ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: רמי זרנגר
    7 לילות • 18.06.2019
    משחקי הרהב
    פסל עם נתונים פיזיים מרשימים, בקבוק מים, וזעקת "אני משתין עליך" אחת - הוא אולי ירד קצת נמוך בריב עם ליאור שליין, אבל לרני רהב נמאס. הוא משוכנע שהמתקפה של עמיתו לערוץ היא הסתה של ממש. שהראיון עם שרה נתניהו היה אובייקטיבי ושהיא ממילא לא דמות פוליטית. שהתוכנית בהגשתו, 'רני ושרון בע"מ', היא הצלחה מסחררת. ושפרגון לנתניהו לא אומר שבגד במשפחת רבין
    רז שכניק | צילום: רמי זרנגר

    כשרני רהב ניצב השבוע מול פסל עם איבר מין זכרי אימתני, סרטון אחד לפני שצעק לליאור שליין שהוא משתין עליו, זה היה דווקא סוג של אקט חינוכי. "עם כל הכבוד זה פסל שמוצג במוזיאון ישראל, יש שבעה פסלים מאותה סדרה", הוא מסביר. "אחד במוזיאון, אחד באוסף שלנו - מתנת יום נישואים שקניתי להילה - ועוד חמישה מפוזרים באוספים בינלאומיים. זה פסל מדהים של אוהד מרומי, אחד הפסלים המוכשרים במדינת ישראל. אסור לקחת את זה למקומות שאין לי כוונה לקחת אליהם, כל בר־דעת מבין שזה פסל מהחשובים של מדינת ישראל".

     

    הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

     

    כל בר־דעת ממש לא מבין את זה.

     

    "ולכן הוא מוצב בכניסה למוזיאון ישראל בירושלים. שמו, 'הנער מדרום תל־אביב'".

     

    יש בזה משהו וולגרי - להצטלם ליד פסל עם איבר זכרי ענק בסרטון אחד, לצעוק למישהו שאתה משתין עליו כשאתה מתיז מים מבובה בסרטון אחר.

     

    "לפעמים כדי להביא זעקה צריך לעשות מעשה ואין לי שום נקיפות מצפון, גם אם למישהו זה מפריע והוא אומר: 'רני רהב במעמד כזה שהוא לא יכול להרשות לעצמו לרדת נמוך'. התשובה היא: רני רהב יכול לעשות כל דבר ברגע שמישהו פוגע בצופים שלו. ואני רוצה לראות את כל אלה שאמרו שרני רהב לא יכול להרשות לעצמו, שאם היו אומרים עליהם את מה שנאמר עליי ועל צופיי, אני בטוח שהם לא היו מבליגים. כשאני עושה דבר שהוא חריג, אז מדינה שלמה מצטרפת לנושא ואני שמח שהנושא לא ירד מהכותרות יותר מ־48 שעות. קח בחשבון שסירבתי ללכת ל־12 תוכניות טלוויזיה שהזמינו אותי להתראיין בנושא ועוד תוכניות רדיו, ובטח אתרי אינטרנט למיניהם. סירבתי משום שמיציתי את הנושא ועם ישראל הבין בדיוק מה שרציתי לומר ועם ישראל בגדול מסכים עם כל מילה".

     

     

    × × ×

     

    הקרב בין ליאור שליין ורני רהב אמנם הגיע לשיא במתקפה המשולבת של רהב ברשתות החברתיות - פוסטים, תמונות, סרטונים - אבל ההתחלה שלו הולכת אחורה, כשהמגיש של 'גב האומה' זרק את החץ הראשון וביקר בתוכניתו את רני רהב ושרון גל, מגישי 'שרון ורני בע"מ' ברשת, על 'הלקקנות' שהפגינו בראיון עם שרה נתניהו. רהב מיהר להחזיר במילים ארסיות בתוכנית ובראיונות, ואז הגיע הסבב הנוכחי. "אם חשבנו שאופירה וברקו זו שכונה, אז שרון ורני זו שכונת מצוקה", גיחך שליין במונולוג בתוכניתו. התגובה, פצצת אטום בדמות פסל מצויד היטב של אוהד מרומי, לא איחרה לבוא.

     

    לא הגזמת קצת?

