אופרת סבון
הוא טבעוני, מתעקש לשלב שמן קנאביס במוצרים שלו, ישב כבר פעמיים בכלא האמריקאי בגלל זה, ומאמין שאם לא נתעשת בקרוב המין האנושי ימצא את עצמו בסכנת הכחדה. דיוויד ברונר אולי לא נשמע כמו איש עסקים, אבל הצליח להפוך את מותג הטיפוח האקולוגי "ד"ר ברונר'ס" לאימפריה שמגלגלת מאות מיליונים. בראיון לאמיר קמינר הוא מספר איך הכל מתקשר לסבו היהודי שהיה יצרן סבונים מפורסם בגרמניה לפני השואה
כל מי שמעדיף להשתמש בתכשירי טיפוח אקולוגיים וידידותיים לסביבה, מכיר את מוצרי הטיפוח של המותג האמריקאי "ד"ר ברונר'ס", שבימים אלה מציין 60 שנות פעילות בארה"ב ו־150 שנה להולדתו בגרמניה. אבל לא רבים יודעים שמאחורי ההצלחה של החברה, הנחשבת כיום ליצרנית הסבון הטבעי הגדולה ביותר בצפון אמריקה עם מחזור של 150 מיליון דולר, עומד האקטיביסט האמריקאי דיוויד ברונר, נצר לשושלת של יצרני סבון יהודים מגרמניה, שנכנס לנעליים של אבא וסבא שלו, והפך את העסק המשפחתי לאימפריה חובקת עולם.
כן, גם בישראל אפשר להשיג את המוצרים האקולוגיים של המותג, ובראיון סקייפ חוצה אוקיינוס מספר לנו הנכד הגאה מדוע הוא חושב שסבא שלו בהחלט מביט עליו מהשמיים ומחייך. "אני לא רק מייצר סבון טוב, אנחנו נמנעים מהתאכזרות לבעלי חיים ולאדמה ואנחנו משתדלים לשמור על יחסי סחר הוגנים עם קהילות חוואים ברחבי העולם". אבל עד 1995 לברונר בכלל לא היו תוכניות להיכנס לעסק המשפחתי. הוא היה אז בוגר קולג' שלא ידע מה לעשות עם החיים שלו ונסע לחפש את עצמו באמסטרדם. "ואז, בהולנד, חוויתי חוויות פסיכדליות חזקות, שבאמת פתחו אותי לאהבה העמוקה ולאור הנמצא בלב הקיום", הוא מתפייט עד שאני שואל את עצמי האם גם במהלך שיחתנו הוא נתון תחת השפעה כלשהי. "היו לי שם חוויות כל כך עוצמתיות, שבעקבותיהן אימצתי דיאטה טבעונית. עיניי נפתחו לאסון הגלום בהרגלי הצריכה המערביים, והבנתי שאנחנו חיים בעידן שמסכן את קיום המין האנושי".
בעקבות השימוש בקנאביס ובסמים הפסיכדליים באמסטרדם, ברונר התחבר במיוחד למשנתו הרוחנית־אידיאולוגית של סבו, עמנואל ברונר, שהיגר מגרמניה לארה"ב ב־1929: "סבא נרדף על ידי צללי השואה — הנאצים השתלטו והלאימו את המפעל של הוריו, שנשארו בגרמניה, ובהמשך אף רצחו אותם. כתגובה לטרגדיות שהוא חווה סבא רצה להציל את העולם — הוא מכר סבון מתכלה שלא פוגע בסביבה, ובמקביל שוטט ברחבי ארה"ב והטיף לשלום, תוך שהוא משאיר את הילדים שלו בבתי אומנה שהוא מימן וביקר בהם בקביעות, אבל לא מספיק".
ברונר מודה כי סבו היה אדם מאוד נוקשה, "אבל הוא היה גם מיסטי. הוא טען שכל המנהיגים הרוחניים הגדולים - בודהה, מוחמד, משה, ישו — ניסו לומר אותו הדבר: שבליבנו כולנו אחד. סבא הסתובב בעולם כדי להפיץ את מסר הסובלנות הזה, והיום במובנים רבים אני ממשיך את דרכו", אומר ברונר. "אני משלם משכורות טובות, מספק ביטוח בריאות לעובדים שלנו, תורם לנזקקים ברחבי העולם ומקפיד על מסחר הוגן. את החברה אני מנהל יחד עם אחי, ולמרות שאנחנו יכולים למשוך משכורות גבוהות שנינו הגבלנו את השכר שלנו לפי חמישה מהמשכורת של העובד הכי זוטר שלנו, ואת שאר הרווחים אנחנו תורמים לעמותות ולצדקה".
המלחמה נגד סמים מגוחכת
כאשר חזר ברונר הנכד מההרפתקה הפסיכדלית באמסטרדם, הוא בישר למשפחתו שהוא הולך לעשות שינוי בחייו. "מכרתי את כל מה שהיה לי, אמרתי להוריי שאני טבעוני ושאני רוצה לחזור לאמסטרדם לגדל קנאביס, ולהיאבק למען עולם בו אנחנו יכולים להשתמש בסמים, שהם בני הברית שלנו".
ומה הם אמרו?
"היה להם יותר קשה עם זה שנהייתי טבעוני מאשר עם זה שרציתי לגדל קנאביס, אבל בסך הכל הם תמכו בי".
