בייבי בוס

ליה גוטמן מגיעה מצוידת בפנקס שבו רשמה נקודות חשובות לראיון. גם במהלך השיחה היא כותבת במרץ רעיונות שצצים במוחה. מפתיע, לאור גילה של המרואיינת — שמונה וחצי, תלמידת כיתה ג' 1 בבית הספר רמת אביב ג'. פחות מפתיע לאור הנסיבות: היא גיבורת ספר הניהול הראשון בעולם לילדים. את הספר, ששמו "ממלכת יוריקה", כתב אביה אופיר גוטמן (44), מנכ"ל פרוקטר&גמבל ישראל, אחת מחברות הצריכה הגדולות בארץ עם מחזור מוערך של 1.2 מיליארד שקל בשנה.

מאז שהספר יצא לאור, ליה מצטרפת בשמחה לאביה לחלק מהסדנאות שהוא מעביר לתלמידי כיתות ב'־ד' באזור המרכז. "זה התחיל בעקבות פניות של הורים בפייסבוק. הסדנאות נעשות בהתנדבות. גם ההכנסות מהספר נתרמות לצדקה", הוא אומר.

מדוע צריך ספר ניהול לילדים?

גוטמן: "הורים עושים היום הרבה כדי לסלול לילדיהם את הדרך למצוינות — מהכשרתם לעמוד במבחני מיון למחוננים ועד הפעלת כל מה שניתן כדי להבטיח שיגיעו לשירות צבאי ביחידות מובחרות כמו 8200. יצירתיות היא תכונה שניתן לפתח אותה, כמו שריר. ילדים שיצטיינו בשילוב של חשיבה יצירתית עם מיומנות טכנולוגית יגיעו לניהול".

עטיפת הספר

קשה לומר ש"ממלכת יוריקה" ימצא את עצמו בפנתיאון של ספרי הילדים הגדולים. הכתיבה חביבה, העלילה נחמדה. הוא מספר על התאומים ליה ואריאל יוצאים למסע אל הדמיון כדי לשחרר את ילדי הממלכה, שכושפו על ידי מלכת השיעמום. הילדים המכושפים איבדו את יכולות החשיבה היצירתית, והפכו לפינגווינים הכלואים בתיבה שעליה שומר דרקון. בדרכם הם פוגשים שלל דמויות ולומדים מהן דבר או שניים.

החידוש והעניין טמונים פחות בסיפור ויותר באתגרים שהוא פורש לפני הקוראים במהלך העלילה ובסופם של חלק מהפרקים. למשל, בפרק שנקרא "מגרש המשחקים" ובו שאלות שיש להן יותר מתשובה אחת, לעיתים 15 תשובות ויותר. גוטמן: "המטרה היא לנפץ את המיתוס של המבחן האמריקאי שעליו גודלנו כולנו, שיש רק תשובה אחת נכונה. המנהל העדכני חייב להכיר בכך שבמקרים רבים יש תשובה נוספת. העולם הולך לרובוטיקה, והיצירתיות תהיה זאת שתבדל בינינו לבין הרובוטים".

"דמיון חשוב יותר ממוח כדי להיות מנהל", מוסיפה ליה, ואביה מהנהן בהסכמה.

האם ההורים מודעים לצרכים האלה?

גוטמן: "יותר ויותר, כי מערכת החינוך לא מספקת את המענה הדרוש לכך. הורים רואים מה הילדים שלהם לומדים בבית הספר — שזה מה שאנחנו למדנו כשהיינו ילדים – וזה לא מספיק. אומרים לנו: תחשבו מחוץ לקופסה, תהיו יצירתיים. אבל העולם בכלל והמסגרות שאנחנו חיים בהן בפרט מקבעים תבניות חשיבה ומקשים עלינו לחשוב באופן יצירתי. איינשטיין אמר: 'דמיון חשוב יותר מידע. הידע מוגבל, הדמיון אינסופי'. לתמנון, אחד מגיבורי הספר, יש שמונה זרועות, ולכל אחת מהן 'מוח' משל עצמה. כשאמו שואלת אותו מה הוא רוצה לעשות, יש לו שפע של אופציות, וכולן נכונות. ביד אחת לשחק כדורגל, בשנייה לאכול גלידה, בשלישית לקרוא, וכן הלאה. כל תשובה יכולה להיות נכונה — בתנאי שהיא מנומקת".

