"אני לא מופתע שסאמר חאג' יחיא הגיע לאן שהגיע. הוא חריג במצוינות שלו, והייתי שמח לראות אותו בעתיד גם כנגיד בנק ישראל". כך אומר שועאע מסארווה, ראש עיריית טייבה, שבה גדל ומתגורר היו"ר החדש של בנק לאומי סאמר חאג' יחיא, אותו הוא מכיר מילדות. השבוע עשה חאג' יחיא היסטוריה כשהפך לערבי הראשון שמונה ליו"ר בנק בישראל. "האפשרות שהוא ימונה ליו"ר לאומי ריחפה באוויר הרבה זמן. לפני כמה שבועות נפגשנו, והוא אמר שזה עוד מעט קורה, והאמין שיצליח", מספר מסארווה. "בטייבה מאוד שמחים על המינוי. זו גאווה מקומית וארצית".
איך ישפיע המינוי על השתלבות אנשים מהחברה הערבית בתפקידים בכירים?
"סאמר ניפץ את תקרת הזכוכית, והוכיח שהכל אפשרי. בבנק החליטו לקחת את הטוב ביותר, והגיע הזמן שממשלת ישראל תלך בעקבותיהם. לצערי, אם סאמר היה מתמודד על תפקיד בכיר במגזר הציבורי אני מניח שהוא לא היה זוכה. במינוי הזה יש מסר לפוליטיקאים. יש הרבה אנשים שיכולים לתרום למשק בלי אג'נדה פוליטית אלא רק יכולת מקצועית".
מינויו של חאג' יחיא מעניין וחריג לא רק בגלל מוצאו, אלא בגלל הרקע והכישורים שהוא מביא לתפקיד, כמו גם העובדה שהוא יו"ר הבנק הצעיר ביותר כיום. למרות שאין לו הרבה ניסיון ניהולי בכלל ובמשק הישראלי בפרט, הוא זכה בתפקיד תוך שהוא גובר על מועמדים אחרים וראויים כמו אוהד מראני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר בז"ן. מינויו עשוי להוות התחלה של מהפכה בהנהלות הבנקים בישראל, שרוב המכהנים בהן הגיעו לתפקיד מתוך המערכת או מהמגזר הציבורי/פוליטי.
חאג' יחיא, שנולד ומתגורר בטייבה, זכה השבוע לפרגון מצד גורמים שונים שעבדו איתו בעשור האחרון. "פגשתי הרבה אנשים בחיי, נדיר לפגוש אדם שמצד אחד מוכשר ומקצועי ומצד שני יודע לייצר אווירה טובה ופתוח לביקורת", אמר עליו גורם בכיר במשק. חאג' יחיא לקח על עצמו אתגר לא מבוטל: לעמוד בראשות אחד משני הבנקים הגדולים בישראל עם כ־8,000 עובדים ונתח שוק של 30%, ושנמצא תחת מתקפה תמידית מצד רגולטורים ופולטיקאים.
הדחיפה של אבא
חאג' יחיא מכהן כדירקטור בלאומי קרוב לחמש שנים. בתחילת השבוע בחר בו הדירקטוריון ליו"ר במקום דוד ברודט שסיים קדנציה. השמחה על הבחירה הייתה גם מהולה בעצב. היום בו נבחר לתפקיד היה גם יום השנה הראשון למותו של אביו, שהיה דמות דומיננטית בחייו. "אביו דחף ועודד אותו קדימה כל השנים, ומאוד חבל שהוא לא זכה לראות את המעמד שבו בנו מתמנה ליו"ר לאומי", מספר מסארווה.
