{ }
שישי 22 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: דובר צה"ל
    חדשות • 23.06.2019
    "אני רוצה שעוד צעירים מהעדה ילכו בדרכי"
    על מגרש המסדרים בבסיס חצרים, בין 38 הבוגרים הנרגשים שיענדו כנפיים ביום חמישי, יעמוד טייס צעיר, יחיד ומיוחד: ג', בן העדה הדרוזית הראשון שיוסמך כטייס • "חיכיתי לרגע הזה", אמר למורהו, "אני מקווה לתת את המקסימום. המטרה שלי היא שעוד חיילים מצוינים מהעדה יסיימו את הקורס" • הכפר, בית־הספר, המשפחה: אלה תחנות חייו של הצעיר שעשה היסטוריה
    גואל בנו

    ג' מרגיש בעננים. בדיוק לרגע הזה קיווה, אליו שאף ולמענו התאמץ במשך שלוש שנים. ביום חמישי יצעד עם חבריו לקורס טיס מספר 178 על מגרש המסדרים בחצרים ויענוד את כנפי הטיס המיוחלות, לאחר שסיים בהצלחה את הקורס במגמת מסוקים. בכך יהיה ג' לטייס הראשון מבני העדה הדרוזית - פורץ דרך אמיתי, שעושה היסטוריה במו ידיו.

     

    "חיילי העדה הם חיילים מצוינים ולוחמים מהשורה הראשונה שראויים לכל שבח והערכה, ומטרתי היא להעלות עוד יותר את המודעות בקרב העדה לקורס טיס, כי לדעתי יש פוטנציאל לעוד הרבה חיילים מצוינים לסיים את הקורס בהצלחה ולהיות אנשי צוות אוויר", אמר ג' לאחד ממוריו.

     

    בקליפ שהוכן בחיל האוויר לקראת סיום הקורס, אמר ג': "אני פשוט אוהב את המקצוע הזה. אני אוהב לטוס. זה כיף להיות באוויר. מעבר לזה, גם התפקיד עצמו הוא תפקיד משמעותי"

     

    "ההרגשה מאוד כיפית", סיפר ג' בהתרגשות למורה, "חיכיתי לרגע הזה. אני מקווה שאצליח לתת את המקסימום בשירות שמחכה לי. מגיעה תודה ענקית למשפחה היקרה ולחברים שתמכו בי לאורך כל הדרך, שבזכותם אעמוד על רחבת המסדרים".

     

     
    ג' (מימין, עם תוף) באירוע של תנועת הצופים שבה הדריך, לצד הנשיא ראובן ריבלין ומנהיג העדה הדרוזית, שייח' מוואפק טריף
    ג' (מימין, עם תוף) באירוע של תנועת הצופים שבה הדריך, לצד הנשיא ראובן ריבלין ומנהיג העדה הדרוזית, שייח' מוואפק טריף

     

     

    המורה נרגש לא פחות וגאה בתלמידו, שהמשיך בדרך שסללו שלושה מבני העדה, שסיימו בעבר את קורס הטיס כנווטים. אותו מורה היה שותפו של ג' להקמת שבט הצופים בכפר מגוריו, שם הדריך חניכים והכשיר מדריכים צעירים בעקבותיו. דוגמה קטנה אחת מני רבות לאופיו של ג', שבלט ושאף להצטיין מגיל צעיר. וגם לרקע שממנו צמח: העדה, המשפחה, כפר הולדתו.

     

     

    הכפר

    הברית שהחלה בתש"ח

     

    ג' עם דגל העדה הדרוזית, בכפרו
    ג' עם דגל העדה הדרוזית, בכפרו

     

     

     

    ג' (22) מתגורר בכפר ציורי ורוגע. שם, בין בורות המים העתיקים, הוואדיות, כרמי הזיתים ועצי האלון העתיקים, נרשם בדברי הימים של המדינה אחד מהפרקים שהולידו את הביטוי שכיום כולנו מקשרים מיידית עם העדה הדרוזית: "ברית הדמים".

