שבת 11 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    אילוסטרציה: שאטרסטוק
    24 שעות • 17.06.2019
    מהפנטים אתכם
    אנה סבלה מכאבים איומים במשך שנים אחרי לידת בתה, ירון עבר שני אירועים מוחיים ולא הצליח להתגבר על המתח הנפשי, ואסתי התקשתה לחיות בלי משככי כאבים אחרי תאונת הדרכים שבה הייתה מעורבת. אלפי בני אדם בישראל סובלים מכאבים ובמקום לצרוך כדורים בוחרים בהיפנוזה. נעם ברקן יצאה לגלות את הטיפול החדשני שניתן בבית החולים סורוקה ופגשה את האנשים שהשיטה בת מאות השנים הצילה את חייהם
    נעם ברקן

    מי שסובל מכאב מכיר את הייאוש הזה. את הפחד מפני הגל הבא ואת חוסר האונים המתסכל. יש כאבים משתקים שלא מאפשרים כמעט לנשום. יש כאבים בוערים ושורפים שמאיימים לכלות אותנו מבפנים. יש כאבים דוקרים וקודחים ויש כאלה שפועמים בחוזקה. ויש גם כאבים שמקורם במחלה, וכאלה שנובעים ממתח או מטראומה נפשית.

     

    אפילו כמי שמאמינה בקשר ההדוק שבין הגוף לנפש — הגעתי סקפטית למרפאה של ד"ר יעקב עזרא, מנהל השירות לנוירולוגיה תפקודית בחטיבה לרפואת המוח ב"סורוקה". הרי יש כאבים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהדנ"א של חיינו, והם מוחמרים במיוחד בעולם המוטרף שבו אנחנו מתפצלים לכמה תפקידים בו־זמנית — בעבודה, עם הילדים, במטלות היומיום. את מקדחת המיגרנה שחופרת מנהרה דרך האונה הקדמית ומפלסת את דרכה בלי רחמים לגזע המוח, לפחות פעמיים בשבוע, ניסיתי לעצור בכל דרך אפשרית. אבל נדמה שהיא כאן כדי להישאר.

     

    ד"ר עזרא מבקש שאשב על כורסה חומה שמתרוממת ומאפשרת לרגליים לרחף. זאת עבודה מגניבה, אני חושבת לעצמי, להתיישב באמצע יום לחוץ על כורסה נוחה ולנוח, מבלי להבין איך היפנוזה רפואית יכולה לנתק את הכבל מהמקדחה. "זה טוב שאת באה אליי סקפטית", הוא אומר, "אני רק מבקש שתיתני לקול שלי להוביל אותך". אני מחליטה לפעול בדיוק לפי ההוראות, כי אין לי מה להפסיד. נכון להיום — זאת העבודה שלי: להירגע.

     

    "את יכולה לעצום את העיניים, להשתחרר", אומר ד"ר עזרא, והקול שלו באמת מרגיע, שלא לומר מהפנט. "בהתחלה תוכלי לשמוע את כל הרעשים שבחוץ. הנה מנוע בחוץ, ורעש האוויר שיוצא מפתח המזגן, הנה דלת שנטרקת ואנשים שמדברים", הוא מונה את הרעשים החיצוניים שסביבנו. "אבל בהמשך תוכלי להתרכז בתחושות הפנימיות ולהרגיש את הגוף שוקע בכורסה. את יכולה להתרכז בקול שלי ורק בקול שלי, ולאפשר לגוף להיות הרבה יותר רגוע, יותר משוחרר", הוא אומר, ואנחנו עוברים להתרכז בנשימות. "השקט החיצוני מתחבר לשקט הפנימי. ואת יכולה להיזכר בתחושה המוכרת לפני השינה, אותה תחושה מרגיעה ומשחררת שמגיעה שנייה לפני שנרדמים".

     

    "הרגשתי שאני לא יכולה לסבול יותר". אנה לוזנסקי עם ד"ר יעקב עזרא | צילום: חיים הורנשטיין
    "הרגשתי שאני לא יכולה לסבול יותר". אנה לוזנסקי עם ד"ר יעקב עזרא | צילום: חיים הורנשטיין

     

     

    תחושה מיוחדת ולא מוכרת של שלווה ורוגע אופפת אותי. הקול של ד"ר עזרא מוביל אותי להרפיה עמוקה. אני בהכרה מלאה. יודעת בדיוק היכן אני נמצאת ומה מתרחש בחדר ובסביבתו. זוכרת היטב את כל המטלות שעדיין לפניי, ולמרות זאת, בו־זמנית אני בתוך כמוסה קטנה ומרוכזת של שקט. כמו שקועה בכיסא נוח על אי קטן, בטוח ויציב, בלב החיים הסוערים. "וכשהראש רגוע ומשוחרר - הנפש שקטה", הוא אומר. "נספור עד חמש ובחמש תוכלי להתעורר. להרגיש רעננה יותר, משוחררת יותר", הוא מתחיל לספור ואני פוקחת עיניים.

