12 שנים חיכה עמיר פרץ לרגע הזה: לראות שוב את שמו על מפתן הדלת בכניסה לחדרו של יו"ר מפלגת העבודה. משהו לא נתן לו מנוח מאז הפסיד לאהוד ברק את הפריימריז ב־2007, אחרי מלחמת לבנון השנייה. מאז ניסה עוד פעמיים לעשות קאמבק לתפקיד, מול שלי יחימוביץ' ומול אבי גבאי, אך נכשל. ביום שלישי, סמוך לחצות, הניסיון הרביעי הצליח. פרץ גבר בקלות על איציק שמולי וסתיו שפיר ונבחר בסיבוב הראשון לתפקיד יו"ר העבודה.
ביום רביעי בצהריים הגיע פרץ לראשונה אל בית המפלגה ברחוב יגאל אלון בתל־אביב, והשלט בכניסה לחדרו כבר היה מעודכן. הוא נפגש עם היו"ר הקודם לחפיפה קצרצרה, וגבאי בירך את יורשו על הניצחון. ראשי מפלגת העבודה מתחלפים כמו מאמני כדורגל של קבוצה כושלת, אבל מנהלת הלשכה של היו"ר, ענת מרציאנו, מכירה אותו כבר שנים. מרציאנו משמשת בתפקיד מאז ימי שמעון פרס ב־1992. לפחות יש משהו יציב בעבודה.
פרץ עמד בכניסה ללשכתו וקיבל עשרות תומכים ופעילים שבאו לברך אותו. כולם התעקשו לתפוס תמונה ליד הטייטל החדש־ישן. שמוליק מזרחי, מזכיר מחוז תל־אביב של המפלגה, הצטלם עם פרץ וקיבל חיבוק. אחריו עוד שני פעילים. פרץ הוא איש חם, לא מתנזר ממגע. "מי עוד", הוא מכריז. "איפה חנוכה? תביאו לפה את חנוכה". חנוכה מגיע, מנסה לעשות סלפי ואז פרץ חוטף לו את הטלפון הנייד. "תקשיב, תצלם יחד עם השלט. בוא תראה איך עושים את זה". הפריים יצא מושלם. בכל זאת, רגע קטן של נחת אחרי שלוש שעות שינה ו־12 שנות המתנה.
פרץ לא מתכוון לבזבז אפילו רגע אחד בראשות מפלגת העבודה. הוא יודע שחיי המדף של יו"ר המפלגה קצרים מאוד. תוכנית העבודה תהיה הסתערות. "הרבה פעמים כולם כבר עייפים סביבי", הוא מספר, "אבל אני אומר לאנשים: אל תתעייפו. כולם שואלים אותי: מאיפה האנרגיות? יש לי שני נהגים ועוזרים והם מתעייפים במהלך היום. אבל אני ממשיך וממשיך וממשיך כי אני רואה לנגד עיניי מהן המטרות בסוף".
נדיבות של גביר
לפרץ היו את כל התנאים לנצח מראש, ומהר. בסקרים של שלושת המועמדים הוא הוביל. הקטטות בין שני יריביו הצעירים הועילו לו. אבל בראיון ל"ידיעות אחרונות" הוא מודה: "עד לרגע האחרון לא ידעתי אם אני מנצח. אמרתי לפעילים שלי שאני תמיד פוחד משני דברים – מאלוהים ומהקלפי. אלוהים יכול להפתיע אותך עם התקף לב. בקלפי תמיד יכולות להיות הפתעות. עד הדקה האחרונה לא השליתי את עצמי. הופתעתי לטובה עם תוצאה של 47 אחוז".
למה לדעתך הבוחרים העדיפו הפעם את המועמד הוותיק והמנוסה ולא את החדש והצעיר?
"בפעם האחרונה זה לא הצליח עם אבי גבאי. בסופו של דבר, הבוחרים שלנו רוצים שההחלטה שלהם תוכיח את עצמה. בחירת גבאי הביאה לתוצאה קשה. לא צריך להיות חדש, צריך להיות מְחַדֵּשׁ. והמסר הזה נקלט. בשנתיים האחרונות נוצר איזה רוך של האזרחים כלפיי. זה משהו שהרגשתי ברחוב. לפני שנתיים הייתה אווירה שרוצים משהו חדש, האווירה באירופה השפיעה, אבל יש התפכחות מאוד גדולה אצלנו. בסוף היה לי יתרון שאני היחיד שיכול להביא את שני הדגלים יחד: גם הדגל החברתי וגם הדגל המדיני־ביטחוני".
