הגוזלים שלי עזבו את הקן

אז מי דחף את מי, מי חטף גוזל, ומי הציל את עצמו ברגע האחרון מהדחה מהקן? איזה קן כמעט עלה בלהבות, ומי פרס כנפיים ועזב את הקן? אלפי עוקבים מרחבי העולם צופים בשידור ישיר בשידורי "האח הגדול — גרסת העופות הדורסים", שלא נופל בדרמות ובטרגדיות קורעות הלב ממיטב הטלנובלות הגדולות על המסכים. אחרי שלוש שנים שבהן מתעדות עשרות מצלמות 24/7 חמישה קינים שונים של נשרים, אוחים, עקבים, עיטים וחיוויאים — נרשם אתמול אחד מרגעי השיא כשגוזל הנשר שאחריו עוקבים מיליוני צופים ברחבי העולם פרס כנפיים ועזב את הקן.

"המיזם 'עופות דורסים בשידור חי' נועד לחשוף עולמות נסתרים לקהל בבית", מספר ד"ר גלעד פרידמן, אקולוג עופות דורסים מאוניברסיטת תל־אביב. "למעשה זה פרויקט חינוכי שנועד להטמיע ערכים של שמירת הטבע. לתת אפשרות לכל אדם בכל מקום בעולם לראות מה קורה בטבע הישראלי בלייב. אנחנו מעבירים שידורים ישירים מקינים של עופות דורסים — כאלה שמושכים את עין הציבור. דרכם אנחנו מעבירים ערכים של שמירת הטבע באופן כללי, ושמירה על עופות דורסים באופן ספציפי".

את הפרויקט יזם והקים ד"ר פרידמן והוא מנהל אותו מ־2016 יחד עם דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ועם ד"ר יריב מליחי מרשות הטבע והגנים. אחרי שגם ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" הצטרף וסיקר את התכנים שעולים בקינים המצולמים, ההתעניינות רק גברה בקרב חובבי ציפורים בעולם, ונותר רק לחכות לעונה הבאה של קן הנשרים.

הנשרים שהורעלו למוות ב רמת הגולן

"דרך התצפית על העופות הדורסים העוקבים יכולים ללמוד למה זה חשוב לשמור על המגוון הביולוגי בטבע, על שרשרת המזון, כמה מורכב הקונפליקט בין הרבייה בטבע לבין נוכחות האדם, כמה מסוכנות השריפות, איך הגוזלים מסתבכים למשל בגדרות התיל, איך המטיילים גורמים לנטישת קינים, וכמה זה קשה להפריח גוזלים בטבע הישראלי. יש לנו מאות אלפי צפיות. עוקבים אחרינו צופים בשידור ישיר מכל רחבי העולם מ־104 מדינות — ביניהן גם מדינות אויב כמו איראן ועירק. חלק מהתכנים משודרים בתוכניות בטלוויזיה ובאתרים חזקים בעולם. כך הגענו לסרטונים עם 8־9 מיליון צפיות, שמעלות את ישראל על המפה בצורה מאוד יפה".

לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, מדובר "בפרויקט מרתק עם שותפים שלנו לעשייה, המשלב מחקר ומידע אקולוגי וביולוגי, מידע והסברה לציבור ושמירת טבע בהתגלמותה. בזכות הפרויקט הציבור הרחב נחשף ליופיו המיוחד של הטבע אך גם לאתגרים בשמירה עליו והרגישות לכל שינוי סביבתי־אקולוגי. זאת בנוסף ליחסי ההורים־גוזלים המרתקים של העופות הדורסים".

מיזם "עופות דורסים בשידור חי" הוא פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קרן הדוכיפת, מיזם "צבא ההגנה לטבע" – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם, "קרן המורשת" ופרויקט "פורשים כנף". אתם מוזמנים לעקוב אחר דף הפייסבוק של הפרויקט בו מעדכנים באופן תדיר על אירועים, דרמות ואקשן בלתי רגיל ישירים מהקינים ומהטבע הישראלי.

פרח טיס

אתמול זה קרה: 138 ימים אחרי שבקע מהביצה, גוזל הנשרים עמד נרגש בין מצוקי ההר הסלעי, פרש כנפיים וקפץ אל השמיים הפתוחים. בשעת בוקר מוקדמת, לעין המצלמות, בשידור חי, הוא עשה את זה, וזכה ללא מעט לייקים בסרטון שהועלה בפייסבוק. "אחרי 54 ימי דגירה ארוכים ומתישים ו־138 ימי האכלה, טיפול והגנה מסורים, וגם אחרי ספיגה של התקפות אגרסיביות מצד זוגות מקומיים במהלך החודש האחרון, בסוף הוא פרח! יא־אללה שלו!", כתב ד"ר פרידמן בפוסט. "ברגע אחד נכנסנו אל 'תקופת הפריחה' הארוכה של הנשרים. תקופה שבמהלכה ההורים ימשיכו להאכיל את הפרחון הטרי, אך תקופה שטומנת בחובה גם סכנות רבות עקב חוסר ניסיונו המובהק במעוף בטוח. פציעות ושברים עקב תעופה לקויה, תשישות ורעב עקב חוסר ניסיון בהגעה אל אזורי ההאכלה, אינן תופעות נדירות לצערנו". כעת ממשיכות המצלמות לעקוב אחרי גוזל נשרים נוסף שהקן המשפחתי שלו נמצא גבוה יותר על ההר, בתקווה שגם את מעופו הראשון תתפוס המצלמה בשידור ישיר כבר בקרוב.