     

    "ממש לא. אני חושב שאם בא בנאדם ומעליב ומשפיל את 300 אלף הצופים שלי, מחובתי להגן עליהם. כמו שאני אגן על כל לקוח עד טיפת דמי האחרונה, ככה אני אגן על כל הצופים שבחרו לראות אותי על המרקע. ולא מעניין אותי מיהו או מאיזה ערוץ הוא. מגיל 13 תמיד נלחמתי את המלחמות שלי. לא תמיד הבינו אותי ברגע הראשון. אבל לאחר מכן כולם הבינו, תמכו והעריכו. אני מודע לכך שיש אנשים שחושבים שרני רהב צודק במאה אחוז אבל הוא אולי הגזים. ואני אומר להם: לא הגזמתי, האדם הזה עבר קו אדום ומי שעובר קו אדום צריך לעשות מעשה חריג כדי שכל המדינה תבין את זה. איפה שמתחילה ההסתה, ימצאו את רני רהב כדי לחסום את ההסתה".

     

    איזו הסתה יש פה? זו סאטירה.

     

    "יש הבדל בין זה ובין סאטירה שאותה אני מכבד ומעריך, כמו כל ביקורת. להזכירך, הביקורת בנתה אותי מגיל 13 ועד היום. ההסתה היא בזה שהוא אמר, 'אסור להם לראיין פוליטיקאים כי הם לא יודעים לראיין פוליטיקאים'. זו הסתה, כי בדבריו הוא רוצה למנוע את המצב שפוליטיקאים יבחרו בתוכניות שלנו לבוא לראיונות. עוד לא ראיתי אף פוליטיקאי שבחר לבוא לתוכניות שלנו ולא הלך להתראיין גם בתוכניות הכלכליות של 13, 12, ו־11".

     

    48 שעות בכותרות. מתוך הסרטון
    48 שעות בכותרות. מתוך הסרטון

     

    אם כבר העלית את זה, שרה נתניהו הלכה רק אליכם.

     

    "היא לא אישה פוליטית. כל פוליטיקאי שבא אלינו, כולל ראש הממשלה, הלך גם לראיון בערוצים אחרים. אז אי־אפשר לומר שחסמנו פוליטיקאים מללכת לתוכניות המיינסטרים. ואמרתי מדיי־וואן - אני לא קרן מרציאנו, אני לא רינה מצליח, ולא איילה חסון או רביב דרוקר, או דוריה למפל. אני רני רהב, אני איש יחסי ציבור, אין לי שום מניירות ואספירציות להיות עיתונאי. יש לי עניין לעשות תוכנית טלוויזיה בכיף, לארח אנשים שאני אוהב ושהתוכנית תהיה עם הרבה אהבה לצופים שבחרו לצפות בי. אני מזכיר לכולם שלא חובה לצפות בי".

     

    שליין בעצם העמיד אתכם על טעויות עובדתיות בשאלות שהעליתם.

     

    "ממש לא. הוא ניסה לצחוק על השאלות שהיו במקומן, רק שהיו מהאג'נדה שלי ולא משלו. הוא בא מהאסכולה שהכל בישראל זוועה. שכולם קטסטרופה. אני בא מהאסכולה שהכל מעולה ושאפשר לעשות את זה עוד יותר טוב. אני בא מממקום של פוזיטיב ולא של נגטיב. את הנגטיב אני תמיד הופך לפוזיטיב ומנסה לתקן תוך כדי, אבל לא רואה את הכל שחור. אני תמיד רואה את הכל בלבן. זכותו המלאה, במדינה הדמוקרטית, להגיד מה שהוא רוצה ולבקר אותי ואת הדרך שלי ואת התוכנית שלי. זכותו גם להעמיד אותי על טעות כזו או אחרת. אבל יש הבדל בין להעמיד על טעות לבין ללעוג. בלעג אני הרבה יותר טוב ואני מקווה שכולם הבינו את זה. אבל אני שונא לעשות את זה ועושה כשאין ברירה. והמקרה הזה הוא אין ברירה".

     

    השפיל את הצופים. שליין
    השפיל את הצופים. שליין

     

    הראיון עם שרה הוכיח שהמבקרים צדקו. לא מעט טענו שזה היה ראיון חנפני.