איך אתה מתכוון לפייס בין שמולי לשפיר?
"סתיו שפיר התקשרה אליי, ואני באמת מעריך את זה. התקשרתי גם לשמולי כדי לעודד אותו. הוא יריב פוליטי שנתן פייט. אני מעדיף שתהיה לי נדיבות של גביר, כי אני המנצח. חשוב לי שהיריבות ביניהם לא תשפיע על הקמפיין הקרוב. ברגע שהם יבינו שיש מאבק על הבית הם יגלו שהיריבות הזאת חסרת ערך. אני סומך על האחריות שלהם. הם לא ילדים קטנים ואני לא אכפה עליהם לעשות 'שולם שולם לעולם'"
אתה יכול להתחייב שבבחירות ב־17 בספטמבר תביא לעבודה 15 מנדטים?
"אני לא מתחייב, אבל זאת תוכנית העבודה שלי. אני מתכנן להביא לפחות 15 מנדטים. ארבעה מכחול לבן, שלושה מגשר וכולנו ועוד שני מנדטים מהמגזר הערבי. כדי לכבוש את ליבם של האנשים שהצביעו לכחלון ולאורלי לוי אתה צריך להביא אג'נדה חברתית ברורה. לדוגמה, איך פותרים את בעיות הדיור. אצלי, למשל, כל כסף שיהיה בעודף תקציבי ילך להרחבת השירותים לאזרח ולא להפחתת מסים, שהמעמד החלש והנמוך שאינו משלם מס בכלל לא נהנה ממנו".
פרץ אומר כי הוא מתכוון להוביל מהלך פוליטי רחב לאיחודים (עם התנועה, גשר, מרצ ומפלגתו של ברק) לצד שיתופי פעולה (כחול לבן). בסביבת פרץ מדברים על ברק במונחים של "נטל" וגם ח"כ שלי יחימוביץ' קראה לו השבוע לפרוש מהמרוץ. אחרי פרסום הסקר בחדשות 12, שלפיו ברק אינו עובר את אחוז החסימה (בסקר של חדשות 13 הוא מקבל שישה מנדטים) צייצה יחימוביץ': "ברק ידידי, גירדת מנדט מהעבודה, מנדט ממרצ, מנדט מכחול לבן, ועדיין אתה לא עובר את אחוז חסימה. אפשר כבר להפסיק לנפח באופן פיקטיבי את שווי המניה, להפסיק את הרחבת הפיצול בגוש המרכז־שמאל, לוותר על פנטזיות ההשתלטות ולרדת מהמיזם הגאוני?"
בלשכת פרץ היו חותמים על כל מילה של יחימוביץ' אם היו יכולים. אבל מאחורי הקלעים ישנה התנהלות מעניינת: מגעים מתקדמים עם מפלגת "גשר" של אורלי לוי־אבקסיס והתנועה של ציפי לבני, לצד הורדת פרופיל בגזרת ברק. לייבש אותו. אם ברק אינו עובר את אחוז החסימה, אומר פרץ בינו לבין עצמו, אז למה להעלות לו את המחיר?
עוד לפני הפריימריז הצהיר פרץ שאינו רואה עצמו מועמד לראשות הממשלה בבחירות הקרובות, אלא כמי שיאחד את גוש המרכז־שמאל כדי להביא לחילופי שלטון. "אני מקווה שבסוף מפלגת העבודה לא תרוץ לבד", אומר פרץ. "אני מקווה למצוא את החיבורים הנכונים והאישים המתאימים. המטרה היא להעביר ארבעה מנדטים מהימין. בלי זה המשחק שלנו הוא משחק סכום אפס. אחד לוקח מהשני. חוכמה גדולה".
על איזה חיבורים חשבת?