     

    "החיים שלי התהפכו"

     

    "במהלך השנים ראיתי הרבה חולים על כל הספקטרום הפסיכוסומטי, שהרפואה לא הצליחה לעזור להם. היה לי ברור שיש דרך אחרת", מספר ד"ר יעקב עזרא. "למדתי היפנוזה אצל ד"ר אלכסנדר סולומונוביץ', מנהל מרפאת היפנוזה בוולפסון. ההיפנוזה השפיעה על החיים האישיים שלי, שינתה את התפיסה הרפואית שלי, ובאופן כללי הפכה אותי להרבה יותר יעיל בטיפול".

     

    ד"ר עזרא התוודע לעולם הפסיכולוגיה הרפואית, לממשק בין הגוף לנפש. "אדם שיש לו סרטן, שסובל מדיכאון ויודע שהוא עומד למות — זקוק לעזרה ולתמיכה בכל הקשור בהתמודדות עם המוות. מי שיש לו הפרעה פסיכוסומטית זקוק לעזרה אחרת", הוא אומר. "ראיתי מטופלים שאני פחות מצליח איתם והפסיכולוגים הרפואיים כן מצליחים. הבנתי את הגבולות שלי ויצרתי מודל של הבנת יחסי גוף־נפש שעל פיו אנחנו עובדים".

     

    יש כיום שלוש גישות להתמודד עם כאב, אומר ד"ר עזרא. "הראשונה היא לשלוח אותו לבדיקות אינסופיות — מסי־טי, לאם־אר־איי ולניקור מותני. חלק מזה נובע מתוך רפואה מתגוננת, מפחד מתביעות. כך אנשים עוברים בירורים וצנתורים אינסופיים. בזמן הזה החולה מקבל משככי כאבים. כשאדם לוקח משככים מדי יום, זה מוריד את סף הכאב ומחמיר את הכאב. הגישה השנייה היא לומר למטופל — זה פסיכולוגי, הכל אצלך בראש. גישה שלישית היא לשקר להם — אם מישהו מגיע עם כאבים בחזה למיון, יגידו לו שזאת בעיה של שריר ושלד, כיוון שאתה כרופא לא יודע איך לומר לו שזה נפשי. הדרך שלנו אחרת".

     

    לפי המודל שפיתח ד"ר עזרא, התלונות הגופניות נחלקות לארבע קבוצות: מחלות אורגניות, מצבים מוחמרי מתח, תסמונת סף נמוך והפרעות קונברסיביות. "נניח שיש למישהו בקבוצה הראשונה של המחלות האורגניות גידול או דלקת קרום המוח", הוא אומר, "ברור שלכאב הראש יש בסיס אורגני. במצבים מוחמרי מתח אנחנו כוללים מיגרנות, מחלות אוטואימוניות, אסתמה של העור ופסוריאזיס. בתסמונת סף נמוך אנחנו מדברים על כאב שנוצר כתוצאה ממתח - אין דלקת אבל יש מתח, וכתוצאה מכך יש כיווץ בשרירים, שמחמיר את הכאב. המעגל הרביעי הוא הפרעות שנובעות ממצבים נפשיים לחלוטין. זה לא הסטרס שגורם לכאב, אלא קונפליקט".

     

    מה אתה מלמד את הסטודנטים?

     

    "אני מלמד אותם למקם את המטופל במקום הנכון על הספקטרום הפסיכוסומטי ולטפל בו בהתאם. יש דרך אחת לטפל במרכיב הנפשי ודרך אחרת לטפל במרכיב הגופני. אם הפסיכולוג הרפואי שאני עובד איתו מכיר את המודל, ואני שולח אליו מישהו עם כאבים שנובעים מסרטן, הוא יידע שהוא צריך לעבד איתו את המוות או את הפחד מפניו. אם הוא מגיע עם כאבי ראש שנובעים מקונפליקט לא פתור, הוא צריך לעבוד איתו על הקונפליקט".

     

    איך ההיפנוזה הרפואית עובדת?

     

    "היפנוזה היא היכולת להיכנס למצב בקרה שונה מהרגיל ולייצר אפקטים. התת־מודע שלנו מייצר כל הזמן אפקטים מסוגים שונים, ואנחנו מלמדים אותו לייצר אפקטים בצורה רצונית. הגנרטור של הכאב הוא המערכת הלימבית ההישרדותית, שנדלקת כתוצאה מסטרס ממושך או טראומה, או מהשילוב ביניהם. היפנוזה יודעת לווסת את המערכת הלימבית. כך אנחנו מטפלים בגנרטור הפנימי שהוא במרכז המוח. הטיפול בהיפנוזה רפואית הוא תהליך שבו את אמורה לתרגל את ההרפיה העמוקה הזאת שלוש פעמים ביום כטיפול מונע. בהמשך אני מלמד להיכנס להרפיה הזאת במהירות — כטיפול נקודתי להתקף".

