שני בתי קפה בוושינגטון, שניהם סמוכים למלון שבו התגוררנו, כחצי קילומטר מהבית הלבן, סיפרו את סיפורה של העיר. האחד, מקום פשוט יחסית שמגיש את המנות האמריקאיות המוגזמות לארוחת בוקר ואת הקפה למילוי נוסף בכוסות ענק. השני, ממש בסמוך, סניף של רשת בלגית ידועה, המגיש קפה וארוחת בוקר במחיר שמגיע בקלות ל־25 דולר לאדם. הקהל השונה בשני בתי הקפה סיפק הצצה להבדלים שהעיר מתמודדת איתם. בקפה השני נצפו נשים בסטילטו וגברים מטופחים שפותחים את הבוקר עם עיתונים בינלאומיים וטוסט אבוקדו. בראשון – כל שאר תושבי העיר שלא זכו כנראה לעבוד באחד המשרדים הממשלתיים, ואנחנו, התיירים.

כשסיפרתי שאני טסה לבירת ארה"ב לרגל חנוכת קו תעופה ישיר של חברת יונייטד מתל־אביב לוושינגטון, התגובות חזרו על עצמן. משהו בסגנון: "וושינגטון? בו־רי־נ־ג! מבני ציבור ענקיים או שכונות פשע מפחידות, זה מה שיש שם". לשכונות הקשות, הנמצאות מחוץ לאזורים התיירותיים, לא הגענו, ואת המבנים הציבוריים המפוארים של העיר דגמנו בחלקם. אבל גילינו שיש בעיר יותר ממה שנדמה. לוקח זמן להבין את המקום מלא הניגודים הזה: רוב דמוקרטי עם נשיא רפובליקאי, שכונות עניות ואנשים, רובם שחורים, שעובדים בשכר נמוך בתחום השירותים – מול אנשי החליפות הבוהקים.

וושינגטון די־סי הוקמה ב־1790 כעיירה במחוז קולומביה, וב־1871 חקיקת קונגרס הפכה אותה לעיר היחידה שהיא ישות פדרלית שאינה שייכת לאף מדינה (state). בין האתרים החשובים בעיר נמצא כמובן הבית הלבן, הקפיטול וגם ספריית הקונגרס, הארכיון הלאומי של ארה"ב, בניין הקפיטול שבו יושב הקונגרס, המול – השדרה המרכזית של העיר, עשרות אנדרטאות, כמות בלתי סבירה של מוזיאונים מעולים ופארקים רבים.

העיר מארחת שגרירויות מכל העולם, את הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, מטה ה־FBI, מטה המשמר הלאומי ומטה נאס"א. לאתרים החשובים כמו הבית הלבן והקונגרס קשה להיכנס, ויש להירשם חודשים מראש.

מורגן אדמס. אוכל אותנטי

אם סימנתם וי על המקומות החשובים, קבלו עוד כמה הצעות משלנו.

שכונת מורגן אדמס: גרפיטי ואווירה

שכונת מורגן אדמס, עם הבתים הצבעוניים שלה, היא הפלורנטין של וושינגטון. בתי קפה עם אסופת שולחנות אקלקטית, מנות בריאות, ואפילו העוגיות לכלבים בכניסה מספקות את התחושה שהגענו למקום קצת יותר משוחרר. רק לפני 20 דקות (ו־10 דולר באובּר) היינו בוושינגטון המעונבת והמצוחצחת, ועכשיו אנחנו בשכונה מגניבה שקירות הבניינים והברים שלה מעוטרים בגרפיטי, ויש בה שלל מסעדות – אתיופיות, יפניות, קוריאניות, ברי ויסקי, בוטיקים מיוחדים וחנויות תקליטים וספרים. אוויר אחר לגמרי. אחד מבתי הקפה בשכונה הוא Tryst (N Columbia Rd & N Adams Mill Rd), שמגיש בין היתר צ'איפוצ'ינו (Chaipuccino), סוגים רבים של תה ירוק, מאפים טבעוניים ובלוברי מאפינס.