"עוד לא החלטתי מי יהיו השותפים שלי לבניית הגוש. אני לא חושב שאנחנו נמצאים במקום הזה בכלל. אבל אני אדאג לכך שמפלגת העבודה תהיה חזקה ובטוחה בעצמה. השאלות הפרסונליות בכלל לא עומדות על הפרק. אם יתברר לי שחיבור עם ציפי לבני נותן לנו יותר מנדטים, אז העניין הפרסונלי כבר לא מעניין אותי".
מה יותר טבעי בעיניך: חיבור עם ברק או חיבור עם מרצ?
"אני צריך לבחון את זה. צריך למדוד את זה במונחים אידיאולוגיים ואלקטורליים".
אתה מסכים עם ברק ברמה האידיאולוגית?
"בנושאים מדיניים וביטחוניים כן, בנושאים החברתיים־כלכליים לא".
דיברת עם ראשי מפלגות, כולל עם אחמד טיבי ואיימן עודה. האם זה מקובל מבחינתך שראשי המפלגות הערביות ימליצו על מועמד המרכז־שמאל לראשות הממשלה?
"בוודאי".
נתניהו עשה על זה קמפיין.
"טוב, לא צריך להיבהל מכל קמפיין של ביבי. הם אזרחי ישראל כמו כולם וראש ממשלה שנבחר הוא של כולם. אני הפוליטיקאי היחיד במדינת ישראל שהיה לו אומץ למנות שר מוסלמי ראשון (ראלב מג'אדלה, שכיהן כשר המדע, התרבות והספורט – י"ק) ואני לא מצטער על כך לרגע. ואחרי המינוי שלו הקיפו לי את הבית קיצונים וכהניסטים שצעקו עליי איך מיניתי שר מוסלמי בממשלה ציונית. ולכן, אם הערבים יסכימו להיות בממשלה – אז צריך לעשות מאמץ שהם יהיו. לצערי הם לא יסכימו".
עמיר פרץ מכוון לאורלי לוי־אבקסיס. מבחינתו, יש לה ערך אלקטורלי ואידיאולוגי גדול יותר מאשר לאהוד ברק. "אורלי לוי היא מנהיגה חשובה מאוד ושותפה פוטנציאלית. היא הצליחה לעצב סדר יום של נושאים חברתיים והיא יודעת לשווק אותם באופן מרגש. אני מקווה שאורלי לוי וציפי לבני יהיו חלק מאיתנו".
הזכרת גם את הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. האם הוא פתוח לרעיון להצטרף לפוליטיקה?
"ביקשתי מח"כ לשעבר עמר בר־לב ליצור איתו קשר. אני יודע שהסיכוי קלוש, אבל חייבים לבחון את זה. כדי לשמור על כבודו של גדי לא רציתי להשתמש בטריקים של 'התקשרתי אליו', 'אמרתי לו', 'הצעתי לו'. אני מכיר את גדי. אחד היתרונות הכי גדולים שלו הוא שהוא מאמין בתפיסה שמבצע צבאי לא עומד בפני עצמו, אלא רק לצד מבצע מדיני. גדי שייך באופן חד־משמעי למחנה המרכז־שמאל בעמדות שלו. אני מקווה שהוא יבוא לעזור לי לפרוס מערכת כיפת ברזל על המחנה הדמוקרטי בישראל".
על הראש של סתיו
הדרמה האמיתית של הפריימריז בעבודה הייתה הקרב על המקום השני בין שמולי לשפיר. אם הניצחון של פרץ היה צפוי, ההישג של שפיר הרבה פחות. מאז שהצטרפו שמולי ושפיר לחיים הפוליטיים שוררת ביניהם תחרות תמידית. לרגע היה נדמה כי לאף אחד מהם לא היה באמת אכפת להפסיד לפרץ – רק שלא יפסידו זה לזה.
