"אפרוש כשהלב שלי יפסיק לפעום"

"מתי אפרוש? ברגע שארגיש שאני לא יכול יותר. אגיע לחדר הכושר בהדר יוסף, אקח את המשקולות למסלול האתלטיקה, ארים אותן ואז הלב שלי יפסיק לפעום וזה יהיה הסוף, לא בשום דרך אחרת".

הדובר: טדי קפלן. התואר: אלוף אירופה לוותיקים בהרמת משקולות בקטגוריית משקל עד 67 ק"ג. הגיל: 84. זו לא טעות הקלדה. קפלן הוא בן 84. וכוחו, כפי ששמתם לב, עדיין במותניו. הוא זכה לאחרונה באליפות אירופה כשהרים (תחזיקו חזק) 100 ק"ג. בדרך הוא ניצח מתחרים "צעירים" בני שישים פלוס. כל ספורטאי יודע שיגיע היום בו יצטרך לתלות את המחבט, חליפת הג'ודו או הגלשן, אבל קפלן לא ממהר לעשות זאת. עתידו לפניו. הוא שם לו למטרה את אולימפיאדת הוותיקים שתיערך ב־2021 בטוקיו, שבה הוא מתכוון להתחרות כמובן בהרמת משקולות, ובנוסף בקרב חמש באתלטיקה (הטלת כידון, ריצת 200 מטר, קפיצה למרחק, זריקת דיסקוס וריצת 1,500 מטר). אם לוח הזמנים יאפשר הוא ינסה להשתתף גם בריצה ל־400 מטר ובתחרות האישית בדיסקוס.

בן־גוריון ומתנדבי סיני

קפלן הוא איש מקצוע מוערך ששימש שנים כמאמן כושר ומרצה למאמנים במכון וינגייט. ההתחלה הייתה בגיל 7 בדרום־אפריקה. "נולדתי להיות ספורטאי, הייתי מצטיין בראגבי, אתלטיקה ואיגרוף", אומר קפלן בראיון ל"ידיעות אחרונות", לא לפני שהתעקש לעשות חימום גם לצילומים ולתעד במחברת מה קורה, כפי שהוא עושה מאז 1981.

והמחברת כוללת גם את רשימת ההישגים שלו, שהתפרשו על פני לא פחות מחמישה עמודים: 11 פעמים אלוף עולם ו־8 פעמים אלוף אירופה בהרמת משקולות, מחזיק ב־26 שיאי עולם כשלראשונה עשה זאת ב־1986 והאחרונה ב־2016 ו־16 הופעות במשחקי המכביה. וזה רק על קצה המזלג.

המפנה הישראלי הגיע בשנת 1956. ראש הממשלה דוד בן־גוריון ביקש ערב מבצע קדש שיגיעו מתנדבים מכל השגרירויות להילחם בסיני. קפלן היה אחד מ־300 דרום־אפריקאים שהגיעו לישראל והתגייסו לנח"ל המוצנח. אחרי המלחמה, החל להתאמן וזכה במדליית זהב באליפות ישראל.

למרות שחזר לדרום־אפריקה, החליט קפלן ב־1970 להשלים את העלייה, זאת בעקבות חברו הטוב, מרים המשקולות דוד ברגר ז"ל, שנרצח בטבח י"א הספורטאים באולימפיאדת מינכן. "הוא אמר לי, 'בוא נעשה עלייה'. למה? כי בארצות־הברית יש ספורטאי יותר טוב ממני ובישראל יש לי יותר סיכוי להגיע לאולימפיאדה".

גם בדרום־אפריקה היו טובים ממך?

"ב־1964, לפני אולימפיאדת טוקיו, הייתי מספר 1 בדרום־אפריקה, אבל בגלל האפרטהייד הם סולקו מהאולימפיאדה והחלום שלי נגנז. אף אחד לא ידע כמה רציתי את זה וזה נתן לי את הדרייב לעלות ביחד עם ברגר. שנינו הצטרפנו לאגודת מכבי תל־אביב. הייתי במבחנים למינכן 1972 אבל יוסף רומנו ניצח אותי על הכרטיס האולימפי". גם רומנו ז"ל נרצח במינכן.

מה נותן לך את הדרייב להמשיך להגיע יום־יום לאימונים?

"זה החיים שלי. אני לא יכול לחיות בלי זה, זה כמו מחלה. לא מעניינים אותי המדליות והגביעים, אלא הרעב להמשיך, היעד הבא נותן לי את המוטיבציה. את המדליה אני נותן לנכדים שלי. כנראה שבגלל שלא הגעתי לאולימפיאדה אני ממשיך, יכול להיות שזו הסיבה. אף פעם לא הגעתי למשחקים האולימפיים ואני מרגיש מתוסכל מזה".

איך אתה מתמודד עם בעיות הגיל?

"אני מנסה וזה לא תמיד מצליח. כשהגעתי לראשונה לאליפות העולם באתלטיקה לוותיקים בניו־זילנד ב־1981, וראיתי גברים ונשים יותר מבוגרים ממני, זה חיזק אותי ואמרתי לעצמי, 'זה מה שאני רוצה לעשות ולהיות'. אותו אירוע שינה את החיים שלי. כשהייתי בן 46, חשבתי איך אהיה ומה אעשה בגיל 80".

סגירת מעגל עם סמדג'ה

בשנת 1992 נקרא קפלן לשמש כמאמן הכושר של הג'ודוקא אורן סמדג'ה וראה אותו זוכה במדליית ארד באולימפיאדת ברצלונה. המעגל נסגר כשסמדג'ה מונה למאמן הנבחרת והזמין את קפלן לאמן את חברי הסגל בקמפיין לאולימפיאדת ריו 2016, כשקפלן חצה כבר את גיל הגבורות.

אם היה אפשר לקפוץ חזרה בזמן, לאיזה גיל היית רוצה לחזור?

"לבית הספר, בזמן שהתחריתי בראגבי. שם התאהבתי בספורט. הבית שלנו היה צמוד למגרש".

מה חסר לך?

"כסף. לכל התחרויות שאני נוסע אני משלם מכספי וזה עולה הרבה. כרטיס טיסה, ויזה, הרשמה לתחרויות. אשמח שיהיה לי ספונסר כדי שאהיה מסודר ואמשיך בראש שקט לתחרויות".