעוד כשבועיים. בינואר 2014 קצב הנשיא דאז שמעון פרס את עונשה ל־25 שנות מאסר. עו"ד ספיר סלוצקר־עמראן, מרכזת מטה המאבק למען שחרורה מהכלא, מספרת שדלאל רצתה להזמין את נחמה לדיון בוועדה, אך הדבר נבצר ממנה. "כשראו שהמצב לא טוב היא הייתה אמורה להעביר לה מכתב, אבל המצב ממש החמיר והמכתב לא הועבר. דלאל מספרת שהאסירות מאוד שמחו לראות אותה ושהיא דיברה איתן אחרי הצגות. הן מאוד התרגשו לדעת שהיא מגיעה, לא רק משום שהיא אשת הנשיא אלא משום שהיא דיברה איתן בצורה מאוד אנושית והומנית ורגישה".

נחמה ריבלין ז"ל | צילום: אלכס קולומויסקי

מפקדת בית הסוהר נווה תרצה, גונדר־משנה שרה פרידמן, מספרת: "נחמה דיברה אליהן כאמא, כסבתא, לא כאשת הנשיא. המוטו היה שלמרות שחלק מהאסירות עשו דברים נוראיים, צריך לשקם אותן ולתת להן תקווה. האסירות חושבות שאף אחד בעולם לא רוצה אותן ולא מחכה להן בחוץ, וכשמגיעה אישיות כמו אשת הנשיא היא פותחת עבורן פתח", היא מוסיפה.

מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, סיפרה שליבה נצבט מהמכתב האחרון, אותו נחמה לא הספיקה לקרוא. "היא הייתה אישה אצילית ויוצאת דופן. בעלת רגישות לעוול ולכאב. המילים של דלאל מספרות בדיוק מי הייתה נחמה, שראתה במבטה החומל את מי שהחברה השאירה מאחור". סוליציאנו מסיימת בקריאה לוועדת השחרורים להחליט על שחרורה המוקדם של דלאל, לאחר 18 שנים. "אנו מקוות כי גם שם יימצאו האנשים הנכונים שיבינו את גודל האחריות ויאפשרו לה, אולי לראשונה בחייה, להיות חופשייה".