המרוץ ביניהם היה צמוד מאוד. סתיו שפיר הגיעה למקום השני, אחרי פרץ, עם 8,036 קולות (כ־27 אחוז), שמולי קיבל קצת פחות וסיים שלישי עם 7,835 קולות (26.2 אחוז). יממה לפני פתיחת הקלפיות הציע שמולי לשפיר "דיל": לעשות סקר מי מנצח את פרץ – ומי שמפסיד פורש. שפיר דחתה את ההצעה בבוז. צחוק הגורל הוא שעל פי התוצאות האמיתיות, שפיר הייתה קרובה יותר לניצחון משמולי. ח"כ יחימוביץ' צייצה ברכה מפרגנת לשפיר בטוויטר: "סתיו, עשית קמפיין יפה ונחוש ולא איפשרת להקטין אותך. בנית כוח עצמאי בלי פטרונים (ובלי פטרוניות). כבוד".
בשבועיים שלפני הפריימריז הצליחה שפיר לפקוד אלפים למפלגת העבודה. "רצתי כדי לשנות את הדנ"א של המפלגה, להפיח בה חיים ולעורר אותה. בקמפיין הזה, שנמשך שבוע וחצי, הצטרפו אליי כ־4,000 מתפקדים חדשים שתמכו בדרך שלי, והם גם הגיעו בהמוניהם להצביע", היא אומרת. "ביחד הצלחנו לעשות את זה".
שפיר טוענת כי שמולי ניהל נגדה קמפיין מלוכלך באמצעות שני יועצים שעבדו בעבר עם אנשי ליכוד: מאיר סויסה (שעבד עם מירי רגב) ושלום שלמה (בעבר הרחוק יועצו הפוליטי של נתניהו וכיום יועץ אסטרטגי של כחול לבן). כמה שעות לפני סגירת הקלפיות צייצה שפיר: "הקמפיינר של שמולי, מאיר סויסה, שהוא גם האיש של מירי רגב, עצר עכשיו את העוזרת שלי ואמר לה: 'עשינו קמפיין על הראש של סתיו. תכף נראה אם זה עבד'. שיטות של ביבי. זה מקור הספינים שראיתם בשבועיים האחרונים. פוליטיקה חדשה. יש לכם בדיוק שעה לצאת להצביע, וזה מאוד צמוד".
בשיחה איתנו השבוע אמרה שפיר: "עמדנו מול כל המנגנונים הישנים, מול קמפיין נגטיבי של שמולי. קמפיינרים מהליכוד השתלטו על מערכת הבחירות שלו, הביאו את השיטות המלוכלכות של הליכוד וניהלו נגדי קמפיין אלים. מול כל הכוח הזה אני בחרתי לעשות קמפיין נקי, להניף דגלים אידיאולוגיים בלי פחד ובלי להתבלבל, וזה מה שהביא את ההישג הגדול שלנו".
אולי היית צריכה להיענות להצעה של שמולי לעשות סקר ולקבוע מי המועמד?
"זה היה ספין לתקשורת. ההצעה הזו לא עלתה בכלל. אני הובלתי לכל אורך הדרך, וכל המספרים הראו את זה. ואני, בעמדת ההובלה, הושטתי יד לאיציק לשותפות מלאה כדי לבנות את המפלגה. שותפות של מאה אחוז, חדשנית, מעניינת, שוויונית. איציק לצערי סירב והשקיע את כל זמנו ומרצו כדי לנסות לפגוע ביכולת להוביל שינוי. כאב לי לראות את זה, אבל אני שמחה שהציבור לא קונה את הספינים והפטרונות שלו ובחר דווקא להצטרף אליי. בזמן שהוא כיוון פנימה אל המנגנונים הישנים של המפלגה, אני היחידה שיצאתי החוצה לרחוב וגייסה אלפי אנשים חדשים".
פרץ אמר שינסה לפייס בינך לבין שמולי. זה יכול לקרות?
"הדלת שלי פתוחה. מי שרוצה להצטרף אליי – בבקשה. אני לא נוטרת טינה, אבל חבל לי ששמולי עצר את האפשרות לעשות עכשיו מהפכה במפלגה ולהוביל לשינוי. למזלי, אני צועדת דרך ארוכה, יש לי כוח ויש עוצמה בלתי רגילה וכוח פוליטי של פעילים".
מה את חושבת על בחירתו של פרץ?
"אני מברכת את עמיר ואעשה הכל כדי שנוביל ביחד את המפלגה לחיבור למחנה דמוקרטי גדול – מכחול לבן דרך ברק ועד מרצ. לחבר את כל האנשים ששותפים למאבק על הדמוקרטיה, מאבק למען הביטחון, היפרדות מהפלסטינים וחברה צודקת".
