הקרח נשבר

מזה כמה שנים שמתחולל ויכוח באשר להשפעות ההתחממות הגלובלית על האנושות. נשיא ארצות־הברית כבר הודיע שהנושא לא בראש מעייניו ופרש באופן מתוקשר ומעורר מחלוקת מהסכם האקלים העולמי. אבל למציאות תוכניות משלה: ביום חמישי האחרון נמסה בגרינלנד כמות אדירה של שני מיליארד טונות קרחונים – נתון חסר תקדים ומדאיג בהתייחס לכך שאנחנו רק בחודש יוני.

האי גרינלנד, השוכן בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס הארקטי, חווה הפשרת קרחונים כבר כמה שנים ולכן מדובר בתופעה מוכרת באזור. אולם בשבוע שעבר ההפשרה המאסיבית לא הייתה אירוע שבשגרה: 40 אחוזים משטחי האי הקפוא פשוט נמסו בתוך 24 שעות בלבד.

ברשת סי־אן־אן דווח כי בתוך שבוע הטמפרטורות בגרינלנד זינקו ממינוס 20 לקצת יותר מ־0. המומחים מסבירים את השינוי הקיצוני בכך שכבר מחודש אפריל האחרון החלו להגיע זרמי אוויר חמים ולחים מהאזור האטלנטי לחופי גרינלנד. בשבועות האחרונים הגיע משב חם נוסף מארה"ב, מה שגרם למזג אוויר חם ויבש באי.

עתה מומחים בעולם מעריכים כי 2019 תהיה שנת השיא בהפשרת הקרחונים של גרילנד. המומחים אף מציינים כי הפשרתם בשלב כה מוקדם של הקיץ תגרום לתגובת שרשרת שעלולה לפגוע באי כולו.

הפשרות קרחונים גדולות התרחשו בגרינלנד גם בשנים 2007, 2010 ו־2012. לאור זאת מציינים מומחי אקלים שתי מגמות מדאיגות. הראשונה: ההפשרה הגדולה של הקרחונים לא התרחשה באופן עקבי ומתמשך עד תחילת שנות התשעים. כלומר, מדובר בתופעה חדשה יחסית, שנובעת מהזנחת מצב איכות הסביבה והשפעתו על כדור הארץ. המגמה השנייה היא כאמור הפשרת הקרחונים בהיקף גדול כבר בעונת האביב ותחילת הקיץ.

המשמעות של הפשרת הקרחונים היא רבה: בעלי חיים רבים מצויים בסכנת הכחדה ושטחי המחיה הטבעיים שלהם הולכים ונעלמים. בנוסף, הפשרת קרחונים בכמות כה גדולה מעידה על עלייה צפויה במפלס פני הים ועלולה לגרום להיעלמותם של יישובים ואיים רבים.

עתה מפצירים המומחים להתייחס לגרינלנד כאל תמרור אזהרה וקוראים למנהיגי העולם לפעול למען צמצום הפגיעה בכדור הארץ.