אבל יש שאלות שגוטמן בכל זאת לא מצליח להשיב עליהן לבתו החקרנית. "אני רוצה לדעת מי מנהל אותך?" שואלת אותו הילדה, שנראה כי בורכה בלא מעט יכולת לנהל את אביה.

יצירתיות ותקשורת

האם בכלל ילדים צריכים ללמוד ניהול? גוטמן משוכנע שכן. הפסיכולוג הקליני ד"ר אבידן מילבסקי, מרצה בכיר באוניברסיטת אריאל, סבור שהכשרת ילדים לניהול מתאימה לחשיבה המודרנית על אינטליגנציה: "בגישה המסורתית ב־100 השנים האחרונות זיהינו את האינטליגנציה עם מבחני איי־קיו. כיום קיימת מגמה רצינית המגיעה מארה"ב, למשל באוניברסיטאות הרווארד וייל, שרואה באינטליגנציה הרגשית תכונה חיונית לכל מי שעוסק בניהול ומאפיינת על פי מחקרים את כל המנהלים המוצלחים. אפשר בהחלט ללמד ילדים אינטליגנציה רגשית, כבר מהדרך שבה מתנהלים מולם בבית ובבית הספר. אפשר ללמד אותם להבין את עצמם ולדעת להתמודד עם רגשות פנימיים. לדעת להבחין ברגשות של אחרים ולהתנהל מולם, לאפשר להם חשיבה מחוץ לקופסה. אינטליגנציה רגשית אפשר ללמוד כמו שאפשר ללמוד מתמטיקה, ואפילו בגיל צעיר מאוד".

"במציאות של היום, ניהול הפך למשאת נפש הורית, כמו הרופא של פעם", אומר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, מנהל "מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית". "ההורים העמוסים והלחוצים מייחלים שילדיהם לא יחוו לחצים, והפנטזיה גורסת שהמנהל יהיה פחות לחוץ כי מאחורי מקצוע מצליח יש רווחה כספית, והרווחה נותנת אושר".

לדברי טל, "אפשר בהחלט לעזור לילדים בגיל צעיר מאוד לחשוב באופן יצירתי ולפתח תכונות חשובות נוספות למנהלים, כמו תקשורת טובה ומכבדת בין בני אדם. תקשורת טובה תהיה רלוונטית בשוק העבודה מול עמיתים, כפופים להם וממונים עליהם".

"רציתי להיות אסטרונאוט"

בסדנאות שגוטמן מעביר לילדים הוא מבקש מהם רעיונות להמצאת צעצועים. "אחד המציא כדורגל בומרנג שבועטים בו והוא חוזר אליך. אחר המציא קוביות לגו מיוחדות שבלילה מתגנבות בשקט מתחת לכפות רגליהם של ההורים שהולכים יחפים. הכרזנו יחד עם הוצאת הספרים רימונים על שבוע המצאות ארצי של צעצועים על ידי ילדים, במקביל לשבוע הספר. בוועדת השופטים יהיו בכירים מגוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, ליה ואני".

ליה מוסיפה: "ילדים מכל הארץ שולחים רעיונות לצעצועים, ואבא ואני בוחנים אותם יחד עם חברי הוועדה".

לדברי גוטמן, הזוכים בתחרות ייבחרו לפי רמת היצירתיות של הצעצועים וההיתכנות לייצורם. הזוכה במקום הראשון יקבל שני כרטיסי טיסה לאיטליה, לביקור בעיירה וינצ'י שבה נולד ליאונרדו דה וינצ'י, האמן והממציא הגדול.

מה אתה עושה בסדנאות לילדים?

