אלוהים, איזו הצגה

"אוי אלוהים" הוא מחזה שנולד מהשתתפותה של המחזאית המנוחה ענת גוב בבית מדרש משותף לחילונים ודתיים בשנים האחרונות לחייה. המחזה מציג עימות מוסווה של גוב החילונית והפמיניסטית עם האל התנ"כי המופיע על הבמה כדמות אנושית, גבר מבוגר המגיע לטיפול אצל פסיכולוגית ירושלמית שקוראים לה אלה.

במסווה של דרמה טיפולית מספקת גוב דיון מקורי בטקסט התנ"כי ובדמותו של האל כפי שהיא משתקפת ממנו. בין האבחנות היפות שלה ניתן לציין את המחשבה שאלוהים ברא את האדם מתוך בדידותו, אך נעלב כשזה בגד בו והלך אחרי האישה. הבדידות מולידה כעס שהוא הרגש הבולט שמזהה גוב אצל האל בסיפורים המקראיים. אך מעבר לדיונים התיאולוגיים־טיפוליים, לא חסרים בהצגה גם רגעי הומור רבים, וגוב הצליחה לבנות מערכת יחסים משכנעת בין המטפלת למטופל הבלתי שגרתי שלה. ישנה גם דמות שלישית החודרת מדי פעם לתמונה. זהו הבן האוטיסט המתבגר של הפסיכולוגית, המוסיף לסיפור גם רובד משפחתי יותר טרגי.

הבמאי, ארז שפריר, הצליח לתזמר היטב את המהלכים העדינים של הדרמה האנושית־אלוהית בצורה מדויקת על הבמה הריאליסטית היפה, שעיצבה סבטלנה ברגר. שחר נץ מעצב תפקיד קטן, רגיש ומעורר הזדהות כנער האוטיסט, ואודליה מורה־מטלון בונה דמות מעניינת ומשכנעת כאמו, המטפלת המתמודדת בתושייה גדולה עם הסיטואציה המוזרה הנוחתת עליה. מעל לכל ההצגה שייכת לאריה צ'רנר, שבתפקיד האלוהים המדוכא והעייף בונה את אחד מתפקידיו היפים והעמוקים ביותר. כל רגע שלו על הבמה הוא מרתק ומפתיע, והביצוע שלו מצליח להיות קומי וגם נוגע ללב כמעט באותו רגע. התוצאה הסופית היא הצגה חמה, חכמה, מצחיקה ומרגשת, כזו המספקת לנו חומר רב למחשבה ומזכירה לנו מעל לכל איזו אבדה גדולה לתיאטרון הישראלי היה מותה בטרם עת של גוב.

ההצגה תעלה בתיאטרון החאן בירושלים היום ב־20:30 ובשבת ב־21:30

הציון: 4 וחצי כוכבים