     

    "ולי הספיק שמיטב העורכים בארץ צילצלו בדיסקרטיות ואמרו, 'רני, למרות הביקורת שאתה מקבל על הראיון, היינו מתים שהראיון הזה יהיה אצלנו', ואני מאמין להם".

     

    היו תנאים מוקדמים?

     

    "לא היו. כל מי שכתב אחרת, שיקר במצח נחושה. אגב, אני הזמנתי גם את גנץ, גם את אשכנזי וגם את לפיד, והם היו מקבלים את אותו יחס בדיוק. למרות ששלושתם חברים שלי, הם סירבו וזכותם".

     

    בני הזוג נתניהו גם היו ביום הולדת שלך.

     

    "זה בעייתי למה? ראש הממשלה שבירך אותי ביום ההולדת אמר, ואני מצטט, 'כשרני רהב מתקשר אליי בלילה מאוחר, זה תמיד אך ורק בענייני מדינת ישראל'. ושמעו את זה כולם. בחיים לא ניצלתי את הקשרים שלי למשהו פרטי".

     

    חברות עם ראש ממשלה שווה הרבה מאוד בעיני גופים שאתה מייצג.

     

    "כל אדם במדינה יודע שמאז ומתמיד היה לי קשר לכל ראשי הממשלה במדינת ישראל. יצחק שמיר, אהוד ברק, יצחק רבין, אהוד אולמרט, אריאל שרון, שמעון פרס ובנימין נתניהו, כולם היו מבאי ביתנו או אני מבאי ביתם".

     

    יושב לקוח גדול של רני רהב בבית ורואה את הסרטונים שלך. הוא עלול לחשוב, ריבונו, מי מייצג אותי. לקחתי יחצן מיומן ולא איש טלוויזיה שנאבק בבוץ בברנז'ה.

     

    "אותו לקוח לקח יחצן והוא יודע שאני לא רק מסתובב בחליפה יפה אלא 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה, לובש סרבל עבודה ולא מהסס להילחם עבורו בכל מחיר, גם אם המלחמה תהיה על גבי. ולכן, הוא יבין שהפעם המלחמה היא עבור הצופה שלי".

     

    קיבלת ריקושטים מלקוחות?

     

    "אפילו לא מאחד ויש לי 170 כאלה. הלקוח יודע את האמת. אין הרבה אנשים במקצוע שלי שמוכנים ללכת ולקבל את החיצים במקום הלקוח שלהם. אתן לך דוגמה. יש חוף ים שאני הולך אליו, עלמה ביץ' בתל־אביב. יום אחד אני מגיע לים עם הילה ועוד חברים, אני יושב ומחובר לטלפון שלי באוזנייה ועם האייפד. פתאום הגיע איש יחסי ציבור אחר שאני מאוד מכבד ומעריך. התיישב בחוף. הוא לא ראה אותי, אני ראיתי אותו. הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. הוא לא הרים אותו. בסוף הוא בא לצאת מהים, עבר דרכי ואמרתי לו, 'תגיד לי, אני יושב פה בים לידך, הטלפון מחובר לי באוזן, עונה כל הזמן. הטלפון שלך צילצל דחיל ראבק, לפחות שעתיים, לא ענית'. אז הוא ענה לי: 'רני, אני לא מתאבד כמוך על הלקוחות שלי ועכשיו שישי ואני עם הילדים בים'. חשבתי שאני מת. אז הלקוחות שלנו יודעים בדיוק מה אנחנו נעשה עבורם: חוץ מלעבור על החוק, הכל".

     

    לעגת לרייטינג של שליין, אבל אופירה וברקו די מביסים אתכם.

     

    "אופירה וברקו תוכנית מצוינת, שפועלת כבר כמעט שנתיים. לאופירה וברקו תוכנית רדיו פופולרית שפועלת הרבה מאוד שנים. כשאופירה וברקו מתחילים בשש, הם מקבלים באופן אוטומטי 5.5 אחוזים מתוכנית אחרת מצוינת של גלית גוטמן ואילנית לוי. ואז הם עולים ל־8 ולפעמים ל־9, שזה הישג מדהים. אבל, אם אתה בא ובוחן את ההישג המדהים של שרון ושלי, הוא לא פחות. אנחנו מתחילים כמעט מאפס ועולים ל־4 ובחלק מהתוכנית אנחנו יושבים על כמעט 6 אפילו. ולזה אתה מוסיף שידור בשבת ב־11 בלילה שמביא קהל דתי־ציוני והם עוד 4 אחוזים. סך הכל אנחנו מגיעים לכ־8 אחוז מצרפי וזה בפחות מחודשיים וחצי. זה הישג פנומנלי לערוץ 13 ולנו בפרט".

