משתיל הבית

יש אנשים שקונים פעם אחר פעם מכוניות של אותו יצרן. יש כאלה שיחזרו לספר שעיצב להם תסרוקת בתיכון למרות שהם גרים כיום מאה קילומטר ממנו (וגם הראייה שלו כבר לא מה שהייתה). ויש כאלה שלא מחליפים מנתח.

קבלו את משפחת גנאח־דרורי – שלושה דורות, שתי השתלות כליה, תרומת כליה אחת – והכל אצל אותו מומחה: פרופ' איתן מור, מנהל מרכז ההשתלות של בית־החולים שיבא.

לפני 20 שנה הגיעה אליו הסבתא, יונה דרורי (73). "גילינו בבדיקות שהיא לוקה במחלה גנטית בשם כליות פוליציסטיות", מספר פרופ' מור, "זו מחלה שעוברת בתורשה, ויש סיכוי של 50 אחוז לצאצאים לחלות בה. היא גורמת לכליה לגדול ולגדול, ובמקביל לאבד את יכולת התפקוד שלה. הפתרון המועדף הוא השתלת כליה".

ליונה נמצא תורם, היא עברה השתלה ומאז הבעיה נפתרה. אולם מאחר שמדובר בתסמונת גנטית, לאחרונה החלה בתה איריס (50) לסבול ממנה ויונה שלחה אותה אל הרופא שלה. "פרופ' מור הציל את חיי, הוא היה משהו מיוחד, ולכן התעקשתי שהיא תהיה מטופלת אצלו", היא מספרת.

רועי (25), בנה של איריס, התלווה אליה לבדיקה בבית־החולים. "פתאום הוא אמר לרופא, 'דוקטור, עצור הכל, החלטתי שאני תורם לאמא שלי את הכליה. לא אתן לה להגיע לדיאליזה'. הייתי בשוק", מספרת איריס, "הוא הכין את עצמו לרגע הזה, חקר את נושא תרומת הכליה והתעקש שזה מה שהוא יעשה".

מאחר שכל בני המשפחה נבדקו זה מכבר, רועי ידע שהוא לא נשא של הגן הפגום. למרות שהוא מתחתן בעוד חודשיים, הוא לא היסס. בשבוע שעבר נקצרה ממנו הכליה והושתלה בגופה של אמו.

"כשהוא סיפר לי על תרומת הכליה הייתי בהלם מוחלט", מספרת הסבתא הגאה, "הוא עשה זאת מאהבה טהורה לאמא".

"סיטואציה כזו לא קורית הרבה – שאני פוגש על שולחן הניתוחים שלושה דורות של אותה משפחה", סיכם פרופ' מור, "זו זכות גדולה לתת חיים חדשים למשפחה על כל דורותיה".