"טימופיי מת, ואני מתתי איתו יחד"

"אין לי כלום עכשיו. אני לא יכולה בלעדיו. טימופיי מת, ואני מתתי איתו יחד", בכתה אתמול בביתה, בקול חרישי, אוקסנה אשורטיה, שברגע אחד טרגי איבדה את טימופיי, בנה בן התשע וחצי, שנפל אל מותו שלשום מצוק על החוף בבת־ים. הוא יובא היום למנוחות בבית העלמין ביפו.

בכיתה ג' בבית הספר היסודי "גורדון", שם למד טימופיי, נותר הכיסא שלו מיותם. חבריו לכיתה הקימו לו פינת זיכרון, שבמרכזה תלו את התמונה שמתארת את הילד החייכן.

במשטרה גבו עדויות מהחונך שהיה במצב נפשי קשה, ושוחחו גם עם האם אוקסנה. בכוונתם גם לגבות עדויות מגורמים בעיריית בת־ים במטרה לבדוק אם שם היו אמורים להבין מזמן שמדובר במקום מסוכן שיש לגדר אותו. אתמול המקום כבר גודר ונחסמה הגישה לקצה המצוק הקטנטן שעל החוף, צמוד למבנים של שבט "צופי ים" בבת־ים.

אחת השכנות של המשפחה אומרת, "לצערי, עכשיו הם פתאום גידרו את המצוק הקטנטן שמעל החוף. זה מקום מסוכן וכולם בעירייה ידעו כמה הוא כזה". שאדי עמודי, חבר המשפחה שמתגורר ביפו ומכיר היטב את המקום, זועם: "איך זה שהעירייה לא גידרה את המקום הזה?! זה מקום מסוכן. ועכשיו כולם נזכרים לסדר אותו".

ילנה סרפין, חברת המשפחה, מספרת: "הוא ילד מקסים וחייכן. הוא ידע שאמא עובדת קשה לפרנס את המשפחה ותמיד אמר לה, 'אמא, אני אגדל, אעבוד ואקנה לך הכל. את לא תצטרכי לעבוד יותר'".

האם אוקסנה מספרת לכולם על בנה האהוב וממאנת להיפרד ממנו. "הוא הילד הכי טוב בעולם. ראיתי אותו בבית חולים, וזה היה נורא, נישקתי אותו ולא רציתי להיפרד".