אז למה בסוף ויתרת על חלום שדות הקנאביס וכן הצטרפת לעסק המשפחתי?
"כי הבנתי שכאקטיביסט שלוחם למען עולם טוב יותר יש לי כבר דרך סלולה לעשות זאת, הדרך של סבא ואבא שלי. וכך, בגיל 25 נכנסתי לתפקיד ניהולי בחברת הסבונים המשפחתית, ואחד הדברים הראשונים שעשיתי היה להכניס את הקנאביס לעסק ולהשתמש בזנים של קנאביס, נטולי חומרים פסיכו־אקטיביים, בתוך המוצרים שלנו".
מדובר, הוא אומר, בחומרים שאינם ממכרים, ושמופקים מזרעים ומסיבים. "אנו מרבים למשל להשתמש בשמן הֶמְפּ, שעשוי מתמצית הזרעים של הקנאביס. זה שמן שעשיר באומגה 3 ובחלבונים ומסייע ביצירת קצף קטיפתי ולא מייבש".
ברונר מעיד ששמן ההמפ לא רק שיפר את איכות הסבונים של המותג, אלא גם מסייע לו כאקטיביסט להדגים עד כמה המלחמה נגד סמים מגוחכת, "ושהיא יצאה מכלל שליטה והפכה צמח חקלאי לסם מדרגה ראשונה".
הבנתי שהחיבה שלך לקנאביס סיבכה אותך לא אחת.
"ב־2001 הרשויות בארצות־הברית ניסו לאסור על שימוש בשמן המפ, והחברה שלנו נכנסה איתם למאבק משפטי גדול, בו ניצחנו כעבור שלוש שנים, אבל כל מה שזכינו בו היה הזכות לייבא שמן המפ, ולא התאפשר לנו לגדל אותו. כשברק אובמה נבחר לנשיאות, כולם היו נרגשים. חשבנו שהוא ישנה את המדיניות ושנראה גישה רציונלית יותר למדיניות הקנאביס ונוכל לגדל המפ. אבל שנתיים אחרי שאובמה התחיל בכהונתו שום דבר עדיין לא השתנה וכולם היו נורא מאוכזבים".
בתגובה הצטייד ברונר באת חפירה ועליו הכיתוב "חקלאים אמריקאים יגדלו המפ שוב — הטירוף ייקבר", והלך לחפור מול מדשאת הבית הלבן, שם זרע זרעי קנאביס, מהלך שהוביל למאסרו.
"כן, הפגנו כנגד האבסורד שבסיטואציה; וכן, נאסרתי", הוא אומר וצוחק.
בכלוב מול הבית הלבן
מאסרו של ברונר זכה לסיקור נרחב, וכעבור מספר שנים הוא מצא עצמו שוב בכותרות בנסיבות דומות. "המדיניות של הממשל לא השתנתה וב־2012 חניתי עוד פעם מול הבית הלבן, כלאתי את עצמי בכלוב מיוחד וקצרתי בתוכו צמחי המפ, כדי להדגיש שהצמחים האלה אינם סמים ושאני מוכן לסכן את החופש שלי. רציתי גם להראות שהרשויות גורמות למשפחה שלי לשלם מאות אלפי דולרים לחקלאים קנדים, כדי לייבא המפ, במהלך המיתון הכי נורא שיש – אין בזה היגיון. אז נאסרתי שוב. בשתי הפעמים שיחררו אותי למחרת המעצר, משום שהרשויות ידעו שאני צודק ולא רצו להעמיד אותי למשפט".
ומה יש לך לומר על הכלא?
"היה מעניין להעביר 24 שעות בכלא. זאת הייתה חוויה אינטנסיבית. כששיחררו אותי נתנו לי 40 שעות שירות בקהילה, אז עבדתי במטבח לנזקקים, חוויה מעניינת גם כן".
לברונר יש קרובי משפחה בישראל, שעם חלקם הוא בקשר קרוב. ברונר אף בילה לפני שנתיים באירוע האמנות והמוזיקה "מידברן" בנגב. "זה היה אירוע מדהים. אני אוהב לרקוד לצלילי מוזיקה אלקטרונית. בכלל, אני חזק בתרבות הפסטיבלים, אני חושב שיש לזה הרבה כוח בעולם, כשאנשים באים וישנים יחד בחיק הטבע".
אתה מעורב גם בפרויקטים בישראל?
"בשעתו תרמנו 50 אלף דולרים ל'תיקון עולם', חלוצת הקנאביס הרפואי המודרני. זה היה בתקופה שבה החברה יכלה לתת את התרופה בחינם, אך לא למכור אותה. ומבחינת שמן זית יש לנו פרויקט מגניב ממש, אותו אנו עושים בשותפות עם חקלאים ישראלים ופלסטינים - כך יוצא שיש שמן זית יהודי, מוסלמי ונוצרי בסבון שלנו. אנחנו מרגישים שזו דוגמה יפהפייה לחזון ה'עולם אחד' שלנו. וגם דוגמה לעתיד של שלום ושגשוג כלכלי, כך אנו מקווים, עבור כולם באזור שלכם".
אתה עדיין צורך קנאביס?
"כן. אני לא מעשן הרבה, אבל עישון הקנאביס הוא חלק חשוב מהמדיטציה שלי מדי יום. זה מרומם את החיוביות ואת הנפש כחלק מהזרימה של הטבע".