     

    יוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת, לא אהב את הריב ביניכם. הוא הוציא מכתב בנושא.

     

    "אני בטוח שלא אהב וזכותו. המכתב שהוציא היה במקום, ואני חושב שזה רגע מכונן בערוץ 13, שכולם התכנסו ללוקל־פטריוטיזם של הערוץ, כדי שלא יהיו נגד תוכנית כזו או אחרת בתוך הערוץ. לכן המכתב של יוסי הגיע בזמן, מכובד, כנה ואמיתי, כמו יוסי".

     

    ואיך העבודה עם שרון גל? לא היו לך היסוסים לעבוד עם אדם שהסתבך במקומות עבודה קודמים, כמו ערוץ 10 וערוץ 20?

     

    "לא, אני בחרתי בו. ברשת הציעו כמה מועמדים והגיעו לשם שלו. חשבתי שזה רעיון מדהים של יוסי ורשבסקי, כי אני חושב ששרון הוא איש טלוויזיה מעולה עם יכולות עיתונאיות מצוינות ושמחתי על ההצעה הזו. הוא מודל לחיקוי במה שעשה ב'לילה כלכלי', הצלחה טלוויזיונית ברמה גבוהה, בינלאומית. אי־אפשר לקחת את זה ממנו".

     

    ומה לגבי הסיפור על המתחזה שהונתה אותו, מקימי אינדיג? הקדשתם לזה לא מעט זמן מסך גם אצלכם. אתה קונה את כל הסיפור הזה?

     

    "כן, לא נראה לי שהוא ישקר. להפך, זה מראה על הכנות והיושרה של שרון, שהוא משתף בכזה דבר, ועל טוב ליבו, כי הוא עשה את זה מטוב לב. הוא לא נפגש איתה בחיים".

     

    אני בחרתי בו. רהב וגל
    אני בחרתי בו. רהב וגל

     

    × × ×

     

    רהב, איש יחסי ציבור שאף פעם לא נמנע מהפרונט - עובדה שמעוררת לעיתים ביקורת כלפיו - יודע היטב גם לפעול מאחורי הקלעים כשצריך. במשך שנים הוא היה אחד המקורבים ביותר לבני משפחת רבין: חבר קרוב, פיקסר, וגם היה מעורב במהלכים פוליטיים של ממש. "אני בא מאגף המרכז, פעם אני עם קריצה שמאלה ופעם עם קריצה ימינה, זה נורא תלוי בנושא", הוא מסביר. "כשהיה צריך רוב לממשלת רבין, להסכמי אוסלו, אני זה שהבאתי את גונן שגב לממשלה כדי שיהיה רוב יהודי. רבין רצה רוב הצבעה יהודי ולא להיעזר לזה בקולות ערביים. הוא האמין שרפול יצטרף, זו הייתה התזה של גיורא עיני, שהיה המביא והמוציא אצל שמעון ויצחק.

     

    "אני האמנתי שרפול לא יבוא לממשלה וניסיתי לשכנע את רבין שהאלטרנטיבה היחידה שלו היא לקחת את גונן שגב שיערוק מהמפלגה של רפול. כך היה. אני שיכנעתי את גונן והוא בא לממשלה, הביא קול יהודי, והסכמי אוסלו עברו בקול של יהודים. לחיצת היד של רבין ושגב, הייתה אצלנו בבית ברמת־גן".

     

    אתה זז ימינה ושמאלה מהמרכז בהתאם למי שהוא ראש ממשלה באותו רגע?

     

    "כשראש הממשלה נתניהו מבצע פעולות באיראן, סוריה, לבנון והקשר המדהים עם הנשיא טראמפ, פוטין וא־סיסי, לא התביישתי ולא פחדתי להביע את הערכתי לעניין. זה לא פוגם מהערכתי ואהבתי ליאיר לפיד, גבי אשכנזי ובני גנץ, שהם חברים שלי ושאני מאוד מעריך אותם ואת העובדה שהם לא יצאו לעשות מיליונים, אלא באו לעשות שליחות. לפיד גם ויתר על מיליונים".