     

    "כולם כבר התייאשו"

     

    אנה לוזנסקי (50) הגיעה לד"ר עזרא לפני כשנה עם כאבי ראש חזקים מאוד שהופיעו מדי יום. "כולם התייאשו ממני עד שרופא נוירולוג שלח אותי לכאן", היא מספרת. "הגעתי עם דמעות בעיניים וחוסר אמון. התחלנו בגמילה ממשככי כאבים. זה היה תהליך לא פשוט. שלושה שבועות הייתי עצבנית במיטה. עכשיו אני בכלל בלי משככים, אלא אם מדובר בכאב ממש קיצוני. ניסיתי בעבר הכול, כולל רפואה משלימה, אבל מה שקיבלתי כאן, לא האמנתי שהוא קיים ברפואה הציבורית. שילוב של רופא ופסיכולוג, קבוצות מדיטציות ופסיכותרפיסטית. יצאתי בנאדם אחר".

     

    התקף המיגרנה הראשון הגיע כשהבת של אנה הייתה בת שנה. היא סחבה כאבי פיברומיאלגיה ועייפות נוראית ארבע שנים, עד שלא יכלה להמשיך יותר. לוזנסקי הבינה שכדי לטפל בעצמה עליה לעזוב את העבודה התובענית ולשנות את אורח חייה. "יש לי עוד תהליך לעשות, אבל היום אני במצב טוב בהרבה משהגעתי לכאן. היום אני כבר לא מרגישה שסוף העולם מגיע. אני מרגישה טוב עם עצמי, מוצאת תעסוקה ובונה תוכניות לעתיד".

     

    הכאבים הבלתי נסבלים של אסתי החלו ב־2012, כשעברה תאונת דרכים, שבה נפגע בעיקר בנה. היא סבלה מפריצת דיסק ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה. "חצי שנה אחרי התאונה הרגשתי שהכאבים בגוף לא עוברים", היא מספרת. אסתי החלה ליטול משככי כאבים חזקים ומצבה רק החמיר. "הודות לד"ר עזרא הורדתי את המורפיום ואת משככי הכאבים", היא אומרת. "היום אני לוקחת כדורים נגד מיגרנות וקנאביס רפואי רק כשמדובר בכאב שלא מאפשר לי לישון בלילה. היום התדירות נמוכה יותר. אם פעם זה היה התקף כל יום, הפניות למיון כל חודשיים — היום אני נוטלת משכך כאבים פעם בשבוע־שבועיים.

     

    ירון (52) היה בין המטופלים הראשונים של ד"ר עזרא בסורוקה. "עברתי פעמיים אירוע מוחי", הוא מספר. "לפני שנתיים אושפזתי בעקבות אובדן ראייה בעין ימין. חייתי בסטרס ולחץ שאפילו לא הייתי מודע להם. כמנהל מפעל שאחראי על 70 אנשים, הייתי בתפקיד מאוד תובעני. הייתי יוצא מוקדם בבוקר מהבית ולא יודע מתי אחזור. כשהייתי מאבד ראייה, הייתי חושב על זה דקה ושוכח. עד שחטפתי שבץ ראשון ואחריו אירוע מוחי שני".

     

    באשפוז השני המליץ הרופא המטפל לירון להגיע לד"ר עזרא. "לא ידעתי איך היפנוזה יכולה לעזור לי, אבל מיד לאחר הטיפול הראשוני, אחרי שעשינו הרפיה עמוקה, אמרתי לעצמי, 'וואלה, אני מרגיש טוב'. כל הלחצים בראש נעלמו. אמנם רק לשעה־שעתיים, אבל הרגשתי שמשהו קרה שם. ההרגשה מצאה חן בעיניי והחלטתי שאני ממשיך לזרום איתו. התקדמנו עם הפגישות. סיפרתי כל פעם על טריגרים בחיים שהביאו אותי לנפילה כזאת או אחרת. ד"ר עזרא עודד אותי לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. אחרי כמה חודשים, הוא המליץ לי לראות גם פסיכולוג רפואי. זה היה תהליך של שנתיים לא פשוטות, של מאבק יומיומי. התחלתי ללמוד איך להתגבר על התחושות הקשות וחזרתי לתפקוד מלא.

     

    "בזכות ההיפנוזה למדתי איך להשתמש בטכניקה בעצמי. הייתי נכנס עם הקלטת של ד"ר עזרא לחדר, ומתרגל. היום אני מרגיש בריא לחלוטין. אני עובד רק עד ארבע. המפעל הביא מנהל נוסף שעובד במקביל אליי. כשאת בתוך הלופ, את לא מבינה איך אפשר לחיות אחרת, אבל מתברר שאפשר. היום אני סובל מהרבה מאוד מחלות של אנשים מבוגרים — יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות בכלי הדם. עברתי גם צנתור. אני יודע שזה תולדה של השנים שהייתי בסטרס, שאלה מחלות שהתפרצו בגלל התקופה שהרסתי את עצמי בלי לשים לב. היום אני דואג לעשות גם דברים שאני אוהב ושעושים לי טוב. הפסקתי לעשן, ואני חי ללא סטרס".

     


    פרסום ראשון: 17.06.19 , 20:23