"המטופלים שלי ששרדו ואלו שלא, מלווים אותי כל חיי"

ד"ר טליה גולן הצליחה להגשים את חלומו של כל רופא. אחרי 15 שנים כאונקולוגית המתמחה בסרטן הקטלני ביותר, שמוסרת רק בשורות איוב למטופלים שלה, היא הצליחה, יחד עם קולגות מהעולם, להביא להם תקווה. שנים שהיא נאבקת מדי יום על כל זיק של סיכוי להארכת חיים של חולי סרטן הלבלב, שהסטטיסטיקות מנבאות להם מוות תוך שנה מרגע גילוי המחלה. אחרי שנות מחקר מאומצות, ד"ר גולן הייתה שותפה לכיבוש של פסגה רפואית: לפני כשבוע השתתפה בשיקגו באחד הכנסים החשובים בעולם לחקר הסרטן והציגה את תוצאות המחקר פורץ הדרך שהייתה שותפה לו, מחקר שהביא בשורה דרמטית לחולי סרטן הלבלב — ולחולי סרטן נוספים.  

לראשונה מזה שנים רבות, הצליחה תרופה שנבדקה להביא לשיפור משמעותי בעצירת המחלה של חולי סרטן הלבלב הגרורתי, המחלה הממאירה הקטלנית ביותר. התרופה שנבדקה במחקר, "לינפרזה", הכפילה את משך הזמן ללא התקדמות מחלה אצל חולים עם נשאות לגן ה־BRCA, שנודע בכינויו "הגן היהודי" בשל שכיחותו באוכלוסייה היהודית בהשוואה לעולם המערבי.

התוצאות עוררו הדים בעולם וזכו לתשומת לב תקשורתית בישראל ומחוצה לה. "עבדנו על זה מאוד קשה, בכל העולם. 12 מדינות, מעל 3,000 חולים שנבדקו בשביל הסיכוי הקטן שאולי המחקר יהיה רלוונטי עבורם", מספרת בראיון בלעדי ד"ר גולן, מנהלת יחידת המחקרים הקליניים במרכז הסרטן בבית החולים "שיבא". "אין לי מילים לבטא את ההערכה שלי לחולים שסמכו עלינו ונכנסו למחקר הניסיוני, שכידוע אף פעם אי־אפשר לחזות מראש מה יהיו תוצאותיו והאם מדובר במשהו טוב. רוב המחקרים בכלל לא מצליחים להגיע לפאזה שלישית. אחרי שמונה שנים של עבודה קשה הגענו לתוצאות, והתחושה מאוד משמעותית ומרגשת".

מבול של טלפונים

ד"ר גולן נולדה בפרטוריה, דרום אפריקה, למדה בבית הספר היהודי בעיר, ובגיל 14 עלתה עם הוריה לארץ מתוך תחושת ציונות. "ההורים שלי שניהם רופאים ולכן עולם הרפואה היה סביבי כל החיים. כבר בחטיבת הביניים התפתחה אצלי המחשבה שגם אני אלך לכיוון של לימודי רפואה", היא מספרת. גולן למדה רפואה באוניברסיטת תל־אביב וכרופאה צעירה בחרה ללא היסוס באונקולוגיה. "זה הרגיש לי הכי מתאים, נכון ומדויק", אומרת ד"ר גולן. "לא הייתה לי רתיעה מזה שהמחלה היא קשה ומהידיעה שתהיה לי אינטרקציה מורכבת ולא פשוטה נפשית עם המטופלים ומשפחותיהם. נמשכתי לאונקולוגיה כי בתחום הזה יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לעשות מחקר ולהביא שינוי. גם היום, אחרי שסיימנו עם המחקר אני מדי פעם חוזרת לעיין בתוצאות ומחפשת סימנים נוספים שאולי פיספסנו ואפשר ללמוד מהם עוד".