     

    מאשימים אותך בצביעות. רבין, ידידך הקרוב יחד עם לאה, שנרצח בגלל הסתה מהימין, יש שיגידו בגיבוי של נתניהו. ועכשיו אתה חבר של אותו נתניהו.

     

    "יצחק רבין, ראש הממשלה ושר הביטחון ההרואי ורעייתו לאה רבין, היו חברים הכי קרובים שלנו, חברי נפש. כל המקטרגים לא עשו שום דבר לשמירת הזכר של יצחק רבין ולאה רבין כמו שהילה ואני עושים יומיום שעה־שעה".

     

     

    חברי נפש. רני והילה רהב עם רבין בחתונתם
    חברי נפש. רני והילה רהב עם רבין בחתונתם

     

    אבל בכל זאת, בשמאל אומרים שנתניהו תרם להסתה.

     

    "לא ניכנס לסיטואציה הזו, נקודה. אני מכבד כל ראש ממשלה בתפקידו, ומי שלא מכבד יש לו בעיה בהבנת הדמוקרטיה. חיה ותן לחיות, זה המוטו שלי. לצערי כמה אנשים התלבלו בדרך".

     

    הבנתי שמשפחת רבין לא מדברת איתך בגלל ההתקרבות לנתניהו.

     

    "כביסה מלוכלכת לא מוציאים החוצה ובטח לא על משפחה".

     

    ובכל זאת? יובל, דליה, נועה?

     

    "על משפחה לא מדברים".

     

    זה מעציב אותך?

     

    "לא. השלמתי עם זה".

     

    ולא היה קשה להתנתק מהם? בכל זאת, הם הולכים איתך מאז שנות ה־80.

     

    "מאז גיל 13 איש לא העז לומר לי עם מי להיות חבר ועם מי לא. תמיד עשיתי מה שרציתי".

     

    מניח שדיברת עם ביבי על הפרשות שהוא חשוד בהן.

     

    "מעולם לא שוחחתי עם ראש הממשלה על הפרשה ואין לי כוונה לעשות זאת".

     

    אתה תומך פומבית בחוק הצרפתי. בגלל נתניהו?

     

    "עוד לפני נתניהו ביקשתי והצעתי והתחננתי שיעשו חוק צרפתי בישראל, כי ראש ממשלה צריך להיות גיישה של התושבים שלו ולא להתמסר לחקירות. רק בגמר כהונתו, שיתכבד ללכת לחקירות. ואם עשה עבירה לא עלינו, שיתכבד להישפט ואולי ללכת לכלא. אבל כל עוד הוא ראש ממשלה, החוק הצרפתי מגן עליו בחקירה על מנת שיוכל לטפל אך ורק בתושבי מדינת ישראל. אין לזה קשר לנתניהו, כי דרשתי את זה עוד בימים של אריק שרון ואהוד אולמרט".

     

    אבל זה מכשיר שחיתות כראש ממשלה.

     

    "לא מכשיר שחיתות, כי כל אדם יודע שבסוף היום מגיעה חקירה ובסוף היום מגיע בית המשפט".

     

    במקרה של נתניהו הוא יכול להיות פה שנים על גבי שנים.

     

    "ראש ממשלה צריך לשרת את עמו ובגמר כהונתו ללכת לחקירה, חוץ מבגידה במולדת או הטרדה מינית".

     

     

    × × ×

     

    הוא נולד וגדל ברמת־גן ועלה לגדולות בתחום היח"צ כבר בשנות ה־20 המוקדמות לחייו, אחרי שהחל לעבוד כדובר במלון דן (ומשמש עד היום דובר החברה, 35 שנה אחרי). היום הוא ראש משרד היח"צ הגדול בישראל. הוא ורעייתו הילה, מנכ"לית רהב תקשורת, הורים לרועי, בן 25. לפני מספר חודשים הלך רהב, 55, לעבור בדיקות שגרתיות בבית החולים שיבא. התברר שהוא סובל מרמות סוכר מסוכנות ובעצם עלול להגיע לאובדן הראייה או הגפיים. "לא הייתי בשוק. לא חשבתי על טרגדיה. נכנסתי מיד לפעולה ולקחתי מאמן אישי בשם גיא ז'אן ואני עושה כל יום הליכה של 40 דקות רצוף, לפעמים בחצות, לפעמים בחמש בבוקר. מנסה עד כמה שאני יכול לשמור על סוכר וגלוטן ומקבל תרופות ואינסולין. אני לא חולה סוכרת עדיין, אבל אם זה ימשיך אהיה".