חאג' יחיא, שימלאו לו 50 בספטמבר, שייך למשפחה מבוססת ומוכרת במגזר הערבי. סבו הוריש למשפחה קרקעות רבות. עם זאת, המשפחה איבדה לא מעט מהקרקעות עם קום המדינה. "כדי להבין איך סאמר הגיע להישגים, צריך להבין את שורשי המשפחה שלנו", מספר ראני חאג' יחיא, אחיו של סאמר. "למרות המשבר מאובדן הרכוש, סבא שלי הרים את הראש ודחף את אבא שלי לא להגיד נואש. סבא יזם הקמת בית ספר בטייבה, ודחף את אבי לאקדמיה. אבא הפך לאחד הסטודנטים הערבים הראשונים באוניברסיטת ת"א".
אביהם של סאמר וראני, ד"ר מוחמד חאג' יחיא, התקדם בעולם האקדמיה והתמחה בתחום הקרימינולוגיה. האם פאתינה עבדה כמורה. "למרות שגדלנו במשפחה עם הרבה נכסים, ההורים שלנו החדירו בנו ערכים של צניעות וקבלת האחר, ושכדי להגיע להישגים צריך לעבוד קשה", מספר האח.
במקביל לקריירה האקדמית של האב, היה לו משק, וכבר בהיותם ילדים קטנים סאמר ואחיו הורגלו לעבודת האדמה. "המשק לא היה פעילות רווחית, אבל אבא ראה בכך פרויקט חינוכי לערכי העבודה. סאמר היה חדור מוטיבציה, וכנער היה לעיתים נשאר לילה שלם בכרם במידת הצורך". לדברי חאג' יחיא, עד היום הוא ואחיו עובדים לעיתים במשק בסופי שבוע.
ההקפדה על השכלה וחינוך לערכים עשו את שלהם, וילדי המשפחה הגיעו להישגים: אחיו הבכור של סאמר, ד"ר סלים חאג' יחיא, הוא מנתח לב בעל קריירה בינלאומית. הוא הקים בי"ח אוניברסיטאי בשכם ועומד בראשות התוכנית הלאומית של סקוטלנד להשתלת לבבות מלאכותיים, שם הוא גם מתגורר.
אחיו הצעיר, עו"ד ראני חאג' יחיא, צמח במשרד עורכי הדין גורניצקי, וטיפל בעיקר במימון פרויקטים בנדל"ן. כיום הוא משמש יועץ במשרד, ובמקביל מנהל את פרויקט "שער הירדן" לעידוד המסחר עם ירדן. בנוסף הוא דירקטור בחברת חוצה ישראל ובבית ההשקעות אי.בי.אי. אח נוסף במשפחה, סאג'י, שהיה מהנדס, נפטר לפני כ־20 שנה.
מערכות חדשניות
המסלול של סאמר חאג' יחיא החל באקדמיה, שם השלים עד גיל 30 חמישה תארים – בין היתר במשפטים, כלכלה וחשבונאות. הוא עבד כמתמחה במשרד הרצוג פוקס נאמן, כאשר מי שחנך אותו שם היה יצחק (בוז'י) הרצוג, וכן עבד במשרד רואה החשבון דלויט. בתחילת שנות ה־2000 עבר לארה"ב, שם עשה דוקטורט בכלכלה ב־MIT, ואז החל בקריירה בינלאומית בגופים פיננסיים. "סאמר תמיד חושב על הטווח הארוך, ובונה תוכניות קדימה", מספר ראני. "אמרתי לו בעבר 'אתה רק צובר תעודות על הקיר', אתה כל הזמן באקדמיה, למה אתה לא מתרגם את ההצטיינות שלך לכסף. הוא אמר לי שבשביל להגיע לתוצאות, לא צריך למהר לקפוץ בסולם, או לחפש לעשות אקזיט".
במקביל לקריירה באקדמיה, החל סאמר להתמחות בנושא הנדסה פיננסית ותכנות. בגיל 37 הוא מונה לסגן נשיא בענקית ההשקעות פידליטי לתחום הנדסה פיננסית. הוא פיתח יכולות של תכנות וידע טכנולוגי בתחום הפיננסים.