     

    1948, מלחמת השחרור. אחד מהיישובים היהודיים באזור נצור, והניסיונות לפרוץ את הדרך אליו נכשלים. מניין ההרוגים והפצועים גדל וגדל, ונראה שרק נס יושיע. אבל לא נס מציל את היישוב: באומץ רב, מתנדבים מהכפר מצליחים להגיש לנצורים סיוע, לספק להם בדיוק את מה שנדרש.

     

    וזו רק ההתחלה. בשנים הבאות, מספק הכפר שורה ארוכה של קצינים בכירים וחיילים, שמשרתים בזרועות צה"ל השונות ובשורות המשטרה והשב"ס. ביניהם גם אביו של ג', קצין בכיר מאוד. ולתוך הרקע המהולל הזה, בא ג' לעולם.

     

    המשפחה

    "ציונים בנשמתם"

     

    שלושה ילדים נולדו להוריו של ג', והוא ילד הסנדוויץ'. אחיו הבכור הוא סטודנט להנדסה, ואחותו הצעירה היא תלמידת כיתה י"א. אביו, כאמור, משרת בצה"ל בתפקיד בכיר. אמו, בת כפר אחר לפני נישואיה, היא עקרת בית, שהקדישה את כל כולה לחינוך ולטיפוח הילדים, בגלל היעדרויותיו הממושכות של האב מטעם הצבא.

     

    קרוב משפחתו, ששירת כקצין בגולני ולאחר מכן במג"ב, מספר על משפחה ענפה שמחנכת את בניה לתת הכל. "ציונים בנשמתם ועתירי זכויות". אחד מקרובי המשפחה נספה באסון השריפה בכרמל, ואחיו נפצע באורח קשה במהלך שירותו. קרוב משפחה נוסף נהרג ברצועת עזה לפני 11 שנה.

     

    קרוב משפחה, שנושא תפקיד בכיר בתחום החינוך, מלווה את ג' מינקות ."הוא ממוקד מטרה מילדות. גדל על ברכי האבא, על ערכים ותרומה למדינה ולעדה כולה. האבא הוא מוקד ההשראה שלו, איש של נתינה אינסופית. כזה הוא האבא: כל הזמן לתת. לא רק לילדים - לכולם".

     

    הלימודים

    "תמיד ידענו שהוא קליבר"

     

    ג' למד בבית–הספר היסודי ובחטיבת הביניים בכפר ולאחר מכן נדד לכפר אחר, שם סיים את לימודיו בבית־ספר למדעים. אחוזי ההצלחה שם בבחינות הבגרות מדברים בעד עצמם, והם מהמובילים את מפת החינוך במדינה כולה. "מההורים שלו למדתי איך לחנך את הילדים שלי", מספרת אחת ממורותיו, קורנת מאושר על הצלחתו.

     

    מנהל חטיבת הביניים של ג' זוכר את האם, כפעילה מרכזית בוועד ההורים של בית־הספר. "הראייה שלה הייתה: 'חנוך לנער על פי דרכו'. היא נלחמה שבבית־הספר יהיו כמה שיותר מסגרות לימודיות כדי לא לפספס אף תלמיד", מספר המנהל. "ג' תמיד ידע לאתגר את עצמו. הדביק את כולם באהבה לספורט, טיפס על מצוקים והיה אלוף בריצה", מספר אחד מחבריו, כיום סטודנט. חבר נוסף מספר: "החיוך התמידי מאפיין אותו. חיוך מידבק. אחד שחיפש אתגרים כל הזמן, הצטיין לא רק בלימודים, אלא בכל מה שעשה. תמיד דאג וטיפל באחרים, באלה שצריך לחזק ולדרבן" .

     

    "ההורים שלו התקשרו אליי ואמרו: 'תגיד מברוכ, יש לנו טייס! ג' סיים בהצלחה את הקורס'", מספר אחד ממוריו, חבר קרוב של המשפחה. "מכיתה ז' החל להדריך בתנועת הנוער והוא גם היה זה שהקים אותה בכפר שלו.

