בין מסיימי קורס הטיס הקרוב שיצעדו נרגשים על מגרש המסדרים של בית הספר לטיסה של חיל האוויר יהיה גם א', שיסיים את הקורס כטייס במגמת תובלה, חצי שנה בדיוק אחרי אחיו התאום ע'.
התאומים הזהים נולדו לפני 22 שנה, וגם אז ע' הקדים את אחיו - הפעם בחמש דקות. "שניהם נולדו פגים", נזכרת האם הגאה הדס, "במשקל של 1.4 ו־1.6 קילו. ושניהם גדלו להיות ספורטאים מצטיינים". המשפחה מתגוררת בעשר השנים האחרונות בקיבוץ בשפלה, ולתאומים שלושה אחים צעירים, שאחד מהם צפוי להתגייס בקרוב לשירות קרבי בנח"ל.
"מגיל צעיר הפרדנו בין א' לע'", מספרת הדס. "כבר בגן הם למדו בגנים נפרדים וזה המשיך עד לסיום התיכון. רצינו שכל אחד מהם יפתח אישיות עצמאית ויעצב לעצמו סביבה חברתית שונה וייחודית. למרות שהופרדו הם נשארו החברים הכי טובים ומאוד קרובים, ותמכו אחד בשני לאורך כל הדרך".
באופן מפתיע, אף אחד מהתאומים לא חלם על קורס טיס. "הקשר היחיד שלהם לקורס זה שאבא שלהם היה חצי שנה בקורס", צוחקת האם, "הם חלמו רק על סיירות. א' התקבל לסיירת מטכ"ל וע' התקבל לשייטת, ובמקביל הם עברו מיון לטיס. הם הגיעו למיון בשביל הספורט, ועם האוכל בא התיאבון".
על הקורס מספרת הדס כי "זה קורס מאוד מאתגר וקשה. אין רגע של מנוחה על זרי הדפנה. יצא להם להיפגש רק בקפטריה של בסיס חצרים. אבל הקושי הגדול הוא המנטלי, הם גם רואים סביבם את החברים מהשכבה מתחילים להשתחרר מהצבא אחרי שירות מלא, והם עדיין עוברים עוד מיון ועוד מבחן במשך שלוש שנים".
למרות הקושי, "לא היו רגעי שבירה. הם הגיעו עם אמביציות גדולות, ככל שנהיה קשה יותר הם התאמצו יותר, בסופי השבוע הם הקפידו לחזור לפעמים מוקדם יותר לבסיס כדי ללמוד ולהיות מוכנים. הקורס הוציא מהם הרבה נחישות, דבקות במטרה, רצון להצליח ושאיפה למצוינות. לא ידענו אם הם יצליחו לסיים, אבל קיווינו וידענו שהם פרפקציוניסטים ועושים כל דבר בשלמות".
ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, הוסיף: "אנחנו גאים במשפחה שגידלה לתפארת זוג בנים תאומים שהפכו לטייסים. היום, כמו בעבר, התנועה מחנכת את בנותיה ובניה לשירות המשמעותי ביותר בצה"ל, ולא בכדי הקיבוצניקים מגיעים ל־98 אחוזי גיוס, רובם המכריע לשירות משמעותי, הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות. תרומת חברי הקיבוצים למדינה ולחברה אינה מסתכמת רק בשירות הצבאי, אלא גם בשנת השירות ובעוד שלל תחומים ופעולות חוצות גילים ומגזרים".