"אנחנו מרבים להעלות שאלות שהתשובות שלהן מחייבות חשיבה יצירתית. חשוב לי מאוד לתת השראה לילדים. אני מספר להם על דמויות שמהוות השראה ליצירתיות, וגם הבאתי אותן לספר, כמו אלברט אינשטיין. אני מלמד אותם מהן שתי השאלות שהם צריכים לשאול את עצמם על פי אינשטיין כדי לאבחן את הגאונות שבהם. הראשונה היא מה אתם הכי אוהבים לעשות? והשנייה היא מה אתם יודעים לעשות הכי טוב? ביום שהתשובה לשתי השאלות תהיה זהה, גיליתם במה אתם גאונים, לכו על זה. אני מלמד אותם כללים בסיסיים בתורת המשחקים ובפיתוח אסטרטגיה".

כשהיית ילד רצית להיות מנהל?

"לא. היו לי שלושה חלומות: להיות אסטרונאוט, לעבוד במקדונלד'ס, או להיות שחקן ב־NBA. בפועל למדתי משפטים וכלכלה באוניברסיטה. הייתי אמור להתחיל סטאז' במשרד עורכי דין, ושבוע לפני ההתחלה הודעתי שאני לא מעוניין. התחלתי לעבוד בפרוקטר&גמבל שווייץ כמנהל מותג, ולא היו לי שום חלומות על משרות ניהול גבוהות".

ליה רוצה להיות מורה. "כי אני אוהבת ללמוד", היא מנמקת, "וגם כי מורה היא סוג של מנהלת כיתה. אחר כך אולי אפרוש ואהיה מנהלת".

"הילדים מפתיעים אותי"

על מה מסתכלים בפרוקטר כשבוחרים מנהל?

"זוהי חברה שדוגלת בקידום מבפנים. יו"ר מועצת המנהלים הנוכחי התחיל לעבוד בחברה לפני 35 שנה. גם אני התחלתי לפני 18 שנה כמנהל מותג. למנכ"ל פרוקטר ישראל מוניתי ב־2016, ושנה וחצי עבדתי ללא סמנכ"ל שיווק, כי לא יכולנו להביא מועמד מחברה אחרת, אלא רק להמתין למישהו שגדל מתוך החברה. אצלנו חושבים על משכי עבודה ארוכים ומגייסים עובדים על פי שש תכונות אופי, שמי שיש לו אותן, כך הוכח במחקרים, יכול להצליח ולהתמיד: חשיבה יצירתית, מנהיגות, גמישות ויכולת התאמה לשינויים, יכולת שיתוף פעולה, לקיחת סיכונים ויכולת הכלה. בראיונות אנחנו פחות מתמקדים בכישורים המקצועיים, שאותם אפשר ללמד, אלא בהוכחות מההיסטוריה שלך שמפגינות את התכונות החשובות. מדובר בגישה שונה באופן דרמטי מזו של עולם ההיי־טק בכלל והסטארטאפים בפרט".

מהם הדגשים בלימוד ניהול לילדים?

"קודם כל, לקיחת סיכונים. זה מרכיב שנעשה חשוב יותר ויותר, אבל לכך לא מכשירים מספיק את הילדים. גם עבודת צוות זה נושא חשוב כי הילדים של היום יותר אינדיבידואליסטים. חובה להעשיר את הילדים בעולמות של פעם כמו משחקי כדורגל, פעילות בצופים, מפגש עם ילדים בבתים אחרים. בסדנאות אנחנו שמים דגש על הכלה ויכולת שיתוף פעולה בעולם של היום שבו יש הרבה שיימינג והדרה. בתי הספר לא עושים מספיק בתחום הזה, וזה יפגע בעתיד ביכולות העבודה והניהול של הילדים".

איך מגיבים הילדים בסדנאות?

"בכל פעם אני מופתע מחדש מהיצירתיות ומההבנה. כששאלתי מה היה קורה בעולם ללא המצאת הגלגל, ילד הצביע ואמר שייתכן שלא היו בכלל לונה־פארקים. זו תשובה מבריקה. ילד אחר מכיתה ג' ענה תשובה מדהימה לשאלה מה ההפך מצפרדע: צב ים. כי שניהם דו־חיים, הצפרדע מתחילה את חייה במים ויוצאת ליבשה, וצב ים מתחיל את חייו ביבשה ונכנס למים".

איך נולד הרעיון לספר?