     

    בסוף כיתה ט' התמיין והתקבל ג' לשני בתי־ספר מובילים בצפון, ולבסוף בחר בבית־ספר מוביל באחד הכפרים, שבו סיים את לימודיו בהצטיינות.

     

    חברתו לספסל הלימודים במשך שש שנים, כיום סטודנטית באוניברסיטה העברית, מוסיפה: "ג' היה חבר במועצת התלמידים ואחראי על המדריכים בתנועה. מאז ומתמיד גילה כושר מנהיגות. הוא למד מתמטיקה, פיזיקה ותעשייה וניהול. הוא ותלמידה נוספת זכו במקום ראשון בתחרות ארצית, בפרויקט גמר שהגישו. מאז ומתמיד ידעתי שהוא קליבר" .

     

    הגיוס

    אפילו לא סיפר על הקורס

     

    חבריו של ג' מספרים, כי כאשר התקבל לקורס הטיס, הוא אפילו לא סיפר להם, בצניעותו. "הייתי בטוחה שיתגייס ליחידה מובחרת. מעולם לא התלונן ולא סיפר על הקשיים בקורס", מספרת חברתו ללימודים. חבר אחר, עתודאי, מספר כי לצידו היו בקורס עוד שניים מבני העדה, אך הם נשרו במהלכו. "ג' הוא בחור עשר", אומר החבר. "חרוץ ועקשן. עד שלא שבר שיא שהציב לעצמו, לא הרפה".

     

    גיוסו של ג' לצה"ל לא עצר אותו מלהמשיך לתרום ולתת לקהילה. כשהגיע לחופשות סוף שבוע מהקורס המפרך והתובעני, שלפעמים היו מקוצרות, נהג לפגוש את חניכיו בצופים, ודירבן אותם להתנדב לשירות משמעותי ביחידות קרביות.

     

    הכבוד

    "שבר את תקרת הזכוכית"

     

    קצין בכיר ביותר מבני העדה, שמכיר היטב את משפחתו של ג' ואת אביו, לא מסתיר את גאוותו. "העדה מוכיחה שוב ושוב שרבים מבניה בעלי יכולת, ומצליחים להגיע למימוש עצמי ולהיות בקו הראשון. יש לנו נוער נפלא. ג' הוא סמל לפריצת דרך".

     

    בין המוזמנים לטקס הסיום יהיה השייח' מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית. "אני כמובן גאה שוב ושוב להשתתף בטקס, שבו מסיים גם הפעם אחד מבני העדה. הם תורמים וימשיכו לתרום לביטחון המדינה ולחיזוק הקשר עם העם היהודי.

     

    "בטקס הקודם, לפני חצי שנה, פגשתי את ג' ואיחלתי לו שיסיים בהצלחה ־ והנה הוא הצליח, לתפארת העדה ולתפארת מדינת ישראל כולה" .

     

    ולא רק השייח' טריף ישתתף בטקס המרגש. עשרות חולצות ועליהן מצד אחד צילום של מסוק ומהצד האחר הכתובת: "גוזל, פרוס כנפיים, לשמיים עוף. ג', אוהבים וגאים בך - המשפחה והחברים", כבר מוכנות לטובת המלווים הרבים. בכפר מצפים לבואו הביתה, כשהוא עונד כנפיים בגאווה.

     

    "מגיל צעיר היה ברור לי שג' הוא אחד שישבור את תקרת הזכוכית", אומר מ', תושב אחד הכפרים הסמוכים. "הוא שאפתן ובעל מוטיבציה גבוהה להצליח ולשבור שיאים. הייתי בטוח שהוא יסב גאווה וכבוד למשפחה הנפלאה שלו, לעדה הדרוזית בכלל ולכפר בפרט. רבים וטובים מבני העדה הם לוחמים מהמעלה הראשונה. אבל ג' הוא החלוץ כטייס, ויהיה מודל לחיקוי למתגייסים אחריו".