שנת הלימודים הבאה הולכת וקרבה ועשרות אלפי פעוטות בגילי 0־3 עלולים להישאר ללא מסגרת חינוכית, זאת בשל סגירתם הצפויה של מאות גנים פרטיים. הסיבה: חוק הפיקוח על המעונות הפרטיים שייכנס השנה לתוקפו, מטיל על הפעוטונים והצהרונים שורה של דרישות שרבים מהם אינם יכולים לעמוד בהן.

כ־300 אלף פעוטות בגיל הרך מתחנכים בגנים הפרטיים בישראל.

כדי לשים קץ להפקרות במוסדות אלו בכל הנוגע לבטיחות, תזונה ותברואה, עבר בשנה שעברה בכנסת החוק לפיקוח על המעונות שנועד להבטיח את שלומם והתפתחותם התקינה של ילדינו.

אחרי שורה של תלונות וליקויים שאירעו בפעוטונים פרטיים, החוק החדש היווה בשורה של ממש עבור הורים מודאגים רבים. אך יחד עם זאת, החוק מציב בפני מפעילי הגנים שורה של דרישות דרקוניות, ביורוקרטיה חסרת תקדים ועלויות כספיות של מאות אלפי שקלים, כל זאת לצורך קבלת היתר זמני לשימוש חורג מהרשות המקומית.

אז מהו אותו היתר המערים קשיים על הגננות? עד לפני שנחקק חוק הפיקוח, איפשרו הרשויות המקומיות לגנים לפעול במקביל להליך הארוך של קבלת היתר לשימוש חורג זאת בשל היותם צורך חיוני המאפשר להורים לצאת לעבודה. אך כעת מתברר כי החוק החדש מחייב את הגנים הפרטיים לקבל את ההיתר או שיסגרו את שעריהם.

לדברי הגננות, קבלת היתר לשימוש חורג הינה משימה בלתי אפשרית, שכן רשימת הדרישות משתנה מרשות לרשות חדשות לבקרים ובשום שלב אין הבטחה לקבלתו.

ארגוני הגנים אמנם מברכים על החוק החדש, אך מזהירים מפני העובדה שאין כל הלימה בינו לבין חוק התכנון והבנייה דבר שיגרום לסגירת מאות גני ילדים פרטיים שרבים מהם פועלים בבתי־מגורים. לדבריהם, מי שנפגע מכך הן עשרות אלפי מטפלות וגננות שיפוטרו מעבודתן.

כדי למנוע את העוול, עתרו איגוד הגנים הפרטיים (חיב"ה) ואיחוד גני הילדים (להגשים חלומות) לבג"ץ נגד שרי האוצר, הפנים, העבודה והרווחה, מנהל התכנון והיועץ המשפטי לממשלה. בעתירתם דרשו לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שיאפשר למעונות יום להתקיים ללא הגבלת זמן בתוך מבנה מגורים בהתאם לצורכי האוכלוסייה.

"עשרות רבות של גנים כבר הודיעו להורים על כוונתם לסגור ולכן ישנם אלפי פעוטות ברשימות המתנה בתקווה שיתפנה מקום במסגרות חלופיות", אמרה סגנית ראש עיריית תל־אביב, ציפי ברנד. "אנו קוראים לממשלה ליצור הליך מקוצר למתן היתר לגני ילדים פרטיים ומנסים לסייע כמיטב יכולתנו במתן הקלות, אך אנו כפופים לחוק התכנון והבנייה. אנו בין הפטיש לסדן".

לדבריה של ברנד, העירייה בחנה אפשרות להעניק פטור ממיסוי והשבחה לגנים הפרטיים, אך הדבר אינו אפשרי בחוק. "יש דרישות רגולטוריות מכוח חוק התכנון והבנייה והתהליך שגננת צריכה לעבור הוא מורכב, סיזיפי ויקר כשרבים וטובים נשברים באמצע", הסבירה והוסיפה: "אנו תומכים בחוק הפיקוח, אך מצפים לפתרון סוגיית ההיתר החורג. בחסות המדינה הגננות הופכות לעברייניות ולמפירות חוק".

ד"ר שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, הזהירה מפני המצב הנוכחי: "עלותו של היתר היא כרבע מיליון שקל וגם כשמקבלים אותו הוא זמני בלבד ואינו מבטיח את המשך קיומו של הגן. אנו עומדים כפסע מקריסת מערכת החינוך לשנות הינקות בישראל".

יערה שילה, מומחית לגיל הרך ממכללת אפרתה וממייסדות הקואליציה לחינוך מלידה, הוסיפה כי חוק הפיקוח חשוב והוא התחלה משמעותית להסדרת הנושא, אבל ללא אישור תקנות מתאימות המציאות הקשה רק תחמיר. "יותר מעונות ייסגרו ופחות ילדים יזכו לחינוך מלידה", אמרה. "הורים לא ייצאו לעבודה ויצטרכו למצוא פתרונות אחרים".

ממשרד הפנים נמסר כי תגובתם תימסר כמקובל בבית־המשפט. ואילו ממשרד הרווחה נמסר כי "היות שהעתירה נידונה בבית־המשפט אנו מנועים מלהתייחס לדברים".