"שנה וחצי עבדתי על הספר, שיוצר עולם של פנטזיה. הגעתי לזה מאהבתי כילד וכבוגר לעולם הפנטזיה ומאהבתי לספרי ניהול, שאני פריק שלהם. יצאתי לבדי לטרק של שמונה ימים באלפים סביב המון־בלאן. מדי בוקר התחלתי לטפס, והיצירתיות הגיעה בטבע.

"הרעיונות הטובים ביותר נולדו בירידות מההרים. כשעלה רעיון טוב, לקחתי מחברת וכתבתי. כשסיימתי את הטרק, ישבתי יום שלם ליד אגם ז'נבה וכתבתי. החלטתי שהגיבורה תהיה ילדה בשם ליה. ליה שלי תרמה רעיונות רבים, למשל שהענן יהיה כלי התחבורה של הגיבורים, ואפילו מצאה פתרונות לחידות שלא חשבתי עליהן. העורכת דרשה שנוסיף דמות של בן, מתוך הרגישות המגדרית".

ליה, בת יחידה להוריה הגרושים, מעוותת את פניה בחוסר שביעות רצון מופגן. "לא אהבתי שפתאום הדביקו לי אח תאום, אבל קראנו לו על שם החברה הכי טובה שלי, אריאל".

כשתגדל תהיה מנהל

מנהלים שצמחו בחברה המשפחתית מייעצים מה חשוב ללמד ילדים כדי להכשיר אותם להיות מנהלים טובים בעתיד

• אלי זוגלובק (49), מנכ"ל זוגלובק, דור שלישי למייסדי החברה: "עקביות ונחישות: עם כל הכוח שיהיה לך כמנכ"ל, תזדקק לתכונות האלה בכמויות משמעותיות, כי דבר לא יקרה ביום אחד, או בגלל שאמרת וחשבת. גם נכונות ללמידה מתמדת. לצערי, זו נמוכה מדי היום בין צעירים. הרעב ללמוד עוד ועוד הוא חיוני. תכונה נוספת – תשוקה לשבור מוסכמות, לחשוב מחוץ לקופסה. לא לקבל כמובן מאליו את מה שהיה אתמול, כי לעיתים קרובות הוא לא רלוונטי".

• אלכס לנדסברג (74), סגן יו"ר סנו, בנו של מייסד החברה ברונו לנדסברג: "ללמד אותם להיות בן אדם, מענטש, אנשי עבודה טובים וחיוביים, שמתנהגים תמיד כעובדים מן השורה. להתרחק מהתנשאות כמו מאש. לדעת שהם חייבים להכיר את המערכת מהבסיס, ואם אפשר להתנסות בעבודות בתחתית הסולם. ללמוד הגינות, יושרה ואמינות – כללי יסוד. ועדיין כל מה שתלמדו לא יבטיח שתהיו מנכ"ל טוב, כי איש לא מצא לכך את המתכון הנכון".

• יפית לוי (36), סמנכ"לית שיווק ברשת רמי לוי, בתו של המייסד רמי לוי: "לחנך את הילדים לדרך ארץ. חלק גדול מהצלחת המנכ"ל טמונה ביכולתו להניע אנשים ולרתום אותם להצלחתו. לא תוכל להצליח אם לא תהיה בגובה העיניים של עובדיך ולקוחותיך. חשובה גם החריצות. וגם: לא לוותר לילדים על מקצוע החשבון. החיכוך עם המספרים ופתרון משוואות גורם להם להסתכל על אתגרים בצורה רחבה. והחשוב: אמונה בקב"ה כי הוא הקובע את ההצלחה".

• אורית שלום־בג (38), סמנכ"לית שיווק וסחר ברשת חצי חינם, בתו של המייסד זכי שלום: "כושר ניהול הוא מתנה מהאל – או שיש או שאין. הורים יכולים לסייע, אבל לא יוכלו להפוך ילד חסר כישורים למנהל בעתיד. איך מאתרים את הכישרון הזה? אפשר לאתר את הדחף, את ההתעניינות של הילד בתחומים שונים. ילדים כאלה יודעים מה הם רוצים מעצמם כבר בגיל צעיר, החל מבחירת החוגים ועד המסלול בתיכון. בני בן השבע כבר שאל אותי מתי יחליף את סבא זכי".