מיליוני הדולרים שהקטארים מעבירים לרצועת עזה באישור ישראל הפכו לשיחת היום בשני הצדדים. בעזה מחכים לכסף כדי להתקיים. ואילו בישראל מבקרים את מתן האישור להכניס את הכסף לרצועה ורואים בו שוחד לחמאס תמורת שקט ביטחוני. אבל מתחת לפני השטח ישראל פועלת במישור ההומניטרי מול רצועת עזה, ועוסקת בהעברה של דבר הרבה יותר חשוב ובסיסי מכסף מזומן שנעלם בתוך שבועות: מים מתוקים לשתייה.

בימים האחרונים, כך אנו חושפים פה, חברת "מקורות" החלה בעבודות לשדרוג קו מים מישראל אל רצועת עזה. בימים אלו החלו הכלים הנדסיים לחפור את התעלות והונחו הקווים החדשים בסמיכות לקו מים ישן. מדובר בפרויקט שעלותו כמה מיליוני שקלים, שמבוצע על ידי "מקורות" בשיתוף רשות המים של ישראל.

לאחר סיום הנחת הצינורות, קו המים עתיד להתחבר בימים הקרובים אל מערכת המים של רצועת עזה - ומשם לברזים בבתיהם של תושבי עזה.

העבודות על הקו החדש, אתמול | צילומים: בראל אפרים

הקו נמצא מול מרכז רצועת עזה, באזור המועצה האזורית אשכול. באופן אירוני למדי, למרות שהוא מיועד לרווחת העזתים - העבודות עליו נעשות תחת אבטחה, מחשש שהעובדים והציוד יהפכו למטרה. קו המים המשודרג יאפשר לישראל להזרים מים אל הרצועה בצורה נוחה יותר ומבוקרת. הפרויקט הזה נעשה ללא כל קשר למצב הביטחוני המשתנה, ואיננו קשור לשיחות ההסדרה שמתקיימות בין הצדדים בשנה האחרונה.

"מים זה דבר בסיסי", מספר אחד העובדים במקום. "יש בעזה אוכלוסייה שלמה שלא מחפשת מלחמה בישראל, אוכלוסייה שרק רוצה לחיות בשקט, והאוכלוסייה הזאת ההיא הרוב והיא נשלטת על ידי חמאס. חבל מאוד שזה המצב. רוב האנשים בעזה צמאים למים אבל לא פחות מזה - צמאים לחיים נורמליים ולעתיד טוב יותר לילדים שלהם. הם שכנים שלנו, למרות הכל, ואי–אפשר להתעלם ממה שקורה שם". ישראל מספקת מים לשתייה לרצועת עזה דרך שלושה קווי מים מרכזיים שפרוסים לאורך הגבול. לפי ההסכם בין הצדדים, ישראל מחויבת להעביר לעזה עשרה מיליון קוב מים בשנה. בפועל, ישראל מעבירה יותר: מדי שנה 11 וחצי מיליון קוב מים מתוקים לשתייה עוברים לעזה. מבחינת ישראל יש אפשרות אף להגדיל את הכמות, אך מערכות המים ברצועת עזה נמצאות על סף קריסה ולכן אין בשלב הזה היתכנות להרחבת הקווים או מאגרי המים בעזה.

בשיחות ההסדרה המתקיימות בימים אלו בין הצדדים מונחים על השולחן פרויקטי שיקום בעזה גם בתחום המים. אחת הבעיות בעזה היא הטיפול במי שפכים. מרבית השפכים בעזה מוזרמים לים התיכון, זורמים באופן חופשי ברחובות או מוזרמים דרך נחל חנון שבצפון רצועת עזה. המצב ההומניטרי הקשה בעזה לא מאפשר הקמת מתקני טיהור שפכים. התוצאה היא שהשפכים מזהמים את מי התהום (אקוויפר החוף) שממנו גם ישראל ניזונה, ותמיד קיים חשש שבעזה תפרוץ מגפה שתפגע בתושבי הרצועה - וגם בתושבי ישראל השכנה .