המחקר המהפכני נערך ב־92 מרכזים רפואיים ברחבי העולם, כולל תשעה מרכזים רפואיים בישראל, ותוצאותיו המרשימות הוצגו במושב החשוב ביותר של כנס איגוד הסרטן האמריקאי, ASCO. הטיפול נמצא בתהליכים לקבלת אישור על ידי רשויות הבריאות בעולם, ותתלווה אליו ההמלצה לבדוק נשאות לגן BRCA בכל חולה סרטן לבלב מיד עם האבחנה הראשונית, על מנת שניתן יהיה לטפל בו עם הטיפול החדשני.

הסטטיסטיקה של מחלת הסרטן הלבלב לא פשוטה: מבין 460 אלף חולים ברחבי העולם, מספר לא נתפס של 430 אלף מצאו את מותם תוך שנה מרגע הגילוי. ד"ר גולן חווה את הנתון הזה על בשרה. "כשהצגתי את תוצאות המחקר, עמדו לנגד עיניי כל החולים שאי פעם טיפלתי בהם: אלו שהתרופה עזרה להם, ואלו שהתרופה לא עזרה להם. במשך השנים איבדתי המון מטופלים ובכל פעם יש כאב. אנחנו, הרופאים האונקולוגים, מתמודדים עם סיטואציות לא פשוטות וצריכים לנהל עם החולים דיאלוג פתוח וכן, לסייע להם להמשיך להילחם ומנגד — אסור לטעת בהם תקוות שווא. כמובן שזה לא תמיד קל, אני לוקחת את זה איתי כשאני הולכת הביתה מהעבודה, ולפעמים גם בלילות זה לא עוזב אותי".  

מבין עשרות המטופלים שלך כאונקולוגית, יש סיפורים שהולכים איתך ודווקא נותנים לך מנה של תקווה ברגעים קשים?

"אחת המטופלות שלי היא אם צעירה שאמרה לי שכל מה שהיא רוצה זה להספיק לחגוג יום הולדת שנתיים לבת שלה. אני זוכרת עד היום את המאבק שלה להספיק ליום ההולדת. היא השתתפה, והראתה לי תמונות מהמסיבה שנחרתו בזיכרוני. הרגעים האלו הם שנותנים לי כוח להמשיך עוד ועוד".

ביום בו פורסמו תוצאות המחקר זכתה ד"ר גולן למבול של הודעות ושיחות טלפון ממטופלים, בני משפחות של חולים שחלקם כבר אינם, וגם קולגות מהארץ ומחו"ל. "קהילת האונקולוגיה מאוחדת באופן יוצא דופן", היא מגלה. "אנחנו מכירים אחד את השני, כל המטופלים, המשפחות והרופאים. אני רואה את הפידבק מכולם, והתחושה היא מרגשת, סוף־סוף אנחנו יכולים להגיד שטיפול בתרופה ביולוגית לסרטן יכול להיות מכוון לכל החולים הנושאים את אותו הגן בלי קשר לסוג הגידול — סרטן שד, שחלה או לבלב".

הדרך לתוצאות פורצות הדרך הייתה רצופת מהמורות. "לא היה קל לאתר מטופלים שמתאימים למחקר ומוכנים להשתתף בו", נזכרת ד"ר גולן. "היו כאלו שהחלו את ההשתתפות בניסוי ומתו לפני שהספיקו לקבל את התרופה, חלקם היו מטופלים שלי. זה כמובן לא קל. בשום שלב לא חשבתי שזה ייכשל אבל היה קשה לאתר את החולים, לגייס חוקרים ומשאבים. לפעמים נאלצנו לבדוק עשרות חולים ולא איתרנו ביניהם אף אחד מתאים. היינו חייבים לעבור רף מסוים של מספר נבדקים כדי שהמחקר יהיה רציני ותוצאותיו מובהקות".

ולא היו רגעים שהתייאשת?

"כבר בתחילת הדרך לפני כשמונה שנים, כשהתחלתי לראות את הסימנים החזקים הקליניים, הייתה לי הרגשה טובה מאוד. הייתי עם תקווה בלב, אבל תקווה זה לא מספיק. ככל שראיתי את החולים לאורך השנים, ככל שהתקרבתי ליום הזה — קצת איבדתי ביטחון. חששתי שאולי בעצם בני אדם רואים את מה שהם רוצים לראות, ומאוד שמחתי שהחשש שלי התבדה. לשמוע את הדיונים ולראות את הפרגון של כל הקולגות, הרופאים בארץ, החולים, המשפחות, זה משהו שנותן המון סיפוק".