צילום : ידיעות אחרונות

צילום: יואב פרלמן

חטיפה לעין המצלמות

ארבעה גוזלי עקב עיטי נחים בקן בשעת לילה מאוחרת. רוח נעימה מלטפת את נוצותיהם. הם מתכנסים בתוך עצמם ומנסים לישון. אלא שלפתע מגיחות עיניים בוהקות בעלטה, ובחטף אפשר לראות בצילומים את כנפי האוח ואת טפריו תופסים באחד הגוזלים. הגוזלים שנותרו בקן פוקחים עיניים, מנסים להבין מה אירע בקן השקט שלהם. אבל זה כבר מאוחר מדי. "האוח תיצפת על קן העקבים במשך עשרים דקות והמתין בסבלנות להזדמנות לתקוף", אומר ד"ר פרידמן. "מדהים שהוא בחר לתקוף דווקא כשהגוזלים כבר גדלו ולא כשעוד היו קטנים. כאילו המתין שיצברו משקל, כדי שהתקיפה והסיכון הכרוך בה ישתלמו לו. קשה לדגור באופן רציף ללא הפרעות של טורפים טבעיים. זה ממחיש לנו כמה קשה היא מלאכת הרבייה בטבע, וזאת גם הסיבה שאנו מחויבים לשמור על המארג הביולוגי".

אבל בטבע צריך הרבה מזל, וזה מה שהיה עם הגוזל הקטן. אחרי שנחטף הצליח להימלט מטלפיו של האוח ונזרק אל תחתית המצוק — עשרים מטרים מתחת לקן של משפחתו המודאגת. ההורים והאחים זיהו את הגוזל הקטן וניסו לעודד אותו לעלות בחזרה לקן. "באותו היום הגוזלים קיבלו מעט מזון מפני שהוריהם היו עסוקים באחיהם הנעדר", אומר פרידמן. "ואז ירד הלילה, חששנו שהא ייטרף או שהאוח יחזור. אבל הטבע הכין לנו את סרט המתח הכי טוב שיכול להיות, הפעם עם סוף טוב". עם אור ראשון התגברו הקריאות של הגוזל. במקום להתייאש הוא טיפס אל סדק מוגבה והגן על עצמו מטורפים. "במשך שעתיים הוא טיפס וטיפס עד שהגיע צמוד למיקרופון שלנו, וממש זעק אל תוכו, וכשהאב חזר עם המזון ב־7:20 בבוקר, הגוזל המורעב קפץ בחזרה אל הקן והצליח לתפוס ראשון את מנת המזון".

צילום : ידיעות אחרונות

צילום : ידיעות אחרונות

שריפה ביער

שריפות הפכו לאירוע שכיח ברחבי הארץ, ולמרות שמרביתן הן כתוצאה מרשלנות של בני האדם מי שמשלמות מחיר כבד הן חיות הבר. אחת השריפות האלו בצפון הארץ תועדה דווקא במצלמת קן של גוזל חיוויאי. ברקע חגים מטוסי הכיבוי, העשן הסמיך מתקרב אל הקן והשדות נצבעים אט־אט בשחור. והגוזל החיוויאי הלבן והקטן נשאר רגעים ארוכים לבד, מפוחד, לאחר שאימו נבהלה ממטוסי הכיבוי. שעתיים וחצי הוא שכב שם לבד. עד שלבסוף אימו חזרה ונעמדה מעליו. "פקחי ועובדי רשות הטבע והגנים וכוחות הכיבוי מתמודדים במהלך הקיץ עם שריפות קשות בשטחים הפתוחים של ישראל", מסביר פרידמן. "הם נלחמים כמו אריות תוך סיכון עצמי גבוה על מנת לשמור על שארית הטבע שנשרף להם מול העיניים". במקרה הנוכחי השריפה כובתה והגוזל ניצל בזכות המצלמות המתעדות את הקן. אך גוזלים בקינים אחרים שילמו בחייהם.

צילום : ידיעות אחרונות

אהבת אם

אין סוף לסכנות בטבע. באחד הרגעים האימתניים שתועדו בקן האוחים, הגיח נחש מסוג זעמן לתקוף את הגוזלים. אבל למזלם אמם הייתה שם איתם והגנה עליהם בחייה. הזעמן השחור הסתובב סביב הקן, כשכל הזמן האם עוקבת אחריו במבטה, ולא חוששת לרגע להתקרב אליו ולהבהיר לו באופן חד־משמעי — שלא יעז להתקרב. אחרי שהבין את הרמז ברח הנחש, מובס, ולא נראה שוב מאז.

צילום : ידיעות אחרונות

אין כמו ארוחה מזינה

אחרי שעות ארוכות שהמתין לארוחה, גוזל החיוויאים הקטן קיבל את פניה של אימו בשמחה כשבפיה קמטן ענק. הקמטן הוא לטאה גדולה חסרת רגליים בעלת שכבת עור קשה למגע. באחד הרגעים המצולמים התמודדה האם החיוויאית עם עורו הקשה. במשך 24 שעות היא נאבקה כדי להאכיל את הגוזל בפיסות קטנות שלו. היה לה ממש לא פשוט, ומדי פעם נראה היה שהיא מתוסכלת מהמצב. אבל מקור החיוויאים חד, חזק וקטלני, כך שהיא הצליחה לפעור פתח בראשו של הקמטן ולבתר אותו מבפנים. בתיאבון.

צילום : ידיעות אחרונות