זה התחיל עם שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר, שאמר ש"הבוחרים של נתניהו חסרי דעת והבנה, הסף הנורמטיבי שלהם בגובה דשא". זה המשיך עם רינה מצליח, שכינתה את תומכי נתניהו "עדר עיוור". והשיא שייך לשר האוצר לשעבר, בייגה שוחט, שכינה את מצביעי הליכוד "להקת כלבלבים מוכי כלבת". לא פחות. מעניין מה יישאר לבכיר הבא במצעד. מאגר הקללות הולך ונגמר.

כל ההצהרות הללו נאמרו בדיוק כאשר היה נדמה שנתניהו קצת בפאניקה. אלה לא רק הסקרים, שאין צורך לקחת אותם ברצינות גדולה מדי. זו גם האווירה. נתניהו נכשל. הוא לא הצליח להרכיב ממשלה. הגירעון מאיים לפגוע במשק. הכניעה הידועה מראש לחרדים תחמיר את הבעיה. הוא לא מוצא תשובה לחמאס, ותשובה היא לא בהכרח עוד מלחמה. אבל או אז, חוזרים לתסמונת הצ'חצ'חים של דודו טופז. ככל שמזלזלים יותר במצביעי הליכוד, ככל שהופכים אותם לחסרי בינה, כך הם נדחפים חזרה לליכוד. משום שאם האלטרנטיבה היא אליטה מתנשאת, שחצנית, שמתייחסת אליהם כאל פגועי שכל, אז אין צורך לעזוב את הבית.

זה מתסכל, משום שאת שלטון נתניהו צריך להעביר מהארץ. אבל מצביעיו אינם חסרי דעת. מצביעים עיוורים יש בכל מחנה. בשמאל כמו בימין. רוב המצביעים מנומקים לחלוטין. אני מקשיב להם. יש לנו ויכוחים. אבל יש להם גם טענות מצוינות. אני חולק עליהם בעיקר במסקנות, בעיקר בעניין הצבעה לנתניהו, אבל זו מחלוקת עניינית. הם לא רוצים מלחמה ולא שפיכות דמים ולא התגזענות כלפי ערבים. אבל הם טוענים שדווקא שלטון נתניהו גרם להרבה פחות נפגעים, יהודים וערבים. זה הופך אותם לכלבלבים? לעיוורים? לטיפשים? רובם לא מתעלמים מהשחיתות של נתניהו. אבל הם טוענים, וזה לא מופרך, שהוא סובל מעוינות מוגזמת של התקשורת והרשויות לאכיפת החוק. והם מוסיפים, שמנהיגים אחרים אינם ישרים יותר. אהוד ברק, שברוב התחומים דעותיו מקובלות עליי יותר מאלה של נתניהו, לא הצליח להסביר עד היום על מה ולמה הוא קיבל 2.3 מיליון דולר מקרן וקסנר. ייתכן שהתשלום היה תקין. מן הסתם הוא גם דווח למס הכנסה. אבל משהו שם עדיין לא מריח טוב. וכאשר אלדד יניב מתחבר אליו, אז הטענות של תומכי נתניהו נגד קמפיין המאבק בשחיתות נשמעות הרבה יותר הגיוניות. הם גם חוששים מתהליך מדיני שיוביל אותנו לעוד אינתיפאדה. הרי זה כבר קרה. הרי השמאל כבר הציע לפלסטינים מדינה, שוב ושוב, והוא זכה לסטירת לחי, שוב ושוב. אז מה בדיוק מציע השמאל? עוד פעם את סיסמת השווא של "תהליך מדיני" שאין בו כלום?

כאשר אין לאיש שמאל מה לענות לאיש ימין, זה רק עניין של דקות עד שתופיע המילה "פשיסט" או "גזען". ומול מצביעי הליכוד, התגובה היא בכיוון של "עיוור", "דביל" או "כלבלב". זה מעיד על הדוברים. לא על אלה שעליהם מדברים. ומי שמשתמש בכינויים הללו במקום לנהל שיח ענייני, דוחף גם את המהססים אל זרועות הליכוד.

צריך לנהל שיח רציני עם מצביעי הליכוד. משום שיש להם טענות רציניות. זה המפתח לשינוי, וישראל זקוקה לשינוי. כאשר אומרים להם שנתניהו נכנע באופן מוגזם והרסני לחרדים – הם מקשיבים. משום שהם מבינים שיש בעיה. כאשר אומרים להם שממשלת הימין מובילה אותנו למדינה דו־לאומית, שתחסל את המדינה היהודית — הם בהחלט מודאגים. הם אוהבים את המתנחלים. קצת פחות את מפעל ההתנחלויות. ובכל מקרה, לא מדובר בעדר. בקרב מצביעי הימין ונתניהו יש מגוון גדול. יש לפחות שליש שדעותיהם במרכז. הם חושבים. הם מהססים. אבל אז מגיעים שביט, מצליח ושוחט, ודוחפים אותם חזרה לליכוד. זה לא שהדוברים הללו מייצגים את השמאל או המרכז. ממש לא. ובוודאי שהם לא מייצגים את מנהיגי המרכז והשמאל. אבל הם חושפים את הצד המתנשא והמזלזל שמקנן בשמאל. וכאשר דוברים כאלה מזהמים את האגם, הרבה חכמים יצטרכו לעבוד קשה כדי לנקות אותו. √