נקודת מבחן חשובה בקריירה שלו הייתה המשבר הפיננסי העולמי של 2008. אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה, מספר כי "לסאמר ראייה לטווח רחוק. הוא הבין כבר ב־2006 שהעולם צועד לכיוון מערכות מסחר מקווונות. והוביל בפידליטי מהלך לבניית פלטפורמת מסחר אלקטרונית. היום זה נשמע טריוויאלי, אבל אז זה היה חדשני ופורץ דרך. פידליטי עברה בהצלחה יחסית את המשבר בין היתר בזכות המערכות החדשניות שהוא היה שותף לבנייתן, שהניבו לה הכנסות ממסחר בזמן שתחומי פעילות אחרים הפסידו".
חאג' יחיא התגורר בעיירה יוקרתית סמוכה לבוסטון, ובכל זאת לפני כ־7 שנים קיבל החלטה לא טריוויאלית לחזור לישראל עם אשתו עדן, העובדת כמורה ועם שני בניהם שנולדו בארה"ב, ולגור בטייבה. הרקע היה הרצון להיות בקרבת הוריו, וגם בגלל הילדים. לדברי ראני, "הוא הרגיש שהילדים הפכו להיות אמריקאים. כשהם חזרו, הוא הכניס אותם לבית הספר בטייבה, כדי לחזק להם את השפה הערבית והקשר לתרבות. רק אחרי תקופה הם עברו ללמוד בכפר הירוק". לחאג' יחיא עוד שני בנים: בן שנתיים ותינוק בן כ־7 חודשים שנולדו בישראל.
לצד הישגיו, זוכה חאג' יחיא לפרגון גם על אופיו. "הוא צנוע וקשוב לביקורת, וגם יודע להיות פוליטיקאי ולהתחבר עם אנשים", מציין גורם אחר במערכת הפיננסית. בשלב מסוים הייתה אף יוזמה בטייבה להריץ אותו לראשות העיר, אולם חאג' יחיא החליט שהוא מעדיף להתמקד במרוץ לתפקיד יו"ר לאומי.
ייפרד מרוב תפקידיו
מאז שחאג' יחיא חזר לישראל, הוא המשיך בקריירה בתחום האקדמיה ובמקביל מונה לדירקטור במספר חברות. הוא גם מרצה בכלכלה במרכז הבינתחומי. "מינויו של חאג' יחיא פנטסטי למשק הישראלי ולחוסן לחברה. הוא הגיע לתפקיד בזכות האיכויות שלו", אומר פרופ' צבי אקשטיין דיקן בי"ס לכלכלה בבינתחומי.
במקביל מונה סאמר ליו"ר ועדת הביקורת במרכז הרפואי הדסה, ובין היתר תיווך במשברים בין בית החולים לאוצר. לפני כשנתיים מונה כדירקטור חיצוני בשטראוס, והיה גם חבר בוועדת האיתור לבחירת מנכ"ל לקבוצה. סביר כי ממרבית מתפקידיו ייאלץ להיפרד כעת.
בתפקידו החדש בלאומי יוכל סאמר לכהן פחות מ־5 שנים עקב מגבלות של בנק ישראל שמאפשרות להיות דירקטור בבנק מקסימום 9 שנים (חאג' יחיא החל לכהן בבנק ב־2014). הוא כפוף לחוק שכר הבכירים, ולכן עלות שכרו השנתית תהיה כ־3־2.5 מיליון שקל. גם אחרי שיעזוב את לאומי, הוא לא צפוי לצאת לפנסיה. "סאמר תמיד יחפש את הפסגה הבאה. אני מאמין שהוא עוד יידע להפתיע אותנו בהמשך הקריירה שלו", מסכם אחיו ראני.
החזון של חאג' יחיא: פחות עובדים, יותר שירותים טכנולוגיים מתקדמים
קרוב ל־25 שנה נשלט בנק לאומי בידי גליה מאור, שניהלה את הבנק כ־17 שנים, ורקפת רוסק עמינח, שהייתה מקורבת למאור ואף כיהנה כעוזרת האישית שלה. רוסק עמינח הודיעה בתחילת השבוע על עזיבתה לאחר 7 שנים בתפקיד.