The wharf (הרציף): מרגריטה בשקיעה

הרציף. חפשו את שוק הדייגים

הרציף הוא מתחם בילוי די חדש, במרחק כמה בלוקים מהמול ומשדרת המוזיאונים. מדובר בטיילת מטופחת על גדות נהר הפוטומק, עם חנויות, מסעדות, ברים ומתחמי הופעות ומוזיקה, שהוקמה כדי להקפיץ את תדמית העיר המנומנמת. ישבנו במסעדה המקסיקנית mi vide, שבה בר משקאות עצום וכיפי ואפשרות ישיבה בחוץ בתצפית מעולה לקו המים. כמיטב המסורת, ממרח הגוואקמולי נמעך על השולחן לנגד עינינו (13 דולר), הטאקוס טעימים (11 דולר) והמרגריטה (12 דולר) משתלבת נהדר בנוף, אם במקרה הגעתם בשקיעה.

בהמשך מגיעים לשוק הדגים Maine ave, הרבה פחות תיירותי מהטיילת, וקיים משנת 1805. כאן תראו את המקומיים ממתינים למנת הסרטנים והצדפות שלהם שמותקנת על המקום. אפשר לקנות גלידת וניל אמריקאית רכה (Soft serve) בטעם חלבי נהדר. משם אפשר לקחת מונית־מים שתיקח אתכם לבילוי בשכונת ג'ורג'טאון (45 דקות, 10 דולר לכיוון, 7 דולר לילד, פועלת מ־11:30 עד 19:30, ובסופי שבוע עד 21:30).

ג'ורג'טאון: שופינג מושלם

ביקור בוושינגטון בלי לקבל קצת משמחת החיים של ג'ורג'טאון יהיה פספוס רציני. על השכונה היוקרתית, גם היא על גדות הפוטומק, מספרים שהייתה פעם פנינה של גלריות וחנויות קטנות. היום היא התמסחרה ואין רשת בינלאומית או אמריקאית שלא הקימה כאן סניף בוטיקי – בננה ריפבליק, ספורה, דין אנד דלוקה, ראג אנד בון, אנתרופולוג'י, אורבן אאוטפיטר, וזה לא נגמר. למרות המסחריות, האור בג'ורג'טאון קסום וההליכה התלולה בשדרות ויסקונסין וברחוב M, באזור המים, וברחובות הסמוכים מספקת תחושה של חופשה בלתי נגמרת. גם היצע המסעדות נהדר. אחרי השופינג תוכלו לקפוץ להציץ ב"בית האבן הישן", המבנה העתיק בעיר ששמר על חזותו המקורית ומשמש כיום מעין מוזיאון קטן.

מוזיאון הדיוקנאות. קנדי ואובמה

טעימה מהמוזיאונים

אינסוף מוזיאונים נהדרים יש בדי־סי ולחלק גדול מהם, השייכים למוסד הסמית'סוניאן, הכניסה חינם. אנחנו ביקרנו בשלושה במהלך הסיור הנוכחי. הראשון הוא ה־Newseum, מוזיאון החדשות שהוקם כדי להגביר את המודעות לחשיבותה של עיתונות חופשית. התערוכות כוללות את גלריית ה־9/11, המציגה, בין היתר, את אנטנות השידור שהיו מותקנות על מרכז הסחר העולמי; גלריית חומת ברלין, ששמונת חלקי הבטון שלה הם אחד המוצגים הגדולים ביותר של החומה המקורית מחוץ לגרמניה; וגלריית התמונות של פוליצר, המציגה תצלומים פרי עבודתו של כל צלם זוכה פוליצר החל משנת 1942, כולל צילום אחד מעולה של הצלם הישראלי עודד בלילטי (מפינוי ההתנחלות עמונה ב־2006). יש במוזיאון גם תערוכות נוספות, כמו זו המציגה את הישגי תנועת הלהט"ב ומהומות סטונוול, שהיו ציון דרך בתולדותיה, בדיוק 50 שנה אחרי שהתרחשו (כולל דגל הקשת הראשון, ומכונת התפירה שבה נתפר. מרגש). תערוכה משעשעת מציגה צילומים של נשיאי ארה"ב עם הכלבים שלהם (אין צילום של טראמפ, שכנראה לא מחזיק חיית מחמד משלו). מחיר כניסה ל־Newseum: 25 דולר.

