מועדון הקריאה באמהרית
יוצאי אתיופיה מהווים חלק נכבד מהאוכלוסייה, אך ספרים בשפת אמם אין כמעט בספריות • כדי לשמר את התרבות שממנה הגיעו הוקמו השנה במקומות שונים מועדוני קריאה באמהרית
אם תלכו לספרייה העירונית במקום מגוריכם, ככל הנראה תמצאו ספרים בשלל שפות, בהתאם לרבגוניות התרבותית בישראל: עברית (כמובן), אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ועוד. אבל שפה אחת, שלא ניתן להתעלם מנוכחות הקהילה שדוברת אותה כאן בארץ – לא תמצאו: אמהרית.
דמוז (עוזי) גובזה (37), פובליציסט ופעיל חברתי, החליט לחולל שינוי במצב. לפני שנה, כששוטט בספרייה, הוא שמע על מועדון קריאה שעומד להיפתח בשלל שפות. גובזה ניגש למנהלת הספרייה, הציע להוסיף אמהרית לרשימה, ולא ידע כי הוא בעצם מקים את מועדון הקריאה האמהרי הראשון בארץ.
"רוב המבוגרים שעלו לארץ מאתיופיה ניסו לשמר את השפה במשפחה ולימדו את הילדים לדבר, אך רובם לא רצו ללמוד אותה. עם הזמן, היכולת לקרוא ולכתוב באמהרית נמחקה מהתרבות הישראלית של בני הקהילה", מסביר גובזה. "בנוסף, אם תיכנסו לספרייה עירונית בכל רחבי הארץ - לא תמצאו ספרים באמהרית. בזכות הפרויקט, בני הקהילה חזרו לקרוא בשפת אמם. בגלל שאין לנו הרבה ספרים באמהרית אנחנו מביאים למפגש טקסטים ספרותיים קצרים מהאינטרנט או מאמרים של אנשי מקצוע מהקהילה, ומנסים לנתח אותם יחד. המפגשים אינטימיים וייחודים, בדרך כלל מדובר בלא יותר מעשרה משתתפים".
הפעילות החלה בעפולה, ומאז הפרויקט הספיק להתרחב לתל־אביב, רחובות, ירושלים, כרמיאל ועוד. לאחרונה קיבל דמוז הזמנה מרגשת: להביא את הפרויקט לאתיופיה.
"עכשיו אני מקווה שהפרויקט יגיע לספריות מרכזיות בארץ, כמו בית אריאלה והספרייה הלאומית בירושלים. יש לזה משמעות חברתית ותרבותית אדירה", אומר גובזה, "חוסר זהות מייצר יותר פער חברתי. כל אדם צריך לזכור מנין הגיע. רק כך ניצור חברה חזקה יותר".