עמיר פרץ לא נבחר לראשות העבודה כדי להיות מספר 2 של ברק.
"הדבר היחיד שצריך להכריע הוא מי מביא יותר מנדטים למחנה. הציבור לא יסלח למנהיגים שלא יעמדו במשימה הזאת".
מאיר סויסה, יועץ התקשורת של ח"כ שמולי, אמר בתגובה לטענותיה של שפיר: "מי שמחוללת מגרונה את הזכות לחופש העיסוק ראוי שתנהג בצורה מכבדת ושוויונית גם כלפי מי שבעבר גם עבד עם אנשי ימין (רחמנא ליצלן) וגם עם אנשי שמאל (ישתבח שמם). הקמפיין של איציק היה קמפיין אמין וחיובי. הוא הזהיר מהיום הראשון מפני פיצול מחנה השינוי, קרא לסתיו לשותפות אמיתית ואף הציע, 24 שעות לפני הפריימריז, לקיים סקר ולהחליט מי יעמוד בראש המחנה. התוצאות הוכיחו הלכה למעשה את מה שאמרנו מהיום הראשון: פיצול מחנה השינוי יגרום לעלייתו של פרץ. חבל שהאגו של שפיר ממשיך לנהל אותה".
המגרש של שמולי
מבחינת ח"כ שמולי מדובר במפלה פוליטית. במשך שנים נחשב לחבר הכנסת הפופולרי והאהוד במפלגת העבודה. לפני כחודשיים נבחר למקום הראשון בפריימריז לרשימת העבודה לכנסת עם תמיכה של 90 אחוז מחברי המפלגה. רכוב על גלי האהדה הזו יצא שמולי בפעם הראשונה לקמפיין בחירות על ראשות העבודה. אבל הימים האחרונים במרוץ ייזכרו לו בעיקר בגלל ההתכתשות מול שפיר והקרב ביניהם שנתפס בעיני חלק מחברי המפלגה כ"ילדותי". פרץ הרוויח מן ההפקר.
גורם במטה הבחירות של שמולי מנסה להסביר את ההפסד. לדבריו, ישנן שלוש קבוצות של בוחרים במפלגה: מתפקדי סתיו שפיר ("חבורה תל־אביבית שמתפקדת למפלגת העבודה אבל אין לה שום קשר לעבודה בבחירות. הם כמו כת. המפלגה לא מעניינת אותם. רק סתיו"); עסקני המפלגה ופעילי ההסתדרות ("הקבוצה המאורגנת של פרץ"); והקהל החופשי ("איציק שיחק במגרש הזה, כי הוא השדרה המרכזית של מפלגת העבודה בקהל הרחב").
"הבעיה", מסביר אותו גורם, "היא שלא היה אפשר לייצר בקבוצה הזאת אנרגיה. אצל שפיר הגיעו כל התל־אביבים ולעמיר הגיעו כל העסקנים. זה לעשות פריימריז במפלגה שלא מעניינת אף אחד. חוסר העניין בבחירות בולט בדיוק בקבוצה של שמולי. עמיר וסתיו טיגנו את איציק משני הצדדים. קמפיין מטורף ושקרי. הם פירקו לו את הצורה בשקרים. שלחו מסרונים אנונימיים נגד איציק בטירוף, גרמו לאנשים להתקשר לטלפונים של אחיו ושל היועץ שלו בעקבות הפצת מסרוני פייק". במטות פרץ ושפיר מכחישים את הטענה ששלחו מסרונים אנונימיים נגד שמולי.
עוד במהלך הקמפיין טענו במטה שמולי כי לפרץ יש דיל עם שפיר, שמטרתו להחליש את שמולי. מי שמחפש עדויות לכך, יכול היה למצוא אחת בקלפי בגבעתיים. שני פעילים ממטות פרץ ושפיר שוחחו יחד עם מצביעים שהגיעו לקלפי. מצביע אחד סיפר לשניים כי הוא מתלבט בין שמולי לשפיר. הפעיל של פרץ אמר לו: "לך על סתיו".