לבנק לאומי אין בעל שליטה, ויושבי הראש בו לא היו דומיננטיים, ונתנו למנכ"ליות להוביל את העסק. נראה שחאג' יחיא לא צפוי להחזיק בתואר יו"ר בנק לאומי רק בגלל היוקרה והכבוד: הוא בא לעבוד והסיטואציה שנוצרה משחקת לטובתו מאחר שהוא זה שיבחר את המנכ"ל הבא של הבנק, ולכן בידיו הכוח לקבוע איזה סוג של מנכ"ל הוא רוצה לראות ועד כמה הוא רוצה להיות דומיננטי בניהול. הרי כל מנכ"ל יהיה חייב לו תודה, וסביר שלא ייכנס איתו למאבקי כוח לפחות בשלב הראשון.
חאג' יחיא הוא אאוטסיידר: לרוב יושבי ראש מגיעים לתפקיד מתוך המערכת הבנקאית, או מתפקידים בכירים בסקטור הציבורי כגון מנכ"ל משרד האוצר. חאג' יחיא לא מגיע משם. הוא לא מקובע בפרדיגמות ישנות של עולם הבנקאות, אלא מגיע מהקצה השני של חדשנות וטכנולוגיה. בעשור הקרוב תעבור מערכת הבנקאות מהפכה טכנולוגית, ולכן מינויו של חאג' יחיא יכול להוות שינוי מרענן בבנק, ולהוביל אותו למקומות חדשים.
חאג' יחיא שמר לאורך השנים על פרופיל תקשורתי נמוך, וגם לאחר היבחרו ליו"ר לאומי הוא סירב להתראיין. עם זאת, מהופעות האחרונות שלו בכנסים מקצועיים אפשר להבין איזה חזון הוא מביא לבנק. בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי לפני כמה שבועות הוא אמר כי "היעילות בבנקים טעונה עדיין שיפור. תידרש עוד ירידה במצבת כוח האדם. הבנקים צריכים להשקיע באופן משמעותי בשיפור התשתיות. יש צמצום בצורך ההגעה לסניפים לטובת פעילויות 24/7 באפליקציות, והשינויים האלה יימשכו וישפרו את היציבות ויפחיתו את עלות האשראי".
שנה לפני כן דיבר חאג' יחיא על המהפכה הדיגיטלית שמאיימת על המערכת הבנקאית: "עד לפני כשנה חברות הפינטק (סטארט־אפים מתחום הפיננסים, ע.א) הגיעו כדי למגר את הבנקים, ולקחת את מקומם. הבנקים חשבו שבאמת מאיימים עליהם ולא שיתפו איתם פעולה. בפועל, חברות גדולות כמו גוגל ופייסבוק לא רוצות להיות תחת רגולציה ולכן אף פעם לא ירצו להיות בנקים. החברות הקטנות יתקשו לקבל את הדבר הכי חשוב בבנקאות: אמון הציבור. ואילו הבנקים מאוד מיושנים מבחינה טכנולוגית ומבחינת הגמישות העסקית שלהם, ולכן הם צריכים לעבוד עם חברות הפינטק, וככה נוצרו שיתופי פעולה".
אפשר להבין את הכיוון שחאג' יחיא ירצה להצעיד אליו את לאומי: בנק רזה עם פחות עובדים, ויותר שירותים טכנולוגיים מתקדמים ושיתופי פעולה עם חברות פינטק. יש לו את המוטיבציה והידע, אבל בארגון כבד ומסורבל כמו בנק לאומי לא מחכה לו עבודה קלה. השאלה היא מה הוא יעשה עם פרויקט הבנק הדיגיטלי של פפר שהובילה רוסק עמינח במאות מיליוני שקלים. חאג' יחיא שומר את הקלפים קרוב לחזה, אבל סביר שפפר יהיה אחד הנושאים על שולחנו של היו"ר החדש.