מוזיאון הריגול, Spy Museum, עבר לאחרונה למבנה חדיש בשדרת המוזיאונים. עם המעבר חודשו חלק מהמוצגים, נוספו פעילויות אינטראקטיביות רבות, והנושא הורחב מריגול למודיעין (intelligence), כולל עיסוק בשאלות מוסר שקשורות לתחום. בכניסה תראו דגם אמיתי של אסטון מרטין D85 ותיכנסו לאווירה של סרטי ג'יימס בונד. יש משחקי הצפנה וקידוד רבים, מוצגים כמו מכונת האניגמה ששימשה לפענוח מסרים במלחמת העולם השנייה, וסיפורי מרגלים, כולל של המוסד הישראלי. מומלץ מאוד ונפלא לכל המשפחה. מחיר כניסה: 25 דולר.

בגלריית הדיוקנאות הלאומית (National Portrait Gallery), מקבוצת הסמית'סוניאן, מוצגים ציורים של נשיאי ארה"ב – מפורטרט "לנדסדאון" האיקוני של ג'ורג' וושינגטון שצייר גילברט סטיוארט, ועד הדיוקן החדשני של ברק אובמה שצייר קהינדה ווילי (Kehinde Wiley). הכניסה חינם.

הבית הלבן. קשה להיכנס

לילה ברובע פן ובשכונת Shaw

אחת המסעדות המעניינות בעיר נמצאת ברובע פן ושייכת לשף אדוארד לי, שמבשל soul food (אוכל אפרו־אמריקאי מסורתי) דרומי, אך גם מושפע משורשיו הקוריאניים. במסעדת Succotash המעוצבת שלו (ששמה כשמו של תבשיל דרומי מסורתי המורכב מתירס מתוק ושעועית) יש בר עמוס בסוגים רבים של בורבון ובקוקטיילים נהדרים. המנה הדרומית הקלאסית של עוף מטוגן על ופל מוגשת פה עם במיה. למנה ראשונה יש בין היתר עוגות תירס קטנות עם חמאות בטעמים, כנפי עוף, ופרשנויות השף למנות קוריאניות מוכרות (succotashrestaurant.com).

אחרי ארוחה בסאקוטש אפשר להמשיך על אותו רחוב לברים ומועדונים אחרים.

מי שמחפש משהו קצת אחר, מוזמן לקפוץ לשכונת Shaw, אזור שהיה מוכה סמים והפך לאחד המקומות החמים בעיר, עם מבנים תעשייתיים משופצים, לופטים ומקומות של מוזיקה מעודכנת. חפשו את משולש הרחובות 9, שדרות ג'ורג'יה ופלורידה.

בריכת ההשתקפות. ליד אנדרטת לינקולן

לינה במלון המילטון

כ־600 מטר מהבית הלבן, בצומת הרחובות 14 ו־K, נמצא המילטון, מלון מפנק שעבר שיפוץ לאחרונה, יושב במיקום מרכזי, וכולל סוויטות בנושאים שונים. בשיתוף פעולה עם רשת הטלוויזיה HBO הוקמה קומת סוויטות, שבכניסה אליה מוצב סט שנלקח מהסדרה הקומית Veep, בה מגלמת השחקנית ג'וליה לואי־דרייפוס את סלינה מאייר, סגנית נשיא ארה"ב ובהמשך הנשיאה. מי שרוצה יכול להצטלם ליד השולחן של סלינה. בנוסף ישנה בקומה סוויטה המעוצבת ברוח הסדרה. סוויטה נוספת הוקמה בשיתוף פעולה עם תערוכת הלהט"ב שמוצגת ב־Newseum, והיא מעין מוזיאון קטן בנושא התערוכה. מחיר ללילה: החל מ־360 דולר בחדר רגיל, 559 דולר בסוויטות המיוחדות. www.hamiltonhoteldc.com.

מזויאון הריגול. בניין משודרג

הסוויטות של מלון המילטון

ישיר לבית הלבן

במאי האחרון חנכה חברת יונייטד בישראל את הקו החדש לוושינגטון, במסגרתו היא מוציאה שלוש טיסות לילה שבועיות ישירות לנמל התעופה וושינגטון דאלס (Dulles). במחלקת "פולריס" היוקרתית מקבלים פיג'מה, שמיכת פוך, ערכת טיפוח ונעלי בית, והמושב הופך למיטה וממוקם בפרטיות מלאה משאר הנוסעים. מחירי יולי־אוגוסט: תיירים – 1,507 דולר, תיירים פרימיום – 2,315 דולר, פולריס (עסקים וראשונה) – 4,387 דולר (חזרה אחרי 21 באוגוסט מוזילה

את המחיר).

הכותבת הייתה אורחת לשכת התיירות של וושינגטון וחברת התעופה יונייטד