     

    לא עבר שום פחד?

     

    "לא. תשמע, העבודה היא סם חיי ואני מתחיל בשש בבוקר ומסיים באחת בלילה ונהנה מכל דקה ורגע בעבודה ואני לא עוצר למחשבות כאלה".

     

    והילה, אשתך?

     

    "תמיד פוחדת. היא מנסה לשמור עליי ואני על עצמי. הורדתי כבר עשרה קילו, שזה המון, והייתי שמח להוריד עוד עשרה. ב־94 אחוזים אני מצליח להימנע מסוכר וגלוטן, אבל בשישה אחוזים אין. אני נלחם בזה מלחמה קשה".

     

    בין לקוחותיו הנאמנים של רהב, שכוללים חברות ענק, נמצא גם אחד, אייל גולן. הוא אולי לא הלקוח הגדול ביותר, אבל בהחלט זה שמושך הכי הרבה אש, שרהב עובד קשה כדי לכבות. בין היתר זכה ללא מעט ביקורת כשהלך עם גולן לקבל פרס בכנסת, מה שהציף שוב את הביקורת הציבורית בעקבות פרשת הקטינות.

     

    הייתה טעות ללכת עם אייל גולן לכנסת. הדלקתם את הכל מחדש.

     

    "לפעמים אתה צריך לעשות דבר אמיץ, במיוחד כשהאירוע היה בתוך הכנסת והוא קיבל את התעודה שלו בזכות המוזיקה ולא בזכות שום דבר אחר, והקהל קם על רגליו והריע. היו חמש צעירות שצרחו והפעם הצרחות לא היו במקומן".

     

    אבל התהודה הייתה שלילית. זה עשה לו נזק תדמיתי.

     

    "כי התקשורת אוהבת את הצהוב וקיבלה את זה. נזק זה לא עשה, כי אתה לא יכול להשיג כרטיסים למופעים של אייל גולן, האמן הנערץ ביותר בישראל, החדשן ביותר, האהוב והמושמע ביותר. הוא נבחר לזמר ה־70 במוסף שלכם".

     

    עד כמה ההצלחה של עומר אדם מלחיצה אותו, אם בכלל?

     

    "לא מלחיצה בכלל. אייל גולן מפרגן לעומר ולכולם והוא במעמד כזה שיכול לפרגן לכולם".

     

    עד מתי יזכירו לאייל את הפרשה? עד מתי זה יהיה כתם?

     

    "אני חושב שהוא מאחורי זה. כבר אחרי שלושה חודשים מאז הפרשה הוא חזר להיות אהוב ובראייה לאחור הוא באמת עשה היסטוריה".

     

    בוא נעבור נושא. מאבטחים של נתניהו היכו צלם של 'דה מארקר' מחוץ לבית שלך.

     

    "אין לי מושג. קראתי את זה באינטרנט כמוך. הבית מוקף חומות, איש לא ראה ואיש לא היה יכול לשמוע. האירוע היה מאוד קטן ומצומצם והיה בחלק החיצוני של הבית בצד השני. אין דרך שאפשר לשמוע או לראות".

     

    וכששמעת על התקרית?

     

    "לא היה לי עם מי לבדוק, ובטח לא לצלצל לשירות הביטחון הכללי".

     

    דגל איי מרשל מקבל במה בתוכנית שלך, לצד דגל ישראל. אתה אמנם קונסול הכבוד, אבל זה קצת חריג.

     

    "אני מסכים איתך שזה חריג, אבל זו הזדמנות נוספת להודות למדינה הזו על הידידות והאהבה שהיא מעניקה למדינת ישראל במוסדות האו"ם".

     

    razs@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 18.06.19 , 19:54