"זה נס מטורף"

המחקר היכה גלים ברחבי העולם. הוא פורסם בכתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד" ובכלי תקשורת בארץ ובעולם. עכשיו השאלה שנותרת פתוחה היא, כמה חולים יוכלו ליהנות מהתוצאות המעודדות הללו, שרלוונטיות לחולים נשאי הגן המדובר, BRCA. "המוטציה בגן ה־BRCA נמצאה אצל כ־7.5 אחוזים מחולי הלבלב בעולם", מסבירה ד"ר גולן, "ולכן הבשורה נוגעת לקבוצה ספציפית של חולים, אבל פריצת הדרך היא מחשבתית ומלמדת אותנו שבעידן של 'רפואה מותאמת אישית' אנחנו נדרשים להכיר בשוני הגדול בין החולים, השוני הפנימי והגנומי — וזו הדרך להביא לשיפור התרופות".

תמיר גילת (57) מסביון הוא נס רפואי. אשתו נפטרה מסרטן לפני שנתיים, והוא, חולה סרטן לבלב וסרטן כליה, משמש כיום כיו"ר הקרן לחקר הסרטן בישראל. גילת הוא מטופל של ד"ר גולן שהשתתף בניסוי הראשון בתרופה לפני שמונה שנים. "ד"ר גולן בדקה אם אני נשא של BRCA, אחרי ניתוח מורכב עברתי טיפול כימותרפי שלא צלח וטליה זימנה אותי אליה והודיעה לי 'אין מה לעשות יותר'", הוא מספר איך הכל התחיל. "למחרת היא הציעה לי להצטרף לניסוי קליני ראשוני שנערך על חולי סרטן גרורתי נשאי גן ה־BRCA. למעשה הייתי אחד הראשונים בעולם שהשתתפו בניסוי שמטרתו הייתה להאריך את חיי המשתתפים בכמה חודשים. בעולם המחקר והתרופות, כשבן אדם עומד למות ופתאום הוא מקבל תרופה שמאריכה את חייו בארבעה או חמישה חודשים זה נס מטורף, שבעקבותיו יבצעו מחקרים נוספים שיובילו לייצור תרופות שיצליחו להאריך את החיים לזמן ארוך יותר. בזכות חוקרי הסרטן הישראלים לחולי סרטן יש תקווה. זה הדבר הכי גדול שיש".

התרופה לינפרזה, שעמדה במרכז המחקר מוכרת כטיפול לחולות סרטן שחלה ושד. היא הוכיחה יעילות דרמטית בעצירת סרטן לבלב המהווה את סיבת המוות הרביעית בעולם לתמותה מסרטן. על פי ממצאי המחקר, בקרב החולים שטופלו בלינפרזה התקדמות המחלה נבלמה למשך 7.4 חודשים בהשוואה ל־3.8 חודשים בקבוצת החולים שטופלו בתרופת דמה לאחר טיפולי הכימותרפיה, ולמעשה הקטינה ב־47 אחוז את הסיכוי להתקדמות המחלה — הישג שטרם נראה בטיפול בחולים גרורתיים של הסרטן האלים והקטלני הזה. אחד מכל חמישה מהמטופלים שקיבלו לינפרזה במחקר המשיכו לחיות ללא התקדמות מחלה מעל שנתיים, השפעה לא פחות מדרמטית.

"המטופלים שלי ששרדו ואלו שלא, ממשיכים ללוות אותי בחיי", מסכמת ד"ר גולן. "החוויה והסיטואציות זה דבר שנשאר איתנו, הרופאים. אני פוגשת חולים ומשפחות ברגעים קשים ומלווה אותם מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון. לפעמים יש חולים שאני לא חשבתי שישרדו ושנים אחר כך אני עדיין איתם, רק מחפשת למצוא דרכים חדשות כדי להביא להם עוד תקווה". •